עבודות.קום

יום שישי, 23 ביולי 2010

עבודות על ארגון האצ"ל

האצ"ל הם ראשי תיבות של 'ארגון צבאי לוחם', ארגון צבאי מחתרתי עברי שנוסד ב-1931 ע"י פורשי ארגון "ההגנה", שהיה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי בתקופת המנדט הבריטי של היישוב היהודי בארץ ישראל. האצ"ל, כמו ארגון ההגנה, פורק עם הקמת מדינת ישראל וצה"ל ב-1948.

עבודות בנושא יבחנו היבטים של הנושא בעיקר מן ההיבט ההיסטורי, וההיבט של מדע המדינה.
מבחינה היסטורית, ניתן לכתוב על הקמת האצ"ל, פעילותו בשנותיו הראשונות, על אחד מחבריו או מנהיגיו כמו מנחם בגין, זאב ז'בוטינסקי, אברהם שטרן, אורי צבי גרינברג (בהקשר אליו ניתן גם לכתוב על שירתו), ואחרים, פעילותו בתקופת המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"- תרצ"ט), הפילוג של לח"י מהאצ"ל, פעולות טרור שביצע האצ"ל הן כנגד הבריטים והן כלפי הערבים (ואולי גם השוואתם לפעולות טרור של ארגוני טרור הפועלים כיום), ארגון העלייה הבלתי לגאלית ותמיכת אצ"ל בה, ההתייצבות לצד הבריטים עם פרוץ מלחה"ע ה-II, פיצוץ מלון המלך דוד ב-1946, הלחימה בבריטים עד קץ שלטונם בא"י, השתתפות האצ"ל במלחמת העצמאות, פרשת אלטלנה, ולבסוף השתלבותו בצה"ל ופירוקו, והקמת תנועת חירות מתוכו; ועוד מספר רב של עבודות שניתן לכתוב בנושא, מאירועים נוספים עד קום המדינה עד למורשת האצ"ל והנצחתו לאחר קום המדינה – כמו שנעשה במוזאון האצ"ל ובאתר האצ"ל.

מן ההיבט של מדע הדינה, ניתן לבחון את הארגון כארגון פוליטי מחתרתי ואף לבצע השוואה לארגונים דומים באיזורים אחרים, לדוגמא, צפון אירלנד. ניתן להתייחס גם לפוליטיקה הפנימית בתקופת היישוב, כולל התייחסות לארגון הלח"י. למעשה, מדובר בבחינה של אירוע היסטורי מסויים, תוך נסיון לכלול אותו בתוך מסגרת תיאורטית כללית יותר.

קיימת ביבליוגרפיה רחבה על הארגון, בה ניתן להיעזר בעת בכתיבת עבודות אקדמיות על האצ"ל. ניתן גם להיעזר בכלי מחקרי שיוכל לתאר גילויים נוספים על מאורעות שונים שהאצ"ל היה קשור בהם, באמצעות ראיון עם אנשים שהיו בעבר חברים באצ"ל.
דוגמאות למקורות ספרותיים בנושא האצ"ל לא חסרות, ולהלן אחדים מהם:
יעקב מרקוביצקי, לקסיקון אצ"ל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור וברית חיילי האצ"ל, 2005;
יוסף קיסטר, האצ"ל, הוצאת משרד הביטחון, 2005;
אודי לבל, הדרך אל הפנתיאון - אצ"ל לח"י וגבולות הזיכרון הישראלי, הוצאת כרמל, ירושלים, 2008;
שאול אבישי, תעמולה במחתרת, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 2008.

כמובן, בכל מקום שבו מצוטטים נתון, עובדה, או פרשנות, יש לציין זאת בגוף העבודה על פי כללי הציטוט הנהוגים - או בסוגריים לאחר ציון המקור, או בהערת שוליים ממוספרת בתחתית העמוד, או בסוף כל פרק. זאת בנוסף לרשימה ביבליוגרפית שתובא בסוף העבודה.

אין תגובות:

פרסום תגובה