עבודות בנושא סיכולים ממוקדים

שיטת הסיכולים הממוקדים (או "חיסולים ממוקדים") מתייחסת להריגת פעילי טרור ספציפיים, תוך ניסיון להימנע ככל הניתן מהרג אזרחים. השימוש בשיטה זו החל במהלך איתיפאדת אל אקצה ונמשך עד היום, כאשר הסיכולים הממוקדים הם חלק מניסיונות ההתמודדות הישראליים עם הטרור הפלסטיני. בשיטה זו נעשה שימוש גם על ידי הצבא האמריקאי במלחמתו נגד ארגון אל-קאעידה.

העיסוק בנושא זה מן הבחינה האקדמית עשוי להיות ממספר נקודות מבט:
נקודת המבט המשפטית - התנגשות בין זכויות: במקרה זה תיבחן מדיניות הסיכולים הממוקדים אל מול דיני המלחמה, תוך התייחסות לחוק הישראלי, לחוק הבינלאומי ולאמנות בינלאומיות, כמו אמנת ז'נבה ואמנת זכויות האדם. במסגרת זו ניתן יהיה להתייחס לסיכולים הממוקדים מן העמדה הביקורתית, הרואה בהם הוצאה להורג ללא משפט. מן העבר השני, יש להתייחס לזכותה של מדינה להגן על עצמה ועל אזרחיה.
עבודות אקדמיות (סמינריונים וכד') שתעסוקנה בנושא זה, תסתמכנה על מקורות כמו אמנות בינ"ל, פסקי דין וכד'.

נקודת המבט התקשורתית: כאן תיבחנה שאלות כמו התייחסות התקשורת למדיניות הסיכולים הממוקדים, מידת הזדהותה איתה כ"תקשורת מגויסת" בעתות משבר וקונפליקט; מידת הביקורתיות כלפי מדיניות זו מבחינת יעילותה ומבחינת שאלת המוסריות שלה. שאלות אלה ניתן לבדוק באמצעות מחקר איכותני שיבוצע ע"י סקירה של עיתונים מבחינת כותרות הידיעות בנושא, מידת חשיבותן (מיקומן בעיתון), וזאת תוך השוואה בין העיתונים השונים.

מקורות לעבודות בנושא זה יהיו כמובן העיתונים, אך גם ספרים ומאמרים העוסקים, לדוגמא, בתקשורת בזמן מלחמה, חופש הביטוי במדינות דמוקרטיות וכד'.

בהיבט של מדעי המדינה: בחינת מדיניות הסיכולים הממוקדים ככלי ביטחוני במהלך מאבק מזויין ויעילותו במאבק; בחינת פעילותם של ארגונים לא ממשלתיים (NGO's) נגד מדיניות זו (בצלם, יש גבול); דיון במסגרת המושגית של 'דמוקרטיה מתגוננת'; וכו'.
כאן יש להסתמך על חומר ביבליוגרפי העוסק בתחומים כמו מלחמה בעידן המודרני, מלחמות ותקשורת, התמודדות עם טרור, התמודדות המשטר הדמוקרטי עם טרור וכו'.

עבודות על משטרים פוליטיים באפריקה

אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה לאחר אסיה. באפריקה מתגוררים כמיליארד אנשים ב-61 טריטוריות ואזורים (כולל האיים), המהווים כ-14.72% מהאוכלוסייה העולמית. ישנן 53 מדינות ביבשת, כולל האי מדגסקר.

שיטת המשטר ברוב מדינות אפריקה היא רפובליקה, המסתמכת על שלטון נשיאותי. מאז שקיבלו עצמאות, מדינות רבות באפריקה הדרדרו למצב של חוסר יציבות, שחיתות, אלימות ומשטרים דיקטטוריים. עם זאת, ב-1963 הוקם ארגון אחדות אפריקה שמטרתו הייתה לקדם את האחדות והסולידריות של מדינות אפריקה ושם דגש גם על סילוק הקולוניאליזם משטחו. ב-2002 הוקם במקומו האיחוד האפריקאי שמטרותיו העיקריות הן לקדם דמוקרטיה, זכויות אדם, ופיתוח בכל יבשת אפריקה.

מן הסתם, בהתייחסות אקדמית לנושא של משטרים פוליטיים ייעשה שימוש בגישות מחקר מתחום מדע המדינה.
עבודות אקדמאיות שונות העוסקות במשטרים הפוליטיים באפריקה יכולות גם להתייחס למקרה של דרום אפריקה כמודל מסוים של מעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה; לתאר את מאבקו של נלסון מנדלה, במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה עד 1990, ואת נשיאותו בשנות ה-90 של המאה ה-20. עבודה לדוגמה בנושא הפרת זכויות האדם בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד ובחינת המקרה של היהודים בדרום אפריקה. עבודה כזו תבחן את ההתנגדות הכוללת לאפרטהייד, את חוקי ההפרדה בתקופת האפרטהייד שבה חויבו ארבע קבוצות הגזע העיקריות להתגורר באזורים נפרדים, את ההתקוממות כנגד המשטר, ואת עמדתם של היהודים לאור ניסיונם במשטר גזעני דומה, בתקופת הנאציזם.

עבודות אחרות יכולות להתמקד באזורים ובמדינות אחרות באפריקה; על התקופה הפוסט-קולוניאלית במדינות כמו גאנה; בשינוי במדיניות החוץ של לוב והעומד בראשה, מועמר קדאפי, בתקופת מלחמת המפרץ השנייה. שאלת המחקר בעבודה כזו יכולה להיות – מה הניע את קדאפי ומה היו השיקולים והאינטרסים שלו בשינוי החד במדיניות החוץ שלו? תוך בחינת שינוי אפשרי, במשטר הקיים בלוב.

כמו בכל עבודה אקדמאית, על עבודה בנושא משטרים פוליטיים באפריקה להסתמך כמה שיותר על מקורות ביבליוגרפיים שנכתבו בנושא, תוך שמירה על כללי הציטוט.

שביתה ודמוקרטיה

זכות השביתה היא אחת משלושת היסודות המרכיבים את חופש ההתאגדות, המבטיח את ההגנה על העובד והבטחת כבודו האנושי בדמוקרטיה. כדי להשיג תנאי קיום ופרנסה הולמים על העובד להשיג כוח מיקוח מאזן במשא ומתן בינו למעביד על תנאי עבודתו. מכאן נובעת ההכרה בצורך של העובדים להתארגן ולקדם את תנאי העסקתם באמצעות הסכם קיבוצי, ואף לנקוט בנשק השביתה. נקיטה בדרך השביתה קשורה לקונפליקט המצוי במדינה דמוקרטית בין הערכים הכלכליים אשר מתבטאים בצורך בצמיחה כלכלית מתמדת, לבין הקדמה החברתית שאותה היא שואפת להשיג (יותר צדק חברתי, פחות פערים בהכנסות וקיום של כבוד לכל האזרחים).

עבודות אקדמיות בנושא שביתה ודמוקרטיה יבחנו את תרומתן של התארגנויות העובדים וזכות השימוש שלהם בנשק השביתה לדמוקרטיה ולכלכלה. כן ניתן לבחון את הקשר בין זכות השביתה לזכויות העובד ולזכויות האדם, וכן הקשר לתהליך הדמוקרטי באותה מדינה. מצד שני ייבחן הקשר לפגיעה במאפיינים שונים של הדמוקרטיה, כגון גרימת נזק למעביד, ניגוד בין אינטרסי העובדים לאינטרסים של החברה, בהיותה מקבלת שירותים ציבוריים מהמדינה, כגון חינוך, בריאות ועוד.

עבודה אקדמאית בנושא שביתה ודמוקרטיה יכולה להתמקד במקרה בוחן (case study) אחד הקשור לנושא השביתה והדמוקרטיה, כגון שביתת המורים בישראל, או שביתת עובדי חברת החשמל. ניתן לכתוב על שני נושאים חופפים, כמו שביתות הסטודנטים בישראל לעומת שביתות הסגל הבכיר או הזוטר באוניברסיטאות. העבודה יכולה לבחון את התרומה של כל אחת מהשביתות לתהליך הדמוקרטי מצד אחד, ומצד שני את הנזק הדמוקרטי והכלכלי בכל אחת מהן. ניתן לבדוק את הנושא גם מצד אחר, למשל כיצד התקשורת תרמה למאבק הדמוקרטי בכל אחד מהמקרים.

עבודה אחרת יכולה לעסוק בנושא השביתה והדמוקרטיה במקרים של שביתות היסטוריות "קלאסיות" במדינות אחרות, וכיצד הן תרמו לדמוקרטיה, מבחינת הזכות לשבות, אך גם מבחינת המאבק בין גופים פוליטיים שונים שיש להם אידיאולוגיות שונות. לדוגמה שביתת כורי הפחם באנגליה ב-1984 הייתה שביתה שמאחוריה עמדו התנועות הסוציאליסטיות מצד אחד, והמשטר הקפיטליסטי בבריטניה בראשותה של מרגרט ת'אצר, מצד שני, שמדיניותה הכלכלית גרמה לפרוץ השביתה. בכתיבת עבודה על נושא זה, יש לסקור את תורתן האידיאולוגיות של שני הגופים הפוליטיים, תוך כדי התייחסות להוגים כלכליים חשובים, לדוגמה קרל מרקס מצד אחד, ואדם סמית, מצד שני.

כבכל עבודה יש להתבסס על חומר תיאורטי, בכלל זה ידיעות וכתבות עיתונאיות בנושא. מבנה העבודה צריך לכלול מבוא, פרקים, וסיכום, ובסיומה יש להציג רשימה ביבליוגרפית מפורטת על פי כללי הכתיבה האקדמית.

דת ופוליטיקה

הנושא של דת ופוליטיקה הוא נושא די חדש במחקר מדע המדינה, אך מאוד טעון וכולל נושאי מחקר מרתקים. הדת יכולה להשפיע על הפוליטיקה של המדינה הן במישור הלאומי; ביחסי לאום המדינה עם הדת או הדתות המתקיימות בה; ביחסי הדת ואו הדתות עם המערכת הפוליטית של המדינה; בהגדרת אופיה של המדינה, כדמוקרטית, טוטליטרית, או רב-לאומית; בהשפעת הדת על המדיניות הציבורית, או על חיי היום-יום במדינה; בהשפעת הדת על אופי הצבעה פוליטית מסוים ועל דפוסי חשיבה פוליטיים, ועוד. במישור הבין-לאומי: כיצד הדת משפיעה על יחסי החוץ של המדינה עם מדינות אחרות; כקובעת גבולות ושטחים טריטוריאליים או אזורים גיאוגרפיים מסוימים; כמשפיעה על יחסי שלום ואו מלחמה בין מדינות שונות או בתוך המדינה; ועוד. עבודות אקדמיות בנושא דת ופוליטיקה יכולות להיכתב בנושאים האלה.

ניתן לבחור, כמובן, במדינת ישראל וביחסי המדינה והמערכת הפוליטית הישראלית בהקשר של דת ופוליטיקה: המפלגות הפוליטיות הדתיות בישראל והשפעתן על יחסי דת ומדינה ודת ופוליטיקה; הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והקונפליקט שמעוררת הגדרה זו; השתייכותן של המפלגות הדתיות לגוש הימין; ועוד. ניתן לכתוב גם עבודות בדת ופוליטיקה במישור הבין-לאומי: סכסוכים בין בני דתות שונות באותה מדינה; לדוגמה הודו ויחסי ההינדים-מוסלמים; על התחזקות האיסלאם בטורקיה בעשורים האחרונים והשפעתו על יחסי החוץ של טורקיה; השפעת הדת על הפוליטיקה במדינות טוטאליטריות, לדוגמה איראן.

עבודה סמינריונית בדת ופוליטיקה יכולה להיות במסגרת קורס של פוליטיקה השוואתית: למשל, ניתן להשוות בין הודו לישראל, שתיהן מדינות דמוקרטיות, ולבחון כיצד הדת משפיעה על הפוליטיקה בכל אחת מהן.

בכתיבת העבודה ניתן להיעזר במקורות וכן בעבודות מוכנות בנושא דת ופוליטיקה. בסיום העבודה יש לפרט רשימה ביבליוגרפית של מקורות שעל פיהן נכתבה העבודה, על פי כללי הכתיבה האקדמית.

עבודות בנושא דמוקרטיה

דמוקרטיה, מעצם שמה, היא צורת משטר (שלטון העם). באופן כללי, במדינה דמוקרטית מתאפשרת השפעה של הציבור על השלטון ויכולת להחליפו (בכל מדינה באמצעות מנגנונים שונים), שמירה על זכויות אזרח ועל זכויות המיעוט, הפרדת רשויות ושלטון החוק.
במדינות בעולם המגדירות עצמן דמוקרטיות, ישנם ביטויים שונים ומגוונים של עקרונות דמוקרטיים. כך קיימות למשל דמוקרטיות ישירות, דמוקרטיות ייצוגיות וכד'. בהקשר הישראלי, עוסקת הספרות המחקרית גם במודלים תיאורטיים כמו הדמוקרטיה ההסדרית (ליפהרט, 1968, 1969) והאתנוקרטיה (יפתחאל, 2000).

נושא הדמוקרטיה הוא תחום מחקר רחב מאוד ויש לו היבטים פוליטיים, חברתיים, פילוסופיים, חינוכיים ועוד. התחום נלמד במסגרת לימודים אקדמית בעיקר בחוג למדע המדינה, אך לאחרונה גם כתחום בפני עצמו - 'לימודי דמוקרטיה'. בנוסף, תחום משנה הוא תחום החינוך לדמוקרטיה והחינוך הדמוקרטי.

עבודות בנושא דמוקרטיה יכולות לעסוק בתחום התנהלותן של דמוקרטיות ואופיין. לדוג': מדינת ישראל כמקרה מבחן למדינה דמוקרטית - האם היא עומדת במבחן המציאות. בעבודה ייבחנו השינויים שעברה המדינה, כמדינה דמוקרטית מיום היווסדה ועד ימינו אנו, תוך התייחסות לשסעים החברתיים הפוליטיים המרובים בה. ניתן לחקור בעבודה האקדמית את השינויים והתפניות שגרמו לערעור ההגמוניה הדמוקרטית במדינה, מה הסכנות שאורבות לה כיום ומה התחזיות לעתיד.
בכתיבת העבודה ניתן להיעזר בעבודות מוכנות שעוסקות בכל מה שנוגע ליציבות דמוקרטית, בין השאר במדינת ישראל, לדוגמא: עבודה סמינריונית על התמודדות דמוקרטיות עם קונפליקטים שיוצרות קבוצות אנטי דמוקרטיות פנימיות במדינה. עבודה אקדמית מסוג זה עשויה להיות לעזר רב בהכנת עבודת מחקר על הדמוקרטיה הישראלית, בכך שהיא עוסקת בגורמים שיכולים להקשות על יציבות המשטר ולערער אותו, עד כדי סכנה ממשית של נפילת הדמוקרטיה.
בעבודה אקדמית על דמוקרטיות אחרות שקיימות בעולם, ניתן לבצע מחקר שישווה בין שתי דמוקרטיות דומיננטיות, אורך הזמן שהן קיימות כדמוקרטיה, מה גורם להצלחתן כמשטרים כאלה וכו'. בעבודה יובאו מקרים שבהם יציבות הדמוקרטיה כמעט ונפגעה, ואלו מאמצים משקיעות המדינות בשמירה על הדמוקרטיה, אם בכלל.
לדוגמא, ניתן לערוך עבודה סמינריונית בנושא 'מדוע הדמוקרטיה היפנית יציבה יותר מהדמוקרטיה ההודית?'.

כמו בכל עבודה, יש להיעזר במקורות רבים ככל הניתן שיהוו רקע תיאורטי למטרת ביצוע מחקר ממצה ומדוייק. את המקורות יש להביא בסיום העבודה ברשימה ביבליוגרפית מפורטת, על פי כללי הכתיבה האקדמיים.