מבנה עבודות אקדמיות

היכולת לבצע מחקר ולכתוב עבודה המתארת אותו, היא הבסיס ללימוד האקדמי. על מנת ללמוד את המלאכה, הסטודנט כותב תחילה עבודות קצרות ובהמשך עבודות פרו-סמינריוניות (פרו"ס) וסמינריוניות. בתארים המתקדמים יכתוב הסטודנט עבודות תיזה ודוקטורט.
רבים מן הסטודנטים הנדרשים לכתוב עבודה בפעם הראשונה, חשים בלבול ומתקשים להתחיל לכתוב. נסקור כאן באופן כללי את מבנה העבודה האקדמית, כאשר אנו מתייחסים בעיקר לעבודות בתחומי מדעי החברה והרוח. יש לציין שישנם סוגים שונים של עבודות (מחקר אמפירי, מחקר איכותני, מחקר ספרותי וכד'), אך לרובם מבנה כללי דומה וכללים משותפים.
א. בחירת נושא – נושא העבודה ייבחר בהתאם לתחום הלימודים, לתחומי העניין הספציפיים של הכותב ואף לזמינות המידע שיש לכותב על נושא העבודה. לדוגמא: סטודנט למנהל עסקים הלומד קורס בשיווק או מתמחה בשיווק, יכול לבחור לכתוב עבודה המנתחת את תהליכי השיווק בחברה אשר אליה יש לו נגישות ושממנה יוכל לקבל מידע ביתר קלות.
רעיונות לנושאים לעבודה ניתן למצוא באמצעות סקירה של ספרות בתחום או באמצעות עיון בנושאים של עבודות מוכנות המתפרסמות האינטרנט.
ב. סקירה של הספרות הקיימת בנושא ובנושאים הקשורים אליו. חלק זה נקרא גם "מצב המחקר". קריאה של חומר בנושא תסייע להתמקד ולקבל רעיונות להמשך הכתיבה ו/או המחקר שלך. חשוב להקפיד, כמו ביתר העבודה, על ציון מראי מקום.
ג. כאשר יש לך כבר מידע רב יותר על נושא העבודה שלך, ניתן לגשת למלאכת הכתיבה. הפרק הראשון בכל עבודה כמעט הינו פרק המבוא. פרק זה אמור להציג לקורא את נושא העבודה, הסיבות לבחירה בנושא זה, סקירה של פרקי העבודה ומטרתה של העבודה. המבוא כולל לרוב גם את הטענה שהכותב רוצה לבדוק ואת ההשערה שלו לגבי נכונותה או אי-נכונותה.
לעיתים, יעדיף הכותב לכתוב את פרק המבוא לאחר שסיים את כתיבת העבודה בכדי שיהווה ייצוג נאמן לעבודה. ניתן כמובן לכתוב את המבוא בתחילת התהליך ולעדכן ולערוך אותו בסיום הכתיבה. כלומר, כל כותב יכול לבחור בדרך הנראית לו כמתאימה לו ביותר.
ד. גוף העבודה – גוף העבודה כולל את מכלול הפרקים העוסקים בנושא העבודה. עבודות שהן בעיקרן סקירה של מקורות יחולקו לפרקים לפי תתי-נושאים, תקופות וכד'. לדוגמא, בעבודות במדעי המדינה העוסקות בהשוואה של מדינאים, כל פרק יעסוק במדינאי אחד; או בעבודות בהיסטוריה הסוקרות תולדותיה של מדינה או עם, הפרקים יחולקו על פי תקופות היסטוריות. חלוקה זו אינה חובה כמובן ובכל עבודה יחליט הסטודנט על פי אילו קריטריונים יחלק את פרקי עבודתו.
בעבודות שהן מחקרים, הפרק הראשון הוא לרוב פרק הסקירה הספרותית כאשר הפרק עצמו מחולק לפרקי משנה. הפרקים שלאחריו יציגו את שיטות המחקר וכלי המחקר, ואת תוצאות המחקר והמסקנות העולות ממנו, וזאת בהתייחס לדברים שהועלו בפרק הסקירה הספרותית.
ה. סיכום – פרק זה יסכם את העבודה ויתייחס למטרות שהוצגו במבוא וכן להשערות אותן שיער הכותב לפני צאתו לדרך. הסיכום יכול לכלול גם תיאור של מגבלות המחקר, המלצות למחקרי המשך ודעה אישית של הכותב.
ו. רשימה ביבליוגרפית - עבודות אקדמיות חייבות לכלול רשימה ביבליוגרפית. רשימה זו תכלול פרטים ביבליוגרפיים של כל המקורות בהם נעשה שימוש בעבודה. רשימה זו באה בנוסף למראי המקום אותם יש לציין במהלך העבודה בכל עת בה מובאת טענה או ציטוט ממחקרים/עבודות אחרים.
ישנם מספר דרכים לרישום הביבליוגרפי אך עיקרו הוא: שם המחבר/ים, שם הספר/מאמר, שם כתב העת, הוצאה ומקום הוצאה ושנה. לפירוט, ראה רשומה בנושא הרישום הביבליוגרפי.
בכל אופן, חשוב להקדיש לעניין זה זמן ולהקפיד על אחידות בצורת הרישום.