המחשבה המדינית עוסקת בשאלות ערכיות-פילוסופיות בנוגע לאדם, החברה והמדינה ויחסי הגומלין ביניהם: שאלות על טיב וסוג המדינה, כגון טוטליטרי או דמוקרטי, המשטר והחברה, על צדק חברתי, זכויות האדם ועוד. ההגות המדינית הראשונה לגביה התגלו מסמכים וספרים היא ההגות היוונית העתיקה, שההוגים העיקריים בה הם סוקרטס, אפלטון ואריסטו. בין ההוגים שבאו לאחריהם ניתן לציין את רוסו, מקיאוולי, ג'ון לוק, תומס הובס ומרקס. בין ההגויות החשובות ניתן לציין את "משל המערה" לאפלטון המובא בספרו "המדינה", "הלוויתן" לתומס הובס, "האמנה החברתית" לרוסו והמרקסיזם לקארל מרקס.
כתיבת עבודות במחשבה מדינית תיעשה לרוב במסגרת לימודי מדעי המדינה ויחב"ל אך גם במסגרת לימודי פילוסופיה. עבודות אקדמיות בנושא יתבססו לרוב על חומר תיאורטי כתוב, על הגותם של אחד או חלק מההוגים המדיניים, אך גם יכולה לבחון את המצב הקיים בישראל, או במדינה אחרת, על פי תורתו של אחד מההוגים או כמה מהם, ולבחון כיצד הם היו מתייחסים לסוג המשטר ואו המדינה.
ניתן לחלק את תחום המחשבה המדינית לשלושה תחומים: התחום האמפירי העוסק בבחינת הסדר המצוי במדינה תוך ניסיון להגדיר את התהליכים הפוליטיים והחברתיים; התחום הנורמטיבי - בחינת הסדר הרצוי במדינה תוך הגדרת עקרונות של טוב וצדק חברתי; והתחום המעשי - בחינת רעיונות שיעזרו לעבור מהמצוי לרצוי. בכתיבת עבודות בנושא מחשבה מדינית רצוי להתייחס לשלושת התחומים.
בכתיבת רפרטים, עבודת סיכום או אמצע קורס, או עבודות סמינריונית בנושא המחשבה המדינית יש להתייחס לאחד ההוגים או יותר ולהגותם, למשל "תפיסת החוק ואי הציות לו", "תרומתו של ביסמרק ליצירת מדינת הלאום בגרמניה" או, עבודה על תורת הגזע.
כמו בכל עבודה אקדמית בראשית העבודה יש לפתוח במבוא, שיציג את הנושא שבו תעסוק העבודה, יציג את שאלת וטענת המחקר ויסקור את פרקי העבודה ומטרותיה בקצרה. בגוף העבודה יש להציג נתונים שיעסקו בנושא העבודה, ובסיכום לסכם ולהציג את מסקנות העבודה. כמו בכל עבודה אקדמאית יש להציג בסופה ביבליוגרפיה עפ"י כללי הכתיבה האקדמיים שבה תוצג הספרות המקצועית שעל פיה נכתבה העבודה.
כתיבת עבודות במחשבה מדינית תיעשה לרוב במסגרת לימודי מדעי המדינה ויחב"ל אך גם במסגרת לימודי פילוסופיה. עבודות אקדמיות בנושא יתבססו לרוב על חומר תיאורטי כתוב, על הגותם של אחד או חלק מההוגים המדיניים, אך גם יכולה לבחון את המצב הקיים בישראל, או במדינה אחרת, על פי תורתו של אחד מההוגים או כמה מהם, ולבחון כיצד הם היו מתייחסים לסוג המשטר ואו המדינה.
ניתן לחלק את תחום המחשבה המדינית לשלושה תחומים: התחום האמפירי העוסק בבחינת הסדר המצוי במדינה תוך ניסיון להגדיר את התהליכים הפוליטיים והחברתיים; התחום הנורמטיבי - בחינת הסדר הרצוי במדינה תוך הגדרת עקרונות של טוב וצדק חברתי; והתחום המעשי - בחינת רעיונות שיעזרו לעבור מהמצוי לרצוי. בכתיבת עבודות בנושא מחשבה מדינית רצוי להתייחס לשלושת התחומים.
בכתיבת רפרטים, עבודת סיכום או אמצע קורס, או עבודות סמינריונית בנושא המחשבה המדינית יש להתייחס לאחד ההוגים או יותר ולהגותם, למשל "תפיסת החוק ואי הציות לו", "תרומתו של ביסמרק ליצירת מדינת הלאום בגרמניה" או, עבודה על תורת הגזע.
כמו בכל עבודה אקדמית בראשית העבודה יש לפתוח במבוא, שיציג את הנושא שבו תעסוק העבודה, יציג את שאלת וטענת המחקר ויסקור את פרקי העבודה ומטרותיה בקצרה. בגוף העבודה יש להציג נתונים שיעסקו בנושא העבודה, ובסיכום לסכם ולהציג את מסקנות העבודה. כמו בכל עבודה אקדמאית יש להציג בסופה ביבליוגרפיה עפ"י כללי הכתיבה האקדמיים שבה תוצג הספרות המקצועית שעל פיה נכתבה העבודה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה