מאז הקרנת הקולנוע הראשונה ב- 1895, הפך הקולנוע לתעשייה גדולה מאוד ולכלי בידורי ואמנותי בעל פופולריות רבה.
לימודי הקולנוע כוללים לימודים תיאורטיים (היסטוריה, הקולנוע בתרבות, השפה והמבע הקולנועיים וכד') ולימודים מעשיים (צילום, עריכה וכד').
בלימודים המעשיים, העבודות הן למעשה פרויקטים/סרטים. הלימודים כוללים כמובן גם כתיבת עבודות אקדמיות. בדומה לחוגים אחרים, ישנם מספר סוגים של עבודות שנבדלים בינהם בהיקף העבודה ובאופי המחקר. במסגרת הקורסים יש לכתוב עבודות בהיקף קטן יחסית (תרגילים, רפרטים, פרוסמינרים) ולאחר מכן בהיקף גדול יותר (פרוסמינריונים וסמינריונים)
בשונה מביקורת קולנוע בעיתון, על עבודה אקדמית בתחום הקולנוע להסתמך על מקורות אקדמיים אחרים ולהיעזר במסגרות תיאורטיות על מנת לנתח נושא מסוים. רצוי לתת 'ערך מוסף' לעבודה באמצעות הבעת רעיונות מקוריים, אך גם כאן יש להסתמך על רעיונות קיימים. דוגמא לכך יכולה להיות: "בניגוד ל... דעתי היא כי..וזאת בשל העובדה כי...", או "בניתוח של שתי הגישות אותן הצגתי, סבורני כי שילוב בין שתיהן יתאים יותר לנושא עבודתי".
העבודות יכולות לעסוק במגוון נושאים. לדוגמא, עבודות הבוחנות את הקולנוע כמשקף של מגמות חברתיות ותרבותיות, כמו ייצוגן של הנשים בקולנוע בתקופות שונות, או בחינה של הפוסטמודרניזם בקולנוע. עבודות אלה יכללו סקירה תיאורטית ובמרכזן יבוא ניתוח של מספר סרטים כמקרי בוחן תוך התייחסות למסגרת התיאורטית. בעבודות אלה יש להתייחס גם להיבטים לא קולנועיים. לדוגמא, עבודה שתעסוק בדמות האישה בסרטיו של וודי אלן, יכולה להתייחס לתיאוריות פמינסטיות, עבודה על יחסי מזרחים-אשכנזיים בקולנוע תתייחס לפערים בחברה הישראלית ולדעות קדומות וכד'.
עבודות אחרות יכולות לעסוק בז'אנרים הקולנועיים השונים, כמו סרטים דקומנטריים, ז'אנר הניאו-ראליזם, קולנוע פוליטי וכד'. ניתן גם לסקור סרטים של אותו הבמאי, מאותה תקופה או בעלי מאפיינים דומים אחרים.
כמובן שיש להקפיד על כללי הכתיבה והציטוט האקדמיים ולשמור על מבנה הגיוני וקוהרנטי של פרקי העבודה.
מידע מפורט על אופן הכתיבה ניתן למצוא במדריך של אונ' ת"א:
http://www.tau.ac.il/~cinematv/COURSES/ESSAY/essay.pdf
לימודי הקולנוע כוללים לימודים תיאורטיים (היסטוריה, הקולנוע בתרבות, השפה והמבע הקולנועיים וכד') ולימודים מעשיים (צילום, עריכה וכד').
בלימודים המעשיים, העבודות הן למעשה פרויקטים/סרטים. הלימודים כוללים כמובן גם כתיבת עבודות אקדמיות. בדומה לחוגים אחרים, ישנם מספר סוגים של עבודות שנבדלים בינהם בהיקף העבודה ובאופי המחקר. במסגרת הקורסים יש לכתוב עבודות בהיקף קטן יחסית (תרגילים, רפרטים, פרוסמינרים) ולאחר מכן בהיקף גדול יותר (פרוסמינריונים וסמינריונים)
בשונה מביקורת קולנוע בעיתון, על עבודה אקדמית בתחום הקולנוע להסתמך על מקורות אקדמיים אחרים ולהיעזר במסגרות תיאורטיות על מנת לנתח נושא מסוים. רצוי לתת 'ערך מוסף' לעבודה באמצעות הבעת רעיונות מקוריים, אך גם כאן יש להסתמך על רעיונות קיימים. דוגמא לכך יכולה להיות: "בניגוד ל... דעתי היא כי..וזאת בשל העובדה כי...", או "בניתוח של שתי הגישות אותן הצגתי, סבורני כי שילוב בין שתיהן יתאים יותר לנושא עבודתי".
העבודות יכולות לעסוק במגוון נושאים. לדוגמא, עבודות הבוחנות את הקולנוע כמשקף של מגמות חברתיות ותרבותיות, כמו ייצוגן של הנשים בקולנוע בתקופות שונות, או בחינה של הפוסטמודרניזם בקולנוע. עבודות אלה יכללו סקירה תיאורטית ובמרכזן יבוא ניתוח של מספר סרטים כמקרי בוחן תוך התייחסות למסגרת התיאורטית. בעבודות אלה יש להתייחס גם להיבטים לא קולנועיים. לדוגמא, עבודה שתעסוק בדמות האישה בסרטיו של וודי אלן, יכולה להתייחס לתיאוריות פמינסטיות, עבודה על יחסי מזרחים-אשכנזיים בקולנוע תתייחס לפערים בחברה הישראלית ולדעות קדומות וכד'.
עבודות אחרות יכולות לעסוק בז'אנרים הקולנועיים השונים, כמו סרטים דקומנטריים, ז'אנר הניאו-ראליזם, קולנוע פוליטי וכד'. ניתן גם לסקור סרטים של אותו הבמאי, מאותה תקופה או בעלי מאפיינים דומים אחרים.
כמובן שיש להקפיד על כללי הכתיבה והציטוט האקדמיים ולשמור על מבנה הגיוני וקוהרנטי של פרקי העבודה.
מידע מפורט על אופן הכתיבה ניתן למצוא במדריך של אונ' ת"א:
http://www.tau.ac.il/~cinematv/COURSES/ESSAY/essay.pdf
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה