גילוי עריות, קיום יחסי מין בתוך המשפחה מהווה טאבו נפוץ בתרבות האנושית, ומקושר לרוב בנושא של התעללות מינית או אונס בתוך המשפחה. לפי נתונים של מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בישראל, 40% מהפניות שהגיעו למרכזי הסיוע בשנת 1998 היו על רקע גילוי עריות. קיימים הסברים שונים בין אנתרופולוגים ופסיכולוגים לטאבו הקיים על גילוי עריות, ביניהם הסברים אבולוציוניים, חברתיים, פרוידאניים, פונקציונליים ועוד.
מחקר אקדמי של תופעת גילוי העריות עשוי להיערך מן ההיבט המשפטי, הקרימינולוגי, הפסיכולוגי או ההיבט של טיפול מערכת הרווחה במקרים של גילוי עריות.
בהיבט המשפטי, ניתן לבחון את את החוק והמצב המשפטי בישראל לעומת חוקים במדינות מערביות אחרות; לבחון זאת בהקשר הכללי של יסוד ההסכמה בעבירות מין; או לדון באופן עקרוני בחוק ההתיישנות על עבירות של אונס וגילוי עריות. נציין כי החוק בישראל אוסר על גילוי עריות כאשר אחד המעורבים הוא מתחת לגיל 21, אך לא קיים איסור פלילי מעבר לגיל זה.
עבודות בקרימינולוגיה ייבחנו את התופעה בהתמקדות על ההיבט העברייני. בעבודות ניתן לבחון את הגורמים המביאים אדם לתקוף מינית בן משפחה ולהתייחס לגישות שונות, כמו הגישה הפסיכואנליטית. היבטים קרימינולוגיים נוספים אותם ניתן לחקור: סוגים של גילוי עריות, מאפיינים של העבריין ושל הקורבן, התופעה בחברות/מגזרים שונים וכו'.
עבודות אקדמאיות שונות בנושא גילוי העריות אמורות לעסוק בשאלות שמעורר הנושא ולחקור את הנושא לא רק מבחינת הטאבו והקשר להתעללות מינית בתוך המשפחה, אלא גם להעלות על פני השטח שאלות שיכולות לעורר עניין בחדשנותן ובמקוריותן. כמובן, יש להסתמך על ספרים ומחקרים שנעשו בתחום גילוי העריות.
מטרת העבודה היא לענות על שאלת המחקר. כדי ששאלת המחקר תהיה טובה היא צריכה להיות, קודם כול, מקורית, ושנית, עליה להיות מנוסחת היטב. בסיום העבודה, בפרק הסיכום והמסקנות, יש להביא תשובה לשאלת המחקר. חשוב לציין כי לעיתים קורה שלא נמצאה תשובה ברורה לשאלת המחקר, בין אם בוצע מחקר עיוני (כלומר רק סקירת ספרות) ובין אם בוצע מחקר כמותי (שאלונים, ראיונות וכד'). במקרה זה יש לציין זאת ולהסביר בדיוק, על סמך מה שהובא בעבודה, מדוע לא הצלחנו להגיע לתשובה ברורה. במקרה של סקירת ספרות - מחקרים סותרים, ובמקרה של מחקר כמותי - נתונים לא מספיקים או ניתוח סטטיסטי של הביא לתוצאות מובהקות.
מחקר אקדמי של תופעת גילוי העריות עשוי להיערך מן ההיבט המשפטי, הקרימינולוגי, הפסיכולוגי או ההיבט של טיפול מערכת הרווחה במקרים של גילוי עריות.
בהיבט המשפטי, ניתן לבחון את את החוק והמצב המשפטי בישראל לעומת חוקים במדינות מערביות אחרות; לבחון זאת בהקשר הכללי של יסוד ההסכמה בעבירות מין; או לדון באופן עקרוני בחוק ההתיישנות על עבירות של אונס וגילוי עריות. נציין כי החוק בישראל אוסר על גילוי עריות כאשר אחד המעורבים הוא מתחת לגיל 21, אך לא קיים איסור פלילי מעבר לגיל זה.
עבודות בקרימינולוגיה ייבחנו את התופעה בהתמקדות על ההיבט העברייני. בעבודות ניתן לבחון את הגורמים המביאים אדם לתקוף מינית בן משפחה ולהתייחס לגישות שונות, כמו הגישה הפסיכואנליטית. היבטים קרימינולוגיים נוספים אותם ניתן לחקור: סוגים של גילוי עריות, מאפיינים של העבריין ושל הקורבן, התופעה בחברות/מגזרים שונים וכו'.
עבודות אקדמאיות שונות בנושא גילוי העריות אמורות לעסוק בשאלות שמעורר הנושא ולחקור את הנושא לא רק מבחינת הטאבו והקשר להתעללות מינית בתוך המשפחה, אלא גם להעלות על פני השטח שאלות שיכולות לעורר עניין בחדשנותן ובמקוריותן. כמובן, יש להסתמך על ספרים ומחקרים שנעשו בתחום גילוי העריות.
מטרת העבודה היא לענות על שאלת המחקר. כדי ששאלת המחקר תהיה טובה היא צריכה להיות, קודם כול, מקורית, ושנית, עליה להיות מנוסחת היטב. בסיום העבודה, בפרק הסיכום והמסקנות, יש להביא תשובה לשאלת המחקר. חשוב לציין כי לעיתים קורה שלא נמצאה תשובה ברורה לשאלת המחקר, בין אם בוצע מחקר עיוני (כלומר רק סקירת ספרות) ובין אם בוצע מחקר כמותי (שאלונים, ראיונות וכד'). במקרה זה יש לציין זאת ולהסביר בדיוק, על סמך מה שהובא בעבודה, מדוע לא הצלחנו להגיע לתשובה ברורה. במקרה של סקירת ספרות - מחקרים סותרים, ובמקרה של מחקר כמותי - נתונים לא מספיקים או ניתוח סטטיסטי של הביא לתוצאות מובהקות.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה