עבודות אקדמאיות בספרות עברית

עבודות אקדמאיות בספרות עברית יכולות להיכתב על מגוון נושאים - ספרים, סופרים, משוררים ויצירות ספרותיות שנכתבו בעברית במהלך התקופות השונות. אפשר למיין את הספרות העברית לפי תקופות או לפי סוגים.
בכתיבת העבודה ניתן לבחור נושא מתקופה מסוימת בספרות העברית כמו הספרות העברית בתקופת התחייה, הספרות העברית במדינת ישראל; או לבחור סוגה מסוימת בספרות העברית כמו שירה עברית, הרומן העברי, ספרות בלשים, ספרות ילדים ונוער, מחזות ועוד.
בכתיבת העבודות ניתן להיעזר בספרים, מאמרים, ואף ניתן להיעזר באתרים שונים מרשת האינטרנט העוסקים בספרות עברית, כגון לקסיקון הספרות העברית החדשה, פרויקט בן יהודה, סנונית.

דוגמאות לעבודות בספרות עברית:
השואה בספרות הילדים של ימינו - במבוא לעבודה יש להציג את הרקע לנושא ואת חשיבותו; העניין שבמפגש בין עולם הילדים לנושא השואה. כמו כן יש להציג במבוא רקע קצר לנושא ולסקור בפסקה או שתיים את התמורות שחלו בספרות הילדים בנושא השואה, הצגת מטרת העבודה - מה השינוי שחל בספרות ילדים בנושא השואה, הצגת הנחת העבודה – אם ספרות הילדים שנכתבת בנושא השואה נכתבת כסיפור אישי או במטרה לחנך. על העבודה להסתמך הן על מאמרים שנכתבו בנושא, והן על ספרי ילדים שונים שנכתבו על השואה. בגוף העבודה יש להציג את הרקע ואת המקורות הספרותיים שעוסקים בספרות ילדים בנושא השואה בתקופות שונות, לבחון ולנתח את ספרי הילדים שנבחרו לצורך כתיבת העבודה, הצגת הקושי שבהצגת נושא השואה בפני ילדים, הנושא הבין-דורי הבא לידי ביטוי בספרות השואה לילדים. בסיכום יש להציג את המסקנות שעלו מניתוח הספרים השונים וניתוח החומר התיאורטי בנושא.

דוגמאות נוספות לעבודות בספרות עברית: הצגת הערבי בספרות העברית מבחינה ספרותית, חברתית ופוליטית; דמות האישה בשירת דליה רביקוביץ' לעומת שירת יונה וולך; תרומתם של המחזות של חנוך לוין לביקורת החברה בישראל; התפתחות הסיפור הקצר בספרות העברית.

כאשר באים לציין מקור ספרותי כזה או אחר בעבודה, יש להקפיד על כללי הציטוט. בנוסף לציטוטים המוזכרים במהלך העבודה, יש להביא בסופה רשימה ביבליוגרפית מפורטת.

הקבוצה הכנענית

הקבוצה הכנענית (או 'הכנענים') היתה תנועה אידאולוגית-תרבותית, אשר ניסתה ליצור מכנה משותף בין העמים שחיו בארץ ישראל בהיסטוריה הקדומה ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה, שתתנתק מהמסורת היהודית. התנועה נוסדה בשנת 1939, ומרכז פעילותה היה בשנות הארבעים של המאה ה-20. הקבוצה הכנענית השפיעה על המחשבה הפוליטית, האמנות, הספרות וחיי הרוח בארץ ישראל ובמדינת ישראל.

עבודות אקדמאיות בנושא הקבוצה הכנענית ייכתבו במסגרת לימודי ארץ ישראל, היסטוריה של ארץ ישראל, וכן במסגרת של לימודי ספרות עברית ואמנות, משום הקשר ההדוק של הקבוצה לתחומי הספרות והאמנות.

מטבע הדברים, בכתיבת עבודות על הקבוצה הכנענית, ניתן להסתמך רק על חומר כתוב בנושא, אם זה מחקר ספרותי, היסטורי או אמנותי, ידיעות מארכיון העיתונות הכתובה, או שירים, ספרים ומאמרים שכתבו חברי הקבוצה הכנענית, או יצירות אמנות שונות שיצרו חברי הקבוצה. ניתן להסתמך גם על ביקורות שנכתבו על הקבוצה הכנענית.

אחד מהמייסדים העיקריים של הקבוצה הוא המשורר יונתן רטוש, שבנוסף לשיריו פרסם גם מניפסטים המציגים את האידיאולוגיה של הקבוצה הכנענית. הטענה העיקרית של רטוש ושל הכנענים הייתה שהיהדות אינה דת כי אם לאום, וכי יש לשים בצד את היהדות וליצור אומה עברית בעלת זהות עצמית המנותקת מהיהדות. הכנענים התנגדו גם לציונות וטענו שישראל צריכה להיות מדינה עברית ולא 'פתרון לשאלת היהודים'.

בעבודות אקדמאיות, עבודות קורס, עבודות סמינריוניות ואחרות, יש לסקור את הרקע של האידיאולוגיה הכנענית, את דרכי ביטויה, את השפעתה על המציאות הישראלית, ואת יחסיה עם הספרות והאמנות העברית. על העבודה לכלול מבוא ובו הרקע לנושא, תוצג שאלת המחקר; זאת יכולה להתמקד במשורר או סופר מסוים, בביקורות על הכנענים, או בהשפעה הנוכחית שהצליחה להשיג התנועה הכנענית, אם בכלל. בגוף העבודה יש לנתח את האידיאולוגיה הכנענית על-פי יצירות ספרות ואמנות שונות, על פי מאמרים שנכתבו בנושא ועוד. בסיכום יש לסכם ולהציג את מסקנות העבודה. בסוף העבודה, כמו בכל עבודה אקדמאית, יש להציג רשימה ביבליוגרפית.