המתת חסד היא מצב שבו ממיתים אדם מתוך כוונה לגאול אותו מייסוריו כאשר הוא סובל ממחלה חשוכת מרפא, וכאשר סבלו עולה על הרצון שלו לחיות ו/או כאשר כלים הסיכויים להציל את חייו, למשל כשהוא תחת תרדמת.
ברפואה ובמוסר קיים ויכוח על השימוש בהמתות חסד למטרה זו והנושא מהווה מחלוקת מרכזית באתיקה הרפואית. במקביל, ישנם טיעונים מוסריים בעד ונגד המתת החסד. התומכים בהמתת חסד מדגישים שיש לכל אדם זכות על גופו ואת הזכות שלא לסבול ולהעדיף מוות על פני חיים ללא כבוד. המתנגדים מעמידים בראש טיעוניהם את קדושת החיים ומזהירים שהמקרה עלול להוביל להמתות שאין להן כל הצדקה.
לצד המתת החסד האקטיבית קיים סוג נוסף של המתת חסד שבו נעשה שימוש נרחב ברפואה והוא המתת חסד סבילה - הימנעות מטיפולים מאריכי חיים במקרים שבהם לא ישנו את מצבו הסופני של החולה ובמידה שהוא סובל או נטול הכרה.
בהתייחס לחוק - בדצמבר 2005 אישרה הכנסת את חוק החולה הנוטה למות, המתיר שלא להאריך את חייו של חולה סופני, שנתן הוראה מתאימה בעניין זה.
בכתיבת עבודות אקדמיות שונות בנושא המתת חסד יש לנקוט בגישה אובייקטיבית ככל הניתן ולהביא את הטיעונים בעד ונגד, ובסיום - להסיק מסקנות משני הצדדים. עבודה אקדמאית לדוגמה בנושא המתת חסד תנסה לגבש עמדה מקצועית בנוגע להמתת חסד, תוך בחינת הגדרת הנושא, הגדרת הנושא ביהדות, היבטים רפואיים, משפטיים ומוסריים של המתת החסד, תפקיד העובד הסוציאלי במקרה, בדיקת החוקים בעניין ובפרט חוקי זכויות האדם ותוך בחינת מקרים של חולים שנאלצו להתמודד עם השאלה של המתת חסד.
עבודה אקדמאית אחרת בהיקף של עבודה סמינריונית (כ- 57 עמודים, 111 מקורות ביבליוגרפיים) מתארת את סוגי המתת חסד (פאסיבית, אקטיבית, וולנטרית) וההיבטים השונים, לרבות ההיבט המוסרי פילוסופי, ההיבט ההלכתי, ההיבט המשפטי וההיבט הרפואי תוך השוואה להתייחסות העולם.
דוגמאות לעבודות אקדמאיות אחרות בנושא של המתת חסד: עמדות רופאים ואחיות כלפי המתת חסד, עמדות בני משפחה ומטפלים (אחיות ועובדים סוציאלים) כלפי המתת חסד, ערך החיים בצל חוק החולה הנוטה למות.
ברפואה ובמוסר קיים ויכוח על השימוש בהמתות חסד למטרה זו והנושא מהווה מחלוקת מרכזית באתיקה הרפואית. במקביל, ישנם טיעונים מוסריים בעד ונגד המתת החסד. התומכים בהמתת חסד מדגישים שיש לכל אדם זכות על גופו ואת הזכות שלא לסבול ולהעדיף מוות על פני חיים ללא כבוד. המתנגדים מעמידים בראש טיעוניהם את קדושת החיים ומזהירים שהמקרה עלול להוביל להמתות שאין להן כל הצדקה.
לצד המתת החסד האקטיבית קיים סוג נוסף של המתת חסד שבו נעשה שימוש נרחב ברפואה והוא המתת חסד סבילה - הימנעות מטיפולים מאריכי חיים במקרים שבהם לא ישנו את מצבו הסופני של החולה ובמידה שהוא סובל או נטול הכרה.
בהתייחס לחוק - בדצמבר 2005 אישרה הכנסת את חוק החולה הנוטה למות, המתיר שלא להאריך את חייו של חולה סופני, שנתן הוראה מתאימה בעניין זה.
בכתיבת עבודות אקדמיות שונות בנושא המתת חסד יש לנקוט בגישה אובייקטיבית ככל הניתן ולהביא את הטיעונים בעד ונגד, ובסיום - להסיק מסקנות משני הצדדים. עבודה אקדמאית לדוגמה בנושא המתת חסד תנסה לגבש עמדה מקצועית בנוגע להמתת חסד, תוך בחינת הגדרת הנושא, הגדרת הנושא ביהדות, היבטים רפואיים, משפטיים ומוסריים של המתת החסד, תפקיד העובד הסוציאלי במקרה, בדיקת החוקים בעניין ובפרט חוקי זכויות האדם ותוך בחינת מקרים של חולים שנאלצו להתמודד עם השאלה של המתת חסד.
עבודה אקדמאית אחרת בהיקף של עבודה סמינריונית (כ- 57 עמודים, 111 מקורות ביבליוגרפיים) מתארת את סוגי המתת חסד (פאסיבית, אקטיבית, וולנטרית) וההיבטים השונים, לרבות ההיבט המוסרי פילוסופי, ההיבט ההלכתי, ההיבט המשפטי וההיבט הרפואי תוך השוואה להתייחסות העולם.
דוגמאות לעבודות אקדמאיות אחרות בנושא של המתת חסד: עמדות רופאים ואחיות כלפי המתת חסד, עמדות בני משפחה ומטפלים (אחיות ועובדים סוציאלים) כלפי המתת חסד, ערך החיים בצל חוק החולה הנוטה למות.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה