המושג 'הנעת עובדים' מתייחס לכלל הסיבות הגורמות לאדם לרצות לעבוד, להמשיך בעבודתו ולבצע אותה ביעילות. גורמים אלה ישולים להיות גורמים אישיים כמו הרצון להשתכר, סיפוק אישי מהעבודה (אם מהעבודה עצמה או מסוג העבודה), יחסים חברתיים במקום העבודה, הזדהות עם העבודה, העבודה כמקום להגשמה עצמית; או גורמים שמספק המעסיק - כמו יחס אישי טוב, קידום, העלאה בשכר, מתנות, וכדו'.
בנוסף לגישת יחסי האנוש בניהול, ניתן למנות את תיאוריית הצרכים של אברהם מאסלו, תיאוריית ההוגנות של אדמס, תיאוריית הציפיות של וורום, גישת הניהול המדעי של טיילור, גישת יחסי האנוש Y- של McGregor, ועוד.
עבודות שיתייחסו לנושא זה ייכתבו לרוב במסגרת לימודי מנהל עסקים (לימודי עבודה) וסוציולוגיה ארגונית. בכתיבת עבודות אקדמאיות (עבודות קורס רגילות, עבודות פרו"ס וכו'), חשוב מאוד לבסס את שאלות והנתונים המובאים בעבודה לפי התיאוריות האלה, ולנסות לנתח את המקרה או המקרים המוצגים בעבודה על פי התיאוריות האלה.
בעבודות ניתן לתאר ולנתח אסטרטגיה של הנעת עובדים בחברה מסוימת – כמו ימי גיבוש, חופשות, יחס אישי, אוכל במקום העבודה ועוד. בעבודה מסוג זה יובא חלק תיאורטי בנושא הנעה תגמול עובדים, תיאור של הארגון/חברה שנבחרו וניתוח של מערכת ההנעה והתגמול בארגון על פי התיאוריות שהובאו בחלק הראשון.
בעבודות מסוג אחר ניתן לבחון קשרים בין משתנים נוספים לבין הנעת עובדים, לדוגמא: שביעות רצון, מחויבות ארגונית, תרבות ארגונית, סגנון ניהול, שיתוף עובדים וכו'.
ניתן גם להתייחס בעבודות להנעה בסוגי ארגונים שונים, למשל הנעה ומוטיבציה בארגון עסקי לעומת ארגון ציבורי (צה"ל, משטרה), הנעה בקרב עובדי הייטק, בקרב עובדים זרים וכד'.
ניתן להיעזר גם בעבודות אקדמאיות מוכנות שנכתבו בנושא של הנעת עובדים, לדוגמא: הקשר בין כמות החופשה לבין שחיקת העובדים; עמדות עובדים כלפי שינוי ארגוני; הקשר בין גובה השכר, מוטיבציה, וכוונות עזיבה בסניפי חברת קפולסקי.
בנוסף לגישת יחסי האנוש בניהול, ניתן למנות את תיאוריית הצרכים של אברהם מאסלו, תיאוריית ההוגנות של אדמס, תיאוריית הציפיות של וורום, גישת הניהול המדעי של טיילור, גישת יחסי האנוש Y- של McGregor, ועוד.
עבודות שיתייחסו לנושא זה ייכתבו לרוב במסגרת לימודי מנהל עסקים (לימודי עבודה) וסוציולוגיה ארגונית. בכתיבת עבודות אקדמאיות (עבודות קורס רגילות, עבודות פרו"ס וכו'), חשוב מאוד לבסס את שאלות והנתונים המובאים בעבודה לפי התיאוריות האלה, ולנסות לנתח את המקרה או המקרים המוצגים בעבודה על פי התיאוריות האלה.
בעבודות ניתן לתאר ולנתח אסטרטגיה של הנעת עובדים בחברה מסוימת – כמו ימי גיבוש, חופשות, יחס אישי, אוכל במקום העבודה ועוד. בעבודה מסוג זה יובא חלק תיאורטי בנושא הנעה תגמול עובדים, תיאור של הארגון/חברה שנבחרו וניתוח של מערכת ההנעה והתגמול בארגון על פי התיאוריות שהובאו בחלק הראשון.
בעבודות מסוג אחר ניתן לבחון קשרים בין משתנים נוספים לבין הנעת עובדים, לדוגמא: שביעות רצון, מחויבות ארגונית, תרבות ארגונית, סגנון ניהול, שיתוף עובדים וכו'.
ניתן גם להתייחס בעבודות להנעה בסוגי ארגונים שונים, למשל הנעה ומוטיבציה בארגון עסקי לעומת ארגון ציבורי (צה"ל, משטרה), הנעה בקרב עובדי הייטק, בקרב עובדים זרים וכד'.
ניתן להיעזר גם בעבודות אקדמאיות מוכנות שנכתבו בנושא של הנעת עובדים, לדוגמא: הקשר בין כמות החופשה לבין שחיקת העובדים; עמדות עובדים כלפי שינוי ארגוני; הקשר בין גובה השכר, מוטיבציה, וכוונות עזיבה בסניפי חברת קפולסקי.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה