הדימוי העצמי של אדם הוא התמונה שמצטיירת בעיניו על עצמו, בין אם על מאפיינים חיצוניים כמו יופי, משקל, גובה, ועוד, או על מאפיינים פנימיים, כמו חוכמה, הצלחה, זהות מגדרית וכדו'. משקל חזק בדימוי העצמי יש לשאלה מה חושב האחר על האני.
דימוי עצמי נמוך מתחיל לרוב בילדות, כאשר בתור ילד, קשה מאוד להתמודד עם ביקורות מצד גורמים בעלי סמכות כמו הורים, מורים, או אנשים אחרים מעולם המבוגרים. בתקופת גיל ההתבגרות יש משמעות רבה מאוד לדימוי העצמי, תקופה שבה המתבגר עובר את תהליכי הסוציאליזציה המשמעותיים ביותר בחייו ומעצב דפוסי אישיות והתנהגויות, בין השאר דימוי עצמי, היכולים להשפיע עליו לכל חייו. בגיל ההתבגרות הדימוי העצמי מתפתח לפי יחס של גורמים חיצוניים רבים, כמו חברים לכיתה, מורים, הורים, תקשורת, זהות מינית, פער בין רצוי למצוי ועוד גורמים רבים. כשהגורמים האלה מובילים לדימוי עצמי נמוך, הדבר עלול לגרום לדיכאון ובמקרים חמורים יותר אף לאובדנות.
במסגרת לימודי פסיכולוגיה נלמדים קורסים הדנים בצורה כזו או אחרת במושג 'דימוי עצמי' ובחלק מהקורסים יש לערוך עבודות (עבודת סיום קורס, עבודה פרו-סמינריונית, עבודה סמינריונית וכו'). נושא הדימוי העצמי עשוי להיכלל בעבודות שעניינן נושאים אחרים כמו דיכאון, אלימות, הצלחה ומנהיגות, דיסלקציה, ומחלות נפשיות אחרות הקשורות לדימוי עצמי הפוגעות בגוף כגון הפרעת אכילה ועוד.
ישנם גורמים רבים המשפיעים על הדימוי העצמי, כמו אבטלה, זקנה, חוסר השכלה, דימויי גוף ועוד גורמים חיצוניים הנקבעים מראש. בעבודות אקדמיות בנושא זה ניתן לבחון גורמים אלה והשפעתם על הדימוי העצמי. מן ההיבט החינוכי ניתן לבחון גורמים כמו ציפיות מורים, סוג המסגרת החינוכית, לקות למידה כן ניתן לבחון תוצאות של דימוי עצמי כמו הישגים לימודיים, חרדת בחינות וכד'. גורם נוסף אותו ניתן לבחון בהקשר של דימוי עצמי הוא אלימות - כגורם וכתוצאה.
דימוי עצמי נמוך מתחיל לרוב בילדות, כאשר בתור ילד, קשה מאוד להתמודד עם ביקורות מצד גורמים בעלי סמכות כמו הורים, מורים, או אנשים אחרים מעולם המבוגרים. בתקופת גיל ההתבגרות יש משמעות רבה מאוד לדימוי העצמי, תקופה שבה המתבגר עובר את תהליכי הסוציאליזציה המשמעותיים ביותר בחייו ומעצב דפוסי אישיות והתנהגויות, בין השאר דימוי עצמי, היכולים להשפיע עליו לכל חייו. בגיל ההתבגרות הדימוי העצמי מתפתח לפי יחס של גורמים חיצוניים רבים, כמו חברים לכיתה, מורים, הורים, תקשורת, זהות מינית, פער בין רצוי למצוי ועוד גורמים רבים. כשהגורמים האלה מובילים לדימוי עצמי נמוך, הדבר עלול לגרום לדיכאון ובמקרים חמורים יותר אף לאובדנות.
במסגרת לימודי פסיכולוגיה נלמדים קורסים הדנים בצורה כזו או אחרת במושג 'דימוי עצמי' ובחלק מהקורסים יש לערוך עבודות (עבודת סיום קורס, עבודה פרו-סמינריונית, עבודה סמינריונית וכו'). נושא הדימוי העצמי עשוי להיכלל בעבודות שעניינן נושאים אחרים כמו דיכאון, אלימות, הצלחה ומנהיגות, דיסלקציה, ומחלות נפשיות אחרות הקשורות לדימוי עצמי הפוגעות בגוף כגון הפרעת אכילה ועוד.
ישנם גורמים רבים המשפיעים על הדימוי העצמי, כמו אבטלה, זקנה, חוסר השכלה, דימויי גוף ועוד גורמים חיצוניים הנקבעים מראש. בעבודות אקדמיות בנושא זה ניתן לבחון גורמים אלה והשפעתם על הדימוי העצמי. מן ההיבט החינוכי ניתן לבחון גורמים כמו ציפיות מורים, סוג המסגרת החינוכית, לקות למידה כן ניתן לבחון תוצאות של דימוי עצמי כמו הישגים לימודיים, חרדת בחינות וכד'. גורם נוסף אותו ניתן לבחון בהקשר של דימוי עצמי הוא אלימות - כגורם וכתוצאה.
דימוי עצמי אצל ילדים מאוד מושפע מההורים ומעט מידי הורים מבינים עד כמה הם משפיעים על הדימוי העצמי של ילדם.
השבמחקכהורים יש לנו תפקיד מרחיק לכת ורצוי מאוד לשים לב שאנחנו לא מעבירים את האמונות שלנו על עצמינו לילדים שלנו, ולהבין שכהורים יש לנו תפקיד קריטי בחינוך של ילדנו