עבודות על פרשת אלטלנה

אלטלנה הייתה ספינה של ארגון האצ"ל שהגיעה לחופי ישראל במהלך מלחמת העצמאות, ביוני 1948 והובילה נשק, מדים, ציוד רפואי וכ-930 עולים. בעקבות חילוקי דיעות בין ראש ארגון האצ"ל, מנחם בגין, לבין הממשלה, נערכו חילופי אש בין צה"ל לאצ"ל, שבסופם נפגעה הספינה אלטלנה מפגז תותח ועלתה באש. זמן קצר לאחר הפרשה, שנקראה לימים "פרשת אלטלנה" וממשיכה לעורר פולמוס גם היום, נעצרו ע"י הממשלה כ-200 לוחמי אצ"ל, הארגון פורק ואנשיו השתלבו בצה"ל.

עבודות אקדמאיות בנושא פרשת אלטלנה יכולות לבחון את הפרשה מן ההיבט ההיסטורי: מהלך האירועים, בחינת הגורמים לעימות, הפרשה כחלק ממערכת היחסים בין הארגונים הצבאיים השונים מתקופת היישוב, השפעת האירועים על המהלכים ההיסטוריים של מדינת ישראל, תגובות בעולם וכד'); או בהיבט של מדע המדינה: העימות כחלק מתהליך של כינון מדינה, ויכוח בין ימין לשמאל, הפרשה כ"מיני- מלחמת אחים", השפעת הפרשה על הפוליטיקה, האירוע כזיכרון לאומי וכד'.

דוגמאות לעבודות אקדמאיות על אלטלנה: סקירת הפרשה והרקע לה ובחינת הדעות השונות בדבר התגרות הימין מול התגרות ההגנה על פי ספרו של אורי ברנר, סגן מפקד הפלמ"ח באותה תקופה, "אלטלנה" (מכון טבנקין תשל"ח); פרשת אלטלנה - טרגדיה של טעויות - שבה נשאלת השאלה האם מה שאירע אל האוניה הוא תוצר של היחסים הרעועים שבין הנהגת הישוב והאצ"ל, או שמא מדובר באירוע חד-פעמי, שמה שהביא לסופו הטרגי הוא רצף של אירועים בישי מזל; סקירת ניתוח והשוואה בין תקופת הסזון לבין תקופת אלטלנה: הרקע , הסיבות, התערבות חיצונית ובחינת התקופות כמלחמות אזרחים.

מקורות לעבודות בנושא פרשת אלטלנה עשויים להיות ספרים, מאמרים, מסמכים מארכיונים, קטעי עיתונות וכו'. יש לציין כי מכיוון שקיים ויכוח על עובדות הפרשה, הרי שיש לבחון את המקורות בזהירות תוך התייחסות לזהות הכותבים וכן להתייחס לגרסאות השונות.

עבודות בנושא ציונות

ציונות – שם התנועה הלאומית של העם היהודי. בתחילתה קראה הציונות לשחרור לאומי של העם היהודי ולהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. לאחר הקמת מדינת ישראל הציונות שמה דגש על חיזוקה וביסוסה של המדינה היהודית בארץ ישראל.

כנושא לימוד אקדמי, קורסים העוסקים בציונות נלמדים בעיקר במחלקות להיסטוריה ומדעי המדינה.

עבודות אקדמאיות בנושא ציונות ניתן לכתוב על התקופה שלפני הקמת מדינת ישראל או על התקופה שאחרי הקמתה. ניתן לכתוב על אחת או כמה ממטרותיה של הציונות כמו בניית חברה המבוססת על צדק ושוויון, העברית כשפת העם היהודי, העלייה, ההתיישבות ועוד ולבדוק האם וכיצד הושגו מטרות אלה. את התקופה שלאחר הקמת מדינת ישראל ניתן לחלק גם כן; לפני כיבוש שטחי יהודה, שומרון, חבל עזה ורמת הגולן, והתקופה שלאחר 1967. אפשר לכתוב למשל על חזונו של בן-גוריון, על פעולותיו השונות, על המלחמות השונות, על בעיית ההתנחלויות, על המיעוט הערבי והתמודדותו עם הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועוד. ניתן לכתוב אף על פלגים שונים בציונות כמו ציונות דתית, ציונות מדינית, ציונות מעשית, סינתטית, סוציאליסטית, תפקיד הציונות עפ"י המתנחלים, הציונות בראי השמאל הלאומי; על זרמים שהתנגדו ומתנגדים לציונות כמו העדה החרדית, הקבוצה הכנענית, הפוסט ציונים, ועוד.

על עבודות שייכתבו במסגרת מדע המדינה לעסוק בנושא תוך התייחסות תיאורטית למושגים כמו לאומיות, מאבקים לעצמאות וכד'.

כאמור, מגוון גדול מאוד של נושאים לכתיבת עבודות אקדמאיות, עבודות פרו-סמינריוניות או עבודות סמינריוניות, ואחרות, בנושא הציונות. בכתיבת העבודה יש לנהוג לפי כללים מסוימים:

- ראשית, לבחור נושא מסוים מתוך מגוון הנושאים לעבודות על ציונות. עבודה לדוגמה יכולה לבחון ולהשוות את תפיסת הזהות הלאומית והציונית לפני מלחמת ששת הימים ואחריה; יש להציג את הגדרת הזהות הלאומית והציונית, ולבחון את ההתפחויות השונות בזהות זו בתקופות השונות.

- מבנה עבודה: מבוא שיציג בקצרה את נושא העבודה, את שאלת המחקר וסקירה של הדרכים לפתרונה; גוף העבודה שיכלול פרקים שיתייחסו ביתר הרחבה לנושא וינסו לענות על שאלת המחקר; סיכום שיציג את מסקנות העבודה, ורשימה ביבליוגרפית מפורטת.

- יש להסתמך על מקורות ביבליוגרפיים רבים ככל הניתן שיעזרו לבסס את ההנחות שמוצגות בעבודה ואת הנתונים השונים. יש לנקוט משנה זהירות ולא לכתוב מהרהורי הלב, אלא כמה שיותר על סמך מקורות שונים.

- בכתיבת עבודות על נושא שהדעות בו חלוקות יש לשמור ככל הניתן על אובייקטיביות ולהציג את הדיעות השונות.

גיאוגרפיה פוליטית

גיאוגרפיה פוליטית עוסקת בנושאים שהם בנקודת המפגש שבין גיאוגרפיה לפוליטיקה, בעיקר נושאים כמו גבולות, ביטחון וטריטוריה, קונפליקטים של שלום או מלחמה, המבנה התפקודי-גיאוגרפי של המדינה, גיאוגרפיה של בחירות, המשאבים הטבעיים של המדינה, הרמה המקומית של המדינה ביחס לערים מסוימות, הכלכלה של המדינה או של גוש מדינות הקשורות זו בזו.

סטודנטים לגיאוגרפיה הכותבים עבודת מחקר בתחום הגיאוגרפיה הפוליטית יוכלו לכתוב עבודה על נושאים עולמיים ובין-לאומיים בתחום הגיאוגרפיה הפוליטית או יוכלו להתמקד בנושאים הקשורים למדינת ישראל ולשכנותיה.
במסגרת עבודת המחקר יש להציג את הנושא, כיצד הוא קשור לגיאוגרפיה ולפוליטיקה, את שאלת המחקר של העבודה, ניתוח הנושא, סיכום ומסקנות וכמובן מראי מקום לעבודה.

עבודות בתחום הגיאוגרפיה הפוליטית יכולות לעסוק באזור גיאוגרפי מסוים, כמו מזרח אירופה, מדינות בריה"מ לשעבר, מזרח אסיה, גוש מדינות אירופה וכמובן, בהקשר המקומי, אזור המזרח התיכון.
עבודות אקדמאיות יכולות לעסוק גם במימד הגלובאלי, כמו באימפריות, מעצמות על, הקולוניאליזם, ועוד, או במימד המדינתי של היווצרות מדינות לאום, גבולות וטריטוריה, מדינות דו-לאומיות או רב-לאומיות, ועוד.

בהקשר המקומי של מדינת ישראל יכולות להיכתב עבודות בתחום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, השפעותיו על שאלת ירושלים, זכות השיבה. עבודה בנושא שהוא בין לאומי יכולה להתייחס לתהליכי קביעת הגבול בין ישראל ומצרים או לסכסוכי גבול כמו במקרה של חוות שבעא.
נושא מחקר מעניין אחר יכול להיות ברב-לאומיות שנוצרה באירופה לאחר פירוק בריה"מ לשעבר, ויכול להתמקד איך הדבר השפיע על יוגוסלביה לשעבר.
בתחום המקומי של המזרח התיכון לא חסרים נושאים שעליהם ניתן לכתוב עבודות. עבודות בתחום המזרחי התיכון יכולות להתייחס למלחמת איראן-עיראק, למלחמת המפרץ והשפעותיה, למלחמת המפרץ השנייה שבה נכבשה עיראק ע"י ארצות הברית, ולהשפעות על סוג המשטר בעיראק.

כמו בכל עבודה יש להביא בסופה רשימה ביבליוגרפית לפי הכללים (כללי ה-APA או אחרים, לפי דרישת המרצה), שתציג את רשימת המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש בכתיבת העבודה.