סקירת ספרות היא חלק חשוב מאוד בכל עבודת מחקר אקדמית, בין אם מדובר בפרו-סמינריון, בסמינריון, או בעבודת תיזה, וכגודל חשיבותה, כך גודל הקושי בכתיבתה ועריכתה.
התפקיד של סקירת הספרות במסגרתן של עבודות אקדמיות הוא כפול:
א. לשמש רקע לנושא הנחקר וסקירה של מחקרים הקשורים לנושא העבודה שאנו כותבים. אף סטודנט או חוקר אינו עובד בחלל ריק - המחקר המדעי בנוי קומה על קומה, כשכל מחקר מהווה מדרגה למחקר הבא. זהו עיקרון התקדמות המדע. לכן, כשאנו בונים מדרגה חדשה, עלינו להתייחס לכל המדרגות שקדמו לנו. לאחר סקירה של המחקרים שנעשו לפנינו, עלינו להבהיר, על רקע סקירה זו, מדוע אנו מבצעים את המחקר. הסיבה יכולה להיות אישוש וחיזוק תוצאות המחקרים הקודמים, או הפרכתן.
כך לדוגמא, אנו עשויים לכתוב עבודה בתחום ההתנהגות הארגונית בארגון מסויים, כאשר בסקירה הספרותית נבחן את משתני המחקר כפי שנבדקו במחקרים קודמים באגונים בכלל ובארגונים בעלי אופן דומה לזה שאנו חוקרים בעבודתנו.
עבודה שתעסוק במיתוס מצדה יכולה לכלול סקירת ספרות בנושא מיתוסים, לאומיות ולאומנות וזיכרון היסטורי, תלוי באיזה היבט של המיתוס אנו עוסקים.
ב. להוות מסגרת תיאורטית למחקר שלנו. כלומר, במחקר שלנו אנו חוקרים אירוע מסוים על פי תיאוריה כללית של חוקר או חוקרים אחרים. דוגמא לכך עשויה להיות עבודה במדעי המדינה הבוחנת את אישיותו הפוליטית של אהוד ברק, על פי התיאוריה של ג'יימס ברבר (1972); או בחינת האינתיפאדה הראשונה על פי גישת הריאליזם במדע המדינה.
חשוב מאוד להבהיר לעצמנו, לפני תחילת איסוף החומר, מהו נושא העבודה ואילו נושאים אנו מעוניינים לכלול בסקירה הספרותית, כאשר נושאים אלה אמורים להיות קשורים לנושא העבודה שלנו ולהוביל את הקורא מן התיאוריה אל המעשה (המחקר). במקרים מסוימים, סטודנטים כוללים בסקירה נושאים הקשורים קשר רופף בלבד לנושא העבודות, דבר שפוגע בציון שלהם בסופו של דבר. למשל, בעבודה בתקשורת שתעסוק בסיקור משפט דמניוק, לא נכלול בסקירה הספרותית את נוראות השואה ומהלי מלחמת העולם השניה.
כמובן שבמהלך הקריאה ואיסוף החומר, ניתן לשנות את נושאי הסקירה כפי שהגדרנו מראש, אך יש לעשות זאת בהתאם למטרת הסקירה ולנושא העבודה, כפי שציינו לעיל.
התפקיד של סקירת הספרות במסגרתן של עבודות אקדמיות הוא כפול:
א. לשמש רקע לנושא הנחקר וסקירה של מחקרים הקשורים לנושא העבודה שאנו כותבים. אף סטודנט או חוקר אינו עובד בחלל ריק - המחקר המדעי בנוי קומה על קומה, כשכל מחקר מהווה מדרגה למחקר הבא. זהו עיקרון התקדמות המדע. לכן, כשאנו בונים מדרגה חדשה, עלינו להתייחס לכל המדרגות שקדמו לנו. לאחר סקירה של המחקרים שנעשו לפנינו, עלינו להבהיר, על רקע סקירה זו, מדוע אנו מבצעים את המחקר. הסיבה יכולה להיות אישוש וחיזוק תוצאות המחקרים הקודמים, או הפרכתן.
כך לדוגמא, אנו עשויים לכתוב עבודה בתחום ההתנהגות הארגונית בארגון מסויים, כאשר בסקירה הספרותית נבחן את משתני המחקר כפי שנבדקו במחקרים קודמים באגונים בכלל ובארגונים בעלי אופן דומה לזה שאנו חוקרים בעבודתנו.
עבודה שתעסוק במיתוס מצדה יכולה לכלול סקירת ספרות בנושא מיתוסים, לאומיות ולאומנות וזיכרון היסטורי, תלוי באיזה היבט של המיתוס אנו עוסקים.
ב. להוות מסגרת תיאורטית למחקר שלנו. כלומר, במחקר שלנו אנו חוקרים אירוע מסוים על פי תיאוריה כללית של חוקר או חוקרים אחרים. דוגמא לכך עשויה להיות עבודה במדעי המדינה הבוחנת את אישיותו הפוליטית של אהוד ברק, על פי התיאוריה של ג'יימס ברבר (1972); או בחינת האינתיפאדה הראשונה על פי גישת הריאליזם במדע המדינה.
חשוב מאוד להבהיר לעצמנו, לפני תחילת איסוף החומר, מהו נושא העבודה ואילו נושאים אנו מעוניינים לכלול בסקירה הספרותית, כאשר נושאים אלה אמורים להיות קשורים לנושא העבודה שלנו ולהוביל את הקורא מן התיאוריה אל המעשה (המחקר). במקרים מסוימים, סטודנטים כוללים בסקירה נושאים הקשורים קשר רופף בלבד לנושא העבודות, דבר שפוגע בציון שלהם בסופו של דבר. למשל, בעבודה בתקשורת שתעסוק בסיקור משפט דמניוק, לא נכלול בסקירה הספרותית את נוראות השואה ומהלי מלחמת העולם השניה.
כמובן שבמהלך הקריאה ואיסוף החומר, ניתן לשנות את נושאי הסקירה כפי שהגדרנו מראש, אך יש לעשות זאת בהתאם למטרת הסקירה ולנושא העבודה, כפי שציינו לעיל.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה