שלגייה, זהבה ושלושת הדובים, סינדרלה, הנסיך הקטן, היפהפייה הנרדמת, הענק בגנו, כיפה אדומה, אצבעונית, עמי ותמי, בגדי המלך החדשים, הנסיכה והאפון – כולם אגדות ילדים מפורסמות שהתפתחו מתוך סיפורי עמים שהיו קיימים בתרבויות העתיקות ועברו מפה לאוזן. עבודות אקדמאיות בנושא זה ינסו לבחון את האגדות השונות מהצד הספרותי, מהצד הפסיכולוגי – אם מהצד של השפעת האגדות על הילדים, או מניתוח פסיכולוגי של האגדות עצמן, או מהצד התרבותי.
באגדות ילדים ובסיפורי עם בכלל יש לרוב משל ונמשל – כאשר המשל הוא הסיפור עצמו, והנמשל הוא מסר סמוי המופיע בתוך המשל, שיכול להיות מסר יחיד או כמה מסרים. מטרתו של המסר היא להראות לקורא הצעיר את המציאות של הטבע האנושי וללמד אותו, באופן סמוי, דרכים טובות ויעילות להתמודד עם המציאות.
עבודות אקדמיות שונות (עבודות סמינריון, פרו-סמינריון, רפרטים ועוד), יבחנו לרוב אגדת ילדים מסוימת או ישוו בין שתי אגדות שונות – וינתחו אותן לפי מקורות ספרותיים שנכתבו על אגדות ילדים, תיאוריות ספרותיות, פסיכולוגיות ותרבותיות, כאשר במרכז הניתוח יעמוד המסר, הנמשל, המשמעויות השונות המצויות בתוך האגדה, והשפעתם על הילדים, או ניתוח דמות מסוימת מתוך אחת האגדות – לדוגמה הנסיך הקטן, הילד שצעק "המלך הוא עירום!" באגדה "בגדי המלך החדשים", הזאב ב"כיפה אדומה", ואחרות.
פסיכולוגים מפורסמים שעסקו באגדות ילדים ובהשפעתן הם לדוגמא ברונו בטלהיים – שבספרו "קסמן של אגדות ותרומתן להתפתחות הנפשית של הילד" (הוצאת מודן, 2002), מסביר את חשיבותן בחינוך הילדים, בפיתוח התודעה שלהם לחוקי המבוגרים, ובהגברת המודעות לרגשותיהם. פסיכולוג אחר הוא אריך פרום, שניתח את אגדת הילדים "כיפה אדומה".
עבודה לדוגמה על אגדות ילדים: השוואה בין שתי גרסאות של האגדה "כיפה אדומה" תוך שאלה האם ההבדלים התקופתיים בין שתי הגרסאות באים לידי ביטוי ומשפיעים על המסרים השונים בכל אחת מהגרסאות. העבודה תבחן את האגדה מבחינה היסטורית, פסיכואנליטית, תיאוריות של אגדות ילדים, ועוד. דוגמאות לעבודות אקדמאיות אחרות שנכתבו על אגדות ילדים: גיבוש תפיסות מיניות באמצעות אגדות ילדים, שינויים בתפיסת הילדות עפ"י אגדות ילדים בתקופות שונות, השימוש שיש לאגדה עבור הילד מבחינת התפתחותו הרגשית.
באגדות ילדים ובסיפורי עם בכלל יש לרוב משל ונמשל – כאשר המשל הוא הסיפור עצמו, והנמשל הוא מסר סמוי המופיע בתוך המשל, שיכול להיות מסר יחיד או כמה מסרים. מטרתו של המסר היא להראות לקורא הצעיר את המציאות של הטבע האנושי וללמד אותו, באופן סמוי, דרכים טובות ויעילות להתמודד עם המציאות.
עבודות אקדמיות שונות (עבודות סמינריון, פרו-סמינריון, רפרטים ועוד), יבחנו לרוב אגדת ילדים מסוימת או ישוו בין שתי אגדות שונות – וינתחו אותן לפי מקורות ספרותיים שנכתבו על אגדות ילדים, תיאוריות ספרותיות, פסיכולוגיות ותרבותיות, כאשר במרכז הניתוח יעמוד המסר, הנמשל, המשמעויות השונות המצויות בתוך האגדה, והשפעתם על הילדים, או ניתוח דמות מסוימת מתוך אחת האגדות – לדוגמה הנסיך הקטן, הילד שצעק "המלך הוא עירום!" באגדה "בגדי המלך החדשים", הזאב ב"כיפה אדומה", ואחרות.
פסיכולוגים מפורסמים שעסקו באגדות ילדים ובהשפעתן הם לדוגמא ברונו בטלהיים – שבספרו "קסמן של אגדות ותרומתן להתפתחות הנפשית של הילד" (הוצאת מודן, 2002), מסביר את חשיבותן בחינוך הילדים, בפיתוח התודעה שלהם לחוקי המבוגרים, ובהגברת המודעות לרגשותיהם. פסיכולוג אחר הוא אריך פרום, שניתח את אגדת הילדים "כיפה אדומה".
עבודה לדוגמה על אגדות ילדים: השוואה בין שתי גרסאות של האגדה "כיפה אדומה" תוך שאלה האם ההבדלים התקופתיים בין שתי הגרסאות באים לידי ביטוי ומשפיעים על המסרים השונים בכל אחת מהגרסאות. העבודה תבחן את האגדה מבחינה היסטורית, פסיכואנליטית, תיאוריות של אגדות ילדים, ועוד. דוגמאות לעבודות אקדמאיות אחרות שנכתבו על אגדות ילדים: גיבוש תפיסות מיניות באמצעות אגדות ילדים, שינויים בתפיסת הילדות עפ"י אגדות ילדים בתקופות שונות, השימוש שיש לאגדה עבור הילד מבחינת התפתחותו הרגשית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה