העדפה מתקנת נועדה לתת ייצוג לקבוצות הנחשבות חלשות בחברה או כאלה שאין להן ייצוג מספיק במקומות עבודה, מוסדות ממשלתיים, אוניברסיטאות ועוד, יחסית למשקלם היחסי בחברה, לעומת אנשים השייכים לקבוצות אחרות הנחשבות חזקות או כאלה שיש להם ייצוג גדול מדי יחסית למשקלם בחברה (לדוגמה, נשים וגברים, ערבים ויהודים, מזרחיים מול אשכנזים, אפרו-אמריקנים ואמריקאים לבנים, דתיים מול חילוניים, בעלי נכויות מול אנשים בריאים ועוד).
ישנם כמה שיטות להעדפה מתקנת ובהן: העדפה בין שווים, כאשר הקבוצות החלשות זוכות לעדיפות בקבלה למקומות עבודה על פני כלל האוכלוסייה; העדפה בין כמעט שווים; והצבת מכסה למקומות עבודה או ניהול במקומות עבודה מסוימים או במוסדות ממשלתיים מסוימים. בנציבות שירות המדינה קיימות 4 הגדרות מרכזיות לקבוצות כלפיהן יש לדאוג לייצוג הולם, דרך העדפה מתקנת: נשים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים, קהילת יוצאי אתיופיה ואנשים עם מוגבלויות, כאשר בפועל שתי הקבוצות העיקריות שנהנות מהעדפה מתקנת הן נשים וערבים.
ספר שראה אור ב-2004 בהוצאת רמות ששמו "העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל" (עורכת: ענת רמות), מציג את המדיניות של ההעדפה המתקנת בישראל, השוואה של העדפה מתקנת לארה"ב ולאירופה, החקיקה בנושא בישראל, מצב ההעדפה המתקנת כלפי נשים, ערבים, בעלי מוגבלויות וסטודנטים באוניברסיטאות.
מתנגדי ההעדפה המתקנת טוענים לפרדוקס בשיטה שנגרם לטענתם משתי סיבות עיקריות: למעשה היא משיגה את מטרתה ההפוכה ומפלה את אנשי הקבוצות הנחשבות לחזקות על פני אנשים השייכים לקבוצות הנחשבות לחלשות. סיבה שנייה, לטענתם, היא שהעדפה מתקנת מנציחה את הסטריאוטיפים כלפי הקבוצה שזוכה להעדפה מתקנת, משום שהיא קובעת, למעשה, שהם אינם יכולים להשיג את מטרתם בעצמם.
עבודה אקדמאית לדוגמה בהיקף של פרו"ס מראה את ההעדפה המתקנת שנעשית ע"י שריון מקומות לנשים ברשימות המפלגות לכנסת ישראל, ומציגה את מצב ייצוג הנשים בישראל בכנסת ובממשלה, את הסיבות שהביאו לקביעת השריון, מטרותיו, יתרונותיו ואת הפרדוקס שמצטייר בשריון נשים לכנסת. עבודות אקדמאיות מוכנות אחרות לדוגמה: איסור אפליה בעבודה - העדפה מתקנת: בחינת עקרון "חובת ייצוג הולם" בהתייחס לשירות המדינה; אפליית ערביי ישראל בעבודה: האם האפליה המתקנת אכן מתקנת?; תקנות שכר מינימום מותאם לאנשים בעלי מוגבלות.
לקריאה נוספת:
רשומה קודמת על אפליה בעבודה;
הילי מודריק אבן-חן, העדפה מתקנת בישראל: הגדרת מדיניות והמלצות לחקיקה, י-ם: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2000;
פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 361/08, מדינת ישראל - דן בהט, על תוספת לשכר של אמהות-עובדות בשירות המדינה, כהעדפה מתקנת.;
ועדת טירקל: 5 נשים סירבו להתמנות, אלי ברדנשטיין ושמואל מיטלמן, 22/8/2010, אתר nrg.
ישנם כמה שיטות להעדפה מתקנת ובהן: העדפה בין שווים, כאשר הקבוצות החלשות זוכות לעדיפות בקבלה למקומות עבודה על פני כלל האוכלוסייה; העדפה בין כמעט שווים; והצבת מכסה למקומות עבודה או ניהול במקומות עבודה מסוימים או במוסדות ממשלתיים מסוימים. בנציבות שירות המדינה קיימות 4 הגדרות מרכזיות לקבוצות כלפיהן יש לדאוג לייצוג הולם, דרך העדפה מתקנת: נשים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים, קהילת יוצאי אתיופיה ואנשים עם מוגבלויות, כאשר בפועל שתי הקבוצות העיקריות שנהנות מהעדפה מתקנת הן נשים וערבים.
ספר שראה אור ב-2004 בהוצאת רמות ששמו "העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל" (עורכת: ענת רמות), מציג את המדיניות של ההעדפה המתקנת בישראל, השוואה של העדפה מתקנת לארה"ב ולאירופה, החקיקה בנושא בישראל, מצב ההעדפה המתקנת כלפי נשים, ערבים, בעלי מוגבלויות וסטודנטים באוניברסיטאות.
מתנגדי ההעדפה המתקנת טוענים לפרדוקס בשיטה שנגרם לטענתם משתי סיבות עיקריות: למעשה היא משיגה את מטרתה ההפוכה ומפלה את אנשי הקבוצות הנחשבות לחזקות על פני אנשים השייכים לקבוצות הנחשבות לחלשות. סיבה שנייה, לטענתם, היא שהעדפה מתקנת מנציחה את הסטריאוטיפים כלפי הקבוצה שזוכה להעדפה מתקנת, משום שהיא קובעת, למעשה, שהם אינם יכולים להשיג את מטרתם בעצמם.
עבודה אקדמאית לדוגמה בהיקף של פרו"ס מראה את ההעדפה המתקנת שנעשית ע"י שריון מקומות לנשים ברשימות המפלגות לכנסת ישראל, ומציגה את מצב ייצוג הנשים בישראל בכנסת ובממשלה, את הסיבות שהביאו לקביעת השריון, מטרותיו, יתרונותיו ואת הפרדוקס שמצטייר בשריון נשים לכנסת. עבודות אקדמאיות מוכנות אחרות לדוגמה: איסור אפליה בעבודה - העדפה מתקנת: בחינת עקרון "חובת ייצוג הולם" בהתייחס לשירות המדינה; אפליית ערביי ישראל בעבודה: האם האפליה המתקנת אכן מתקנת?; תקנות שכר מינימום מותאם לאנשים בעלי מוגבלות.
לקריאה נוספת:
רשומה קודמת על אפליה בעבודה;
הילי מודריק אבן-חן, העדפה מתקנת בישראל: הגדרת מדיניות והמלצות לחקיקה, י-ם: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2000;
פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 361/08, מדינת ישראל - דן בהט, על תוספת לשכר של אמהות-עובדות בשירות המדינה, כהעדפה מתקנת.;
ועדת טירקל: 5 נשים סירבו להתמנות, אלי ברדנשטיין ושמואל מיטלמן, 22/8/2010, אתר nrg.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה