עבודות.קום

יום שני, 7 בדצמבר 2009

אופי הטקסט האקדמי

הכתיבה של עבודות אקדמיות היא מיומנות הנלמדת בעיקר במהלך לימודי התואר הראשון. הלימוד נעשה באמצעות קורסים יעודיים לכך, כמו קורס הדרכה ביבליוגרפית, קורס שיטות מחקר וכד', ובאמצעות כתיבת עבודות (תרגילים, פרו-סמינריונים, סמינריונים וכו').
הכתיבה האקדמית, בשונה מכתיבה ספרותית אחרת, היא בעלת מאפיינים יחודיים ועל סטודנט שעומד לכתוב עבודה אקדמית להכירם היטב, אם ברצונו להצליח בלימודיו ובדרכו האקדמית והמקצועית בהמשך. ברשימה 'טיפים כלליים לכתיבת עבודות' ניתן למצוא מספר דוגמאות לעקרונות ולכללים הללו.

בניגוד לכתיבת ספרות פרוזה, הכתיבה האקדמית נוטה להיות יבשה יותר ונטולת רגש ככל הניתן. זאת משום שמטרתה היא לחקור עובדות ולמצוא עובדות חדשות ולשם כך נדרשת שפה עניינית, ללא מליצות, דימויים וכד'.
על הטקסט בעבודות אקדמיות להיות קוהרנטי (עקבי). בעיקר חשוב הדבר בפרק סקירת הספרות, בו אנו מביאים מידע ממגוון מקורות. פעמים רבות, סטודנטים כותבים פסקאות התלושות אחת מן השניה ואינן מובילות את הקורא בצורה הגיונית, מה שפוגם קשות בעבודה וגורם לבודק העבודה לחשוב שהכותב לא באמת מבין על מה הוא כותב. לכן, את המידע יש להציג בצורה הגיונית, כאשר יש קישור בין פסקה לפסקה ורצף הגיוני בינהן.
חשוב לציין שהמידע שמובא בסקירה צריך להיות מידע אמין המייצג בצורה אמיתית את מצב המחקר בתחום בו אתם עוסקים בעבודה. כך, אין חובה להציג עובדה חותכת כאשר מצאתם כי יש מחלוקת במחקר בנושא מסוים. יש להציג את המחלוקת כפי שהיא. בסיום העבודה או המחקר, תוכלו לציין, לאור הדרך שעברתם בכתיבת העבודה, עמדה מנומקת באשר למחלוקת זו.
שיטה ידועה בכתיבת סקירה ספרותית היא "שיטת המשפך". לפי שיטה זו, עוברים מן הכללי אל הספציפי - מהגדרת הנושא הכללי שהעבודה עוסקת בו (לדוג', תחום משאבי האנוש) ועד לתחום הספציפי של העבודה (לדוג', הקשר בין שביעות רצון עובדים למוטיבציה ואיכות השירות).

כמובן שתמיד ניתן להיעזר בעבודות מוכנות ומומלץ מאוד גם לעיין בספר "המדריך לכתיבה אקדמית".

אין תגובות:

פרסום תגובה