עבודות במנהל עסקים

עבודות בתחום מנהל עסקים יכולות לעסוק בקשת רחבה של נושאים.
ככל עבודה אקדמית, גם עבודות בתחום זה מתחלקות לשלושה חלקים עיקריים - מבוא, גוף העבודה וסיכום, כאשר בסיום מובאת הרשימה הביבליוגרפית ולאחריה, אם יש, הנספחים.
העבודות עשויות לבדוק קשר בין משתנים, ניתוח ארגון או חברה על פי מודלים, ניתוח של קמפיינים פרסומיים ושיווקיים, ניתוח של ענף כלכלי וכד'.

מבנה העבודה ייקבע בהתאם לאופי העבודה. כך לדוגמא, עבודה שתבחן את הקשר בין שביעות רצון עובדים לבין סגנונות ניהול תכלול מבוא, רקע על החברה בה עוסקת העבודה, מטרות המחקר, שאלות המחקר והשערת המחקר, סקירת ספרות על המשתנים, מתודולוגיה (שיטות המחקר), תוצאות המחקר, דיון בתוצאות וסיכום.
עבודות שהן ניתוח ארגון או חברה, יכללו מבוא, רקע על הארגון ובחלק העיקרי של העבודה ינותח הארגון על פי מודלים שונים, כמו מודל SWOT, PEST, מודל חמשת הכוחות של פורטר, מודל הערך המוסף ללקוח וכד'. עבודות אלה יכולות גם לעסוק באסטרטגיה העסקית של החברה ואף להציע חלופות אסטרטגיות להתמודדות עם בעיה עסקית שיש לחברה.

למעשה, חלק גדול מהעבודות בתחום מנהל עסקים הן למעשה יישום של החומר הנלמד בקורסים השונים על ארגונים וחברות עסקיות. למשל, עבודה בקורס משאבי אנוש עשויה לעסוק בכוונות עזיבה בקרב מהנדסים במפעל מסוים ועבודה בקורס מוסר בעסקים יכולה לדון בהיבטים מוסריים בהעסקת ילדים או בניצול עובדים זרים.

נושאים נוספים בתחום העבודות במנהל עסקים הם: לימודי עבודה, שיווק ופרסום, מימון, ניהול. תחום נוסף הוא תחום מערכות המידע העוסק במיחשוב של חברות ועסקים. מערכות המידע העסקיות עוסקות בניהול לקוחות, ניהול מידע, מסחר אלקטרוני וכד'. דוגמא למערכת מידע היא מערכת CRM.

סוגי עבודות אקדמיות

כתיבה של עבודות אקדמיות נלמדת לרוב במהלך התואר הראשון. בכדי להתנסות בכתיבה האקדמית, הסטודנט כותב תחילה עבודות קצרות ו/או תרגילים, אחר כך עבודות פרו סמינריוניות (פרו"ס), עבודות סמינריוניות, ולבסוף תיזות ועבודות דוקטורט בתארים השני והשלישי. נדון כאן בסוגי העבודות העיקריות הנכתבות במסגרת התואר הראשון.

מטרתן של העבודות הראשונות ללמד ולאמן את הכותב בכללי הכתיבה האקדמית. לרוב, העבודות נכתבות במסגרת קורס "הדרכה ביבליוגרפית", ואורכן הוא מספר עמודים מצומצם. בעבודה אין בהכרח חלוקה לפרקים אלא בדיקה של טענה כלשהי באמצעות ספרים ומאמרים בנושא. חשוב להקפיד כאן על כתיבה קוהרנטית, שוטפת ונכונה מבחינת ניסוח והגהה, וכן על ציון ביבליוגרפי נכון של המקורות בהם נעשה שימוש. בנוסף, יש לציין רשימת מקורות (ביבליוגרפיה) בסוף העבודה שתכלול פרטים מלאים על כל המקורות בהם נעשה שימוש וזאת על פי כללי הציטוט.
עבודות הפרו סמינריון היא מודל מוקטן של עבודת הסמינריון ומהווה שלב נוסף באימון הסטודנט בכתיבה האקדמית. עבודה זו כבר תחולק לפרקים – מבוא, גוף העבודה וסיכום. במבוא העבודה תוגדר המטרה של העבודה והשאלה שהיא באה לבדוק. בגוף העבודה תיבדק שאלת המחקר באמצעות מקורות ביבליוגרפיים, דוגמאות מהמציאות (באמצעות כתבות עיתונאיות למשל) וכד' ובסיום יובאו מסקנותיו של הכותב וסיכום של העבודה.
גם כאן, כמובן, יש להקפיד על ציון מראי מקום בגוף העבודה וכן על הוספת רשימת מקורות בסוף העבודה.
עבודת הסמינריון היא עבודה מקיפה יותר ולרוב תכלול מקורות רבים יותר ומספר פרקים בגוף העבודה. עבודת הסמינריון יכולה להיות מחקר עיוני, מחקר כמותי או מחקר איכותי. למעשה, כאן מתנסה הסטודנט בכתיבה אקדמית מתקדמת יותר הדורשת רמה גבוהה יותר של כללי כתיבה, כללי ביצוע מחקר אקדמי והסקה אינטיליגנטית של מסקנות מתוך סקירת הספרות ואיסוף הנתונים.

סטודנטים רבים חשים בלבול וחוסר ידע בכתיבת העבודות הראשונות שלהן, לכן מומלץ להיעזר במנחה/במתרגל ואף בעבודות מוכנות בהן ניתן להיעזר כדוגמא או כתבנית.

סוגי המחקר האקדמי

בניגוד לעבודות תיכוניות ועבודות אחרות של בתי ספר, מטרתן של עבודות אקדמיות היא להוסיף על ידע קיים או לחדש בתחום המחקר המדעי. דבר זה יכול להיעשות באמצעות חקירה והשוואה של מקורות קיימים, או באמצעות מחקר מעשי שמבצע כותב העבודה.

נתייחס כאן בעיקר לעבודות בתחומי מדעי החברה והרוח.
ישנם שני סוגים עיקריים של מחקר בעבודות אקדמיות - מחקר עיוני ומחקר אמפירי. המחקר האמפירי מתחלק לשני סוגים – מחקר כמותי ומחקר איכותני, כאשר סוג העבודה והמחקר ייקבע ע"י המנחה ו/או על ידי כותב העבודה בהתאם לנושא העבודה והמחקר.

* מחקר עיוני, אף שאינו מביא נתונים חדשים, אין הוא סיכום בלבד של חומר קיים. מחקר עיוני יכול להציג צורת חלוקה או טיפולוגיה חדשה, אינטגרציה של חומר שיש בה נקודת מבט חדשה וכד'.
* המחקר האמפירי מציג, בנוסף לבסיס תיאורטי כבכל עבודה, נתונים שאסף וניתח כותב העבודה. במחקר כמותי, הנתונים נאספים באמצעות שאלונים, מבחנים וכד' ולרוב מבוצע עליהם ניתוח סטטיסטי. כלומר, הנושא הנחקר הופך ממציאות מילולית לנתונים מספריים.
* במחקר איכותני, התוצאות אינן מספריות אלא בעיקר התרשמות של הכותב מראיונות שערך או תצפיות שקיים ומקורן הוא במחשבות ותחושות של החוקר.

נושאים שונים יכולים להיחקר בשיטות מחקר שונות, אך לרוב, מחקר כמותי משמש במדעי הטבע ומדעי החברה, ומחקר איכותני במדעי ההתנהגות.
כך לדוגמא, עבודות בתחום החינוך יכולות להיות עיוניות (כמו: "קליטתם של עולי אתיופיה בפנימיות של משרד החינוך"); אמפיריות (כמו: "בדיקת השפעת האינטרנט על צריכת התרבות ופעילות פנאי של בני נוער" באמצעות ניתוח סטטיסטי של שאלונים), או איכותניות (כמו: בדיקת "אופן התמודדותו של ילד מתבגר עם מות אחד ההורים" באמצעות ראיונות).

כפי שציינו כבר ברשומות האחרות, לפני תחילת העבודה יש להיוועץ במנחה העבודה בכדי לוודא מהן הדרישות אותן יש למלא.

מקורות ביבליוגרפיים ורשימה ביבליוגרפית

כל עבודה אקדמית מסתייעת במקורות אחרים. מקורות אלה הם בעיקר ספרים ומאמרים, אך גם כתבות עיתונאיות, דוחות, מסמכים וכד' עשויים להוות מקור ביבליוגרפי בעבודות אקדמיות. השימוש במקורות ביבליוגרפיים, מטרתו לתת רקע לנושא העבודה, להציג את 'מצב המחקר' ולהוות בסיס להשערת המחקר המוצגת בעבודה.
בכל מקום בו מובאת טענה או ציטוט ממקור אחר, יש לציין זאת במראה מקום, ובנוסף לכך יש להביא את כלל המקורות בצורה מרוכזת ברשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה.
אופן הרישום של המקורות הביבליוגרפיים הוא אחיד בכל תחומי המחקר האקדמי, אם כי עשויים להיות שינויים מסוימים בכל פקולטה. לעיתים, סטודנטים נוטים להמעיט בחשיבות הרישום המדויק, אך לאופן הרישום ישנה חשיבות גדולה מאוד בכתיבה האקדמית, וטעויות ברישום עשויות לפגוע בציון שיוענק לעבודה.
באופן כללי, רישום מקור צריך לכלול את שם המחבר/העורך, שם הספר, שם ההוצאה, מקום ההוצאה ושנת ההוצאה. לכל סוג של מקור יש דרך רישום נפרדת. נציין להלן מספר דוגמאות בעברית ובאנגלית:

1. ספר
התבנית: שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי., שם הספר, מקום ההוצאה: שם ההוצאה, שנת הכתיבה.
ברטון, ו., מילת הקוד: ברברוסה, תל אביב: מערכות, משרד הבטחון, 1980.
Irving, D., Hitler’s war, New York: Viking Pr., 1977

2. מאמר מכתב עת
התבנית: שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי., "שם המאמר", שם כתב העת, מספר הגיליון/כרך, שנת הכתיבה, מספר העמוד/ים.
גורודצקי, ג., "המפתח הבלקני: החלטת היטלר לצאת למבצע ברברוסה", זמנים, 56, 1996, עמ' 16-31.
Billings, D. B., and S. L. Scott. “Religion and political legitimation”. Annual Review of Sociology 20: 1994, 173-201.
3. כתבה מעיתון
התבנית:
שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי., "שם הכתבה/מאמר", שם העיתון, תאריך פרסום, עמוד.
בראל, צ., "כוח הענווה", הארץ, 7.6.2009, עמ' ב1.

חשוב לציין כי רצוי מאוד להתייעץ עם מנחה העבודה בכדי לוודא מהי השיטה המדויקת בה הוא דורש לציין את הרשימה הביבליוגרפית (וכן את מראי המקום).

ראו גם:
כתיבה לפי כללי APA (מדעי החברה):
http://web.macam.ac.il/~tamil/writing/bib.htm

כתיבה לפי כללי MLA (מדעי הרוח):
http://www.ash-college.ac.il/default.asp?PageId=240

ציון מראי מקום בעבודות אקדמיות

בכל עבודה אקדמית נעשה שימוש במקורות אחרים כבסיס לדיון או למחקר, כאשר מקורות אלה יכולים להיות ספרים, מאמרים, כתבות עיתונאיות, דוחות וכד'.

המאפיין הבולט ביותר בעבודות אקדמאיות הוא ציון מראי מקום – כלומר, בכל מקום בטקסט בו מובא רעיון או ציטוט ממקור אחר, יש לציין זאת. וזאת בנוסף כמובן לציון רשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה.

רצוי מאוד להקפיד על כללי הציטוט כבר מהעבודות האקדמיות הראשונות שאתם כותבים ולהתרגל לעשות זאת, בכדי שבהמשך הדרך לא יהיה צורך להתעכב על כך ולבזבז זמן יקר בהכנת העבודות המתקדמות יותר (סמינריונים, תיזות וכו').

הרעיון המרכזי הוא לציין בטקסט עצמו או בהערת שוליים בתחתית העמוד את שם המחבר, את שנת הכתיבה ואת העמוד ממנו מובע הציטוט או הרעיון. בכל דרך שנבחר לציין את מראי המקום, חשוב מאוד להקפיד להיות עקביים בדרך זו.

ישנן אם כך שתי שיטות עיקריות לציון של מראי מקום. האחת, בסוגריים מייד לאחר הבאת הציטוט או הטענה/רעיון; והשניה, בהערת שוליים בתחתית העמוד. נבהיר את אופן הרישום להלן, אך חשוב לציין כי לפני תחילת כתיבת העבודה יש לברר ולוודא עם המרצה או המנחה, מהי השיטה לפיה הוא מבקש שנכתוב את העבודה.

כתיבת מראי המקום בסוגריים במהלך הטקסט עצמו:

בסוף המשפט או הפסקה בהם הובאו הציטוט או הטענה, יש לציין את שם המשפחה של הכותב/עורך, את שנת הכתיבה של המקור ואת מספר העמוד. להלן דוגמאות:

"לפי קימרלנג (קימרלנג 1994, 1-2), הסדר החברתי מובנה על ידי ההגמוניה הציונית." או:

"לפי קימרלנג, הסדר החברתי מובנה על ידי ההגמוניה הציונית (קימרלנג 1994, 1-2)."

ודוגמא באנגלית:

"למרות זאת החוקה נקראה "התקנות של הפטריארכיה הארמנית" ולא "החוקה הלאומית" (Krikorian 1977, 8-10)"

כתיבת מראי המקום בהערות שוליים:

במקרה זה יש להשתמש בפקודה של תוכנת ה- WORD (הוספה-הערת שוליים). בסוף המשפט או הפסקה תצויין ספרה, ובתחתית העמוד תופיע הספרה שוב ולידה פירוט ביבליוגרפי של המקור. בפעם הראשונה שבו המקור מוזכר יצוינו פרטיו המלאים (בדומה לרישום המקורות ברשימה הביבליוגרפית, בתוספת של מספר העמוד/ים) ולאחר מכן, יצוין המקור בקיצור. לדוגמא:

בטקסט עצמו:
"האינטרס הלאומי הרוסי היה קודם כל להגן על קיומה של בריה"מ ועל כן היא נמנעה מעימות עם גורם כלשהו שהיה בכוחו לפגוע בה או לסכן אותה. אמנם את הקומוניזם יש להפיץ, אך לא במחיר של סיכון בריה"מ.1"

בתחתית העמוד, בהערת שוליים, יופיעו פרטי המקור:

1 Albert Seaton, The Russo-German War 1941-45, London: Barker, 1971, p. 5-6.

בפעם הבאה שיובאו ציטוט/רעיון מאותו מקור, ניתן לציין את המקור בקיצור:

1 Seaton, 1971, p. 5-6

כאשר אנו מביאים שני ציטוטים/רעיונות/טענות מאותו מקור, כל שיש למעשה שתי הערות שוליים המפנות לאותו מקור, ניתן לציין את המקור בפעם השניה כך:

1 Ibid, p. 5-6

ובמקורות עברית:

1 שם, עמ' 5.

בכל מקרה, נציין שוב שחשוב להתייעץ עם מנחה העבודה בכדי לענות על הדרישות הספציפיות אותן הוא דורש.

מבנה עבודות אקדמיות

היכולת לבצע מחקר ולכתוב עבודה המתארת אותו, היא הבסיס ללימוד האקדמי. על מנת ללמוד את המלאכה, הסטודנט כותב תחילה עבודות קצרות ובהמשך עבודות פרו-סמינריוניות (פרו"ס) וסמינריוניות. בתארים המתקדמים יכתוב הסטודנט עבודות תיזה ודוקטורט.
רבים מן הסטודנטים הנדרשים לכתוב עבודה בפעם הראשונה, חשים בלבול ומתקשים להתחיל לכתוב. נסקור כאן באופן כללי את מבנה העבודה האקדמית, כאשר אנו מתייחסים בעיקר לעבודות בתחומי מדעי החברה והרוח. יש לציין שישנם סוגים שונים של עבודות (מחקר אמפירי, מחקר איכותני, מחקר ספרותי וכד'), אך לרובם מבנה כללי דומה וכללים משותפים.
א. בחירת נושא – נושא העבודה ייבחר בהתאם לתחום הלימודים, לתחומי העניין הספציפיים של הכותב ואף לזמינות המידע שיש לכותב על נושא העבודה. לדוגמא: סטודנט למנהל עסקים הלומד קורס בשיווק או מתמחה בשיווק, יכול לבחור לכתוב עבודה המנתחת את תהליכי השיווק בחברה אשר אליה יש לו נגישות ושממנה יוכל לקבל מידע ביתר קלות.
רעיונות לנושאים לעבודה ניתן למצוא באמצעות סקירה של ספרות בתחום או באמצעות עיון בנושאים של עבודות מוכנות המתפרסמות האינטרנט.
ב. סקירה של הספרות הקיימת בנושא ובנושאים הקשורים אליו. חלק זה נקרא גם "מצב המחקר". קריאה של חומר בנושא תסייע להתמקד ולקבל רעיונות להמשך הכתיבה ו/או המחקר שלך. חשוב להקפיד, כמו ביתר העבודה, על ציון מראי מקום.
ג. כאשר יש לך כבר מידע רב יותר על נושא העבודה שלך, ניתן לגשת למלאכת הכתיבה. הפרק הראשון בכל עבודה כמעט הינו פרק המבוא. פרק זה אמור להציג לקורא את נושא העבודה, הסיבות לבחירה בנושא זה, סקירה של פרקי העבודה ומטרתה של העבודה. המבוא כולל לרוב גם את הטענה שהכותב רוצה לבדוק ואת ההשערה שלו לגבי נכונותה או אי-נכונותה.
לעיתים, יעדיף הכותב לכתוב את פרק המבוא לאחר שסיים את כתיבת העבודה בכדי שיהווה ייצוג נאמן לעבודה. ניתן כמובן לכתוב את המבוא בתחילת התהליך ולעדכן ולערוך אותו בסיום הכתיבה. כלומר, כל כותב יכול לבחור בדרך הנראית לו כמתאימה לו ביותר.
ד. גוף העבודה – גוף העבודה כולל את מכלול הפרקים העוסקים בנושא העבודה. עבודות שהן בעיקרן סקירה של מקורות יחולקו לפרקים לפי תתי-נושאים, תקופות וכד'. לדוגמא, בעבודות במדעי המדינה העוסקות בהשוואה של מדינאים, כל פרק יעסוק במדינאי אחד; או בעבודות בהיסטוריה הסוקרות תולדותיה של מדינה או עם, הפרקים יחולקו על פי תקופות היסטוריות. חלוקה זו אינה חובה כמובן ובכל עבודה יחליט הסטודנט על פי אילו קריטריונים יחלק את פרקי עבודתו.
בעבודות שהן מחקרים, הפרק הראשון הוא לרוב פרק הסקירה הספרותית כאשר הפרק עצמו מחולק לפרקי משנה. הפרקים שלאחריו יציגו את שיטות המחקר וכלי המחקר, ואת תוצאות המחקר והמסקנות העולות ממנו, וזאת בהתייחס לדברים שהועלו בפרק הסקירה הספרותית.
ה. סיכום – פרק זה יסכם את העבודה ויתייחס למטרות שהוצגו במבוא וכן להשערות אותן שיער הכותב לפני צאתו לדרך. הסיכום יכול לכלול גם תיאור של מגבלות המחקר, המלצות למחקרי המשך ודעה אישית של הכותב.
ו. רשימה ביבליוגרפית - עבודות אקדמיות חייבות לכלול רשימה ביבליוגרפית. רשימה זו תכלול פרטים ביבליוגרפיים של כל המקורות בהם נעשה שימוש בעבודה. רשימה זו באה בנוסף למראי המקום אותם יש לציין במהלך העבודה בכל עת בה מובאת טענה או ציטוט ממחקרים/עבודות אחרים.
ישנם מספר דרכים לרישום הביבליוגרפי אך עיקרו הוא: שם המחבר/ים, שם הספר/מאמר, שם כתב העת, הוצאה ומקום הוצאה ושנה. לפירוט, ראה רשומה בנושא הרישום הביבליוגרפי.
בכל אופן, חשוב להקדיש לעניין זה זמן ולהקפיד על אחידות בצורת הרישום.

עבודות באיכות הסביבה ואקולוגיה

נושא איכות הסביבה הוא נושא 'חם' בסדר היום העולמי. זיהום אוויר, זיהום מקורות מים, שטחים פתוחים, מיחזור והכחדה של מינים הם רק חלק מהנושאים הנחקרים בתחום זה.
התחום נלמד במחלקות לגיאוגרפיה או במחלקות נפרדות העוסקות במדעי הסביבה. בלימודי משפטים נלמד הנושא בהיבט של דיני איכות סביבה ובלימודי הנדסה נלמד נושא ההנדסה הירוקה.
לפיכך, עבודות העוסקות בתחום יכולות להיכתב ממגוון של היבטים – מדעי, משפטי, חברתי, הנדסי, תיירותי וכד'. דוגמא לעבודה מדעית הנכתבת מההיבט של מדעי הטבע יכולה להיות "בדיקת השפעתה של השריפה בכרמל על תהליכי סחיפה ועל שינוי הנוף בחורש הים-תיכוני"; עבודה משפטית יכולה לבדוק היבטים משפטיים של שמירה על איכות הסביבה, התפתחות החקיקה בנושא וכד'; עבודה שתבחן את ההיבטים החברתיים עשויה לעסוק באיכות סביבה כחלק מצדק חברתי וצדק חלוקתי; בהיבט של מדע המדינה, תעסוק העבודה במדיניות ממשלתית בנושא, במאבקים בין גורמים פוליטיים ובקונפליקטים בין שימושי קרקע. נושא התיירות הירוקה גם הוא תחום המתפתח מאוד בעולם וכולל נושאים כמו בנייה ירוקה ותיירות בת קיימא (כחלק מהעיסוק הכללי בפיתוח בר קיימא – sustainable development).
ככל עבודה אקדמית, על עבודה בנושא איכות הסביבה לכלול סקירה של ספרות בנושא העבודה, כלומר סקירה של מחקרים קודמים שנעשו בעבר ושל דעות ומקרים הקשורים לנושא העבודה. במידה והעבודה היא מחקרית, כלומר כותב העבודה ערך מחקר שטח, תכלול העבודה שאלת מחקר, השערת מחקר ותיאור של שיטות המחקר (לדוג': העברת שאלונים למבקרים בפארק, בדיקה של הצומח בתאי שטח וכד').
עבודות רבות הן עבודות שהן בעיקרן סקירות ספרות, כלומר הן מהוות אינטגרציה של מחקרים בנושאים הקשורים לנושא העבודה. בכל אופן, בשני סוגי העבודות, יש לסכם את הממצאים בפרק נפרד או יחד עם פרק סיכום העבודה.
כמובן שבסוף העבודה, לפני הנספחים או לאחריהם, יש להביא רשימה ביבליוגרפית מלאה, שתכלול את הפרטים הביבליוגרפיים של כל המקורות בהם נעשה שימוש בעבודה.
נושאים לעבודות, דוגמאות לעבודות ועבודות מוכנות, ניתן להשיג באינטרנט.