עבודות על בריאות הנפש

בריאות הנפש הוא מונח כולל לכל הקשור באיכות המצב הנפשי, בהפרעות נפשיות, באיכות החיים הנפשיים ועוד. בישראל קיימים שירותי בריאות הנפש שמטרתם לתת מענה מניעתי, טיפולי ושיקומי לאנשים המתמודדים עם בעיה נפשית. משרד הבריאות מפעיל כ-55 מרפאות ציבוריות המעניקות טיפולים נפשיים במימון המדינה וכן מספר בתי חולים לבריאות הנפש ביניהם גהה ואברבאנל. באתר משרד הבריאות ניתן למצוא רשימה של השירותים בבריאות הנפש. בנוסף קופות החולים השונות מפעילות שירותים של רפואה משלימה, ובחלק מבתי החולים קיימות מחלקות התנדבותיות המציעות שירותים של רפואה משלימה.

בעבודות אקדמיות בתחום בריאות הנפש (עבודות גמר קורס, עבודות פרו"ס, סמינריון וכו'), ניתן לעסוק הן בפן הנפשי או הסיעודי, או בפן המבני והמערכתי של מערכות בריאות הנפש בארץ ובעולם. במילים אחרות, ניתן להתמקד בחולה ובמחלה, או לעסוק בסביבה החיצונית של החולה (משפחה, חברה, מערכות מוסדיות כמו בתי"ח, מערכת המשפט).

בהיבט הרפואי, עבודות יכולות לעסוק במחלות נפש שונות, הגורמים להן, סימפטומים ודרכי טיפול. לדוגמא, הפרעות אכילה בקרב מתבגרים, סכיזופרניה ופרנויה, דיכאון וכו'. במסגרת זו תתואר המחלה והסימפטומים שלה וייבחנו דרכי טיפול על פי גישות טיפוליות שונות, כמו כמודל המשימתי, התיאוריה הפסיכודינמית ועוד ועוד. בעבודות כמו עבודות פרקטיקום או עבודות יישומיות, יוצג מקרה אמיתי ותיאור של הטיפול, כל זאת בהתאם למסגרות התיאורטיות.

בהיבט החיצוני, ניתן לעסוק בעבודות בהתמודדות של המשפחה והסביבה הקרובה עם מחלת נפש של אחד מבני המשפחה. לדוגמא: התמודדות של ילדים להורים חולי נפש מבחינה רגשית, משפחתית וחברתית; בחינת נושא שילובם של חולי נפש בקהילה ותפקידם של הגורמים הרפואיים והחברתיים השונים; או מדיניות משרד הבריאות כלפי חולי נפש כרוניים מאושפזים-התייחסות לאספקט השיקומי והסדר בדיור בקהילה.


הנושא יכול להיכלל גם בתחום המשפט, ובמסגרתו ניתן לבחון נושא כמו אשפוז בכפיה של חולי נפש, או נושא האחריות הפלילית במקרים של חולי נפש.

בעת כתיבת העבודה ניתן גם להיעזר באתרי אינטרנט שונים בתחום ואף בעבודות מוכנות, בין השאר בתחום בריאות הנפש. גם מקורות ביבליוגרפיים לעבודה ניתן לאתר באמצעות האינטרנט.

עבודות ברפואה משלימה (אלטרנטיבית)

רייקי, הילינג, יוגה, שיאצו, דיקור סיני, צמחי מרפא, הומאופטיה, רפואה הוליסטית, EMF, EFT, איזון גוף-נפש, ביו-אנרגיה, טווינה, פסיכודרמה, ועוד קשת רחבה ומגוונת של טיפולים רפואיים, שייכים לרפואה האלטרנטיבית, או הרפואה המשלימה, ואינם כלולים במסגרת הרפואה הקונבציונלית המודרנית ואינם מגובים במחקר מדעי. ב-2009 החליטה המועצה להשכלה גבוהה לא לאשר תארים אקדמיים למטפלים אלטרנטיביים, משום שלטענתה לרפואה המשלימה "אין בסיס מדעי". למרות זאת, ישנם רופאים המפנים את מטופליהם לטיפולים משלימים, וחלקם אף עוסקים ברפואה משלימה בעצמם. ישנם גם טיפולים ברפואה משלימה שממומנים על ידי הביטוח הרפואי.

כפי שציינו לעיל, הנושא אינו נלמד במסגרות אקדמיות, אך ישנן עבודות אקדמיות העוסקות בנושא מן ההיבט החברתי והעסקי. אף כי רוב המידע הקיים בנושא נמצא ברשת האינטרנט, בגלל שהנושא חדש יחסית, לא נעשו עליו מחקרים רבים. חלק גדול מן המידע המתפרסם, מפורסם ע"י בעלי אינטרס למשוך קהל לרפואה האלטרנטיבית, ולכן יש לדאוג ולשים לב לאובקייטיביות מירבית בבחירת המקורות שבהן נעשה שימוש בכתיבת עבודה אקדמאית על רפואה אלטרנטיבית.

עבודות על רפואה משלימה יכולות לבחון את המעמד החוקי של הרפואה המשלימה בישראל ובעולם. עבודה כזו תבחן את ראשיתה של הרפואה המשלימה בארץ, את ההתפתחות שלה, עד למעמד כמעט חוקי שבו טיפולים ברפואה משלימה מוצעים ע"י קופות החולים השונות בארץ, ובמספר בתי-חולים קיימות מחלקות התנדבותיות המציעות טיפולים משלימים שונים.

עבודה אחרת יכולה לעסוק בשאלה – רפואה אלטרנטיבית או רפואה משלימה? כלומר האם הרפואה המשלימה מוצעת כמשלימה לרפואה הקובנציונלית או יכולה להיות אלטרנטיבית לה.
עבודות אחרות יכולות לעסוק בביקורת על הרפואה המשלימה מצד הרפואה הקונבציונלית.

בהביאכם ציטוטים ממקורות שונים העוסקים ברפואה אלטרנטיבית, יש לבדוק, כאמור, את האובייקטיביות של המקורות. יש להסתמך כמה שיותר על מאמרים, או חלק ממאמרים, הכתובים בענייניות ושאין בהם הטיה לטובת אחד הצדדים. עדיף כמובן להביא את שני הצדדים- תומכי הרפואה הקונבציונלית לעומת תומכי הרפואה המשלימה, את טיעוני שני הצדדים ואם יכולה להיות הסכמה ביניהם.

מקור נוסף בו ניתן להיעזר הן עבודות מוכנות שנכתבו בנושא.