סמינריון במדעי המדינה

מדעי המדינה עוסקים בפוליטיקה, בהגדרה של מדינות ובכל הקשור להתנהלות שלהן, ביחסים בתוך המדינה בין גופים שונים, הן ביחסים בין מדינות או ישויות טריטוריאליות בעלות אופי מדיני, בתיאוריות של מחשבה מדינית, ועוד תחומים רבים שיש להם קשר למדעי המדינה, כיוון שהם עוסקים וחוקרים את קביעת המדיניות החברתית, המשפטית, הכלכלית ונושאים רבים אחרים המשפיעים על אזרחי המדינה, ביטחונם ורווחתם.

לפיכך, מגוון העבודות האקדמאיות שניתן לכתוב בתחום מדעי המדינה הוא רב. בכל אופן, העבודה תיכתב על פי נושא הקורס, הנושאים המוצעים לכתיבה ע"י המרצה בקורס, במקביל לשיקול דעתו והחלטתו של התלמיד. בין הנושאים והקורסים הנלמדים בחוגים למדעי המדינה: מחשבה מדינית, המשטר בישראל, יחסים בין-לאומיים, מנהל ציבורי ומדיניות ציבורית, לאומיות, מפלגות פוליטיות, דת וחברה, כלכלה פוליטית, פוליטיקה השוואתית, פוליטיקה ומגדר, דמוקרטיה ודיקטטורה, ועוד.

עבודה אקדמאית בנושא המשטר בישראל יכולה לדון בתפקידו של בית המשפט העליון בישראל ובאקטיביזם השיפוטי שלו בהקשר של היחסים עם כנסת ישראל, החלטותיה וחוקיה. בעבודה ייבחנו, בין השאר, תפקידיה של הרשות השופטת (בית המשפט) לעומת ובמקביל לתפקידיה של הרשות המחוקקת (הכנסת), תוך בחינת העקרונות של הפרדת הרשויות.
עבודה אקדמאית בנושא מנהל ציבורי יכולה לבחון את התפתחותו של המשק הישראלי והתמודדותו עם נושא העובדים הזרים בישראל – מהם החוקים בנוגע להעסקת עובדים זרים, מדיניות יבוא העובדים ומצד שני גירושם וכד'.

עבודה שתעסוק בפוליטיקה ומגדר יכולה לבחון את השפעת המיליטריזם בישראל על העסקת נשים, מקומן בחברה הישראלית וכד'.

כבכל עבודה אקדמאית, עבודה בתחום מדעי המדינה צריכה לשמור על כללי הכתיבה האקדמיים ולכלול מבוא לעבודה שיציג את שאלת והנחת המחקר, סקירה (קצרה) של המקורות הספרותיים שבהן נעשה שימוש בכתיבת העבודה, והצגה תמציתית של הדרכים לביסוס הנחת המחקר. גוף העבודה יכלול פרקים שבהם תבוסס הנחת המחקר ע"י הצגת נתונים שונים ומקורות ספרותיים שונים הקשורים לנושא העבודה, כולל נתוני המחקר שנעשה במהלך העבודה, אם נעשה. בסיכום לעבודה יוצגו מסקנות המחקר. בסוף העבודה יש להביא רשימה ביבליוגרפית מפורטת של המקורות בהם נעשה שימוש בעבודה, כולל ספרים, מאמרים, ידיעות עיתונאיות, אתרי אינטרנט, חוקים, פסקי דין וכל מקור אחר, זאת על פי כללי כתיבת הביבליוגרפיה.

מחשבה מדינית

המחשבה המדינית עוסקת בשאלות ערכיות-פילוסופיות בנוגע לאדם, החברה והמדינה ויחסי הגומלין ביניהם: שאלות על טיב וסוג המדינה, כגון טוטליטרי או דמוקרטי, המשטר והחברה, על צדק חברתי, זכויות האדם ועוד. ההגות המדינית הראשונה לגביה התגלו מסמכים וספרים היא ההגות היוונית העתיקה, שההוגים העיקריים בה הם סוקרטס, אפלטון ואריסטו. בין ההוגים שבאו לאחריהם ניתן לציין את רוסו, מקיאוולי, ג'ון לוק, תומס הובס ומרקס. בין ההגויות החשובות ניתן לציין את "משל המערה" לאפלטון המובא בספרו "המדינה", "הלוויתן" לתומס הובס, "האמנה החברתית" לרוסו והמרקסיזם לקארל מרקס.

כתיבת עבודות במחשבה מדינית תיעשה לרוב במסגרת לימודי מדעי המדינה ויחב"ל אך גם במסגרת לימודי פילוסופיה. עבודות אקדמיות בנושא יתבססו לרוב על חומר תיאורטי כתוב, על הגותם של אחד או חלק מההוגים המדיניים, אך גם יכולה לבחון את המצב הקיים בישראל, או במדינה אחרת, על פי תורתו של אחד מההוגים או כמה מהם, ולבחון כיצד הם היו מתייחסים לסוג המשטר ואו המדינה.

ניתן לחלק את תחום המחשבה המדינית לשלושה תחומים: התחום האמפירי העוסק בבחינת הסדר המצוי במדינה תוך ניסיון להגדיר את התהליכים הפוליטיים והחברתיים; התחום הנורמטיבי - בחינת הסדר הרצוי במדינה תוך הגדרת עקרונות של טוב וצדק חברתי; והתחום המעשי - בחינת רעיונות שיעזרו לעבור מהמצוי לרצוי. בכתיבת עבודות בנושא מחשבה מדינית רצוי להתייחס לשלושת התחומים.

בכתיבת רפרטים, עבודת סיכום או אמצע קורס, או עבודות סמינריונית בנושא המחשבה המדינית יש להתייחס לאחד ההוגים או יותר ולהגותם, למשל "תפיסת החוק ואי הציות לו", "תרומתו של ביסמרק ליצירת מדינת הלאום בגרמניה" או, עבודה על תורת הגזע.

כמו בכל עבודה אקדמית בראשית העבודה יש לפתוח במבוא, שיציג את הנושא שבו תעסוק העבודה, יציג את שאלת וטענת המחקר ויסקור את פרקי העבודה ומטרותיה בקצרה. בגוף העבודה יש להציג נתונים שיעסקו בנושא העבודה, ובסיכום לסכם ולהציג את מסקנות העבודה. כמו בכל עבודה אקדמאית יש להציג בסופה ביבליוגרפיה עפ"י כללי הכתיבה האקדמיים שבה תוצג הספרות המקצועית שעל פיה נכתבה העבודה.