סטייה חברתית

סטייה חברתית היא התנהגות לא קונפורמית, כלומר שהיא אינה בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בחברה או בקבוצה. הקביעה איזו התנהגות יש להגדיר כסוטה משתנה מתרבות לתרבות. סטייה בחברה מסוימת אינה נחשבת לסטייה בחברה אחרת, גם משום שיש בחברות השונות מערכות חברתיות־נורמטיביות שונות וגם כי על כל חברה עברו תהליכי שינוי והתפתחות שונים. עם זאת, סטייה חברתית היא תמיד התנהגות שמפרה כללי תרבות נורמטיביים או מוסריים.

ישנן תיאוריות שונות המנסות להסביר מדוע ומי מבצע פשעים: הסברים אישיותיים, פיזיולוגיים/גנטיים, חברתיים-כלכליים והסברים תרבותיים. בין התיאוריות המרכזיות ניתן לציין את האסכולה הפוזיטיביסטית שטוענת כי חלק מבני האדם נולדים עם מטען גנטי שהופך אותם לעבריינים; את גישתו של אדוין סאתרלנד ("ההתחברות הדיפרנציאלית") שטוענת כי העבריינות היא תופעה נלמדת: האדם בוחר להתחבר לעולם העברייני, ולרוב החברה תדחוף אותו לקיים סטייה חברתית כלשהי. לטענת המודל הרפואי, הסוטה סובל מפתולוגיה. יש לו סימפטומים של מחלה, ולכן יש לטפל בו. הגישה התרבותית טוענת שהסטייה היא יחסית ושונה בין תרבות לתרבות. למשל, פוליגמיה בחברות מסוימת נחשבת לגיטימית.

עבודות אקדמיות בנושא סטייה חברתית ייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה, קרימינולוגיה וכן במסגרת לימודי עבודה סוציאלית.
בכתיבת עבודה אקדמית בנושא סטייה חברתית ניתן לבחור סוג סטייה מסוים, כמו אונס, גניבה, וכד', אלימות וכד' ולבחון כיצד הסטייה נוצרה ו/או התפתחה: האם כתוצאה משונות תרבותית, סטייה מולדת, או מבחירה. ניתן גם להשוות בין התיאוריות, למשל ניתן לבדוק את תופעת האלימות בקרב עולי אתיופיה ולבחון את השפעת השונות התרבותית שלהם במקביל לתהליך הקליטה שלהם בחברה הישראלית, על יצירת הסטייה החברתית, כלומר האלימות. עבודה בנושא אחר יכולה לעסוק בהומוסקסואליות ולתאר את התפתחות ההתייחסות אליה מהחשבתה לסטיה ועד הפיכתה לנורמה חברתית לכל דבר.

בכל עבודה - עבודה אקדמית רגילה, עבודת סמינר או עבודת תזה - יש להיעזר במקורות אשר יעזרו לבסס את המחקר. בנושא של סטייה חברתית, סקירה של קטעי עיתונות יכולה לשמש לעזר רב בכתיבת העבודה, זאת בנוסף לספרות מקצועית שתתייחס לתיאוריות השונות הנוגעות לסטייה חברתית. את המקורות יש להביא ברשימה ביבליוגרפית, עפ"י כללי הכתיבה האקדמית.