ההסכם הקיבוצי בישראל מוסדר ע"י חוק הסכמים קיבוציים מ-1957, שנועד להבטיח את זכויות העובד ע"י הסדרת יחסי העבודה ותנאי העבודה, באמצעות ארגון עובדים שעושה את ההסכם במסגרת משא ומתן בינו לבין המעביד, ומוסדר אח"כ בחוק. באתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ניתן למצוא נוסחי הסכמים קיבוציים שנחתמו בין ועדי עובדים שונים לבין מעסיקיהם. כך, לדוגמה, הסכם בין ועד עובדי הוצאת עם עובד לבין הנהלת הוצאת עם עובד מ-2009, הסדיר את תנאי הפיטורין והפרישה של כמה מעובדי ההוצאה שהיו מועמדים לפיטורין.
ההסכמים השונים יכולים לעסוק בתנאי פיטורין ופרישה, פנסיה, שכר, דמי הבראה, נכות ועוד. ישנם שני סוגים של הסכמים קיבוציים, האחד מול ארגון מעבידים כמו התאחדות הקבלנים, או הסכם פרטי מול מעביד יחיד. באתר ההסתדרות החדשה ניתן למצוא הגדרה מפורטת להסכם קיבוצי.
סטודנטים הכותבים עבודות בנושא זה עשויים לגשת אליו מן הבחינה של יחסי עבודה, מהבחינה המשפטית (דיני עבודה) או מנקודת המבט של מדיניות ציבורית ומערכת היחסים בין השלטון, המעסיקים והעובדים (ארגוני העובדים).
לדוגמא, ניתן לעסוק בעבודה בהיבט המשפטי בנושא תקפות ההסכמים הקיבוציים ומעמד ארגוני העובדים מול זכות ההתאגדות. בעבודה כזו ניתן לעסוק בסוגיה של תקפות ההסכם במקרה בו ישנם מספר ועדי עובדים. בעבודה אחרת ניתן לבחון את ההבדלים בין הסכמי עבודה קיבוציים לבין הסכמי עבודה אישיים ואת היתרונות והחסרונות בכל אחד מהם.
כמובן שגם בעבודות אחרות העוסקות בנושאים אחרים הקשורים לעולם העבודה, ניתן להתייחס לנושא ההסכם הקיבוצי, בהתייחס לנושא העבודה הספציפי. לדוגמא, בעבודה העוסקת בעובדים קבועים מול עובדים זמניים, יוזכר ההסכם הקיבוצי כחלק מן האפליה של עובדים זמניים, שאינם זכאים לו.
בכתיבת עבודה אקדמאית - סמינריוניות, פרו-סמינריוניות וכד' - בנושא של הסכמים קיבוציים, יש להיעזר במקורות ביבליוגרפיים וספרות מקצועית על מנת לבסס את הנתונים וההשערות שמוצגים בעבודה. מקורות אלה עשויים להיות ספרים, מאמרים, פסקי דין, דוחות ומסמכי מדיניות וידיעות עיתונאיות.
ההסכמים השונים יכולים לעסוק בתנאי פיטורין ופרישה, פנסיה, שכר, דמי הבראה, נכות ועוד. ישנם שני סוגים של הסכמים קיבוציים, האחד מול ארגון מעבידים כמו התאחדות הקבלנים, או הסכם פרטי מול מעביד יחיד. באתר ההסתדרות החדשה ניתן למצוא הגדרה מפורטת להסכם קיבוצי.
סטודנטים הכותבים עבודות בנושא זה עשויים לגשת אליו מן הבחינה של יחסי עבודה, מהבחינה המשפטית (דיני עבודה) או מנקודת המבט של מדיניות ציבורית ומערכת היחסים בין השלטון, המעסיקים והעובדים (ארגוני העובדים).
לדוגמא, ניתן לעסוק בעבודה בהיבט המשפטי בנושא תקפות ההסכמים הקיבוציים ומעמד ארגוני העובדים מול זכות ההתאגדות. בעבודה כזו ניתן לעסוק בסוגיה של תקפות ההסכם במקרה בו ישנם מספר ועדי עובדים. בעבודה אחרת ניתן לבחון את ההבדלים בין הסכמי עבודה קיבוציים לבין הסכמי עבודה אישיים ואת היתרונות והחסרונות בכל אחד מהם.
כמובן שגם בעבודות אחרות העוסקות בנושאים אחרים הקשורים לעולם העבודה, ניתן להתייחס לנושא ההסכם הקיבוצי, בהתייחס לנושא העבודה הספציפי. לדוגמא, בעבודה העוסקת בעובדים קבועים מול עובדים זמניים, יוזכר ההסכם הקיבוצי כחלק מן האפליה של עובדים זמניים, שאינם זכאים לו.
בכתיבת עבודה אקדמאית - סמינריוניות, פרו-סמינריוניות וכד' - בנושא של הסכמים קיבוציים, יש להיעזר במקורות ביבליוגרפיים וספרות מקצועית על מנת לבסס את הנתונים וההשערות שמוצגים בעבודה. מקורות אלה עשויים להיות ספרים, מאמרים, פסקי דין, דוחות ומסמכי מדיניות וידיעות עיתונאיות.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה