לאחר שכתבנו את רוב העבודה, כולל סקירת ספרות, המחקר (אם בוצע) וכו', יש להכין את העבודה להגשה. עריכת עבודות כוללת גם עריכת תוכן וגם עריכה צורנית.
חשוב לציין כי גם אם אנו חשים כי העבודה מעולה ואנו מבינים כל היבט בנושא שעליו כתבנו, יש להקדיש מחשבה לאופן בו אנו מציגים את הדברים לקורא (שאינו 'מומחה' כמונו).
עריכת התוכן כוללת:
- ארגון הפרקים על פי נושאים. לדוגמא, בעבודה העוסקת בתיירות באיזור ים המלח, נוכל לחלק את החומר התיאורטי לנושאי משנה: תיירות באיזורי טבע, מאבקים בין שימושי קרקע, הפיתוח התיירותי מול שמירת הסביבה; ואת החומר הנוגע ישירות לנושא המחקר נוכל להציג לפי הגורמים בעלי העניין (יזמים, ירוקים מדינה).
את הפיסקאות יש לארגן בצורה הגיונית ורציפה, כך שלא תהיה קפיצה מנושא לנושא, ללא קשר.
- הגהה של הטקסט בעבודות. פעמים רבות, בשטף הכתיבה, נעשות טעויות הדפסה וטעויות כתיב וניסוח. על כן חשוב לקרוא את העבודה שוב ואף לתת לאדם נוסף לקרוא אותה. אם הזמן אינו דוחק, רצוי להניח את העבודה בצד למספר ימים לאחר שסיימנו את הכתיבה, ולשוב ולקרוא אותה לאחר מכן. קריאה זו מאוד יעילה באיתור שגיאות.
טעות נפוצה היא בניסוח של טקסטים שמקורם באנגלית. רבים משלבים בעבודות האקדמיות תרגום של חומר מאנגלית, אך התרגום אינו רהוט וניתן להבחין כי מדובר בעברית "מאונגלזת". לכן, יש להתאים את הטקסט לעברית, ואם יש צורך, להשתמש בשירותי מתרגמים מקצועיים.
בנוסף, אם איננו בטוחים ביכולת הניסוח שלנו, כדאי להיוועץ בעורך לשוני. הגשת עבודה אקדמית שכתובה באופן עילג עשויה לפגוע מאוד בהצלחה בלימודים האקדמיים.
עריכה צורנית של העבודה כוללת עיצוב עמוד השער, עיצוב הפיסקאות וכד'. בכדי לעשות זאת, דרוש ידע מסוים בתוכנת עיבוד התמלילים (word לרוב). במקרים רבים, מנחה העבודה מציג דרישות ספציפיות של גודל גופן ורווח בין שורות. יש להקפיד למלא את הוראותיו. חשוב מאוד גם להקפיד על אחידות - שלא יקרה מצב בו פרק אחד כתוב בגופן דויד 12 ופרק אחר באריאל 14.
אף שמדובר בקובץ, עיצוב לא אחיד יכול לגרום לטקסט להיראות 'מקושקש' ולא אסטתי ולכן קשה לקריאה.
חשוב לציין כי גם אם אנו חשים כי העבודה מעולה ואנו מבינים כל היבט בנושא שעליו כתבנו, יש להקדיש מחשבה לאופן בו אנו מציגים את הדברים לקורא (שאינו 'מומחה' כמונו).
עריכת התוכן כוללת:
- ארגון הפרקים על פי נושאים. לדוגמא, בעבודה העוסקת בתיירות באיזור ים המלח, נוכל לחלק את החומר התיאורטי לנושאי משנה: תיירות באיזורי טבע, מאבקים בין שימושי קרקע, הפיתוח התיירותי מול שמירת הסביבה; ואת החומר הנוגע ישירות לנושא המחקר נוכל להציג לפי הגורמים בעלי העניין (יזמים, ירוקים מדינה).
את הפיסקאות יש לארגן בצורה הגיונית ורציפה, כך שלא תהיה קפיצה מנושא לנושא, ללא קשר.
- הגהה של הטקסט בעבודות. פעמים רבות, בשטף הכתיבה, נעשות טעויות הדפסה וטעויות כתיב וניסוח. על כן חשוב לקרוא את העבודה שוב ואף לתת לאדם נוסף לקרוא אותה. אם הזמן אינו דוחק, רצוי להניח את העבודה בצד למספר ימים לאחר שסיימנו את הכתיבה, ולשוב ולקרוא אותה לאחר מכן. קריאה זו מאוד יעילה באיתור שגיאות.
טעות נפוצה היא בניסוח של טקסטים שמקורם באנגלית. רבים משלבים בעבודות האקדמיות תרגום של חומר מאנגלית, אך התרגום אינו רהוט וניתן להבחין כי מדובר בעברית "מאונגלזת". לכן, יש להתאים את הטקסט לעברית, ואם יש צורך, להשתמש בשירותי מתרגמים מקצועיים.
בנוסף, אם איננו בטוחים ביכולת הניסוח שלנו, כדאי להיוועץ בעורך לשוני. הגשת עבודה אקדמית שכתובה באופן עילג עשויה לפגוע מאוד בהצלחה בלימודים האקדמיים.
עריכה צורנית של העבודה כוללת עיצוב עמוד השער, עיצוב הפיסקאות וכד'. בכדי לעשות זאת, דרוש ידע מסוים בתוכנת עיבוד התמלילים (word לרוב). במקרים רבים, מנחה העבודה מציג דרישות ספציפיות של גודל גופן ורווח בין שורות. יש להקפיד למלא את הוראותיו. חשוב מאוד גם להקפיד על אחידות - שלא יקרה מצב בו פרק אחד כתוב בגופן דויד 12 ופרק אחר באריאל 14.
אף שמדובר בקובץ, עיצוב לא אחיד יכול לגרום לטקסט להיראות 'מקושקש' ולא אסטתי ולכן קשה לקריאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה