הקבוצה הכנענית

הקבוצה הכנענית (או 'הכנענים') היתה תנועה אידאולוגית-תרבותית, אשר ניסתה ליצור מכנה משותף בין העמים שחיו בארץ ישראל בהיסטוריה הקדומה ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה, שתתנתק מהמסורת היהודית. התנועה נוסדה בשנת 1939, ומרכז פעילותה היה בשנות הארבעים של המאה ה-20. הקבוצה הכנענית השפיעה על המחשבה הפוליטית, האמנות, הספרות וחיי הרוח בארץ ישראל ובמדינת ישראל.

עבודות אקדמאיות בנושא הקבוצה הכנענית ייכתבו במסגרת לימודי ארץ ישראל, היסטוריה של ארץ ישראל, וכן במסגרת של לימודי ספרות עברית ואמנות, משום הקשר ההדוק של הקבוצה לתחומי הספרות והאמנות.

מטבע הדברים, בכתיבת עבודות על הקבוצה הכנענית, ניתן להסתמך רק על חומר כתוב בנושא, אם זה מחקר ספרותי, היסטורי או אמנותי, ידיעות מארכיון העיתונות הכתובה, או שירים, ספרים ומאמרים שכתבו חברי הקבוצה הכנענית, או יצירות אמנות שונות שיצרו חברי הקבוצה. ניתן להסתמך גם על ביקורות שנכתבו על הקבוצה הכנענית.

אחד מהמייסדים העיקריים של הקבוצה הוא המשורר יונתן רטוש, שבנוסף לשיריו פרסם גם מניפסטים המציגים את האידיאולוגיה של הקבוצה הכנענית. הטענה העיקרית של רטוש ושל הכנענים הייתה שהיהדות אינה דת כי אם לאום, וכי יש לשים בצד את היהדות וליצור אומה עברית בעלת זהות עצמית המנותקת מהיהדות. הכנענים התנגדו גם לציונות וטענו שישראל צריכה להיות מדינה עברית ולא 'פתרון לשאלת היהודים'.

בעבודות אקדמאיות, עבודות קורס, עבודות סמינריוניות ואחרות, יש לסקור את הרקע של האידיאולוגיה הכנענית, את דרכי ביטויה, את השפעתה על המציאות הישראלית, ואת יחסיה עם הספרות והאמנות העברית. על העבודה לכלול מבוא ובו הרקע לנושא, תוצג שאלת המחקר; זאת יכולה להתמקד במשורר או סופר מסוים, בביקורות על הכנענים, או בהשפעה הנוכחית שהצליחה להשיג התנועה הכנענית, אם בכלל. בגוף העבודה יש לנתח את האידיאולוגיה הכנענית על-פי יצירות ספרות ואמנות שונות, על פי מאמרים שנכתבו בנושא ועוד. בסיכום יש לסכם ולהציג את מסקנות העבודה. בסוף העבודה, כמו בכל עבודה אקדמאית, יש להציג רשימה ביבליוגרפית.