עבודות בנושא חוקי יסוד

במדינת ישראל, מטרתם של חוקי היסוד היא ליצור בהדרגתיות חוקה לישראל, ולהוות פרקים בחוקה העתידית שתיווצר. לחוק יסוד יש מעמד גבוה יותר מחוק רגיל, בכך שעל מנת לשנותו או לבטל אותו דרוש רוב מוחלט או מיוחס בכנסת. הגבלה נוספת המעניקה לחוק יסוד מעמד גבוה יותר מרוב רגיל היא פסקת הגבלה, שאומרת שאסור לחוקק חוק הסותר את חוק היסוד.
בהגדרתם, חוקי היסוד הם חוקים שמייצגים ומבטאים את הערכים היסודיים של מדינת ישראל וקובעים את מבנה המשטר, סמכויות השלטון ואת זכויות האדם והאזרח. רוב חוקי היסוד שנחקקו עד עתה עוסקים במשטר ושלטון: חוק יסוד הכנסת, הממשלה, חוק יסוד נשיא המדינה ואחרים. שני חוקי יסוד אחרים, שנחקקו רק ב-1992, הם חוקים שנוגעים לזכויות האדם: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, נחקקו בתחילה כחוקים רגילים, אך לאחר התערבותו של בית המשפט העליון הוכרו באופן רשמי ומעשי כחוקי יסוד. חוקים אלה הובילו במידה רבה למה שנקרא "המהפכה החוקתית".

עבודות אקדמאיות בנושא חוקי היסוד יכולות לעסוק בנושא החוקה לישאל ובסיבות לכך שעדיין לא נוצרה חוקה למדינת ישראל, בטיעוני המתנגדים לחוקה ובטיעוני המצדדים בחוקה. אפשר לכתוב עבודות על אחד מחוקי היסוד ולדון בהשפעתו על המשטר והחברה במדינת ישראל, בהצעות לנוסחים שונים של חוקה, בחוקי יסוד שעדיין לא נחקקו, ועוד.

ככל עבודה, עבודה על חוקי יסוד תיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמאית: תוכן עניינים מסודר, מבוא מפורט שיציג בקצרה את הרקע לנושא, השערת המחקר והדרכים לביסוסה, פרקים שיכללו סקירה ספרותית ואת הנתונים העולים מהמחקר, ולבסוף סיכום שיציג את מסקנות המחקר. כמובן בנוסף לרשימה ביבליוגרפית שבו יוצגו עפ"י כללי כתיבת הביבליוגרפיה, המקורות שבהם נעשה שימוש בזמן כתיבת העבודה.

מקורות בנושא חוקי יסוד לדוגמה:

* אבנון, דן, "ההיבט הלא-דמוקרטי של חוקי היסוד בנושא זכויות האדם, בתוך, בנימין נויברגר (עורך), הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

* אלוני, שולמית, "מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", בתוך, חוברת הקורס "משפט חוקתי", המרכז הבינתחומי הרצליה.

* קליין, קלוד, "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - הערכה נורמטיבית ראשונה", בתוך, בנימין נויברגר (עורך), הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

* בנדור, אריאל, "פגמים בחקיקת חוקי היסוד", בתוך, בנימין נויברגר, עורך , הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות בנושא חוקי יסוד שנכתבו בעבר. דוגמאות לעבודות כאלה: מדינה יהודית דמוקרטית - חוקה וחוקי יסוד; השינויים בחוק המעצרים בעקבות חקיקת חוק יסוד:"כבוד האדם וחירותו"; האם חל שינוי של ממש במידת ההגנה על זכויות האדם בישראל לנוכח חקיקת חוק יסוד?

הלנת שכר

על פי חוק הגנת השכר מ-2009, מועד תשלום השכר, לשכר המשולם על בסיס חודשי, הוא בתום החודש. שכר שלא שולם עד היום התשיעי ממועד זה, נחשב לשכר מולן. בפועל, מועסקים רבים מקבלים את שכרם לאחר היום התשיעי. אם עובד לא מקבל את שכרו או מלוא שכרו במועד החוקי, מצב זה נקרא הלנת שכר. למעשה, בעקבות החוק, הלנת שכר בישראל מהווה לראשונה עבירה פלילית.

עבודות אקדמאיות שונות (סמינריונים, פרו-סמינריונים וכד') בנושא הלנת שכר יכולות לעסוק או בצד המשפטי, בצד של זכויות העובד וזכויות האדם, בפרט הזכות להתפרנס בכבוד (מתוך ההכרזה בדבר זכויות אדם):
(1) כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים והגנה מפני האבטלה.
(2) כל אדם, ללא כל אפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה.
(3) כל עובד זכאי לשכר צודק והוגן, אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום ראוי לכבוד האדם שיושלם, אם יהיה צורך בכך, על ידי אמצעים אחרים של הגנה סוציאלית.
(4) כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על ענייניו.)

בנוסף ניתן להתייחס לאמצעי ההגנה של המעסיק (כאשר זה נתון בקשיים כלכליים, או שנמצא שהתביעה להלנת שכר אינה מוצדקת), למקרים מסוימים בהם הולן שכרם של עובדים מסוימים; אפשר להתייחס לעזרה הסוציאלית שמקבלים אלה שהולן שכרם כמו עזרה מביטוח לאומי או דרך עובדים סוציאליים; ועוד.
העבודות השונות יכולות להתייחס גם לסוגים שונים של הלנת שכר: הלנה רגילה, שבה השכר לא משולם במועד החוקי, או שלא שולם כלל או ששולם חלק ממנו, או בהלנה של פיצויי פיטורין, הלנה של שכר המינימום שבה השכר המשולם הוא פחות משכר המינימום שנקבע בחוק, הלנה של דמי הבראה, פנסיה, תשלום נסיעות ועוד.

בישראל, הנושא של הלנת שכר עולה לכותרות בעיקר בנושא של הלנת שכר עובדי רשויות מקומיות. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על הלנת שכר ברשויות המקומיות, בשירותי כבאות והצלה ובמועצות הדתיות, מציג נתונים על הרשויות המקומיות השונות שבהן נעשתה לעובדיהן הלנת שכר. בנוסף, הלנת שכר מתרחשת בעיקר בחברות המעסיקות עובדים לא מקצועיים, בעיקר מהמעמד הנמוך, כמו שומרים ועובדי ניקיון.

עבודות בנושא אשפוז כפוי

אשפוז כפוי הוא השימוש באמצעים חוקיים לצורך אשפוזו של אדם שלא ברצונו במוסד לבריאות נפש או במחלקה פסיכיאטרית. במדינת ישראל אשפוז כפוי מוסדר בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991.

עבודות אקדמיות בנושא אשפוז כפוי יכולות לעסוק בנושא מהבחינה המשפטית, הרפואית, מהבחינה של זכויות האדם, מהבחינה הפסיכולוגית, ועוד. על פי החוק, לא ניתן לאשפז אדם באשפוז כפוי בטרם בדיקה, אולם ישנן הרבה טענות והרבה סיפורים על מקרים של אנשים שאושפזו בכפייה, ללא כל סיבה מוצדקת, ולאחר שאושפזו זכו ליחס אנושי גרוע ומשפיל. בישראל קיימים מספר ארגונים החושפים ומטפלים בתלונות על הפרות זכויות אדם.

מכיוון שהנושא של זכויות אדם המופרות ע"י פסיכיאטרים, אם באשפוז כפוי ואם במקרים אחרים, נמצא עדיין ב"חיתוליו", ניתן למצוא מקורות ביבליוגרפיים רבים ברשת האינטרנט, בשפה העברית או בשפה האנגלית. כמו כן, בגלל שרוב המקורות האלה יכולים להיות מוטים כנגד הרעיון שבאשפוז כפוי, יש לנסות לשמור על הצגה אובייקטיבית של הנושא בעבודה ככל האפשר.
מקורות מסוג זה הם, לדוגמא:
נביל ג’ראיסי, אלי גרינר, בן-חי קוזניצקי ויעקב מרגולין, אשפוז כפוי של חולי נפש – בין המצוי לרצוי, רפואה ומשפט, גיליון 34, יוני 2006, עמ' 73–83;
אשפוז כפוי של חולי נפש - סקירת המצב המשפטי, אתר איגוד הפסיכיאטרים.

עבודה אקדמאית לדוגמה שנכתבה על נושא האשפוז הכפוי: אשפוז בכפייה והשמירה על זכויות האדם במדינת ישראל – עבודה שמתארת את ניתוח החוק לטיפול בחולי נפש, ההיסטוריה של חקיקתו והביקורת עליו, בדגש על נושא האישפוז בכפייה ושמירת זכויות האדם של חולי הנפש. העבודה כוללת סקירה היסטורית של הרקע לטיפול בחולי נפש, הרקע שהביא לחקיקת החוק לטיפול בחולי נפש, את התיקונים לחוק, את הביקורות על החוק, סטטיסיקות אשפוזים, תפקוד הוועדות הפסיכיאטריות, בחינת זכויות האדם של חולי הנפש, ועוד.