הוויכוח על הגיור בישראל ליווה את המדינה מאז הקמתה, כשבחוק השבות נקבע כי "כל יהודי זכאי לעלות למדינה", הועלתה השאלה מיהו יהודי ולאחר דיון הוחלט שיהודי ייקבע כ"מי שנולד לאם יהודייה ולא בן דת אחרת, או שנתגייר כהלכה", כאשר שאלת הגיור כהלכה לא נקבעה.
העיסוק האקדמי בנושא הגיור עשוי להיות מן הפן של סוציולוגיה של החברה הישראלית וזרמים ביהודת, מן הפן של מדע המדינה ושאלות יסוד בנושא הדמוקרטיה הישראלית או מן הפן המשפטי של חוק השבות ומשמעויותיו המשפטיות. כך, בעבודות אשר יעסקו בנושא הגיור, ניתן להתייחס בין השאר למחלוקת בין היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית לבין היהדות האורתודכסית על שאלת הגיור, בנושא מהו גיור כהלכה והחוק בעניין.
נושא אותו ניתן לבחון בעבודות על גיור הוא שאלת הגיור של העולים מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה. העלייה הגדולה בשנות ה-90 של יהודים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, כללה גם כאלה שלא היו יהודים לפי ההלכה. מאז, המחלוקת בין הגישה הרפורמית והקונסרבטיבית לבין הגישה האורתודכסית החריפה, כאשר חלק מהעולים פנו לגיור קונסרבטיבי או רפורמי ואף ב-2002 נקבע על ידי בג"צ שיוכרו גם גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בישראל ישנם מכוני גיור רבים המכינים את המתגיירים החדשים לחיי היהדות.
בכתיבת העבודות יש להיעזר במקורות ביבליוגרפיים על מנת לבסס את שאלת המחקר וכדי לבנות את המחקר על סמך נתונים קודמים ומחקרים קודמים שנעשו בנושא הגיור. ניתן למצוא רשימה של ספרים ומאמרים בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל וכן ניתן להיעזר במקורות ברשת האינטרנט, לדוגמה:
• יאיר שלג, יהודים שלא כהלכה: על סוגיית העולים הלא-יהודים בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2004.
• צבי זוהר, אחים מלידה – אנחנו והגֵרים, ספטמבר 2008, דעות באתר [נאמני תורה ועבודה].
העיסוק האקדמי בנושא הגיור עשוי להיות מן הפן של סוציולוגיה של החברה הישראלית וזרמים ביהודת, מן הפן של מדע המדינה ושאלות יסוד בנושא הדמוקרטיה הישראלית או מן הפן המשפטי של חוק השבות ומשמעויותיו המשפטיות. כך, בעבודות אשר יעסקו בנושא הגיור, ניתן להתייחס בין השאר למחלוקת בין היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית לבין היהדות האורתודכסית על שאלת הגיור, בנושא מהו גיור כהלכה והחוק בעניין.
נושא אותו ניתן לבחון בעבודות על גיור הוא שאלת הגיור של העולים מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה. העלייה הגדולה בשנות ה-90 של יהודים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, כללה גם כאלה שלא היו יהודים לפי ההלכה. מאז, המחלוקת בין הגישה הרפורמית והקונסרבטיבית לבין הגישה האורתודכסית החריפה, כאשר חלק מהעולים פנו לגיור קונסרבטיבי או רפורמי ואף ב-2002 נקבע על ידי בג"צ שיוכרו גם גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בישראל ישנם מכוני גיור רבים המכינים את המתגיירים החדשים לחיי היהדות.
בכתיבת העבודות יש להיעזר במקורות ביבליוגרפיים על מנת לבסס את שאלת המחקר וכדי לבנות את המחקר על סמך נתונים קודמים ומחקרים קודמים שנעשו בנושא הגיור. ניתן למצוא רשימה של ספרים ומאמרים בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל וכן ניתן להיעזר במקורות ברשת האינטרנט, לדוגמה:
• יאיר שלג, יהודים שלא כהלכה: על סוגיית העולים הלא-יהודים בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2004.
• צבי זוהר, אחים מלידה – אנחנו והגֵרים, ספטמבר 2008, דעות באתר [נאמני תורה ועבודה].
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה