"או"ם – שמום" - כך כינה ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון, את ארגון האומות המאוחדות, במהלך ישיבת ממשלה מ-1955 שבה טען שר החוץ משה שרת שאסור לגרש את המצרים מרצועת עזה כי האו"ם לא יראה זאת בעין יפה וכי יש לכבד זאת משום שבזכות האו"ם התקבלה ההחלטה על הקמת מדינת ישראל. בן גוריון ענה כי "רק העזת היהודים הקימה את המדינה, ולא החלטת או"ם שמום". (עוד על ההחלטה באתר מט"ח).
באו"ם חברות כמעט כל מדינות העולם ומבין מטרותיו - לפעול לפיתוח יחסי ידידות בין העמים השונים, תוך כדי כיבוד הדדי ושמירה על זכות ההגדרה העצמית של המדינות; ולהגיע לשיתוף פעולה בינלאומי בנושאי כלכלה, חברה, תרבות, כיבוד זכויות האדם וכדומה.
עבודות אקדמיות שונות על האו"ם יכולות לעסוק בהקמת האו"ם ב-1945 ולתהליכים שהובילו להקמתו; לעקרונות שעל פיהם פועל האו"ם ויישומם במציאות; למבנה האו"ם ולזרועות העיקריות והמשניות שבו: עצרת האו"ם שבה חברות כל המדינות החברות בו, מועצת הביטחון של האו"ם, בית הדין הגבוה לצדק של האו"ם, המועצה הכלכלית-חברתית, קרן המטבע העולמית, אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות ואחרות. עוד על גופי האו"ם השונים ופעילויתיהם ניתן לקרוא באתר האו"ם.
ניתן לכתוב על החלטות שונות של האו"ם, ביניהן החלטות שקשורות לישראל. ב-1975 החליט האו"ם להשוות את הציונות לגזענות, בלחץ מדינות ערב, החלטה שבוטלה רק ב-1991. לעומת זאת, כמוזכר למעלה, החליט האו"ם להכיר בהקמת מדינת ישראל מהחלטתו מ-1947, הידועה יותר כהחלטת כ"ט בנובמבר, על שם תאריך ההחלטה. ניתן כמובן לכתוב עבודות אקדמאיות על החלטות והתערבויות של האו"ם במקרים שאינם קשורים לישראל. עבודה סמינריונית לדוגמה עוסקת בסכסוך בקפריסין בין יוון לטורקיה בשנות ה-60 וה-70 והתערבות האו"ם בנושא. בעבודה מוצג הרקע לסכסוך בין שתי המדינות על השליטה באי קפריסין שמאוכלס ע"י שני העמים, היווני והטורקי, תיאור הסכסוך עצמו והקרבות שהתנהלו, התערבות האו"ם ומועצת הביטחון במהלך השנים, הדילמות הבינלאומיות שהתלוו לסכסוך, ופתרון הנושא. העבודה תכלול מבוא שבו מוצג הרקע לנושא בקצרה, גוף עבודה שכולל פרקים המפרטים את התהליכים של הסכסוך, הצגת סיום הסכסוך, סיכום שבו מוצגות מסקנות העבודה והצעות להמשך מחקרי, ורשימה ביבליוגרפית של המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש במהלך כתיבת העבודה.
בכל מקרה, על כל עבודה להתייחס למודלים תיאורטיים ועל פיהם לבחון את המקרה המסויים. לדוגמא, ניתוח ארגון האו"ם במסגרת הכללית של ארגונים לא ממשלתיים (NGO); או ניתוח על פי תיאוריות אחרות מתחום הגיאופוליטיקה והיחסים הבין לאומיים.
באו"ם חברות כמעט כל מדינות העולם ומבין מטרותיו - לפעול לפיתוח יחסי ידידות בין העמים השונים, תוך כדי כיבוד הדדי ושמירה על זכות ההגדרה העצמית של המדינות; ולהגיע לשיתוף פעולה בינלאומי בנושאי כלכלה, חברה, תרבות, כיבוד זכויות האדם וכדומה.
עבודות אקדמיות שונות על האו"ם יכולות לעסוק בהקמת האו"ם ב-1945 ולתהליכים שהובילו להקמתו; לעקרונות שעל פיהם פועל האו"ם ויישומם במציאות; למבנה האו"ם ולזרועות העיקריות והמשניות שבו: עצרת האו"ם שבה חברות כל המדינות החברות בו, מועצת הביטחון של האו"ם, בית הדין הגבוה לצדק של האו"ם, המועצה הכלכלית-חברתית, קרן המטבע העולמית, אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות ואחרות. עוד על גופי האו"ם השונים ופעילויתיהם ניתן לקרוא באתר האו"ם.
ניתן לכתוב על החלטות שונות של האו"ם, ביניהן החלטות שקשורות לישראל. ב-1975 החליט האו"ם להשוות את הציונות לגזענות, בלחץ מדינות ערב, החלטה שבוטלה רק ב-1991. לעומת זאת, כמוזכר למעלה, החליט האו"ם להכיר בהקמת מדינת ישראל מהחלטתו מ-1947, הידועה יותר כהחלטת כ"ט בנובמבר, על שם תאריך ההחלטה. ניתן כמובן לכתוב עבודות אקדמאיות על החלטות והתערבויות של האו"ם במקרים שאינם קשורים לישראל. עבודה סמינריונית לדוגמה עוסקת בסכסוך בקפריסין בין יוון לטורקיה בשנות ה-60 וה-70 והתערבות האו"ם בנושא. בעבודה מוצג הרקע לסכסוך בין שתי המדינות על השליטה באי קפריסין שמאוכלס ע"י שני העמים, היווני והטורקי, תיאור הסכסוך עצמו והקרבות שהתנהלו, התערבות האו"ם ומועצת הביטחון במהלך השנים, הדילמות הבינלאומיות שהתלוו לסכסוך, ופתרון הנושא. העבודה תכלול מבוא שבו מוצג הרקע לנושא בקצרה, גוף עבודה שכולל פרקים המפרטים את התהליכים של הסכסוך, הצגת סיום הסכסוך, סיכום שבו מוצגות מסקנות העבודה והצעות להמשך מחקרי, ורשימה ביבליוגרפית של המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש במהלך כתיבת העבודה.
בכל מקרה, על כל עבודה להתייחס למודלים תיאורטיים ועל פיהם לבחון את המקרה המסויים. לדוגמא, ניתוח ארגון האו"ם במסגרת הכללית של ארגונים לא ממשלתיים (NGO); או ניתוח על פי תיאוריות אחרות מתחום הגיאופוליטיקה והיחסים הבין לאומיים.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה