בעידן המודרני, לאחר הופעת הלאומיות, הופיע הטרור בצורה של אנרכיזם, מהפכנות ולאום, אבל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל להופיע טרור שמושפע ומכוון יותר ויותר על ידי דת. הדת לפעמים משולבת עם השפעות אחרות, כמו לאום והמאבק להגדרה עצמית ולפעמים הוא בשם הדת בלבד. ברוס הופמן, מנהל המרכז ללימודי שלום וביטחון בבית הספר וולש לשירות החוץ באוניברסיטת ג'ורג'טאון וחוקר את תופעת הטרור, אפיין את הטרור הדתי המודרני בשלוש תכונות: הטרוריסטים מוכרחים להשתמש בדת על מנת להצדיק את מעשי הטרור; אנשים מנהיגותיים מוכרחים להיות בתפקידי המפתח; דימויים אפוקליפטיים של חורבן נתפסים ע"י הטרוריסטים כמשמעותיים להגדרת מהות הטרור הדתי.
עבודות אקדמאיות אשר יעסקו בנושא דת וטרור (במסגרת לימודי מדעי המדינה או קרימינולוגיה), עשויות לעסוק בהשוואה בין ארגון טרור הפועל על פי הדת לבין ארגון טרור שפעלותיו נובעות מהשפעות אחרות, בטרור דתי של דתות שונות (כמו טרור מוסלמי, טרור הינדי, טרור נוצרי, יפני ואף יהודי) ובהשפעה וקשר שלהם ללאום, על ההשפעה של הטרור הדתי על העולם העכשווי והמשמעויות הנלוות לכך; ועוד.
אם מדובר בעבודה בתחום של קרימינולוגיה, הרי שהנושא ייבחן בהתאם לתיאוריות קרימינולוגיות, ואם מדובר בעבודה בתחום של מדעי המדינה ויחב"ל, ייבחן הנושא בהקשר של תיאוריות בתחום, לדוגמא, הניגוד בין טרור דתי לבין המדינה הדמוקרטית.
על מנת להבין איך עבודה אקדמאית צריכה להיראות ועל מנת לשאוב רעיונות אחרים, ניתן להיעזר בדוגמאות של עבודות מוכנות שנכתבו בנושא דת וטרור במטרה לכתוב עבודה חדשה שתדון בנושא מזווית אחרת, או עבודה שתפתח את הרעיונות. לדוגמא, ניתן למצוא עבודות בנושא הפעילות של המחתרת היהודית בשטחי יהודה ושומרון בתחילת שנות ה-80 במדינה; סקירת הכת היפנית "האמת הצרופה" וניסיון לבדוק מה הניע אותה לעבור לטרור ומה מקומה של התרבות היפנית בפעילות הכת; תנועות החמאס והג'יאהד האיסלאמי - סקירת הפעילות, האידיאולוגיה, הביצוע והאישים בתנועות אלה. בדיקה האם תנועות אלו עומדות בהגדרת ארגון טרור.
המקורות לעבודות בנושא דת וטרור עשויים להיות מגוונים ולכלול ספרים, מאמרים, דוחות ממשלתיים, ידיות וכתבות עיתונאיות וכד'.
עבודות אקדמאיות אשר יעסקו בנושא דת וטרור (במסגרת לימודי מדעי המדינה או קרימינולוגיה), עשויות לעסוק בהשוואה בין ארגון טרור הפועל על פי הדת לבין ארגון טרור שפעלותיו נובעות מהשפעות אחרות, בטרור דתי של דתות שונות (כמו טרור מוסלמי, טרור הינדי, טרור נוצרי, יפני ואף יהודי) ובהשפעה וקשר שלהם ללאום, על ההשפעה של הטרור הדתי על העולם העכשווי והמשמעויות הנלוות לכך; ועוד.
אם מדובר בעבודה בתחום של קרימינולוגיה, הרי שהנושא ייבחן בהתאם לתיאוריות קרימינולוגיות, ואם מדובר בעבודה בתחום של מדעי המדינה ויחב"ל, ייבחן הנושא בהקשר של תיאוריות בתחום, לדוגמא, הניגוד בין טרור דתי לבין המדינה הדמוקרטית.
על מנת להבין איך עבודה אקדמאית צריכה להיראות ועל מנת לשאוב רעיונות אחרים, ניתן להיעזר בדוגמאות של עבודות מוכנות שנכתבו בנושא דת וטרור במטרה לכתוב עבודה חדשה שתדון בנושא מזווית אחרת, או עבודה שתפתח את הרעיונות. לדוגמא, ניתן למצוא עבודות בנושא הפעילות של המחתרת היהודית בשטחי יהודה ושומרון בתחילת שנות ה-80 במדינה; סקירת הכת היפנית "האמת הצרופה" וניסיון לבדוק מה הניע אותה לעבור לטרור ומה מקומה של התרבות היפנית בפעילות הכת; תנועות החמאס והג'יאהד האיסלאמי - סקירת הפעילות, האידיאולוגיה, הביצוע והאישים בתנועות אלה. בדיקה האם תנועות אלו עומדות בהגדרת ארגון טרור.
המקורות לעבודות בנושא דת וטרור עשויים להיות מגוונים ולכלול ספרים, מאמרים, דוחות ממשלתיים, ידיות וכתבות עיתונאיות וכד'.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה