עבודות אקדמיות בנושא 'טלוויזיה'

הטלוויזיה היא אחד מאמצעי התקשורת הפופולריים ביותר בימינו (בנוסף לאינטרנט, עיתונות וכו'). כנושא למחקר אקדמי, עבודות אקדמאיות (עבודות קורס, פרו-סמינריונים, סמינריונים וכו') העוסקות בטלוויזיה ייכתבו לרוב במסגרת לימודי תקשורת. עם זאת, לנושא יש כמובן גם היבטים סוציולוגיים (ייצוג מיעוטים, היבטים חינוכיים והתפתחותיים, השפעה חברתית, עיצוב דעת קהל וכד') וכן היבטים שיווקיים (פרסום בטלוויזיה).

בפן הפוליטי, ניתן לעסוק בעבודות אקדמיות בנושאים כמו הטלוויזיה כמשפיעה על דעת הקהל, כמכשיר תעמולה, העברת מסרים פוליטיים וכו'. לדוגמא, ניתן לבחון את השפעת הטלוויזיה על המערכת הפוליטית, תוך התייחסות למנהיג הפוליטי ככוכב תקשורת (הנשיא קנדי, רה"מ ביבי וכו').

בהיבט החינוכי ניתן להתייחס למס' נושאים: השפעת תכנים טלוויזיוניים על אלימות ילדים ובני נוער, השפעת הרגלי צפיה על הישגים לימודיים, השפעת הטלויזיה על הרגלי פנאי ועל עמדות כלפי נושאים שונים. לדוגמא, ניתן לבצע מחקר שיבחן את הקשר בין צפיה בטלוויזיה לבין תופעת ההצקה בביה"ס.
עבודה שנקודת המבט שלה היא סוציולוגית תבחן למשל את התהליכים וההשפעות שהיו למעבר של החברה הישראלית מטלוויזיה חד ערוצית לטלוויזיה רב-ערוצית. בתחום הסוציולוגי-תקשורתי ישנן עבודות רבות הבוחנות ייצוג של מגזרים מסוימים בתכנים טלוויזיוניים - למשל קבוצות מיעוט כמו נשים ומיעוטים אתניים, או קבוצת הנוער, משפחה וכו', או ייצוג של נושאים מסוימים. נושאים לדוגמא: "ייצוג דמויות הנשים בסדרה מסע בין כוכבים-הדור הבא"; "ייצוג שחורים באופרות סבון אמריקאיות ובטלנובלות ברזילאיות".
אפשר כמובן לנתח סדרות טלוויזיה מסוימות, או סוגים מסוימים של תוכניות טלוויזיה, כמו תוכניות ריאליטי כמו 'כוכב נולד', תוכניות אירוח, קומדיות טלוויזיוניות וכו'.

כל אלה הן רק דוגמאות ורעיונות לכתיבת עבודות בנושא טלוויזיה, וניתן לכתוב עבודות רבות אחרות העוסקות בכך, מבחינות של תקשורת, תקשורת המונים, בחינות כלכליות, חברתיות ואחרות.

עבודות בנושא התנגדות לשינוי

כאשר נערכים שינויים בארגונים - פיזיים או ארגוניים - הדברים עלולים לגרום להתנגדות בקרב עובדי החברה או הארגון - מנהלים כזוטרים כאחד - וליצירת תחושת מרמור ואי שביעות רצון. הדבר נובע מאובדן השליטה על הנעשה ומשינוי ההרגלים הישנים, חוסר וודאות בנוגע להמשך העבודה, שינוי חברתי במקום העבודה ועוד. 

ההתנגדות יכולה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים (ובשילוב שלהן):  
התנגדות קוגניטיבית - התנגדות זו מתבטאת באיתור, בניתוח ובהצגתם של החולשות והפגמים של השינוי ושל השפעותיו; התנגדות רגשית - הבעת רגשות שליליים כלפי תכנית השינוי; והתנגדות פעילה- נקיטת פעולות מכוונות לחבל בשינוי או ביוזמיו.

ההכרה בתופעה זו ובנזקיה, הביאה לפיתוח כלים ניהוליים להתמודדות עם התנגדות לשינויים ארגוניים - כמו הסברה, שיתוף עובדים בתהליך, משא ומתן, ועוד - והתייחסות לנושא קיימת ברבים מקורסי ההכשרה בניהול.

עבודות אקדמיות העוסקות בנושא ההתנגדות לשינוי נכתבות במסגרת לימודי מנהל עסקים וסוציולוגיה ארגונית. לרוב, הנושא ייכלל במסגרת ניתוח של ארגון מסוים שעבר או שאמור לעבור תהליך של שינוי ארגוני, וחלק מן העבודה יוקדש לתיאור ההתנגדות לשינוי והדרכים להתמודדות עם התופעה. עבודות אחרות יבחנו באופן אמפירי  את הקשר בין משתנה ההתנגדות לארגון למשתנים כמו 'תפישת שיתוף עובדים בקבלת החלטות', 'וותק בארגון', 'שביעות רצון בעבודה', 'ביטחון תעסוקתי', 'תגמול עובדים' וכו'. לדוגמא: הוותק בארגון והשפעתו על מידת ההתנגדות לשינוי בסניף בנק, כאשר המחקר בוצע באמצעות שאלונים שחולקו לעובדים.

עבודות שהיקפן מצומצם עשויות לעסוק רק בבחינת משתנה ההתנגדות לשינוי בארגון מסוים, או לגבי שינוי מסוים. לדוגמא: "התנגדות עובדים לשינוי טכנולוגי ולהטמעת מערכת מידע בארגון".

ברוב המקרים ובעיקר בעבודות שאינן תרגילים, יש לכלול פרק של סקירת ספרות, בו יוצגו מחקרים ותיאוריות בנושא של שינוי ארגוני והתנגדות לשינוי. כמובן שכל המקורות יצוינו ברשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה. 

בפרק הדיון והסיכום, יש להתייחס לחומר התיאורטי לאור המקרה שנחקר בעבודה, ולבחון אם תוצאות המחקר מאששות את התיאוריה הקיימת או לא. חשוב גם לציין את מגבלות המחקר (כמו: גודל מדגם קטן, הטיות וכד').

עבודות על הקהילה הגאה

הקהילה הגאה היא כינוי לקהילה המאגדת תחתיה אנשים שנטייתם המינית שונה מהמקובל – לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי-סקסואלים (להט"ב בראשי תיבות) ואנשים התומכים בהם. הקהילה הגאה מציינת ערכים כמו גאווה, ייחודיות ומיניות ונועדה כדי להבטיח לחבריה וחברותיה ביטחון מול המתנגדים לה, כמו הומופובים, דתיים קיצוניים, הטרוסקסיסטים ואחרים וכדי לשמור על בטחונם האישי ועל הזהות שלהם. בתוך הקהילה הגאה יש תתי קהילות גאות כמו טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, דובים (כינוי לגברים הומוסקסואלים בעלי גוף מלא, שעיר ובעלי פנים מזוקנות בד"כ), הומואים ולסביות דתיים (ראה את ספרה של עירית קורן ארון בתוך ארון).

עבודות אקדמאיות על הקהילה הגאה ייכתבו לרוב במסגרת לימודי סוציולוגיה ו/או מגדר ועשויות לעסוק בנושאים כמו: זכויות הקהילה הגאה, כמו נישואים חד מיניים, הקמת משפחה, אימוץ, הורות הומו-לסבית, שירות בצבא, יחס ומעמד בעבודה, אפליה בתעסוקה, פשעי שנאה כלפי הומוסקסואלים ו/או לסביות, השפעתה של הקהילה הגאה על הכלכלה ועל התיירות במקומות מסוימים, הקהילה הגאה בישראל לעומת אירופה ואמריקה, ועוד.


עבודה לדוגמה: השוואה בין חתונה "רגילה", הטרוסקסואלית, לבין חתונה לסבית, תוך שימוש באמצעי מחקר כמו ראיון שנערך עם כל אחד מהזוגות בנפרד וצפייה בקלטות וידיאו שצולמו במהלך כל אחת מהחתונות.

-------------------------------------------------------------------------
* כמו בכל תחום לימודים, כתיבת העבודות תיעשה בהתאם לרמת הלימוד: בשנה הראשונה וגם השנייה ייכתבו עבודות קורס המסכמות את הקורס או את אמצעו, בהמשך נלמדים קורסים שנקראים פרו"ס ובסיומם ייכתוב עבודות פרו-סמינריונית ומטלת הסיום לתואר הראשון היא כתיבת עבודה סמינריונית שהיא בהיקף גדול יותר. בתארים מתקדמים ייכתבו עבודות תיזה ודוקטורט. 
על העבודות לכלול בד"כ מבוא, שאלת המחקר ומטרות העבודה, סקירת ספרות שתציג מחקרים קודמים ומודלים תיאורטיים בהם ייעשה שימוש בחקר המקרה, פרק דיון ופרק סיכום. כמובן שבסוף העבודה תובא רשימה ביבליוגרפית.

עבודות בנושא חוקי יסוד

במדינת ישראל, מטרתם של חוקי היסוד היא ליצור בהדרגתיות חוקה לישראל, ולהוות פרקים בחוקה העתידית שתיווצר. לחוק יסוד יש מעמד גבוה יותר מחוק רגיל, בכך שעל מנת לשנותו או לבטל אותו דרוש רוב מוחלט או מיוחס בכנסת. הגבלה נוספת המעניקה לחוק יסוד מעמד גבוה יותר מרוב רגיל היא פסקת הגבלה, שאומרת שאסור לחוקק חוק הסותר את חוק היסוד.
בהגדרתם, חוקי היסוד הם חוקים שמייצגים ומבטאים את הערכים היסודיים של מדינת ישראל וקובעים את מבנה המשטר, סמכויות השלטון ואת זכויות האדם והאזרח. רוב חוקי היסוד שנחקקו עד עתה עוסקים במשטר ושלטון: חוק יסוד הכנסת, הממשלה, חוק יסוד נשיא המדינה ואחרים. שני חוקי יסוד אחרים, שנחקקו רק ב-1992, הם חוקים שנוגעים לזכויות האדם: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, נחקקו בתחילה כחוקים רגילים, אך לאחר התערבותו של בית המשפט העליון הוכרו באופן רשמי ומעשי כחוקי יסוד. חוקים אלה הובילו במידה רבה למה שנקרא "המהפכה החוקתית".

עבודות אקדמאיות בנושא חוקי היסוד יכולות לעסוק בנושא החוקה לישאל ובסיבות לכך שעדיין לא נוצרה חוקה למדינת ישראל, בטיעוני המתנגדים לחוקה ובטיעוני המצדדים בחוקה. אפשר לכתוב עבודות על אחד מחוקי היסוד ולדון בהשפעתו על המשטר והחברה במדינת ישראל, בהצעות לנוסחים שונים של חוקה, בחוקי יסוד שעדיין לא נחקקו, ועוד.

ככל עבודה, עבודה על חוקי יסוד תיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמאית: תוכן עניינים מסודר, מבוא מפורט שיציג בקצרה את הרקע לנושא, השערת המחקר והדרכים לביסוסה, פרקים שיכללו סקירה ספרותית ואת הנתונים העולים מהמחקר, ולבסוף סיכום שיציג את מסקנות המחקר. כמובן בנוסף לרשימה ביבליוגרפית שבו יוצגו עפ"י כללי כתיבת הביבליוגרפיה, המקורות שבהם נעשה שימוש בזמן כתיבת העבודה.

מקורות בנושא חוקי יסוד לדוגמה:

* אבנון, דן, "ההיבט הלא-דמוקרטי של חוקי היסוד בנושא זכויות האדם, בתוך, בנימין נויברגר (עורך), הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

* אלוני, שולמית, "מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", בתוך, חוברת הקורס "משפט חוקתי", המרכז הבינתחומי הרצליה.

* קליין, קלוד, "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - הערכה נורמטיבית ראשונה", בתוך, בנימין נויברגר (עורך), הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

* בנדור, אריאל, "פגמים בחקיקת חוקי היסוד", בתוך, בנימין נויברגר, עורך , הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות בנושא חוקי יסוד שנכתבו בעבר. דוגמאות לעבודות כאלה: מדינה יהודית דמוקרטית - חוקה וחוקי יסוד; השינויים בחוק המעצרים בעקבות חקיקת חוק יסוד:"כבוד האדם וחירותו"; האם חל שינוי של ממש במידת ההגנה על זכויות האדם בישראל לנוכח חקיקת חוק יסוד?

עבודות בנושא זוגיות

לימודים הנוגעים ליחסי זוגיות הם תחום מחקר חדש יחסית של הפסיכולוגיה החברתית במשך העשורים האחרונים.

זוגיות יכולה להיבחן מהיבטים רבים ועבודות אקדמאיות בנושא הזוגיות, יכולות להיכתב במסגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, סוציולוגיה, קרימינולוגיה. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג כ"אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", אך ישנם סוגי זוגיות אחרת, כמו חברות, ידועים בציבור, יחסים זוגיים הנקראים יחסים פתוחים, יחסים זוגיים עם בני זוג מאותו מין. לזוגיות יש גם משמעויות פורמליות, של קיום חיים משותפים הכוללים לעתים מגורים משותפים וניהול משק בית משותף, אהבה, בילוי משותף, קיום יחסי מין, גידול ילדים לעתים, ועוד גורמים המאפיינים בני זוג.

בסוציולוגיה ניתן לבחון דפוסי נישואין או זוגיות, עקרון המונוגמיה של שני בני זוג, פוליגמיה, בין שלושה אנשים או יותר, ביגמיה המאפיינת נישואים של גבר אחד לשתי נשים, פוליגניה, שהיא נישואין של מספר נשים לאותו גבר, פוליאנדריה – מספר בני-זוג לאשה; ועוד. ניתן גם להבחין בין נישואין אנדוגמיים, של שני אנשים מאותה קבוצה חברתית, לבין נישואין אקסוגמיים, של שני אנשים ממעמד חברתי שונה. בנוסף קיימות הבחנות בין דפוסי משפחה, דפוסי מגורים של הזוג, דפוסי סמכות, דפוסי ייחוס ועוד.

בפסיכולוגיה החברתית קיימות תיאוריות שונות בנוגע לסוגי האהבה הזוגית, מרכיביה ומניעיה – בין התיאורטיקנים ניתן לציין את איליין הטפילד שחילקה את האהבה לשני סוגים ראשיים – אהבת חברים ואהבה לוהטת; רוברט סטנרברג שפיתח את מודל המשולש של האהבה; תומפסון והנדריק שחילקו את האהבה לכמה סוגים נוספים, כמו אהבת משחק, אהבה רכושנית, אהבה לוגית, אהבה ללא אני.

גם אם העבודות האקדמאיות נכתבות במסגרת לימודי סוציולוגיה וגם אם במסגרת לימודי פסיכולוגיה חברתית, תיאוריות אלה והמקורות הספרותיים שבהם הן מופיעות, חשובות מאוד לביסוס העבודה הנכתבת ולהצגת המחקר הקיים. בין יתר המקורות, ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות שנכתבו בנושא זוגיות. דוגמה לעבודה כזו היא בחינת מידת המוכנות לחיי זוגיות כפי שהתפתחה מהילדות ומתהליכי הסוציאליזציה שהשפיעו על כך. עבודה אחרת דנה בזוגיות ברמות שונות של מוסד הנישואין ומתבססת על מחקר שנעשה על תשעה מקרים.

עבודות בנושא חוק השבות

חוק השבות שנחקק ב-1950, מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה ובהתאם לחוק האזרחות הישראלי תעודת עולה מזכה באזרחות ישראלית. בשנת 1970 שונה החוק ולפיו זכאי לעלות גם "מי שאחד מסביו היה יהודי, מי שבן זוגו הוא יהודי או מי שבן זוגו הוא בנו או נכדו של יהודי, להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון."

עד היום נושא חוק השבות נמצא במחלוקת מכיוון שהוא סובב סביב השאלה מיהו יהודי, וההגדרה שהייתה בחוק לא הייתה ברורה מספיק והותירה את המחלוקת בעינה, משום שעיקר המחלוקת נגעה לשאלה למי נתונה סמכות הגיור. מחלוקת נוספת שהתעוררה בעקבות חוק השבות נבעה מהטענה כי חוק השבות הוא למעשה חוק מפלה, ויוצר אי שוויון בין אזרחיה היהודים של מדינת ישראל לאזרחיה הערבים, ע"י כך שהוא מעניק יתרון ברור ליהודים.

בעבודות אקדמיות בנושא חוק השבות ניתן לעסוק בשאלת 'מיהו יהודי' או בטענת האי שוויון שהוא גורם, לכאורה. ניתן ללבחון מקרים ספציפיים הנוגעים לחוק השבות, כמו המקרים של יוצאי ברה"מ לשעבר שאינם יהודים לפי ההלכה ושעלו למדינת ישראל בשנות ה-90, או בני שבט הפלאשמורה מאתיופיה.

ניתן כמובן להתייחס בעבודות, סמינריוניות או אחרות, לבעייתיות של חוק השבות מול זכות השיבה הפלשתינאית ואי השוויון לכאורה שנוצר, או להגדרות בעייתיות אחרות של החוק, מבחינת קיומו כחוק יסוד, ועוד בעיות והיבטים.

מקורות בהם ניתן להיעזר בכתיבת העבודה:
חוק השבות, זכויות הגירה וגבולותיהן מאת נעמה כרמי, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב;
שולחן עגול: חוק השבות;
מ' קורינאלדי, חידת הזהות היהודית - חוק השבות הלכה למעשה, נבו הוצאה לאור בע"מ, 2001.

המקורות הביבליוגרפיים חשובים על מנת שייצרו רקע לעבודה ויוכלו באופן חלקי לתת מענה לשאלות והנחות המחקר שבעבודה. שאלת המחקר תוצג במבוא לעבודה ותנסה לשאול משהו חדש על נושא העבודה, וע"י מענה בפרקי העבודה שבאים לאחר המבוא, תוך הסתמכות וביסוס מהמקורות הביבליוגרפיים וממחקר שטח, אם נעשה, ליצור מסקנות שיוגשו בסיכום לעבודה.

עבודות בנושא חינוך גופני

חינוך גופני הוא פעילות חינוכית שנועדה לעודד את הפעילות הגופנית. במסגרת הפעילות של החינוך הגופני עוסקים התלמידים בהתעמלות וספורט ויכולתם בתחומים אלה נבחנת על ידי המורים לחינוך הגופני. במסגרת לימודי חינוך גופני מועברים שיעורים המעניקים ללומדים אותם מידע הקשור בהעברת עקרונות החינוך הגופני לתלמידים ומידע העוזר להם להתמחות ככל הניתן בנושאים הקשורים לספורט, חינוך גופני וכך להתמקצע ככל הניתן בתחום. בתוכנית הלימודים במקצוע גם נושאים כגון תזונה נכונה ואנטומיה בסיסית. השיעורים העיוניים אינם מקובלים בכל בתי הספר, אך הם חשובים ללומדים את התחום.



עבודות אקדמאיות, סמינריוניות או אחרות, בנושא חינוך גופני יכולות להיכתב על נושאים כמו מדעי גוף האדם והבריאות, טיפוח יציבה (ליקויי יציבה - אבחון וטיפול, אנטומיה פונקציונאלית ויציבה ועוד), פעילות גופנית לגיל הרך (התפתחות מוטורית, תנועה, חשיבה ויצירה בגיל הרך, מוזיקה לתנועה לגיל הרך) פעילות גופנית לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים (הידרותרפיה, ספורט טיפולי, תקינות וחריגות בתנועה והתפתחות), מניעת פציעות ופגיעות, פעילות גופנית בגיל הזקנה, פיזיולוגיה של המאמץ, פסיכולוגיה של חינוך גופני וספורט, פעילות גופנית ובריאות הילד ועוד. בנוסף לאלה ניתן לעסוק בנושאים ניהוליים הקשורים לחינוך גופני כמו הקניית יסודות בארגון מפעלי ספורט וחנ"ג בבתי ספר, ניהול ואימון בספורט, מודל מנהיגות בחינוך הגופני ובספורט ועוד.


מקורות ביבליוגרפיים בנושא חינוך גופני יכולים להיות ספרים, מאמרים ומחקרים, דוחות וכו'. כמו כן ניתן להיעזר במקורות מרשת האינטרנט, כמו אתר משרד החינוך והספורט; מאמרים בנושא חינוך גופני, לדוגמה: חינוך גופני לילדים עם אוטיזם. אפשר גם להיעזר בעבודות מוכנות בנושא, לדוגמה:  חינוך גופני בגני ילדים- הלכה למעשה; הנעת מורים לחינוך גופני המרכזים את פרויקט כיתות הספורט בחטיבת ביניים במרכז הארץ; השפעת החינוך הגופני על דימוי הגוף של ילד מפגר; תרומתו של החינוך הגופני לקהילתיות ביה"ס.

עבודות בנושא זיהום (סביבתי)

האסון האקולוגי שאירע בהונגריה בתחילת אוקטובר 2010 כתוצאה מפריצת מאגר של פסולת רעילה במפעל אלומיניום, הוא דוגמא עדכנית לסכנות של זיהום סביבתי.
זיהומים סביבתיים נגרמים לרוב בגלל פעולות האדם. אפשר לחלק את הזיהומים לסוגים של זיהום מקומי, כמו השלכת פסולת באזור מסוים, זיהום מקורות המים באזור מסוים, או זיהום גלובלי, כמו פליטת עשן וחומרים נוספים הגורמים לתופעת ההתחממות הגלובלית. הפרדה נוספת נעשית בין זיהום שנעשה באופן אישי לבין זיהום הנעשה באופן מסחרי – כלומר בין אנשים יחידים המזהמים את סביבתם לבין זיהום שנעשה ע"י מפעלים וחברות גדולות.

הזיהומים הסביבתיים מתחלקים גם לפי סוג הזיהום: זיהום אוויר, זיהום מי תהום, זיהום מים, זיהום הקרקע, וכו'.

עבודות אקדמאיות שיעסקו בנושאי זיהום יכולות להתייחס לאחת מן ההשפעות וההשלכות שיש לזיהומים השונים – אקולוגית או בריאותית, אנושית וחברתית, פוליטית או כלכלית. ניתן גם להתייחס לחוק הישראלי והבין-לאומי בנושא.

מבחינה אקולוגית, ניתן לעסוק בהשלכות שיש לזיהום משאבי טבע כמו מים, אדמה וכד', על בעלי החיים ועל הצומח. מבחינה בריאותית, ניתן לכתוב לדוגמה על ההשפעות שיש לפליטת עשן וחומרים מסוכנים אחרים ממפעלי תעשייה על בריאותם של האזרחים שמתגוררים באזורים הסמוכים למפעלים כאלה, תוך התייחסות לקושי בהוכחת הקשר בין זיהום לתחלואה. מבחינה פוליטית וכלכלית ניתן לעסוק בהיבטים פוליטיים כמו מדיניותו של האיחוד האירופי בנושא לעומת מדיניותה של ארה"ב, והיבטים כלכליים של מדיניות של איכות סביבה (כלכלה ירוקה).

ככל עבודה, עבודות אקדמאיות בנושא זיהום ייכתבו על פי כללי הכתיבה האקדמאיים, תוך שימוש במקורות ביבליוגרפיים. מקורות אלה ניתן לאתר באמצעות הספריות האוניברסיטאיות, אך גם ברשת האינטרנט ניתן למצוא מקורות רבים שהם מהימנים ומקצועיים. באתר המשרד לאיכות הסביבה קיים חומר רב בנושאים של איכות הסביבה וזיהום. מקומות נוספים בהם ניתן למצוא מידע הם אתרים של עמותות סביבתיות שונות כמו לדוגמה אדם, טבע ודין.

מקור מידע נוסף ומועיל הן עבודות מוכנות שנכתבו בנושא זיהום.

ילדים בסיכון

המושג 'ילדים בסיכון' הוא הגדרה כוללת לילדים אשר נמצאים תחת התעללות פיזית, מינית, נפשית או רגשית, או אשר נמצאים במצב של הזנחה פיזית, חינוכית ורגשית, ילדים אשר עלולים להדרדר לפשע, החיים במשפחה או סביבה המסוכנת להם, או אשר חווים בעיות התנהגותיות ו/או רגשיות.

בישראל קיימים גופים שונים וזכויות בחוק שמטרתם לפעול לטובת ילדים בסיכון, כמו ג'וינט ישראל, שפועל באמצעות עמותת אשלים שפועלת במשותף עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים. בנוסף, המדינה תומכת בגופים ועמותות הפועלים למען ילדים בסיכון באמצעות הקרן לפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון; ומשרד הרווחה תומך בהפעלתם של מעוני יום, משפחתונים, פנימיות, קציני מבחן ועוד. בין העמותות השונות ניתן לציין גם את אל"י, אגודה לטיפול בילדים הפועלת משנת 1979, ואת העמותה לילדים בסיכון שהוקמה ב-1990.
אחד הנושאים שמעסיקים את אלה הפועלים למען ילדים בסיכון, ובעיקר מדובר בעובדים סוציאלים, הוא שאלת הוצאת הילדים מהבית, או השארתם בבית תוך פיקוח, תוך התחשבות בשאלות של מה מסכן את הילד יותר. יתרה מכך, ההחלטה להוציא את הילד מהבית למסגרת מוסדית נתונה לביקורת חברתית וציבורית.

עבודות אקדמיות בנושא ילדים בסיכון (עבודות קורס, עבודות פרו"ס, עבודות סמינריון), יכולות לעסוק בדילמה שצוינה לעיל של הוצאת הילדים מהבית, או על אחד מתתי הנושאים שעוסקים בילדים בסיכון: אלימות במשפחה, גילוי עריות והתעללות מינית, חינוך מיוחד, הפרעות אכילה בקרב ילדים, ועוד.

בעבודות ניתן לבחור ולנתח מקרה פרטני שממנו יהיה לעשות עבודת מחקר בנושא, תוך התייחסות כמובן לתיאוריות ומקורות ביבליוגרפיים אשר יהוו רקע ובסיס לעבודה. כמו כן, כמו כל עבודה אקדמית, על עבודה בנושא ילדים בסיכון להיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמית, ולכלול תוכן עניינים מסודר, מבוא מפורט, גוף עבודה מסודר, ציון מראי מקום, סיכום ורשימה ביבליוגרפית.

עבודות בנושא גיור

הוויכוח על הגיור בישראל ליווה את המדינה מאז הקמתה, כשבחוק השבות נקבע כי "כל יהודי זכאי לעלות למדינה", הועלתה השאלה מיהו יהודי ולאחר דיון הוחלט שיהודי ייקבע כ"מי שנולד לאם יהודייה ולא בן דת אחרת, או שנתגייר כהלכה", כאשר שאלת הגיור כהלכה לא נקבעה.

העיסוק האקדמי בנושא הגיור עשוי להיות מן הפן של סוציולוגיה של החברה הישראלית וזרמים ביהודת, מן הפן של מדע המדינה ושאלות יסוד בנושא הדמוקרטיה הישראלית או מן הפן המשפטי של חוק השבות ומשמעויותיו המשפטיות. כך, בעבודות אשר יעסקו בנושא הגיור, ניתן להתייחס בין השאר למחלוקת בין היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית לבין היהדות האורתודכסית על שאלת הגיור, בנושא מהו גיור כהלכה והחוק בעניין.

נושא אותו ניתן לבחון בעבודות על גיור הוא שאלת הגיור של העולים מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה. העלייה הגדולה בשנות ה-90 של יהודים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, כללה גם כאלה שלא היו יהודים לפי ההלכה. מאז, המחלוקת בין הגישה הרפורמית והקונסרבטיבית לבין הגישה האורתודכסית החריפה, כאשר חלק מהעולים פנו לגיור קונסרבטיבי או רפורמי ואף ב-2002 נקבע על ידי בג"צ שיוכרו גם גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בישראל ישנם מכוני גיור רבים המכינים את המתגיירים החדשים לחיי היהדות.

בכתיבת העבודות יש להיעזר במקורות ביבליוגרפיים על מנת לבסס את שאלת המחקר וכדי לבנות את המחקר על סמך נתונים קודמים ומחקרים קודמים שנעשו בנושא הגיור. ניתן למצוא רשימה של ספרים ומאמרים בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל וכן ניתן להיעזר במקורות ברשת האינטרנט, לדוגמה:
• יאיר שלג, יהודים שלא כהלכה: על סוגיית העולים הלא-יהודים בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2004.
• צבי זוהר, אחים מלידה – אנחנו והגֵרים, ספטמבר 2008, דעות באתר [נאמני תורה ועבודה].

חזרה בתשובה

חזרה בתשובה היא כינוי לתהליך שבו אדם יהודי-חילוני משנה את אמונותיו ואורח חייו והופך דתי. התהליך ההפוך לחזרה בתשובה הוא חזרה בשאלה, שבו אדם דתי נעשה חילוני.

המחקר בנושא החזרה בתשובה נעדה בשלושה תחומים עיקריים: פסיכולוגיים, סוציולוגיים ופוליטיים. המחקר הפסיכולוגי מתמקד בגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים שמניעים את החוזרים בתשובה לעשות כן. מבחינה סוציולוגית, ייבחנו היבטים של החזרה בתשובה בהקשר הכללי של התפקידים החברתיים של הדת, למשל בהקשר של לכידות חברתית (דורקהיים). המחקר הפוליטי מנסה לקשור את תופעת החוזרים בתשובה והחזרה בתשובה לביטויים פוליטיים כמו דפוסי הצבעה, המפלגות הדתיות, עמדות כלפי היבטים פוליטיים שונים בחיי החברה והמדינה וכו'.

עבודות סמינריוניות בנושא חזרה בתשובה יכולות לעסוק הן בחוזרים בתשובה עצמם והן בתופעת ההחזרה בתשובה והמחזירים בתשובה (כמו אמנון יצחק, חסידי נחמן מאומן ועוד). העבודות האקדמאיות השונות יכולות להיכתב על הסיבות שמניעות את החוזרים בתשובה לעשות כן, על שיטות ההחזרה בתשובה, על סוגי אוכלוסייה שונים של החוזרים בתשובה (כמו אסירים, תושבי שכונות מצוקה, מטיילים שחזרו מהודו, חזרה בתשובה בעקבות נישואין וכד'), על המתנגדים לתופעת החזרה בתשובה והפועלים נגדה ובעד עידוד יציאה בשאלה, כמו מפלגת שינוי לשעבר, עמותת דעת אמת, עמותת חופש ועוד.


מטבע הדברים, רוב המידע שמופיע ברשת האינטרנט על חזרה בתשובה, הן מצד התומכים בה והן מצד המתנגדים לה, הוא סובייקטיבי, לכן יש לנקוט משנה זהירות בבחירת המידע שעליו תתבסס העבודה האקדמית. ניתן להיעזר בספרים ומאמרים שנכתבו על תופעת החזרה בתשובה, לדוגמה: החזרה בתשובה וזהויות דתיות חדשות בישראל בתחילת שנות האלפיים, יהודה גודמן, המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר, 2002; סוציו-דרמה ב"תנועת התשובה": חקירה אתנוגרפית על אודות הכנסים של הרב אמנון יצחק, מבט אל הקהל, אסף שרעבי, 2004, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר אילן.
קניית עבודות מוכנות היא דרך נוספת של איסוף מידע. מעבודות כאלה ניתן לדלולת רעיונות, מקורות ביבליוגרפיים וכד'.
העבודות עשויות להיות תיאורטיות עיוניות שעיקרן הוא עיון במקורות קיימים, או מחקריות, כלומר שייערך המסגרתן מחקר עצמאי מקורי. את המחקר אפשר לבצע באמצעות נתונים סטטיסטיים שונים, ראיונות, סקרים, שאלונים, תצפיות ועוד, כאשר הנתונים ייאספו בצורה מסודרת ומקובלת, על מנת שיהיה ניתן להשתמש בהם במסודר בעת כתיבת העבודה וניתוח הנתונים והעובדות.


עבודות לדוגמא: בחינת מניעיהם של אנשים החוזרים בתשובה, החזרה בתשובה - הרב אמנון יצחק; חזרה בתשובה אצל אסירים.

עבודות בנושא גן הילדים

גן ילדים הוא המקום הראשון שאליו הולכים ילדים כדי לקבל חינוך רשמי. הלמידה בגן נעשית באמצעות כלים לימודיים כמו ציור, שמיעה וראייה חזותית של סיפורים, מוזיקה, תכניות טלוויזיה, משחק, לעתים מיומנויות של כתיבה וקריאה, ובאמצעות מפגש חברתי עם שאר ילדי גן הילדים והגננות. באמצעות פעילויות אלה, לומדים הילדים ורוכשים כלים חברתיים ונורמות חברתיות כמו משמעת, משחק קבוצתי, הקשבה, נתינה, שיתוף וכלים של אוריינות ושפה (סוציאליזציה).

עבודות אקדמאיות שיעסקו בנושא גן ילדים, במסגרת לימודי חינוך, חינוך מיוחד, או פסיכולוגיה חינוכית, יכולות לעסוק במגוון נושאים: התפתחותו של הילד בגן הילדים מהיבטים שונים; שילוב קבוצות ילדים שונות באותו גן והאינטראקציה ביניהן, כמו ילדים של יוצאי אתיופיה ויוצאי רוסיה, ילדי דתיים עם חילוניים וכד'; מעורבות של אנשי המקצוע בגן; אלימות בין ילדים בגן הילדים; אלימות או הטרדה שעלולים לקרות מצד הצוות המקצועי בגן הילדים, ועוד.

עבודה אקדמית, בין אם מדובר בעבודת סיכום קורס ובין אם זו עבודת סמינר או עבודת תזה, יכולה להיות עבודה תיאורטית בלבד או עבודה שיש בה תיאוריה ויישום. בכל מקרה, ייעשה שימוש במקורות ביבליוגרפיים שנכתבו בנושא של גן ילדים. בעבודה יישומית, הפרק התיאורטי יסכם את 'מצב המחקר', כלומר אלו מחקרים נעשו בנושא העבודה עד היום ומה היו מסקנותיהם, ולאחר מכן יובא פרק מחקר שביצע כותב העבודה. לדוג', מחקר שבוצע באמצעות תצפיות בגן רב תרבותי. בעבודה כזו, פרק הדיון והסיכום יקשר בין מסקנות ממחקרים קודמים לבין מסקנות המחקר שבוצע בעבודה.

עבודות אקדמיות לדוגמה: שילובם של ילדים דתיים בגן ממלכתי רגיל; שילוב ילדים היפראקטיביים בגן הרגיל; חינוך גופני בגני ילדים; חשיבות שולחנות היצירה להתפתחות הילד בגן הילדים; ציון יום הכיפורים בגן הילדים; עמדות הורים בנוגע לחינוך האנטרופוסופי.

עבודות על בריאות הנפש

בריאות הנפש הוא מונח כולל לכל הקשור באיכות המצב הנפשי, בהפרעות נפשיות, באיכות החיים הנפשיים ועוד. בישראל קיימים שירותי בריאות הנפש שמטרתם לתת מענה מניעתי, טיפולי ושיקומי לאנשים המתמודדים עם בעיה נפשית. משרד הבריאות מפעיל כ-55 מרפאות ציבוריות המעניקות טיפולים נפשיים במימון המדינה וכן מספר בתי חולים לבריאות הנפש ביניהם גהה ואברבאנל. באתר משרד הבריאות ניתן למצוא רשימה של השירותים בבריאות הנפש. בנוסף קופות החולים השונות מפעילות שירותים של רפואה משלימה, ובחלק מבתי החולים קיימות מחלקות התנדבותיות המציעות שירותים של רפואה משלימה.

בעבודות אקדמיות בתחום בריאות הנפש (עבודות גמר קורס, עבודות פרו"ס, סמינריון וכו'), ניתן לעסוק הן בפן הנפשי או הסיעודי, או בפן המבני והמערכתי של מערכות בריאות הנפש בארץ ובעולם. במילים אחרות, ניתן להתמקד בחולה ובמחלה, או לעסוק בסביבה החיצונית של החולה (משפחה, חברה, מערכות מוסדיות כמו בתי"ח, מערכת המשפט).

בהיבט הרפואי, עבודות יכולות לעסוק במחלות נפש שונות, הגורמים להן, סימפטומים ודרכי טיפול. לדוגמא, הפרעות אכילה בקרב מתבגרים, סכיזופרניה ופרנויה, דיכאון וכו'. במסגרת זו תתואר המחלה והסימפטומים שלה וייבחנו דרכי טיפול על פי גישות טיפוליות שונות, כמו כמודל המשימתי, התיאוריה הפסיכודינמית ועוד ועוד. בעבודות כמו עבודות פרקטיקום או עבודות יישומיות, יוצג מקרה אמיתי ותיאור של הטיפול, כל זאת בהתאם למסגרות התיאורטיות.

בהיבט החיצוני, ניתן לעסוק בעבודות בהתמודדות של המשפחה והסביבה הקרובה עם מחלת נפש של אחד מבני המשפחה. לדוגמא: התמודדות של ילדים להורים חולי נפש מבחינה רגשית, משפחתית וחברתית; בחינת נושא שילובם של חולי נפש בקהילה ותפקידם של הגורמים הרפואיים והחברתיים השונים; או מדיניות משרד הבריאות כלפי חולי נפש כרוניים מאושפזים-התייחסות לאספקט השיקומי והסדר בדיור בקהילה.


הנושא יכול להיכלל גם בתחום המשפט, ובמסגרתו ניתן לבחון נושא כמו אשפוז בכפיה של חולי נפש, או נושא האחריות הפלילית במקרים של חולי נפש.

בעת כתיבת העבודה ניתן גם להיעזר באתרי אינטרנט שונים בתחום ואף בעבודות מוכנות, בין השאר בתחום בריאות הנפש. גם מקורות ביבליוגרפיים לעבודה ניתן לאתר באמצעות האינטרנט.

חרדים

היהודים החרדים מבדילים עצמם משאר היהודים הדתיים בהקפדה יתרה על שמירת המצוות ובאופני התנהגות, לבוש ואופנים נוספים. לפי סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנערך ב-2009, 8% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל (מגיל 20 ומעלה) מגדירים את עצמם כ"חרדים". האוכלוסיה החרדית בישראל נמנעת לרוב מלשרת בצה"ל, יש בקרבה שיעורי אבטלה גבוהים, הם מתאפיינים בשיעור ילודה גבוה, נישואים בגיל צעיר יחסית, מגורים בדלניים והצבעה פוליטית למפלגות ייחודיות כמו יהדות התורה וש"ס.

עבודות אקדמאיות (עבודות קורס, עבודות סמינריוניות וכד') שבהן תהיה התייחסות למגזר זה יכולות לבחון היבטים שונים: סוציולוגיים-דמוגרפיים (לדוג', היחס לנשים, לבוש), פוליטיים (דפוסי הצבעה, שירות בצה"ל), גיאוגרפיים, תקשורתיים, ואף עסקיים (שיווק למגזר החרדי, לדוגמא).

על עבודה אקדמית לכלול מבוא ובו הרקע לנושא, הצגת שאלת המחקר, גוף העבודה שיסקור חומר תיאורטי שנכתב על האוכלוסיה החרדית, לפי ספרים, מאמרים, כתבות עיתונות ועוד. בסיכום יש לסכם את העבודה ולהציג את המסקנות שעלו משאלת המחקר והנתונים.
חומר תיאורטי ומקורות ביבליוגרפיים שיהוו רקע לנושא העבודה ובסיס להשערת המחקר המוצגת בעבודה, ניתן לאתר באמצעות מאגרי ספריות, כמו הקטלוג המאוחד לספריות בישראל, או באמצעות רשת האינטרנט. באינטרנט ניתן למצוא מקורות מקצועיים ובנושא החרדים והמגזר החרדי ניתן למצוא מקורות מוסמכים מאתרים ממשלתיים ודומים, לדוגמה: שיטות לזיהוי ואפיון כמותי של המגזר החרדי, חגי לוין ורוני הכהן, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, יולי 2010; המגזר החרדי בישראל, העצמה תוך שילוב בתעסוקה, חגי לוין, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, מרץ 2009; תוכנית התמ"ת לשילוב חרדים בשוק העבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מאי 2010; חדירת האינטרנט לחברה הדתית והחרדית (חששות, בעיות, פתרונות), גבריאל רוונה, אתר צוהר, 2007. ניתן גם להיעזר בכתבות עיתונות וראוי לציון הוא הפורטל בחדרי חרדים הכולל כתבות וידיעות חדשותיות הנוגעות לעולם החרדי ולעולם החילוני מהעיניים של האוכלוסייה החרדית.

ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות שנכתבו על חרדים ולמצוא ביניהן נושאים רבים ומעניינים אחרים למחקר כמו: כוונות קניה במגזר החרדי, סכסוכי שכנות בין דתיים\חרדים לחילוניים, יחסה של העיתונות הפרשנית הכתובה לאדם הדתי-חרדי מהקמת המדינה ועד סוף שנות התשעים, ועוד.

דת וטרור

בעידן המודרני, לאחר הופעת הלאומיות, הופיע הטרור בצורה של אנרכיזם, מהפכנות ולאום, אבל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל להופיע טרור שמושפע ומכוון יותר ויותר על ידי דת. הדת לפעמים משולבת עם השפעות אחרות, כמו לאום והמאבק להגדרה עצמית ולפעמים הוא בשם הדת בלבד. ברוס הופמן, מנהל המרכז ללימודי שלום וביטחון בבית הספר וולש לשירות החוץ באוניברסיטת ג'ורג'טאון וחוקר את תופעת הטרור, אפיין את הטרור הדתי המודרני בשלוש תכונות: הטרוריסטים מוכרחים להשתמש בדת על מנת להצדיק את מעשי הטרור; אנשים מנהיגותיים מוכרחים להיות בתפקידי המפתח; דימויים אפוקליפטיים של חורבן נתפסים ע"י הטרוריסטים כמשמעותיים להגדרת מהות הטרור הדתי.


עבודות אקדמאיות אשר יעסקו בנושא דת וטרור (במסגרת לימודי מדעי המדינה או קרימינולוגיה), עשויות לעסוק בהשוואה בין ארגון טרור הפועל על פי הדת לבין ארגון טרור שפעלותיו נובעות מהשפעות אחרות, בטרור דתי של דתות שונות (כמו טרור מוסלמי, טרור הינדי, טרור נוצרי, יפני ואף יהודי) ובהשפעה וקשר שלהם ללאום, על ההשפעה של הטרור הדתי על העולם העכשווי והמשמעויות הנלוות לכך; ועוד.
אם מדובר בעבודה בתחום של קרימינולוגיה, הרי שהנושא ייבחן בהתאם לתיאוריות קרימינולוגיות, ואם מדובר בעבודה בתחום של מדעי המדינה ויחב"ל, ייבחן הנושא בהקשר של תיאוריות בתחום, לדוגמא, הניגוד בין טרור דתי לבין המדינה הדמוקרטית.

על מנת להבין איך עבודה אקדמאית צריכה להיראות ועל מנת לשאוב רעיונות אחרים, ניתן להיעזר בדוגמאות של עבודות מוכנות שנכתבו בנושא דת וטרור במטרה לכתוב עבודה חדשה שתדון בנושא מזווית אחרת, או עבודה שתפתח את הרעיונות. לדוגמא, ניתן למצוא עבודות בנושא הפעילות של המחתרת היהודית בשטחי יהודה ושומרון בתחילת שנות ה-80 במדינה; סקירת הכת היפנית "האמת הצרופה" וניסיון לבדוק מה הניע אותה לעבור לטרור ומה מקומה של התרבות היפנית בפעילות הכת; תנועות החמאס והג'יאהד האיסלאמי - סקירת הפעילות, האידיאולוגיה, הביצוע והאישים בתנועות אלה. בדיקה האם תנועות אלו עומדות בהגדרת ארגון טרור.

המקורות לעבודות בנושא דת וטרור עשויים להיות מגוונים ולכלול ספרים, מאמרים, דוחות ממשלתיים, ידיות וכתבות עיתונאיות וכד'. 

עבודות אקדמאיות על תומס ג'פרסון

תומס ג'פרסון היה וממייסדי העצמאות של ונשיאה השלישי בין השנים 1801 ל-1809. היה ידוע גם בעמדותיו האמביוולנטיות בנוגע לשחורים ולהפסקת העבדות, בדיעותיו כלפי הדת, החירות והאינדיבידואליזם, חופש ושוויון, זכויות למיעוטים וחינוך לכל. פרט לתפקידו כנשיא וכמנסח מגילת העצמאות של ארה"ב היה מעורב בדמוקרטיה ובעצמאות האמריקנית ועד מותו וכיהן, בין השאר, כשגריר ארה"ב בצרפת, שר בקבינט או סגן נשיא.

עבודות אקדמאיות שיעסקו בדמותו של ג'פרסון יהיו לרוב עבודות בתחום ההיסטוריה. בעבודות אלה ניתן לעסוק, למשל, בעמדתו של ג'פרסון כלפי הדת וכיצד בא הדבר לידי ביטוי בפעילותו הפוליטית, ובתוך כך להתייחס לעקרון הפרדת הדת מהמדינה. כן ניתן לבחון את הניגוד בין אידיאולוגיית החירות בה דגל לבין יחסו הגזעני לשחורים והעובדה שהעסיק עבדים למרות שהיה פעיל במאבק לשחרורם.
נושאים נוספים: היריבות שלו עם ג'ון אדמס, ראש המפלגה הפדרליסטית; ההשפעה שהייתה למהפכה הצרפתית שהתרחשה בזמן כהונתו כשגריר ארה"ב בצרפת, מקומו כמנסח מגילת העצמאות של ארה"ב, יחסי החוץ בזמן כהונתו כנשיא עם צרפת ובריטניה, וכו'.

תהא העבודה אשר תהא, עליה להסתמך על מקורות ביבליוגרפיים. מקורות אלה עשויים להיות ספרים ומאמרים - הן של ג'פרסון עצמו והן כאלה שנכתבו עליו. ניתן כמובן להיעזר במכתבים וכתבים אחרים שלו. מקורות מסוג זה ניתן למצוא בספר של גיורא קולקה, "תומס ג'פרסון איש רנסנס אמריקני בעולם של מהפכה-דיוקן חיים ומכתבים", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
מקורות נוספים:
- הדמוקרט המהפכני : ספר תומס ג’פרסון - מעצב דמותה של הדמוקרטיה האמריקאית.

- Thomas Jefferson : author of America / by Christopher Hitchens

בכל מקרה, לפני תחילת הכתיבה, רצוי להיוועץ במרצה או במנחה הקורס. ניתן להיעזר גם בעבודות מוכנות שנכתבו על תומס ג'פרסון. עבודות כאלה ניתן להשיג באמצעות מאגרי מידע אינטרנטיים.

עבודות בנושא האישה הערבייה

מצבן הייחודי של הנשים במגזר הערבי נובע מהשתייכותן הכפולה: לאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מחד, ולמעמדן המגדרי מאידך. עובדה זו משפיעה גם על כניסתן ומעמדן בשוק העבודה, וגם על אחוזי הלא- מועסקות מתוך הנשים השייכות לכוח העבודה (רחל ורצברג, אבטלת נשים במגזר הערבי, מרכז מחקר ומידע של הכנסת, מאי 2001).
הנשים הערביות בישראל (ובעולם) נתקלות בקשיים הנובעים מהתנגשות בין המודרניזציה שבעולם המודרני שבה הן נתקלות כשהן יוצאות לעבודה או לחיפוש אחר עבודה או נתקלות בעולם החיצוני באמצעות התקשורת (טלוויזיה), לבין הערכים המסורתיים.

נושא האשה הערביה יכול להיות נדון בעבודות מהיבטים שונים במסגרת לימודי מגדר, סוציולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה  ועוד. נושאים בהם ניתן לעסוק בעבודות אקדמיות במסגרת נושא זה יכולים להיות: השתתפותן של נשים ערביות בכח העבודה וחלקן במשק הישראלי; ההשתתפות הפוליטית ודפוסי ההצבעה של נשים ערביות בישראל; מעמד האישה בחברה הערבית בישראל ובעולם (במעגל המשפחתי, החברתי, הפוליטי וכו'); תמורות בעמדות של נשים ערביות ביחס למעמדן והגורמים לכך; רצח נשים על רקע "כבוד המשפחה"; מצב הנשים בישראל בראי האבטלה והתעסוקה והשוואה בין המגזר היהודי למגזר הערבי; וכו'.

מקורות ביבליוגרפיים בנושא זה, בהם ניתן לעשות שימוש בכתיבת העבודה:
אבתיסאם אברהים וברהם איריס, "האישה הערבייה בעבודה" מתוך נשים הכוח העולה: קידום נשים בעבודה וניפוץ "תקרת הזכוכית", עורכת ענת מאור, 1997;
מנסור ערביה, 1999, נשים ערביות בישראל בעידן הכלכלה המתקדמת: לאן מובילה אותן הכשרתן המקצועית והאקדמית? מתוך: שוויון לנשים במדינת הרווחה הישראלית- יום עיון שהתקיים בתל- אביב , דצמבר 1998;
ע'אנם, ה. (2005), "הערכים התרבותיים והאישה". עמדות בנוגע למעמדה וזכויותיה של האישה הפלסטינית בישראל, פרק שלישי, עמ' 121 – 156;
נשים ערביות בשוק העבודה, עולא שתייוי, נשים לתקציב הוגן, פברואר 2008.

עבודות בנושא יחסי ציבור

תחום יחסי הציבור נלמד במסגרות אקדמיות של לימודי מנהל עסקים ושיווק או במסגרות עצמאיות כקורסים (לדוג', "דוברות ויחסי ציבור"). עבודות אקדמיות בנושא יחסי ציבור יעסקו לרוב בתכניות יחסי הציבור של חברה או מוסד כלשהם וינתחו אותן לפי מודלים של יחסי ציבור, עיצוב תדמית חיובית וההשפעה של התכנית על קהל היעד. בעבודות ניתן גם להתייחס להתמודדות בזמן ניהול משבר. 

מרכיב חשוב ביחסי ציבור הוא פילוח קהלי יעד, ובדיקה לאילו קהלים יכול להיות מתאים המוצר או הקונספט שעליו רוצים לעשות יחסי ציבור, אם על פי מיקום, על פי חתך סוציו-אקונומי, על פי תחומי עניין וכד'. גורמים נוספים שניתן לציין בפעילות מקדימה של יחסי ציבור הם ניתוח סביבה וזיהוי בעלי העניין. בניתוח קמפייני יחסי הציבור אפשר להיעזר במודלים שונים של יחסי ציבור כמו מודל RACE, גלגל ברנשטיין, מודל הערכה של WATSON ואחרים על מנת לבחון את אסטרטגית הקמפיין ודרך היישום שלו.

לרוב, כאמור, עבודה שתעסוק בנושא יחסי ציבור תבחן קמפיין אחד של חברה או מוסד מסוים לפי מודלים מסוימים. לשם השגת רעיונות לנושאים לעבודה או כדי לקבל מושג על מבנה של עבודה, ניתן לעיין בעבודות מוכנות בנושא יחסי ציבור אותן ניתן לאתר במאגרי מידע מקוונים.

לדוגמא, ניתן לערוך עבודה עבודה שתהיה תכנון קמפיין יחסי ציבור למותג (פיקטיבי) חדש בשוק. על העבודה לכלול תיאור של הארגון והמוצר שרוצים לשווק, רציונל לבחירת האסטרטגיה השיווקית, מטרות ואמצעים, ועוד. 

עבודות אחרות לדוגמה בנושא יחסי ציבור: תוכנית יחסי ציבור להשקת מזון תינוקות חדש; קמפיין יחסי הציבור של חברת כרמל-מזרחי ע"פ מודל RACE; הכנת קמפיין יחסי ציבור לעמותת אור ירוק.

מנקודת מבט אחרת, בעבודות אקדמיות בתחום התקשורת, ניתן לבדוק את הקשרים שיש בין יחצ"נים לעיתונאים ואם קשר זה הוא אקראי או שהוא מובנה, וכיצד מצליחים היחצ"נים להשפיע על העיתונאים, אם באמצעות הדרך הרגילה, של שליחת קומוניקטים, יצירת פעילויות שיש סיכוי שיעוררו את עניין הציבור, כמו אירועי השקה, וכדו', או דרך אמצעים לא כשרים להשגת העניין של העיתונאים.

עבודות בנושא גיוס ומיון עובדים

גיוס ומיון עובדים הוא תהליך של קליטת עובדים לחברות, והוא אחד משלושת התפקידים העיקריים של מחלקת משאבי אנוש בחברות הגדולות, שהם תכנון כוח האדם בחברה ובעקבותיו גיוס ומיון כוח האדם, טיפול שוטף בעובדים כמו פעולות של הצבה והכשרה ודאגה לרווחת העובדים ואיכות החיים במקום העבודה. הגיוס יכול להיות פנימי או חיצוני: בגיוס פנימי הגיוס נעשה בתוך החברה עצמה כאשר משרות חדשות מועמדות למכרז, או באמצעות המלצות של העובדים על עובדים מבחוץ. בגיוס חיצוני הגיוס נעשה ע"י פרסום מודעות דרושים, מאגר קורות חיים, פנייה ללשכת התעסוקה או חברות כוח אדם, או אף גניבת עובדים מארגונים אחרים. במקביל לגיוס העובדים מתבצע תהליך של מיונם, והוא נעשה לפי כמה גורמים: קורות חיים, ראיון, ניסיון, תכונות אישיות, המלצות, מרכזי הערכה, מבחני אישיות וכדו'.

במסגרת לימודי ניהול וניהול משאבי אנוש נכתבות גם עבודות אקדמיות וסמינריוניות בנושא גיוס ומיון עובדים. העבודות השונות יכולות לבחון תהליכי מיון וגיוס בחברה מסוימת או חברת כוח האדם, להתמקד בגורם אחד מתוך הגורמים והשלבים בתהליך הגיוס והמיון, כמו ראיון העבודה, קורות החיים וכדו'.

עבודות אקדמיות בנושא זה עשויות להיות ניתוח נושא הגיוס והמיון בארגון מסויים, בהתייחס כמודן לתיאוריות ומודלים תיאורטיים בתחום.
דוגמה לעבודה אקדמאית בהיקף של עבודה סמינריונית היא עבודה שמנתחת את תהליכי גיוס, מיון והערכת עובדים בחברת "מחסני חשמל" והמבוססת על נתונים מתצפיות וראיונות בסניף "מחסני חשמל" בראשון לציון. במבוא ובפרקי העבודה הראשונים מוצגים תיאור הארגון, אסטרטגיות שונות לניהול כו"א, תרבות הניהול בארגון ולאר מכן יוצג ניתוח ביקורתי לגבי תהליכי הגיוס, המיון והערכת ביצוע שמקיימת מחלקת משאבי אנוש מידי תקופה כחלק מפעילותה השוטפת. דוגמאות לעבודות אחרות שנכתבו בנושא: מדיניות גיוס כ"א בחברות רב-לאומיות; תהליך מיון וגיוס עובדים בחברת תבליני טעם וריח; גיוס מיון והערכת עובדים.

בכתיבת העבודה יש להסתמך על מקורות קודמים ותיאוריות בנושא ניהול משאבי אנוש בכלל ובנושא גיוס ומיון עובדים בפרט. ספרים ומאמרים ניתן לאתר באמצעות הספריות האוניברסיטאיות או באמצעות חיפוש מאמרים ברשת האינטרנט. בחיפוש חומר ברשת האינטרנט יש להקפיד על בחירת מידע ממקורות אמינים ומקצועיים. ניתן להיעזר בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל על מנת למצוא רשימות של ספרים ואו מאמרים כאלה.

עבודות על ברית המועצות

ברית המועצות (בריה"מ) היא מעצמת על לשעבר שהתקיימה בין השנים 1922 ל-1991 והתפרשה על צפון מזרח אירופה ומזרח אירופה והמשטר בה היה קומוניסטי. לאחר מלחה"ע השניה היא הייתה למעצמת העל השנייה יחד עם ארצות הברית. ב-1991 פורקה בריה"מ עם התמוטטות המשטר הקומוניסטי ואת מקומה המרכזי בין האומות המאוחדות תפסה רוסיה, שהייתה הרפובליקה הגדולה ביותר בין מדינות ברית המועצות.

עבודות אקדמיות (פרו"ס, סמינריונים וכד') על ברית המועצות ייכתבו בתחומי מדעי החברה והרוח - החל מהיסטוריה, גיאוגרפיה, פוליטיקה וממשל, מדעי המדינה, ספרות, כלכלה ועוד. העבודות השונות על ברית המועצות יכולות לעסוק במגוון נושאים כמו מעורבות ברית המועצות במלחמת העולם השנייה, המלחמה הקרה עם ארה"ב, יהדות ברית המועצות, ההבדלים השונים בין המשטרים בברית המועצות, כמו משטרו של לנין לעומת סטאלין, גורבצ'וב והשינוי שהביא (פרסטרויקה), ברית המועצות לאחר התפרקות הקומוניזם, גרמניה המזרחית תחת שלטון ברית המועצות, מדינות ברית המועצות השונות, ההתנגדות למשטר הקומוניסטי, ועוד.

כמובן שעבודה בנושא מלחמת העולם השניה למשל אשר תיכתב במסגרת לימודי מדע המדינה תהיה שונה מעבודה בנושא זה אשר תיכתב במסגרת לימודי היסטוריה, אף כי יש נקודות משיקות רבות בין שני תחומי מחקר אלה). כך, עבודה במדע המדינה תעשה שימוש בכלים ומסגרות תיאורטיות בתחום זה, כמו מודלים לקבלת החלטות והתנהגות במדיניות חוץ (למשל במבצע ברברוסה). לעומת זאת, עבודה היסטורית תסקור ותנתח את הנושא בכלי מחקר היסטוריים ובנקודת מבט היסטורית (ראו מאמר בנושא זה).
בתחום היחסים הבינלאומיים ניתן לבחון את מקומה של ברית המועצות בסדר העולמי (עולם דו קוטבי של שתי מעצמות גדולות) ולהתמקד באירועים כמו משבר הטילים בקובה (עימות עם ארה"ב שהיה על סף התדרדרות לעימות גרעיני), המלחמת בקוריאה, המעורבות במזה"ת, ועוד.
דוגמא לעבודה אקדמית שנכתבה על ברית המועצות: השפעת היוזמה להגנה אסטרטגית (תכנית מלחמת הכוכבים) על עיצוב מדיניות הביטחון של ארצות הברית מול ברית המועצות בשנים 1983-1990.

בהקשר הישראלי, ניתן לעסוק בעבודות גם בעולים יוצאי ברית המועצות לשעבר ולבחון סוגיות כמו דפוסי הצבעה שלהם (מדע המדינה), עבריינות נוער עולה (קרימינולוגיה), עמדות כלפי המדינה של עולים (סוציולוגיה), וכד'.

מקורות ביבליוגרפיים לעבודות עשויים להיות ספרים, מאמרים, מחקרים, דוחות, נתונים, קטעי עיתונות וכו'.

עבודות בנושא הפרעות אכילה

אוכל משמש לעיתים כגורם מנחם בשעת מצב רוח ירוד, ולעתים אנשים אוכלים לאו דווקא כשהם רעבים, אלא כתוצאה מלחץ נפשי, עצבנות, דיכאון. לאחרון יש גם את ההשפעה ההפוכה, של הימנעות מאכילה בזמן דיכאון.
כשמדברים על הפרעת אכילה, האסוציאציה הראשונה שעולה היא להפרעות אכילה הקשות ביותר כמו אנורקסיה ובולימיה. מלבדן יש גם הפרעות אכילה כמו אכילת יתר כפייתית, השמנת יתר ועוד הפרעות קלות יותר. הפרעת אכילה היא למעשה הפרעה נפשית המתבטאת באכילה לא סדירה שעלולה לגרום ואף גורמת לנזק לגוף ולנפש, שבמקרים קיצוניים עלולה לגרום למוות.

עבודות אקדמיות העוסקות בהפרעת אכילה ייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, לימודי רפואה, וגם במסגרת לימודי עבודה סוציאלית - מהבחינה החברתית-סיעודית. עבודות אקדמיות על הפרעת אכילה יכולות להיכתב על אחת ההפרעות הנ"ל כמו בולימיה או אנורקסיה, מבחינת הגורמים השונים להפרעה כמו דיכאון, דימוי עצמי וחוסר הערכה עצמית, ועוד גורמים נפשיים אחרים. אפשר לכתוב מגוון עבודות על הסיבות הנפשיות השונות הגורמות להפרעת האכילה עצמה ובעקבותיה, כמו על הנזקים הגופניים שעלולים לקרות, אולם ניתן גם לכתוב על מקרים מיוחדים שאינם דווקא קשורים להפרעות האכילה השכיחות ביותר, או לקבוצות הגיל השכיחות יותר שבהן יש פוטנציאל להופעת ההפרעה (שהן מגיל 12 עד גיל 41). החשיבות בכתיבת עבודות על מקרים מיוחדים ולא מקרים שכבר נכתבו עליהם עבודות אקדמאיות לרוב נובעת בראש ובראשונה מהעובדה שהמחקר אמור למצוא ולפתח רעיונות חדשים וידע חדש, ומשום שעבודות כאלה ייצרו יותר עניין ותהיה בהן חדשנות וחשיבות מחקרית.

עבודה אקדמאית כזו לדוגמה יכולה להיכתב על נשים בהיריון ועל הרגלי האכילה שלהן בתקופת ההיריון, זאת באמצעות סקר שייערך בקרב נשים בהיריון על הרגלי האכילה שלהם. עבודה ייחודית אחרת לדוגמה יכולה להיכתב על הפרעות אכילה בקרב גברים הומוסקסואליים, שמתארת טיפול בנער בעל הפרעות אכילה, המתחבט בשאלת זהותו המינית.

כבכל עבודה - עבודה אקדמית רגילה, עבודת סמינר או עבודת תזה בנושא של הפרעת אכילה, יש להיעזר במקורות אשר יעזרו לבסס את המחקר. את המקורות יש להביא ברשימה ביבליוגרפית, עפ"י כללי הכתיבה האקדמית.

מספר אתרים שמסבירים על הפרעות אכילה:
הפרעת אכילה באתר בטיפולנט, אתר הפרעות אכילה.
ספרים בנושא: כיצד לעזור לילדך להתגבר על הפרעות אכילה, וטיצ'מן, בתני א', הוצאת אח, 2010;
אכילה בהיסח הדעת, בריאן וואנסינק, הוצאת פוקוס, 2007;
טיפול בהפרעות אכילה, סטיב בריגס, הוצאת אסטרולוג,
הפרעות אכילה ושליטה בגוף, מרי לוונס, הוצאת אח.
מקורות אקדמיים נוספים ניתן לאתר באמצעות הקטלוג המאוחד.

עבודות על דרום אמריקה

דרום אמריקה היא היבשת החמישית בגודלה, אחרי אסיה, אפריקה, אירופה ואמריקה הצפונית. רובן המוחלט של מדינות דרום אמריקה שייכות גם לגוש אמריקה הלטינית שהשפה בהן התפתחה מההשפה הלטינית כמו ספרדית ופורטוגזית. הגדולה ביותר בדרום אמריקה, גם מבחינת שטח וגם מבחינת גודל האוכלוסייה, היא ברזיל.

העניין האקדמי בדרום אמריקה כולל רבים מתחומי העיסוק במדעי הרוח והחברה: היסטוריה, לשון, כלכלה, גיאוגרפיה פיזית, גיאוגרפיה אנושית, מדעי המדינה, אמנות, תרבות וספורט. במסגרת הלימודים האקדמיים ייכתבו עבודות על היבטים שונים של הנושא (מחקרים, עבודות פרו-סמינריון, עבודות סמינר וכו').

מבחינה היסטורית, ניתן לבחון בעבודות את ההתפתחויות האנושיות והדמוקרטיות שחלו במדינות דרום אמריקה, החל מהתיישבות, מעורבות בינלאומית, השלטון ועוד. עבודות אקדמיות על דרום אמריקה עשויות לעסוק גם בכלכלת דרום אמריקה מבחינת ההתפתחות הכלכלית של כל אחת מהמדינות בנפרד, או כלכלת היבשת מול שאר העולם, או השוואה של כלכלת אחת המדינות לשאר מדינות דרום אמריקה, ועוד. סוגיה כלכלית בה ניתן לדון במסגרת זו הוא איגוד הסחר החופשי של דרום אמריקה ושבו חברות ארגנטינה, אורוגוואי, אקוודור, ברזיל, בוליביה, ונצואלה, מקסיקו, פרו, פראגוואי, צ'ילה וקולומביה ומטרתו למנוע מגבלות סחר בין המדינות החברות בו ולעודד תיעוש של מדינות אלה.

מבחינה גיאוגרפית, ניתן להתייחס לאיזור כמכלול (גיאוגרפיה רגיונלית) או לאלמנטים בתוכו. לדוג', ניתן לחקור את האיזור כחלק מתהליכי טקטוניקת הלוחות (הלוח הדרום אמריקאי). מן הבחינה העירונית, ניתן לחקור את תופעת העיור ולהתמקד בתופעת הפאבלות בברזיל.
בהיבט של מדע המדינה ניתן להתייחס ליבשת זו מן הבחינה הפוליטית ולבחון את עלייתם של משטרים שמאליים (ברזיל של לולה, צ'ילה ועוד). עוד ניתן לבחון את יציבות המשטרים והדמוקרטיה במדינות אלה שהיו בעבר תחת שלטון צבאי/דיקטטורי.
דוגמא נוספת לדיון היא סכסוכים ועימותים בין מדינות היבשת. לדוג', המתיחות והסכסוך בין ארגנטינה וצ'ילה ויישובם ב – 1985, והתמקדות בגורמים ובסיבות הסמויות והלא סמויות אשר השפיעו על כל שלב משלבי הסכסוך בין ארגנטינה לצ'ילה, עד ליישובו ב- 1985.

עבודות על דרום אפריקה

מדינת דרום אפריקה הנמצאת בקצהו הדרומי של יבשת אפריקה, וקיבלה את עצמאותה ב-1910 לאחר שהייתה תחת שליטתה של האימפריה הבריטית ונקראה "איחוד דרום אפריקה" אך מ-1961 שינתה את שמה לרפובליקת דרום אפריקה. ב-1948 עלתה לשלטון בדרום אפריקה "המפלגה הלאומית" הימנית והחלה להשליט את משטר האפרטהייד שדגל בהפרדה גזעית. ב-1990 בוטל משטר האפרטהייד בדרום אפריקה וב-1994 נבחר לשלטון הנשיא נלסון מנדלה.

העניין האקדמי במדינת דרום אפריקה הוא בעיקר בתחומי ההיסטוריה ומדע המדינה. מבחינה היסטורית - מהשתלטות האירופאים ובתחילה הההולנדים במאה ה-17 עד להשתלטות בריטניה בסוף המאה ה-18, קבלת העצמאות מבריטניה ב-1910 והפיכתה לחברה בחבר העמים של בריטניה, עד לעליית משטר האפרטהייד ב-1948 והתפרקותו ב-1990 וההיסטוריה של דרום אפריקה ב-20 שנים האחרונות. מבחינת מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, המחקר עוסק במשטר האפרטהייד והפוליטיקה של גזע וגזענות ומעמדה בעולם של דרום אפריקה לאחר נפילת האפרטהייד, מבחינת הפוליטיקה הפנימית בדרוא"פ, כלכלת דרום אפריקה והשפעתה על כלכלת העולם, בהשוואה למדינות אפריקה האחרות ועוד.

בבחירת הנושא לכתיבת עבודה אקדמית - סמינריונית או אחרת - בנושא דרום אפריקה, יש לבחור בנושא ספציפי הקשור לאחד מתתי הנושאים ולהתמקד בו. חשוב לתת רקע כללי, אך יש לזכור את מטרת העבודה ולא להרחיב יתר על המידה. נושאים לדוגמה שעליהם נכתבו עבודות אקדמאיות: הנשק הגרעיני של דרום אפריקה; הפרת זכויות אדם ואזרח בתקופת משטר האפרטהייד בדרום-אפריקה; התפתחויות מודרניות בדרום אפריקה; יהודי דרום אפריקה ומעמדם בתקופת משטר האפרטהייד; דמוקרטיה של שחור ולבן - הגורמים ליציבות המשטר בדרום אפריקה; בחינת הבחירות שהתקיימו בדרום אפריקה ב-1994 לפי תיאוריות של קואליציות.

בכל עבודה אקדמית, וכך גם בעבודות על דרום אפריקה, יש לבסס את נתוני העבודה על מקורות ביבליוגרפיים בנושא. מקורות אלה עשויים להיות ספרים, מאמרים, מחקרים, קטעי עיתונות, פרוטוקולים וכו'. כל מקור ביבליוגרפי בו נעשה שימוש, יצויין כמובן ברשימה הביבליוגרפית בסוף העבודה.
ניתן להיעזר ברשת האינטרנט כדי לאתר מקורות כאלה.

עבודות בנושא גירושים

כאשר שני בני זוג נשואים מפרקים את קשר הנישואין בדרכים הרשמיות, הדבר נקרא גירושים (או גירושין). בישראל הגירושים מוסדרים על ידי בית הדין הרבני, כאשר הבעל נותן לאישה גט.

במסגרת לימודי משפטים נלמדים גם דיני גירושין במסגרת דיני משפחה. דיני הגירושים נועדו על מנת להסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של בני הזוג המתגרשים, כולל משמורת על הילדים המשותפים, הסכמה עקרונית משני הצדדים להתגרש, לוח זמנים לגירושים, מזונות לילדים, חלוקת רכוש ועוד. בעבודות אקדמאיות על דיני גירושין ייעשה שימוש בפסקי דין בנושא ממקרים של גירושים, סקירת החוק והחוק לפי ההלכה, סקירת התדיינויות משפטיות בהסכמי גירושין ועוד.

גירושים יכולים להיות גם נושא לעבודות אקדמאיות בתחום מגדר, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה. עבודה פרו סמינריונית לדוגמה, בוחנת את ההשפעה של השתתפות הנשים בכוח העבודה על אחוזי הגירושים בישראל. העבודה סוקרת גם מחקרים שנערכו על הנושא כשאחת הטענות שעולות מהמחקרים הללו היא שהשכלתן של הנשים והשתתפותן בכוח העבודה גורמת להן להיות עצמאיות יותר בשיקול דעתן בנוגע לנושא התא המשפחתי.
עבודה אחרת, העוסקת בתהליכים פסיכולוגיים שעוברים על ילדים מתבגרים בעת ולאחר גירושי הוריהם, דנה בהשפעת הגירושין על מתבגרים תוך התמקדות בעמדות המתבגרים כלפי זוגיות וכלפי מין, כולל הצגת דרכי התערבות בית ספרית בנושא הגירושין בעיקר בקרב מתבגרים.

עבודות אקדמאיות בנושא גירושין שניתן להיעזר בהן בעת כתיבת העבודה: הקשר בין השפעת המודרניזציה על התרבות לבין אחוז הגירושין - יהודים וערבים בישראל; עמדות כלפי גירושין - השוואה בין סטודנטים בני עדות המזרח ובין סטודנטים אשכנזים; מחלת נפש כעילה לגירושין; השפעת השינויים שעברה העדה האתיופית בעקבות ההגירה לישראל על העלייה בשיעור הגירושין בקרב העדה.

מקורות ביבליוגרפיים לעבודה עשויים להיות ספרים, מאמרים, נתונים סטטיסטיים וכד'.

עבודות אקדמאיות בנושא גילוי עריות

גילוי עריות, קיום יחסי מין בתוך המשפחה מהווה טאבו נפוץ בתרבות האנושית, ומקושר לרוב בנושא של התעללות מינית או אונס בתוך המשפחה. לפי נתונים של מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בישראל, 40% מהפניות שהגיעו למרכזי הסיוע בשנת 1998 היו על רקע גילוי עריות. קיימים הסברים שונים בין אנתרופולוגים ופסיכולוגים לטאבו הקיים על גילוי עריות, ביניהם הסברים אבולוציוניים, חברתיים, פרוידאניים, פונקציונליים ועוד.

מחקר אקדמי של תופעת גילוי העריות עשוי להיערך מן ההיבט המשפטי, הקרימינולוגי, הפסיכולוגי או ההיבט של טיפול מערכת הרווחה במקרים של גילוי עריות.
בהיבט המשפטי, ניתן לבחון את את החוק והמצב המשפטי בישראל לעומת חוקים במדינות מערביות אחרות; לבחון זאת בהקשר הכללי של יסוד ההסכמה בעבירות מין; או לדון באופן עקרוני בחוק ההתיישנות על עבירות של אונס וגילוי עריות. נציין כי החוק בישראל אוסר על גילוי עריות כאשר אחד המעורבים הוא מתחת לגיל 21, אך לא קיים איסור פלילי מעבר לגיל זה.
עבודות בקרימינולוגיה ייבחנו את התופעה בהתמקדות על ההיבט העברייני. בעבודות ניתן לבחון את הגורמים המביאים אדם לתקוף מינית בן משפחה ולהתייחס לגישות שונות, כמו הגישה הפסיכואנליטית. היבטים קרימינולוגיים נוספים אותם ניתן לחקור: סוגים של גילוי עריות, מאפיינים של העבריין ושל הקורבן, התופעה בחברות/מגזרים שונים וכו'.

עבודות אקדמאיות שונות בנושא גילוי העריות אמורות לעסוק בשאלות שמעורר הנושא ולחקור את הנושא לא רק מבחינת הטאבו והקשר להתעללות מינית בתוך המשפחה, אלא גם להעלות על פני השטח שאלות שיכולות לעורר עניין בחדשנותן ובמקוריותן. כמובן, יש להסתמך על ספרים ומחקרים שנעשו בתחום גילוי העריות.
מטרת העבודה היא לענות על שאלת המחקר. כדי ששאלת המחקר תהיה טובה היא צריכה להיות, קודם כול, מקורית, ושנית, עליה להיות מנוסחת היטב. בסיום העבודה, בפרק הסיכום והמסקנות, יש להביא תשובה לשאלת המחקר. חשוב לציין כי לעיתים קורה שלא נמצאה תשובה ברורה לשאלת המחקר, בין אם בוצע מחקר עיוני (כלומר רק סקירת ספרות) ובין אם בוצע מחקר כמותי (שאלונים, ראיונות וכד'). במקרה זה יש לציין זאת ולהסביר בדיוק, על סמך מה שהובא בעבודה, מדוע לא הצלחנו להגיע לתשובה ברורה. במקרה של סקירת ספרות - מחקרים סותרים, ובמקרה של מחקר כמותי - נתונים לא מספיקים או ניתוח סטטיסטי של הביא לתוצאות מובהקות.

עבודות בנושא דימוי עצמי

הדימוי העצמי של אדם הוא התמונה שמצטיירת בעיניו על עצמו, בין אם על מאפיינים חיצוניים כמו יופי, משקל, גובה, ועוד, או על מאפיינים פנימיים, כמו חוכמה, הצלחה, זהות מגדרית וכדו'. משקל חזק בדימוי העצמי יש לשאלה מה חושב האחר על האני.
דימוי עצמי נמוך מתחיל לרוב בילדות, כאשר בתור ילד, קשה מאוד להתמודד עם ביקורות מצד גורמים בעלי סמכות כמו הורים, מורים, או אנשים אחרים מעולם המבוגרים. בתקופת גיל ההתבגרות יש משמעות רבה מאוד לדימוי העצמי, תקופה שבה המתבגר עובר את תהליכי הסוציאליזציה המשמעותיים ביותר בחייו ומעצב דפוסי אישיות והתנהגויות, בין השאר דימוי עצמי, היכולים להשפיע עליו לכל חייו. בגיל ההתבגרות הדימוי העצמי מתפתח לפי יחס של גורמים חיצוניים רבים, כמו חברים לכיתה, מורים, הורים, תקשורת, זהות מינית, פער בין רצוי למצוי ועוד גורמים רבים. כשהגורמים האלה מובילים לדימוי עצמי נמוך, הדבר עלול לגרום לדיכאון ובמקרים חמורים יותר אף לאובדנות.

במסגרת לימודי פסיכולוגיה נלמדים קורסים הדנים בצורה כזו או אחרת במושג 'דימוי עצמי' ובחלק מהקורסים יש לערוך עבודות (עבודת סיום קורס, עבודה פרו-סמינריונית, עבודה סמינריונית וכו'). נושא הדימוי העצמי עשוי להיכלל בעבודות שעניינן נושאים אחרים כמו דיכאון, אלימות, הצלחה ומנהיגות, דיסלקציה, ומחלות נפשיות אחרות הקשורות לדימוי עצמי הפוגעות בגוף כגון הפרעת אכילה ועוד.

ישנם גורמים רבים המשפיעים על הדימוי העצמי, כמו אבטלה, זקנה, חוסר השכלה, דימויי גוף ועוד גורמים חיצוניים הנקבעים מראש. בעבודות אקדמיות בנושא זה ניתן לבחון גורמים אלה והשפעתם על הדימוי העצמי. מן ההיבט החינוכי ניתן לבחון גורמים כמו ציפיות מורים, סוג המסגרת החינוכית, לקות למידה כן ניתן לבחון תוצאות של דימוי עצמי כמו הישגים לימודיים, חרדת בחינות וכד'. גורם נוסף אותו ניתן לבחון בהקשר של דימוי עצמי הוא אלימות - כגורם וכתוצאה.

עבודות אקדמאיות בנושא דיכאון

אחד מהנושאים הנלמדים ביותר והנחקרים ביותר בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה הוא הדיכאון, על צורותיו השונות. במסגרת לימודי פסיכולוגיה או פסיכיאטריה נכתבות מאות עבודות אקדמאיות העוסקות בדיכאון, בסוגי הדיכאון, בסיבות לדיכאון, שיטות הטיפול בדיכאון ובעוד גורמים הקשורים לדיכאון.

הדיכאון, אחת ממחלות הנפש הנפוצות ביותר בעולם, מתבטא בעצבות עמוקה, ייאוש, חוסר הערכה עצמית, אובדן עניין בחיים ובהנאות שונות ועוד, ואף בתסמינים פיזיולוגיים של הגוף. ישנן מספר אבחנות של דיכאון, כמו דיכאון מינורי, דיכאון מז'ורי, דיסתימיה (דיכאון חרדתי מתמיד), הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה). קיימים גם סוגים של דיכאון בקרב קבוצות שונות: דיכאון אצל ילדים, דיכאון אצל בני נוער, דיכאון אצל נשים או גברים, דיכאון בזמן הריון או דיכאון לאחר לידה, דיכאון בגיל המבוגר ועוד.

מכיוון שכל מחקר מתבסס על נתונים קיימים או מקיים השוואות עם מידע קיים, יש לבסס את העבודה האקדמאית שכותבים על מחקרים קיימים שנכתבו בעבר. כאמור, מאות מאמרים וספרים בתחום הפסיכולוגיה נכתבו על נושא הדיכאון. במהלך כתיבת עבודה העוסקת באחד מההיבטים של הדיכאון, ניתן להיעזר בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל על מנת למצוא ספרים ומאמרים שנכתבו בנושא הדיכאון. דוגמאות לספרים כאלה: דיכאון באוכלוסיה ההומו-לסבית, הרדין קימרון, הוצאת אח; שמש שחורה - דיכאון ומלנכוליה, קריסטבה ג'וליה, הוצאת רסלינג; אבל ומלנכוליה, זיגמונד פרויד, הוצאת רסלינג.

העבודות האקדמאיות השונות בנושא דיכאון יכולות לדון בסוגי הדיכאון (ראה לעיל), תיאוריות המתייחסות לדיכאון (התיאוריה ההומניסטית האקזיסטנציאליסטית, התיאוריה הביולוגית, התיאוריה הביבביוריסטית וכו'), תסמינים לדיכאון (תוך התייחסות ל- D.S.M), שיטות טיפול בדיכאון (הגישה הפסיכואנליטית, טיפול תרופתי וכו'), דיכאון אצל קבוצה מסוימת או אחרת, דיכאון ואובדנות ועוד.
עבודה אקדמאית לדוגמה על דיכאון חוקרת את הקשר בין תופעת הדיכאון לתופעת האובדנות בבני נוער.

עבודות בנושא הבדלי שכר

המושג 'הבדלי שכר' מתייחס למצבים בהם קבוצה מסוימת של אנשים מקבלת שכר נמוך יותר או גבוה יותר מקבוצה מסוימת אחרת של אנשים, כאשר אותם אנשים עובדים באותו תפקיד. הקבוצות יכולות להיות קשורות למגדר (נשים לעומת גברים), לאום (ערבים לעומת יהודים), גזע (אשכנזים לעומת ספרדים, לבנים לעומת שחורים), דת (דתיים מול חילוניים), גיל (צעירים לעומת מבוגרים) ואחרים – עובדי חברות כוח אדם לעומת עובדים קבועים, עובדים זרים מול עובדים מקומיים, ועוד.
בישראל אמנם נחקק בשנת 1996 חוק שכר שווה לעובד ולעובדת אשר "נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה", אך אין חוק שנועד למנוע אפליה בשכר על רקע מאפיינים אחרים בחברה כגון לאום או גזע. זאת מלבד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה המדבר, בין השאר, על שוויון בתנאי העבודה אך לא בפרוטרוט על תנאי שכר.

מחקרים רבים שעסקו בהבדלי שכר התייחסו להבדלי שכר בין נשים לגברים, בעיקר מבחינת חלוקת התפקידים בשוק העבודה לנשיים ולגבריים, כמו הוראה או עובד הייטק. בשתי החלוקות – גם בתפקידים הנחשבים כנשיים וגם בתפקידים הנחשבים כגבריים – נמצאו הבדלי שכר בין נשים לגברים, לטובת הגברים.

כאמור, הבדלי שכר קיימים לא רק בין נשים לגברים אלא גם בין קבוצות אחרות בחברה. לדוג', עבודה אקדמאית המוצגת ב- ubank, בוחנת כיצד הסכמי שכר קיבוציים עלולים לגרום לאי שוויון בשכר. עבודה אחרת לדוגמה בוחנת את שכרם ומעמדם של הערבים במקום העבודה לעומת היהודים בישראל.

בכתיבת עבודות אקדמאיות (סמינר, פרו-סמינר, עבודות קורס וכו') יש להשתמש במקורות ביבליוגרפיים בנושא הבדלי שכר על מנת לבדוק את טענות המחקר, השערותיו, ואת המסקנות המוצגות בו. דוגמאות למקורות כאלה:
- "הבדלי שכר בין המינים ובין עדות בישראל – כמה ולמה? ממצאים מהמפקדים של 1983 ו-1995", נוימן שושנה, העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל, עמ' 314-301, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב, 2004.
- "מה שעל פני השטח ומה שמתחתיו: פערי שכר בין נשים וגברים 1970-2000", קלינוב רות, המרכז לפיתוח ע"ש ספיר, מרץ 2004.

עבודות בנושא הסכמים קיבוציים

ההסכם הקיבוצי בישראל מוסדר ע"י חוק הסכמים קיבוציים מ-1957, שנועד להבטיח את זכויות העובד ע"י הסדרת יחסי העבודה ותנאי העבודה, באמצעות ארגון עובדים שעושה את ההסכם במסגרת משא ומתן בינו לבין המעביד, ומוסדר אח"כ בחוק. באתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ניתן למצוא נוסחי הסכמים קיבוציים שנחתמו בין ועדי עובדים שונים לבין מעסיקיהם. כך, לדוגמה, הסכם בין ועד עובדי הוצאת עם עובד לבין הנהלת הוצאת עם עובד מ-2009, הסדיר את תנאי הפיטורין והפרישה של כמה מעובדי ההוצאה שהיו מועמדים לפיטורין.
ההסכמים השונים יכולים לעסוק בתנאי פיטורין ופרישה, פנסיה, שכר, דמי הבראה, נכות ועוד. ישנם שני סוגים של הסכמים קיבוציים, האחד מול ארגון מעבידים כמו התאחדות הקבלנים, או הסכם פרטי מול מעביד יחיד. באתר ההסתדרות החדשה ניתן למצוא הגדרה מפורטת להסכם קיבוצי.

סטודנטים הכותבים עבודות בנושא זה עשויים לגשת אליו מן הבחינה של יחסי עבודה, מהבחינה המשפטית (דיני עבודה) או מנקודת המבט של מדיניות ציבורית ומערכת היחסים בין השלטון, המעסיקים והעובדים (ארגוני העובדים).
לדוגמא, ניתן לעסוק בעבודה בהיבט המשפטי בנושא תקפות ההסכמים הקיבוציים ומעמד ארגוני העובדים מול זכות ההתאגדות. בעבודה כזו ניתן לעסוק בסוגיה של תקפות ההסכם במקרה בו ישנם מספר ועדי עובדים. בעבודה אחרת ניתן לבחון את ההבדלים בין הסכמי עבודה קיבוציים לבין הסכמי עבודה אישיים ואת היתרונות והחסרונות בכל אחד מהם.
כמובן שגם בעבודות אחרות העוסקות בנושאים אחרים הקשורים לעולם העבודה, ניתן להתייחס לנושא ההסכם הקיבוצי, בהתייחס לנושא העבודה הספציפי. לדוגמא, בעבודה העוסקת בעובדים קבועים מול עובדים זמניים, יוזכר ההסכם הקיבוצי כחלק מן האפליה של עובדים זמניים, שאינם זכאים לו.

בכתיבת עבודה אקדמאית - סמינריוניות, פרו-סמינריוניות וכד' - בנושא של הסכמים קיבוציים, יש להיעזר במקורות ביבליוגרפיים וספרות מקצועית על מנת לבסס את הנתונים וההשערות שמוצגים בעבודה. מקורות אלה עשויים להיות ספרים, מאמרים, פסקי דין, דוחות ומסמכי מדיניות וידיעות עיתונאיות.

הנעת עובדים - עבודות

המושג 'הנעת עובדים' מתייחס לכלל הסיבות הגורמות לאדם לרצות לעבוד, להמשיך בעבודתו ולבצע אותה ביעילות. גורמים אלה ישולים להיות גורמים אישיים כמו הרצון להשתכר, סיפוק אישי מהעבודה (אם מהעבודה עצמה או מסוג העבודה), יחסים חברתיים במקום העבודה, הזדהות עם העבודה, העבודה כמקום להגשמה עצמית; או גורמים שמספק המעסיק - כמו יחס אישי טוב, קידום, העלאה בשכר, מתנות, וכדו'.

בנוסף לגישת יחסי האנוש בניהול, ניתן למנות את תיאוריית הצרכים של אברהם מאסלו, תיאוריית ההוגנות של אדמס, תיאוריית הציפיות של וורום, גישת הניהול המדעי של טיילור, גישת יחסי האנוש Y- של McGregor, ועוד.

עבודות שיתייחסו לנושא זה ייכתבו לרוב במסגרת לימודי מנהל עסקים (לימודי עבודה) וסוציולוגיה ארגונית. בכתיבת עבודות אקדמאיות (עבודות קורס רגילות, עבודות פרו"ס וכו'), חשוב מאוד לבסס את שאלות והנתונים המובאים בעבודה לפי התיאוריות האלה, ולנסות לנתח את המקרה או המקרים המוצגים בעבודה על פי התיאוריות האלה.

בעבודות ניתן לתאר ולנתח אסטרטגיה של הנעת עובדים בחברה מסוימת – כמו ימי גיבוש, חופשות, יחס אישי, אוכל במקום העבודה ועוד. בעבודה מסוג זה יובא חלק תיאורטי בנושא הנעה תגמול עובדים, תיאור של הארגון/חברה שנבחרו וניתוח של מערכת ההנעה והתגמול בארגון על פי התיאוריות שהובאו בחלק הראשון.
בעבודות מסוג אחר ניתן לבחון קשרים בין משתנים נוספים לבין הנעת עובדים, לדוגמא: שביעות רצון, מחויבות ארגונית, תרבות ארגונית, סגנון ניהול, שיתוף עובדים וכו'.
ניתן גם להתייחס בעבודות להנעה בסוגי ארגונים שונים, למשל הנעה ומוטיבציה בארגון עסקי לעומת ארגון ציבורי (צה"ל, משטרה), הנעה בקרב עובדי הייטק, בקרב עובדים זרים וכד'.
ניתן להיעזר גם בעבודות אקדמאיות מוכנות שנכתבו בנושא של הנעת עובדים, לדוגמא: הקשר בין כמות החופשה לבין שחיקת העובדים; עמדות עובדים כלפי שינוי ארגוני; הקשר בין גובה השכר, מוטיבציה, וכוונות עזיבה בסניפי חברת קפולסקי.

עבודות בנושא 'המנהל כמנהיג'

מנהיגות נמדדת ביכולת להוביל קבוצת אנשים לעבר מטרה מסוימת ובתכונות אופי ייחודיות כמו הגדרת המטרה, שהיא מטרה לטווח רחוק שיש לה השפעה מרחיקת לכת על המקום שעליו היא רוצה להשפיע; דוגמה אישית, אומץ, הבנה באנשים, יכולת להובלת שינויים ועוד.
בארגון או בחברה עסקית, מנהל שהוא מנהיג הוא מנהל שיש לו יכולת להוביל את עובדי החברה להשגת יעדים משותפים של החברה ויש לו רמת ביטחון עצמי גבוהה ויציבות גבוהה. מנהל שהוא מנהל-מנהיג ייקח יותר סיכונים על מנת לנסות וליצור שינוי מהותי על מנת שבסופו יוגדלו הרווחים של החברה.

בין הנושאים הקשורים באופן מובהק למנהיגות בניהול הם מנהיגות בארגונים, התנהגות ארגונית שכוללת מידע על הדרכים שבהן אנשים העובדים במסגרות ארגוניות מתנהלים באופן אישי וקבוצתי כשהמטרה היא לשפר את היעילות של הארגון ושל אופי ותנאי העבודה של העובדים; ואסטרטגיה עסקית שמובילה תהליכים של תכנון ובנייה של מהלכים עסקיים שיובילו את הארגון להצלחה כלכלית.

עבודות אקדמאיות בנושא "המנהל כמנהיג" יכולות להתייחס לתיאוריות העוסקות בהתנהגות ארגונית או באסטרטגיה עסקית כמו תיאוריית הצרכים של מקלילנד ואחרות, ולקשור אותן בדוגמה ממשית של מנהל שהוא מנהיג, כמו נגיד בנק ישראל הנוכחי, סטנלי פישר או ביל גייטס, מנכ"ל מיקרוסופט בעבר, שהצליחו להעמיד, בזכות תכונות האופי שלהם והחשיבה הארגונית והעסקית שלהם, מודלים שהיו להצלחה.
על העבודה, בין אם היא עבודה במסגרת קורס לתואר ראשון ובין היא מתקדמת יותר כמו עבודה פרו-סמינריונית או סמינריונית, לכלול מבוא שיציג את שאלת המחקר, פרק אחד או כמה פרקים, וסיכום שבו יוצגו מסקנות המחקר. להדרכה מפורטת בכתיבת עבודה אקדמאית ראה "המדריך המלא לכתיבה אקדמית" מאת אלי יזרעאלי.
דוגמאות לעבודות שנכתבו על נושא המנהל כמנהיג: מנהל בית הספר כמנהיג חינוכי; עמדותיהם של מורים לגבי תפקיד המורה כמנהיג; הבדלים בעמדות בין נשים לגברים על תכונות המנהיג; ניהול ומנהיגות בבנק לאומי - ניתוח מנהיגותה של גליה מאור ע"פ התיאוריה של מינצברג ובחינת שני סוגי מנהיגות.

עבודות אקדמיות בנושא הפרטה

כאשר חברות ממשלתיות או שירותים ציבוריים נמכרים לחברות פרטיות, מתוך מדיניות מכוונת של הממשלה, הדבר נקרא תהליך הפרטה. הרעיון מאחורי מהלכי הפרטה הוא העיקרון של הכלכלה הקפיטליסטית, לפיו על מעורבות המדינה בכלכלה להיות נמוכה.
תקופת שלטונה של מרגרט ת'אצר בשנות ה-80 כראש ממשלת בריטניה הייתה תקופה שבה שירותים ציבוריים רבים הופרטו בבריטניה והוחלשו כוחם של ועדי העובדים (ראה: איגוד מקצועי) והמדיניות כונתה אף ת'אצריזם. מאוחר יותר, כשנבחר לראשונה בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל, השוו את המדיניות הכלכלית שרצה להוביל למדיניותה של מרגרט ת'אצר. לקריאה נוספת על הפרטה: הפרטה – סקירה תיאורטית והיסטורית, אסף שפירא, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בלימודי כלכלה ומנהל עסקים ואף בלימודי מדעי המדינה, פוליטיקה וממשל ומדיניות ציבורית, עבודות אקדמאיות, במקביל למבחנים, מהוות כלי להערכת הידע וההבנה של הסטודנט. אם בשנה הראשונה ישנם קורסים בהם הדרישה היא לכתיבת עבודה אקדמאית המסכמת את הנושאים שנלמדו בקורס, בשנה השנייה נלמדים קורסים שנחשבים לפרו-סמינריון ובמסגרתם כותבים עבודות פרו-סמינריוניות (שהן עבודות בהיקף של 10 עמ' עד 15 בערך). בשנה השלישית נכתבת עבודת הסמינריון, שהיקפה מעל 25 עמ' לרוב. בשתיהן, הפרו"ס והסמינריון, מועלת טענה או שאלת מחקר, שאותה רוצים לבחון ולהוכיח במהלך כתיבת העבודה: ע"י נתונים ממחקר שנעשה ע"י כותב העבודה, סקירת ספרות בנושא הפרטה וכמובן חוות הדעת של כותב העבודה.

עבודות אקדמאיות בנושא הפרטה יכולות לדון בשיטות השונות להפרטה: מיקור חוץ, מכירה והחכרה של נכסים ציבוריים כמו שדות תעופה, מתן זיכיונות לחברה פרטית לספק שירות ציבורי מסוים באיזור מסוים. העבודות יכולות גם לעסוק בסוגי השירותים הציבוריים הניתנים להפרטה, בדיעות בעד ונגד ההפרטה, בקשר של ההפרטה לתחרות החופשית, ועוד.

באתר 'עבודות' ניתן למצוא עבודות אקדמאיות שנכתבו על נושא ההפרטה שניתן להיעזר בהן.

עבודות על התעללות מינית

כאשר מישהו כופה התנהגות מינית לא רצויה על אדם אחר, למשך תקופה ממושכת, מדובר בהתעללות מינית. סוגי ההתעללות המינית כוללים הטרדה מינית, כגון אמירות בעלות אופי מיני שאינן רצויות על האדם המוטרד, נגיעות בעלות אופן מיני, התנכלות על רקע מיני, ועד לאונס וכפיית יחסי מין. כשהקורבן צעיר מגיל ההסכמה בחוק, קרי הוא קטין, ההתעללות המינית נהפכת להתעללות מינית בילדים.
קיימים סוגים של אונס או תקיפה מינית; מציצנות, אמירות בעלות אופי מיני, אונס, חשיפה של אברי המין, חשיפת ילדים לחומרים פורנוגרפיים. ההתעללות המינית יכולה להתבצע בתוך המשפחה, כלפי בת הזוג או הילדים, או כלפי עובד שנמצא תחת מרותו של המתעלל, כלפי ילדים, ועוד.

עבודות אקדמיות בנושא התעללות מינית יכולות להיכתב מן ההיבט המשפטי של הנושא, מן ההיבט הפסיכולוגי, ההיבט החברתי, וכו'. רצוי שהעבודה (עבודת קורס, עבודה פרו-סמינריונית, סמינריונית וכו') תתמקד בנושא ממוקד ולא בנושא כללי מדי, בכדי להימנע מ"התפזרות" לכיוונים רבים מדי, הרחוקים מנושא המחקר.
לדוגמא, ניתן לכתוב עבודה בתחום של התעללות מינית שתבחן את הקשר בין שימוש בסמים בבגרות והתעללות מינית בילדות. נושאים לעבודות נוספות בהתעללות מינית: הקשר בין התעללות מינית בילדות ועבריינות מין בבגרות בקרב נשים; התעללות מינית בילדות כגורם לפדופיליה בבגרות; זיהוי התעללות מינית אצל ילדים ופתרון הרחקת הילד.

בכתיבת העבודה ייעשה שימוש במקורות ביבליוגרפיים (ספרים, מאמרים, דוחות, נתונים סטטיסטיים וכד') שנכתבו בנושא של התעללות מינית על מנת לבסס את השערת המחקר המוצגת בעבודה, להוות רקע לעבודה, לתמוך בעמדות הכותב ולהציג את המחקר שנעשה בתחום.
מקורות ספרותיים לדוגמה בנושא התעללות מינית:
מעולם לא סיפרתי על זה לאף אחד, ניהול החשיפה הראשונית של זיכרונות התעללות מינית, ג'ניס ג'סקר, הוצאת אח - ספר הדרכה לפסיכולוגים המייעץ איך להתנהג ולטפל במטופלים שעברו התעללות מינית;
התעללות מינית בילדים – תיאוריה ודרכי טיפול, טילמאן פרניס, הוצאת אח, קדמן,י.(1992).
החוק למניעת התעללות בקטינים וחסרי ישע-נקודת מפנה ביחס החברה הישראלית להתעללות בילדים. בטחון סוציאלי. גליון 38. ע"מ 135-146.;
באתר של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית ניתן למצוא מאמרים ורשימה של ספרים בנושא התעללות מינית.

עבודות אקדמיות על גיל ההתבגרות

תקופת גיל ההתבגרות היא תקופה מרתקת שבה מעוצב/ת הילד/ה והופך/ת לנער/ה ומשם לאיש/ה – מבחינה פיזיולוגית של שינויים והתפתחויות בגוף, של התפתחות המיניות הביולוגית והנפשית, מבחינת שינויים נפשיים וחיברותיים אחרים שמעצבים את עולמם הנפשי לפה או לשם וגורמים להם להתבגר. עם כל ההנאות וההפתעות בתקופת גיל ההתבגרות, היא גם טומנת בחובה הרבה בעיות נפשיות ואחרות – כמו בלבול בנוגע לזהות המינית, קשיים שעלולים להתעורר בלימודים, דיכאון, בדידות, הדרדרות לפשיעה או לסמים ו/או לאלכוהול ועוד. בין הגורמים המעצבים את גיל ההתבגרות הם הסביבה הקרובה למתבגרים – חברים וחברים ללימודים, הורים, מורים והשקפת עולמם, בני/ בנות המין השני, וכן גורמים חיצוניים – כמו קריאה בספרים, הקשבה למוזיקה, צפייה בטלוויזיה ובסרטי קולנוע וכן, בשנים האחרונות, הגלישה ברשת האינטרנט, שבה הם חשופים להרבה גירויים שונים ומגוונים, העשויים להשפיע על עולמם.

עבודות אקדמיות העוסקות בגיל ההתבגרות יכולות לעסוק באחת או יותר מהבעיות (או, לחילופין, הדברים החיוביים) של גיל ההתבגרות, או לבחון קבוצה חברתית מסוימת של נערים ונערות (לדוג', נערים ונערות מהמגזר הערבי, מקהילת יוצאי רוסיה או אתיופיה וכדו'), מול קבוצה חברתית אחרת, או לבחון את הקבוצה המסוימת לבדה. בכתיבת העבודות השונות על גיל ההתבגרות יש להיעזר בספרים ובמאמרים (מקורות ביבליוגרפיים, או ספרות מקצועית) על גיל ההתבגרות. רשימה של מקורות כאלה ניתן למצוא, בין היתר, באתר סמינר.

עבודות אקדמאיות מוכנות לדוגמה על גיל ההתבגרות: השפעת ההתקשרות בין הורים לילדים עד גל 3 על גיל ההתבגרות. העבודה, בהיקף של עבודה פרו-סמינריונית, מציגה במבוא את מטרתה, מה היא רוצה להניח, ואת הרקע לנושא. עבודה ייחודית אחרת מנסה להציג את יחסי הורים-ילדים באנגליה בתקופה של מימה"ב המאוחרים עד לראשית המאה ה-19, שבה היה נהוג להתייחס לילדים כאל קבוצה נפרדת.
עבודות אקדמיות מוכנות אחרות: השפעת אובדן הורה בגיל ההתבגרות, השוואה בין ילדים בגיל הילדות לעומת גיל ההתבגרות באסטרטגיית איסוף מידע על אחרים, אחים שכולים בגיל ההתבגרות, חלוקת זמן אצל מבוגרים שאותרו כמחוננים בהתבגרותם, הקשר בין קעקוע לדימוי גוף – בחינת דימוי הגוף של נערים ונערות בגיל ההתבגרות והאם קעקוע גופם הוא אקט שנובע מדימוי גוף נמוך.

עבודות בנושא העסקת ילדים

העסקת ילדים היא מתן עבודה לילדים. ילדים אינם מודעים לזכויותיהם כעובדים והם עלולים להיות מנוצלים ע"י המעסיקים (אי מתן הפסקות, אי תשלום נסיעות כדין, תשלום שכר מתחת למינימום שנקבע לילדים, הלנת שכר וניצול אחר – כמו ניצול מיני ועוד) ומכיוון שכך, נקבע כבר בשנותיה המוקדמות של מדינת ישראל חוק עבודת הנוער. חוק זה מסביר את הכללים ואת פירושי החוק לעבודת ילדים, כמו הגיל המינימלי המותר להעסקת ילדים, הזמנים בהם מותר להעסיק ילדים ונוער, עבודות אסורות להעסקת ילדים, שעות העבודה והמנוחה, הפסקה בזמן העבודה, חובת ההורים, ועוד.
מסמך רקע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוגש לוועדה לזכויות הילד ב-2004 מציג את ההסדרים העיקריים החלים על העסקת בני נוער בתקופת הקיץ. באתר משרד התעשייה והמסחר מוצגים התקנות לשכר מינימום לנוער עובד מ-1987. מידע נוסף מוסמך ממקור ממשלתי הוא מסקר שפורסם ב-2009 על סקר בנושא עבודת ילדים בגילאי 11-15 בישראל שנערך ע"י מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.

נושא זה נדון בעבודות אקדמאיות במסגרת לימודי משפטים או במסגרת קורס 'מוסר בעסקים'. עבודות בנושא העסקת ילדים יכולות לכלול מחקר ולערוך סקרים ו/או ראיונות עם בני נוער שהועסקו בתקופת הקיץ או בתקופת הלימודים, וכמו כן לבחון מקרים של העסקת נוער במקומות שונים כמו רשתות מזון מהיר, חנויות ספרים, רשתות ביגוד ועוד, וכן עבודות עצמאיות כגון שמרטפות, ניקוי מכוניות וכד'.
ניתן לבחון מקרים מיוחדים של העסקת נוער תוך התמקדות בשאלה מסוימת שתיענה במהלך כתיבת העבודה. ככל עבודה, על עבודה אקדמאית בנושא העסקת נוער לכלול מבוא שבו יוצג הנושא בקצרה, יוצגו שאלת המחקר בנושא והשערת המחקר, הדרכים לביסוס ההשערה בקצרה, גוף העבודה שיכלול פרקים שידונו בפרוטרוט בנושא ויציגו את המחקר שנעשה, את הנתונים שעלו ממנו וניתוחם, תיאוריות שונות בנושא העסקת ילדים ונוער שיעזרו לבסס את ההשערה, וסיכום שבו יוצגו מסקנות המחקר והצעות למחקרים עתידיים בנושא.
בסוף העבודה, כמובן, יש להציג רשימה של המקורות הביבליוגרפיים שבהם נעשה שימוש בעת כתיבת העבודה.

העדפה מתקנת

העדפה מתקנת נועדה לתת ייצוג לקבוצות הנחשבות חלשות בחברה או כאלה שאין להן ייצוג מספיק במקומות עבודה, מוסדות ממשלתיים, אוניברסיטאות ועוד, יחסית למשקלם היחסי בחברה, לעומת אנשים השייכים לקבוצות אחרות הנחשבות חזקות או כאלה שיש להם ייצוג גדול מדי יחסית למשקלם בחברה (לדוגמה, נשים וגברים, ערבים ויהודים, מזרחיים מול אשכנזים, אפרו-אמריקנים ואמריקאים לבנים, דתיים מול חילוניים, בעלי נכויות מול אנשים בריאים ועוד).

ישנם כמה שיטות להעדפה מתקנת ובהן: העדפה בין שווים, כאשר הקבוצות החלשות זוכות לעדיפות בקבלה למקומות עבודה על פני כלל האוכלוסייה; העדפה בין כמעט שווים; והצבת מכסה למקומות עבודה או ניהול במקומות עבודה מסוימים או במוסדות ממשלתיים מסוימים. בנציבות שירות המדינה קיימות 4 הגדרות מרכזיות לקבוצות כלפיהן יש לדאוג לייצוג הולם, דרך העדפה מתקנת: נשים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים, קהילת יוצאי אתיופיה ואנשים עם מוגבלויות, כאשר בפועל שתי הקבוצות העיקריות שנהנות מהעדפה מתקנת הן נשים וערבים.
ספר שראה אור ב-2004 בהוצאת רמות ששמו "העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל" (עורכת: ענת רמות), מציג את המדיניות של ההעדפה המתקנת בישראל, השוואה של העדפה מתקנת לארה"ב ולאירופה, החקיקה בנושא בישראל, מצב ההעדפה המתקנת כלפי נשים, ערבים, בעלי מוגבלויות וסטודנטים באוניברסיטאות.

מתנגדי ההעדפה המתקנת טוענים לפרדוקס בשיטה שנגרם לטענתם משתי סיבות עיקריות: למעשה היא משיגה את מטרתה ההפוכה ומפלה את אנשי הקבוצות הנחשבות לחזקות על פני אנשים השייכים לקבוצות הנחשבות לחלשות. סיבה שנייה, לטענתם, היא שהעדפה מתקנת מנציחה את הסטריאוטיפים כלפי הקבוצה שזוכה להעדפה מתקנת, משום שהיא קובעת, למעשה, שהם אינם יכולים להשיג את מטרתם בעצמם.

עבודה אקדמאית לדוגמה בהיקף של פרו"ס מראה את ההעדפה המתקנת שנעשית ע"י שריון מקומות לנשים ברשימות המפלגות לכנסת ישראל, ומציגה את מצב ייצוג הנשים בישראל בכנסת ובממשלה, את הסיבות שהביאו לקביעת השריון, מטרותיו, יתרונותיו ואת הפרדוקס שמצטייר בשריון נשים לכנסת. עבודות אקדמאיות מוכנות אחרות לדוגמה: איסור אפליה בעבודה - העדפה מתקנת: בחינת עקרון "חובת ייצוג הולם" בהתייחס לשירות המדינה; אפליית ערביי ישראל בעבודה: האם האפליה המתקנת אכן מתקנת?; תקנות שכר מינימום מותאם לאנשים בעלי מוגבלות.

לקריאה נוספת:
רשומה קודמת על אפליה בעבודה;
הילי מודריק אבן-חן, העדפה מתקנת בישראל: הגדרת מדיניות והמלצות לחקיקה, י-ם: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2000;
פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 361/08, מדינת ישראל - דן בהט, על תוספת לשכר של אמהות-עובדות בשירות המדינה, כהעדפה מתקנת.;
ועדת טירקל: 5 נשים סירבו להתמנות, אלי ברדנשטיין ושמואל מיטלמן, 22/8/2010, אתר nrg.