תחום מדעי המדינה הוא חלק ממדעי החברה. ככזה, הוא חוקר מערכות אנושיות - בעיקר מדינות, אך גם ארגונים פוליטיים נוספים. המחקר מתייחס הן למדינה כיחידה פוליטית נפרדת והן למערכת הבינלאומית של מדינות (יחב"ל). המחקר מנסה למצוא חוקיות ותבניות בהתנהגות הפוליטית של החברה האנושית באמצעות ניתוח של כמה וכמה אירועים או בחינת נאפיינים של מערכות פוליטיות מסויימות.
עבודות בתחום מדע המדינה נכתבות בהתאם לרמת הלימודים (תרגיל, עבודות קורס, פרו"ס, סמינריון וכד') ולפי נושא הלימוד או ההתמחות של הסטודנט. בכתיבת עבודות במדע המדינה, כבכל עבודה אקדמית, יש לשמור כללי הכתיבה האקדמית.
השלב הראשון בכתיבה, בעיקר בעבודות הראשונות, הוא לעיין היטב בהוראות המנחה ולהיוועץ בו בכל שאלה. חשוב לעשות זאת לפני הכתיבה כיוון שלעיתים לא ניתן לתקן טעויות לאחר מכן. לדוגמא, אם לא ציינו את מספרי העמוד במראי המקום, יהיה קשה מאוד לחזור למקורות בהם השתמשנו ולאתר את המיקום המדויק של כל ציטוט או רעיון.
את פרק המבוא ניתן לכתוב בסיום הכתיבה, לאחר שיש לנו ידע רב יותר וניתן להציג את העבודה בצורה נכונה יותר. ניתן גם לכתוב אותו בתחילת הדרך כ'הצהרת כוונות' ובסיום הכתיבה, לעדכן ולערוך אותו מחדש.
בפרק התיאורטי יש להציג מחקרים הקשורים לנושא העבודה. רצוי לא לכתוב רשימה פשוטה של חוקר ומספר מילים על המחקר שלו, אלא לבצע אינטגרציה של החומר, תוך חלוקתו בהתאם לנושא ולחומר שמצאנו. חלוקה שכזו יכולה להיות לפי תקופות או לפי נושאים שנקבע.
בעבודות שבהן יש בחינה של מקרה בוחן, יוצג בפרק זה המודל התיאורטי לפיו נבחן את מקרה הבוחן. לדוגמא, נושא נפוץ הוא נושא "קבלת החלטות" כאשר המודל הבולט הוא המודל של בריצ'ר. דוגמא נוספת היא בחינת משטרים לפי מודל היציבות של ליפסט.
החלק העוסק בנושא העבודה עצמו יבוא לאחר מכן, ובסיום יובאו סיכום ומסקנות. ניתן להפריד בין פרק הדיון והמסקנות ופרק הסיכום, כמובן בהתאם לדרישות המנחה ואופי העבודה.
נושאים נוספים של עבודות בתחום יכולים להיות קשורים לתחומי מחקר אחרים כמו תקשורת ומשפטים. לדוגמא, 'השפעת תעמולת הבחירות על דפוסי הצבעה', ו'בתי דין דתיים וסמכות המדינה'.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה