אהוד ברק הוא שר הביטחון כיום (2010) בממשלה הנוכחית ולשעבר ראש הממשלה מ-1999 עד 2001 והרמטכ"ל מ-1991 עד 1995.
עבודות אקדמיות שיעסקו באהוד ברק ייכתבו בעיקר במסגרת לימודי מדעי המדינה, פוליטיקה וממשל, או תקשורת.
עבודות בתחום מדע המדינה וכן בתחום צבא וביטחון יתייחסו לתקופת כהונתו של ברק כרמטכ"ל ולאחר מכן כשר ביטחון וראש ממשלה. עבודות אלה יעסקו בהיבטים כמו מערכת היחסים בין הדרג הצבאי והדרג המדיני באופן כללי ובחינת אהוד ברק כמקרה בוחן במקרים שונים. המקרה הבולט ביותר הוא ככל הנראה הנסיגה מלבנון במאי 2000, וכאן ניתן לבחון את הגורמים שהשפיעו על ברק בתהליך קבלת ההחלטה על הנסיגה. בעבודה זו יש כמובן להציג מסגרת תיאורטית לפיה ייבחן המקרה - לדוגמא, ניתוח התהליך על פי הגישה הקוגניטיבית לניתוח מדיניות חוץ. מדובר למעשה בניתוח ברמת הפרט, כלומר ברמה של מקבל ההחלטה עצמו והתייחסות לרקע שלו, לתפישותיו ועמדותיו וכד'.
מקרה אחר אותו ניתן לבחון הוא התנהלותו של אהוד ברק ב"אסון צאלים" והשפעת האירוע על המשך הקריירה שלו.
עבודות אחרות על אהוד ברק עשויות לעסוק באישיות הפוליטית שלו, תוך התייחסות לתיאוריות כמו התיאוריה של ברבר (Barber, 1972). בעבודה כזו יש להתייחס למקרים בולטים בקריירה שלו וכן להתבטאויות שלו עצמו ושל אחרים עליו, ולבחון אותם לאור התיאוריה. במקרה זה, ניתן לאסוף חומר מידיעות עיתונאיות וספרים העוסקים באהוד ברק.
עבודה נוספת יכולה לעסוק ברטוריקה של אהוד ברק ולנתח אחד מנאומיו לפני הבחירות.
בעבודות ניתן גם להתייחס לפן התקשורתי - התייחסות התקשורת לאהוד ברק והתייחסותו של ברק לתקשורת. לדוגמא, עבודה שבוחנת אירועים משפטיים בהם מעורבים מפורסמים, והתייחסות גם למקרה של חקר פרשת העמותות של ברק והאשמתו בשחיתות.
לאחר שנבחר נושא מסוים לעבודה, יש להציג במבוא לעבודה את הרקע לנושא, להציג שאלת מחקר או הנחת מחקר שאותה רוצים לבחון בעבודה, ולהציג את הדרכים לפתרון ההנחה או השאלה.
על העבודה האקדמאית הנכתבת על אהוד ברק להציג שאלה הנוגעת למקרה שנבחר ולבחון את הביקורת, הדעות והנתונים שקשורים למקרה, וכיצד הייתה התמודדות איתם, אם בכלל.
בכתיבת עבודות אקדמאיות על אהוד ברק, יש להיעזר במקורות ביבליוגרפיים העוסקים בפעילותו לאורך השנים. מקורות לדוגמה: בן כספית ואילן כפיר, אהוד ברק: חייל מספר אחד, הוצאת קוראים; חנן קריסטל ואילן כפיר, הצל"ש השישי, בחירות 99 , הוצאת כתר; רביב דרוקר, חרקירי - אהוד ברק במבחן התוצאה, הוצאת משכל; רן אדליסט, אהוד ברק - מלחמתו בשדים, הוצאת זמורה.
בכל מקום בעבודה שבו הובא נתון או ציטוט מהמקורות הנ"ל או אחרים, יש להקפיד כמובן על ציון מראי מקום לפי כללי הציטוט.
עבודות אקדמיות שיעסקו באהוד ברק ייכתבו בעיקר במסגרת לימודי מדעי המדינה, פוליטיקה וממשל, או תקשורת.
עבודות בתחום מדע המדינה וכן בתחום צבא וביטחון יתייחסו לתקופת כהונתו של ברק כרמטכ"ל ולאחר מכן כשר ביטחון וראש ממשלה. עבודות אלה יעסקו בהיבטים כמו מערכת היחסים בין הדרג הצבאי והדרג המדיני באופן כללי ובחינת אהוד ברק כמקרה בוחן במקרים שונים. המקרה הבולט ביותר הוא ככל הנראה הנסיגה מלבנון במאי 2000, וכאן ניתן לבחון את הגורמים שהשפיעו על ברק בתהליך קבלת ההחלטה על הנסיגה. בעבודה זו יש כמובן להציג מסגרת תיאורטית לפיה ייבחן המקרה - לדוגמא, ניתוח התהליך על פי הגישה הקוגניטיבית לניתוח מדיניות חוץ. מדובר למעשה בניתוח ברמת הפרט, כלומר ברמה של מקבל ההחלטה עצמו והתייחסות לרקע שלו, לתפישותיו ועמדותיו וכד'.
מקרה אחר אותו ניתן לבחון הוא התנהלותו של אהוד ברק ב"אסון צאלים" והשפעת האירוע על המשך הקריירה שלו.
עבודות אחרות על אהוד ברק עשויות לעסוק באישיות הפוליטית שלו, תוך התייחסות לתיאוריות כמו התיאוריה של ברבר (Barber, 1972). בעבודה כזו יש להתייחס למקרים בולטים בקריירה שלו וכן להתבטאויות שלו עצמו ושל אחרים עליו, ולבחון אותם לאור התיאוריה. במקרה זה, ניתן לאסוף חומר מידיעות עיתונאיות וספרים העוסקים באהוד ברק.
עבודה נוספת יכולה לעסוק ברטוריקה של אהוד ברק ולנתח אחד מנאומיו לפני הבחירות.
בעבודות ניתן גם להתייחס לפן התקשורתי - התייחסות התקשורת לאהוד ברק והתייחסותו של ברק לתקשורת. לדוגמא, עבודה שבוחנת אירועים משפטיים בהם מעורבים מפורסמים, והתייחסות גם למקרה של חקר פרשת העמותות של ברק והאשמתו בשחיתות.
לאחר שנבחר נושא מסוים לעבודה, יש להציג במבוא לעבודה את הרקע לנושא, להציג שאלת מחקר או הנחת מחקר שאותה רוצים לבחון בעבודה, ולהציג את הדרכים לפתרון ההנחה או השאלה.
על העבודה האקדמאית הנכתבת על אהוד ברק להציג שאלה הנוגעת למקרה שנבחר ולבחון את הביקורת, הדעות והנתונים שקשורים למקרה, וכיצד הייתה התמודדות איתם, אם בכלל.
בכתיבת עבודות אקדמאיות על אהוד ברק, יש להיעזר במקורות ביבליוגרפיים העוסקים בפעילותו לאורך השנים. מקורות לדוגמה: בן כספית ואילן כפיר, אהוד ברק: חייל מספר אחד, הוצאת קוראים; חנן קריסטל ואילן כפיר, הצל"ש השישי, בחירות 99 , הוצאת כתר; רביב דרוקר, חרקירי - אהוד ברק במבחן התוצאה, הוצאת משכל; רן אדליסט, אהוד ברק - מלחמתו בשדים, הוצאת זמורה.
בכל מקום בעבודה שבו הובא נתון או ציטוט מהמקורות הנ"ל או אחרים, יש להקפיד כמובן על ציון מראי מקום לפי כללי הציטוט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה