סוציאליזציה, או חיברות בשמה העברי, היא התהליך בו נרכשות בידי האדם מיומנויות חברתיות ומתעצבת האישיות שלו בהתאם לחברה ולתרבות שבה הוא חי. תהליך זה מתרחש באמצעותם של סוכני סוציאליזציה שונים: הורים, בית הספר, קבוצה חברתית, תקשורת ואמצעי המדיה וכו'.
נושא זה נלמד במסגרת מדעי החברה, בתחומים של סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פסיכולוגיה ואף מדע המדינה (סוציאליזציה פוליטית) ותקשורת (התקשורת כסוכן חיברות מודרני).
בעבודות אקדמיות בנושא סוציאליזציה ניתן להתמקד בסוכני סוציאליזציה שונים שמשפיעים על התפתחות והתנהגות האדם במסגרות חברתיות ותרבותיות שונות, או בתהליכי סוציאליזציה מסוימים, כמו סוציאליזציה לתפקידי מין.
דוגמא לעבודה: סמינריון בסוציאליזציה על תהליכי סוציאליזציה של ילדים במשפחות יוצאות ברית המועצות לשעבר, יעסוק בעלייה של יוצאי ברית המועצות לשעבר לישראל בתחילת שנות התשעים. נושא זה נלמד במסגרת מדעי החברה, בתחומים של סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פסיכולוגיה ואף מדע המדינה (סוציאליזציה פוליטית) ותקשורת (התקשורת כסוכן חיברות מודרני).
בעבודות אקדמיות בנושא סוציאליזציה ניתן להתמקד בסוכני סוציאליזציה שונים שמשפיעים על התפתחות והתנהגות האדם במסגרות חברתיות ותרבותיות שונות, או בתהליכי סוציאליזציה מסוימים, כמו סוציאליזציה לתפקידי מין.
לעבודות אקדמיות, בהבדל מטקסטים אחרים, יש כללים מסוימים של צורה ותוכן. מבחינה צורנית, ישנן דרישות מסוימות (המשתנות לעיתים בין מוסד למוסד) לכתיבה של עמוד השער, אופן כתיבת הביבליוגרפיה ומראי המקום וכד'. מבחינת תוכן, באופן כללי, יש לשמור על ענייניות ואובייקטיביות ככל הניתן (בניגוד כמובן לטקסט ספרותי). התייחסות לאופי הטקסט האקדמי ניתן למצוא ברשומות קודמות בבלוג, וכן במדריך לכתיבה אקדמית.
העבודות יכללו לרוב מבוא שיהווה מעין הצגה של העבודה או תקציר שלה, סקירת ספרות, פרק המחקר עצמו וממצאיו ופרק סיכום ומסקנות שיציג את התשובות לשאלת המחקר. כל המקורות ששימשו לכתיבת העבודה, יופיעו ברשימה ביבליוגרפית נפרדת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה