ניתן להבחין בין שני סוגי אימפריאליזם: אימפריאליזם ישן (או אימפריאליזם גיאוגרפי), שהוא התפשטותה של מדינה בעלת עוצמה לעבר שטחים אחרים, לצורך הקמת מושבות התיישבות, תוך אכיפת השלטון והחוקים על אותן מדינות וניצול אוצרות הטבע וכוח האדם שלהן. אימפריאליזם כזה היה קיים עוד לפני הספירה ועד תחילת המאה ה-20. האימפריאליזם המודרני (או 'רעיוני/אידיאולוגי'), שהחל להתקיים מאז סוף המאה ה-19 ועד היום מתייחס לשליטה חברתית, תרבותית וכלכלית של מדינות חזקות וגדולות, כמו בריה"מ לשעבר עד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, או ארה"ב במקביל ועד היום.
עבודות אקדמיות שונות על אימפריאליזם (סמינריונים, רפרטים, עבודות תזה ועוד) שייכתבו לרוב במסגרת לימודי היסטוריה, מדעי המדינה או פוליטיקה וממשל, יוכלו לבחון אימפריה אחת מאחת התקופות השונות (העת העתיקה, ימי הביניים, העת החדשה מהמאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20, והמאה ה-20 ועד היום), ולתאר את השפעותיה על המדינות ועל האוכלוסיה האנושית שאותן כבשה, התנגדויות או שיתוף פעולה איתן, ועוד.
בהיבט ההיסטורי יתואר מהלך האירועים, תוך התייחסות לסיבות, גורמים ותוצאות. בהיבט של מדע המדינה ויחב"ל, יתואר הסדר העולמי והמערכת האיזורית והעולמית, יחסי הכוחות, השפעות על יציבות המשטר וכד'.
עבודות אקדמאיות לדוגמה בנושא אימפריאליזם: דיני הירושה הרומיים בתקופת האימפריה הרומית; סקירת פעילותן של תנועות אנטי אימפריאלסיטיות בבריטניה של סוף המאה ה-19; הטבח באוכלוסייה הארמנית בתקופת האימפריה העותומנית מסוף המאה ה-19 עד 1915; בחינת הצידוק האידיאולוגי של מדינות אירופה ואחרות (כמו ארה"ב כיום), שטוען כי השתלטותן של אותן מדינות על עמים ומדינות אחרות יביא שגשוג והתפתחות מוסריים ותרבותיים; בחינת האידיאולוגיות השונות של שתי המעצמות הגדולות ביותר במאה ה-20 – ארצות הברית וברית המועצות, ועוד.
בבחירת הנושא לעבודה רצוי לא לבחור בנושא כללי מדי משום שאז העבודה תתקשה לספק את המענה על שאלת המחקר האפשרית שתוצג בעבודה. יש לבחור נושא קטן מתוך מכלול הנושאים האפשריים ולבחון אותו על סמך המקורות הספרותיים הקיימים בנושא, תוך התמקדות בסיבות שהובילו אליו. דוגמה לתת-נושא כזה: המטבע האירופי החדש והשפעתו על מדינה קטנה באיחוד האירופי כמו יוון, למשל.
עבודות אקדמיות שונות על אימפריאליזם (סמינריונים, רפרטים, עבודות תזה ועוד) שייכתבו לרוב במסגרת לימודי היסטוריה, מדעי המדינה או פוליטיקה וממשל, יוכלו לבחון אימפריה אחת מאחת התקופות השונות (העת העתיקה, ימי הביניים, העת החדשה מהמאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20, והמאה ה-20 ועד היום), ולתאר את השפעותיה על המדינות ועל האוכלוסיה האנושית שאותן כבשה, התנגדויות או שיתוף פעולה איתן, ועוד.
בהיבט ההיסטורי יתואר מהלך האירועים, תוך התייחסות לסיבות, גורמים ותוצאות. בהיבט של מדע המדינה ויחב"ל, יתואר הסדר העולמי והמערכת האיזורית והעולמית, יחסי הכוחות, השפעות על יציבות המשטר וכד'.
עבודות אקדמאיות לדוגמה בנושא אימפריאליזם: דיני הירושה הרומיים בתקופת האימפריה הרומית; סקירת פעילותן של תנועות אנטי אימפריאלסיטיות בבריטניה של סוף המאה ה-19; הטבח באוכלוסייה הארמנית בתקופת האימפריה העותומנית מסוף המאה ה-19 עד 1915; בחינת הצידוק האידיאולוגי של מדינות אירופה ואחרות (כמו ארה"ב כיום), שטוען כי השתלטותן של אותן מדינות על עמים ומדינות אחרות יביא שגשוג והתפתחות מוסריים ותרבותיים; בחינת האידיאולוגיות השונות של שתי המעצמות הגדולות ביותר במאה ה-20 – ארצות הברית וברית המועצות, ועוד.
בבחירת הנושא לעבודה רצוי לא לבחור בנושא כללי מדי משום שאז העבודה תתקשה לספק את המענה על שאלת המחקר האפשרית שתוצג בעבודה. יש לבחור נושא קטן מתוך מכלול הנושאים האפשריים ולבחון אותו על סמך המקורות הספרותיים הקיימים בנושא, תוך התמקדות בסיבות שהובילו אליו. דוגמה לתת-נושא כזה: המטבע האירופי החדש והשפעתו על מדינה קטנה באיחוד האירופי כמו יוון, למשל.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה