עבודות.קום

יום שלישי, 30 ביוני 2009

נושאים לעבודות במשפטים

סטודנטים רבים כיום בוחרים ללמוד משפטים, בין אם מטרתם לעסוק בעריכת דין ובין אם הכוונה היא להשתמש בידע המשפטי לעיסוק בתחומים אחרים.

ככל תחום לימודים, גם לימודי משפטים כוללים כתיבה של עבודות ונושא העבודה נגזר ממהות הקורס במסגרתו נכתבת העבודה ובהתאם לאישור המנחה או המרצה.

עבודות במשפטים יכולות לעסוק במספר סוגים של נושאים:

* דילמות משפטיות או מתח בין זכויות - לדוגמא: 'המתח בין זכות חופש הביטוי מול הזכות לפרטיות בפסיקה הישראלית'.

* סוגיות משפטיות לא פתורות - לדוגמא: 'האם יש להפוך את הזנות בישראל לעיסוק לגיטימי'.

* ביקורת על מצב קיים - לדוגמא: 'החוק החדש למניעת הטרדה מינית: מהות וביקורת'.

* ישנן עבודות המשלבות תחומי מחקר אחרים, כמו משפט ותקשורת.

כללי הכתיבה האקדמית תקפים גם כאן, אך יש מספר מאפיינים ייחודיים לעבודות במשפטים. הראשון בהם הוא איסוף החומר, אשר בעבודות במשפטים נעשה, בנוסף למקורות רגילים, גם באמצעות חיפוש במאגרי פסקי דין וחוקים.

שוני נוסף הוא בכך שלא בכל העבודות נדרש לציין רשימה ביבליוגרפית נפרדת. עם זאת, חובה כמובן לציין מראי מקום. את מראי המקום יש לציין בהערות שוליים בתחתית העמוד ועליהם לכלול מידע ביבליוגרפי על כל מקור בו נעשה שימוש. את כללי האזכור האחיד בכתיבה משפטית ניתן למצוא במסמך הבא:

http://www.tau.ac.il/law/izkur/izkur.pdf

פרק ייחודי לעבודות במשפטים הוא פרק המשפט המשווה. פרק זה אינו חייב להופיע בכל עבודה, אך בעבודות בהן הוא מופיע הוא למעשה מגדיל את הפרספקטיבה של העבודה ובוחן את ההתמודדות המשפטית בנושא העבודה גם במדינות אחרות.


הנחיות נוספות ניתן למצוא במסמכים הבאים:

ד"ר מיכאל בירנהק, "כללי אצבע לכתיבת סמינריון",אונ' חיפה

http://law.haifa.ac.il/faculty/lec_papers/birnhack/seminar_rules.pdf


ד"ר עידו פורת ומר אביחי שלום, "הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית", המכללה האקדמית למשפטים – רמת גן, 2006

http://img2.tapuz.co.il/CommunaFiles/25655400.doc


ד"ר יופי תירוש, "כתיבת עבודה סמינריונית: למה, איך, ואיך לא", הפקולטה למשפטים, אונ' תל אביב, 2008

http://yofitirosh.blogli.co.il/files/2008/10/writing-seminar-papers-handout.pdf


יום רביעי, 24 ביוני 2009

טיפים כלליים לכתיבת עבודה

הכתיבה האקדמית שונה באופייה מכל כתיבה אחרת (ספרותית, שיווקית וכו'). המאפיין הבולט של טקסט אקדמי ועבודות אקדמיות הוא ענייניות ואפילו 'יובש' מסוים, כלומר הימנעות ממטאפורות, מליצות וכד'.

להלן מספר המלצות שכדאי לקחת בחשבון לפני שניגשים לכתוב עבודות אקדמיות.
ראשית, כפי שציינו, יש להימנע ממליצות וניסוח מתחכם. הניסוח צריך להיות בהיר וענייני, מבלי ש'יגלוש' לנושאים שאינם קשורים לנושא העבודה, ומבלי להביע דעה אישית, אלא אם הדבר נעשה בסוף העבודה ותוך ציון עובדה זו.
למשל, אם אנו כותבים עבודה בסוציולוגיה על נושא האימהות החד הוריות, לא נכתוב במבוא:
"נושא האימהות החד-הוריות הינו נושא כאוב ועצוב מאוד והמדינה לא עושה מספיק בכדי לטפל בו".
מעבר לעובדה שהניסוח הוא רע וילדותי-משהו, הרי ש:
"נושא כאוב" – זו הבעת עמדה ואין זה מענייננו לקבוע זאת.
"המדינה לא עושה מספיק בכדי לטפל בו" – זאת ניתן לכתוב רק אחרי שסקרנו את הנושא והגענו למסקנה זו. גם אז, יש לסייג את הדברים (ראו להלן).

שנית, המלצה חשובה היא לסייג את דברינו ולא לקבוע עובדות נחרצות. בעיקר במדעי החברה והרוח, כיוון והמחקר עוסק בחברה אנושית, אין עובדות חותכות ומוחלטות, ועלינו, כתלמידי תואר ראשון בעיקר, להיות צנועים מאוד במסקנותינו. לדוגמא, בעבודה במדעי המדינה העוסקת בהשפעת הגלובליזציה על סין, במקום לכתוב "אין כלל ספק שהגלובליזציה השפיעה על סין באופן עמוק ביותר", עדיף לכתוב "נראה כי לגלובליזציה השפעה רבה על סין".

שלישית, להקפיד על ניסוח בהיר וברור. פעמים רבות, אנו כותבים את מחשבותינו במהירות, ואז קורה שאנו כותבים משפטים באורך הגלות, ללא סימני פיסוק כלל. על כן, יש לשלוט באורך המשפטים, ובמידה והמשפט ארוך מדי - לחלק אותו. לגבי סימני הפיסוק, יש להקפיד גם לא לפסק יותר מדי בכדי שלא להפריע לשטף הקריאה.
לדוגמא, המשפט הבא ארוך מדי:
"תיאורטיקנים נוספים רבים מגדירים גם הם את המעבר להורות כמשבר נורמלי, טבעי, כשלב התפתחותי או כמצב לחץ שאינו בהכרח משברי ושניתן להתכונן אליו מראש ובכל מקרה, מחקרים רבים, גם אלו המתייחסים למעבר להורות כתהליך חיובי, מציינים דפוסי תגובה למשבר אצל בני הזוג שעיקרם עליה בלחץ הנפשי ובנושאים מטרידים".
ורצוי לחלק אותו:
"תיאורטיקנים נוספים רבים מגדירים גם הם את המעבר להורות כמשבר נורמלי, טבעי, כשלב התפתחותי או כמצב לחץ שאינו בהכרח משברי ושניתן להתכונן אליו מראש.II בכל מקרה, מחקרים רבים, גם אלו המתייחסים למעבר להורות כתהליך חיובי, מציינים דפוסי תגובה למשבר אצל בני הזוג שעיקרם עליה בלחץ הנפשי ובנושאים מטרידים".

לכן, המלצה רביעית היא לתת את העבודה, לאחר שסיימנו אותה, לקריאה למישהו אחר. ככותבי העבודה, יתכן מאוד שלא נראה טעויות שאחרים יראו.

יום רביעי, 17 ביוני 2009

מדעי המדינה – כתיבת עבודות

תחום מדעי המדינה הוא חלק ממדעי החברה. ככזה, הוא חוקר מערכות אנושיות - בעיקר מדינות, אך גם ארגונים פוליטיים נוספים. המחקר מתייחס הן למדינה כיחידה פוליטית נפרדת והן למערכת הבינלאומית של מדינות (יחב"ל). המחקר מנסה למצוא חוקיות ותבניות בהתנהגות הפוליטית של החברה האנושית באמצעות ניתוח של כמה וכמה אירועים או בחינת נאפיינים של מערכות פוליטיות מסויימות.

עבודות בתחום מדע המדינה נכתבות בהתאם לרמת הלימודים (תרגיל, עבודות קורס, פרו"ס, סמינריון וכד') ולפי נושא הלימוד או ההתמחות של הסטודנט. בכתיבת עבודות במדע המדינה, כבכל עבודה אקדמית, יש לשמור כללי הכתיבה האקדמית.
השלב הראשון בכתיבה, בעיקר בעבודות הראשונות, הוא לעיין היטב בהוראות המנחה ולהיוועץ בו בכל שאלה. חשוב לעשות זאת לפני הכתיבה כיוון שלעיתים לא ניתן לתקן טעויות לאחר מכן. לדוגמא, אם לא ציינו את מספרי העמוד במראי המקום, יהיה קשה מאוד לחזור למקורות בהם השתמשנו ולאתר את המיקום המדויק של כל ציטוט או רעיון.

את פרק המבוא ניתן לכתוב בסיום הכתיבה, לאחר שיש לנו ידע רב יותר וניתן להציג את העבודה בצורה נכונה יותר. ניתן גם לכתוב אותו בתחילת הדרך כ'הצהרת כוונות' ובסיום הכתיבה, לעדכן ולערוך אותו מחדש.
בפרק התיאורטי יש להציג מחקרים הקשורים לנושא העבודה. רצוי לא לכתוב רשימה פשוטה של חוקר ומספר מילים על המחקר שלו, אלא לבצע אינטגרציה של החומר, תוך חלוקתו בהתאם לנושא ולחומר שמצאנו. חלוקה שכזו יכולה להיות לפי תקופות או לפי נושאים שנקבע.
בעבודות שבהן יש בחינה של מקרה בוחן, יוצג בפרק זה המודל התיאורטי לפיו נבחן את מקרה הבוחן. לדוגמא, נושא נפוץ הוא נושא "קבלת החלטות" כאשר המודל הבולט הוא המודל של בריצ'ר. דוגמא נוספת היא בחינת משטרים לפי מודל היציבות של ליפסט.
החלק העוסק בנושא העבודה עצמו יבוא לאחר מכן, ובסיום יובאו סיכום ומסקנות. ניתן להפריד בין פרק הדיון והמסקנות ופרק הסיכום, כמובן בהתאם לדרישות המנחה ואופי העבודה.

נושאים נוספים של עבודות בתחום יכולים להיות קשורים לתחומי מחקר אחרים כמו תקשורת ומשפטים. לדוגמא, 'השפעת תעמולת הבחירות על דפוסי הצבעה', ו'בתי דין דתיים וסמכות המדינה'.

יום שלישי, 16 ביוני 2009

איתור מקורות ביבליוגרפיים

עבודות אקדמיות - בין אם מדובר בתרגיל, בפרו-סמינריון, או בסמינריון - נסמכות על מקורות: ספרים, מאמרים, כתבות, דוחות וכד'. כיום, עם התפתחות רשת האינטרנט, ניתן לאתר מקורות לכתיבת העבודות שלנו מבלי להיכנס כלל לספריה. לעיתים אף ניתן להוריד את המקור ישירות למחשב בבית.

הדרך הראשונה, אם כן, לאיתור מקורות לעבודות שאנו כותבים הינה באמצעות ספריות האוניברסיטה והיוועצות בספרניות. במחשבי הספריות ניתן לבצע חיפוש על פי נושאים, מילות מפתח וכד'. החיפוש נעשה במספר מאגרי מידע. במידה והמקור הוא מאמר מכתב עת, ולכתב העת יש גרסה אלקטרונית, ניתן יהיה להוריד ולהדפיס את המאמר. במידה ולא, יש לרשום את פרטיו ולאתר אותו במיקום הפיזי בספריה.

דרך שניה היא באמצעות גישה לקטלוגים של הספריות באמצעות האינטרנט. בדרך זו נוכל לשבת בבית ולקרוא מקורות ולכתוב את העבודות, מבלי להיות מוגבלים בזמן. לכל הספריות האוניברסיטאיות יש קטלוג אלקטרוני שניתן לגשת אליו מכל מחשב המחובר לאינטרנט. לרוב, לסטודנט הרשום למוסד הלימודים יש גישה ישירה למאמרים עצמם. כמובן שספרים יימצאו רק בספריה.

לספריות האוניברסיטאיות בארץ יש קטלוג מאוחד וכתובתו:

http://aleph3.libnet.ac.il/F?func=find-b-0&local_base=uli02&con_lng=heb

באמצעות קטלוג זה ניתן לאתר מיקומו של המקור – באילו ספריות ובאיזה מדף בספריות.

בנוסף, לכל ספריה יש כתובת נפרדת. לדוגמא, ספריית אונ' בו גוריון:

http://lib1.bgu.ac.il/F

מפתח חיפה:

http://libnet.ac.il/~libnet/ihp/ihp.htm

הדרך השלישית היא חיפוש רגיל במנועי חיפוש באינטרנט. במקרה זה, על מנת לקבל תוצאות שיהיו בעלי אוריינטציה אקדמית בלבד, ניתן להשתמש ב- google-scholar

http://scholar.google.co.il/schhp?hl=iw

ניתן למצוא באינטרנט גם דוגמאות לעבודות מוכנות וכמובן, חשוב לציין מראי מקום בכל מקום בטקסט שבו הזכרנו מקור אחר, וכן לציין את פרטיו הביבליוגרפיים המלאים בסוף העבודה.

יום שני, 15 ביוני 2009

עבודות ביחסים בינלאומיים (יחב"ל)

יחסים בינלאומיים (יחב"ל) הינו תחום מחקר הנלמד בחוגים למדעי המדינה. הנושאים הנלמדים מתייחסים למדיניות החוץ של מדינות וליחסים בינהן והם כוללים קורסים העוסקים במערכות בינלאומיות, טרור, מלחמות וביטחון, דיפלומטיה וכו'.

עבודות בנושא יחסים בין לאומיים יכולות לעסוק במגוון של שאלות. עבודות רבות עוסקות ביישום של מודלים תיאורטיים על מקרי בוחן, לדוגמא: "ניתוח קבלת החלטות במשבר קוסבו על פי התיאוריה של בריצ'ר". עבודות אלה ייבחנו את מקרי הבוחן והן אמורות לבדוק אם המקרה תואם את המודל התיאורטי.
סוג נוסף של עבודה יכול לסקור את היחסים בין מדינות לאורך תקופה או תקופות. על אף הדימיון בין תחום ההיסטוריה ותחום מדע המדינה, ההבדל הבסיסי בין התחומים הוא הניסיון של מדעני המדינה לבנות מודל תיאורטי מתוך מספר מקרים היסטוריים ובניסיונם למצוא חוקיות ומבנים. על כן, עבודה ביחסים בינלאומיים שתסקור יחסים בין מדינות תעשה זאת תוך התייחסות למודלים ובדיקת התאמת המקרה למודל התיאורטי. עבודה שתסקור מספר אירועים או מספר מערכות יחסים בין מדינות, עשויה לנסות ולבנות מודל חדש.

כתיבת העבודות תיעשה, כבכל תחום, בהתאם לרמת הלימוד: עבודת קורס קצרה בתחילת הלימודים, בהמשך תיכתב עבודה פרו-סמינריונית ובסיום התואר הראשון יכתוב הסטודנט עבודה סמינריונית שהיא עבודה בהיקף גדול יותר. בתארים מתקדמים העבודות הן עבודות תיזה ודוקטורט.
על העבודות לכלול מבוא שיציג את שאלת המחקר ומטרות העבודה, סקירת ספרות שתציג מחקרים קודמים בתחום וכן את המודלים התיאורטיים בהם ייעשה שימוש בחקר המקרה, פרק דיון ופרק סיכום. כמובן שבסוף העבודה תובא רשימה ביבליוגרפית.
חשוב לציין כי אין צורך לקרוא לפרק סקירת הספרות בשם זה. לדוגמא, בעבודה בנושא "בחינת תהליכי המשא ומתן לקראת שחרור חטופי אחמד ג'יבריל", הפרק יכול להיקרא: "תהליכי קביעת מדיניות וניהול משא ומתן"; או בעבודה בנושא "גורם ההפתעה במבצע ברברוסה", ייקרא הפרק: "הונאה והפתעה בעידן המודרני".

כבכל עבודה אקדמית, יש לציין מראי מקום בכל מקום בו הובא ציטוט או רעיון ממקור אחר.

יום ראשון, 14 ביוני 2009

איתור מידע ומקורות ביבליוגרפיים באינטרנט

עם התפתחות רשת האינטרנט, הפך המידע לזמין הרבה יותר ומידע זה כולל גם מידע אקדמי. יחד עם זאת, כיוון שהרשת מלאה במידע, חשוב לדעת באיזה מידע ניתן להשתמש בעבודות אקדמיות (פרו סמינריונים, עבודות סמינריוניות וכו') ואיזה מידע הוא אמין.
לכן, כאשר מגיעים לעמוד אינטרנט שכולל מידע בנושא העבודה שאנו כותבים, ואף אם המידע נוגע בדיוק לנושא שלנו, חובה לבדוק את אמינות האתר. זאת ניתן לעשות באמצעות שני צעדים עיקריים:
· בדיקת מהות האתר - אתר שהוא פורום עשוי לעזור לנו אך אינו יכול להוות מקור אקדמי.
· מי עומד מאחורי האתר - האם זהו אתר של מוסד מחקרי מוכר? האם מצוין שם הכותב של החומר המוצג בו? מאמר המופיע באתר ויקיפדיה יכול להוות רקע טוב לנושא שאיננו בקיאים בו, אך אינו יכול לשמש מקור אקדמי רציני, כיוון שאין פיקוח על החומר המתפרסם בו ואיננו יודעים מיהם הכותבים.
דוגמא למקור אקדמי טוב הינו האתר של מרכז המחקר של הכנסת, בו מופיעים מחקרים שונים העונים לכללי הכתיבה האקדמית.

חשוב לזכור שאין להעתיק ולהדביק חומר מן האינטרנט. יש לציין את עיקר הדברים וכמובן לציין את מקור הדברים במראה מקום. גם ברשימה הביבליוגרפית בסוף העבודה יש לציין את המקור ואת כתובת ה-url של האתר.
דוגמא לרישום ביבליוגרפי של מקור אלקטרוני שהוא מאמר מכתב עת אלקטרוני:
סליבניאק, דמיטרי. 2002. "לא אות גבורה ולא סימן קלון". ארץ אחרת 10. אוחזר ב-15 ביוני, 2009.
http://www.acheret.co.il/bin/en.jsp?enDispWho=Article^l284&enPage=ArticlePage&enDisplay=view&enDispWhat=object

המילה "אוחזר" משמעותה התאריך בו כותב העבודה הגיע למאמר וקרא אותו. באנגלית נציין את המילה
" Retrieved".

כתיבה של עבודות סמינריוניות

המונח 'עבודה סמינריונית' עשוי לגרום לסטודנטים האצת דופק והזעת יתר. שני פתגמים יפים כאן כהמלצה: "סוף מעשה במחשבה תחילה", ו"קודם כל להירגע"...

ראשית, יש להגדיר את נושא העבודה. הנושא ייבחר כמובן בהתאם לחוג הלימודים ולנושא הקורס שבמסגרתו נכתבת העבודה הסמינריונית. במקרים רבים, המרצה/מנחה מספק רשימה של נושאים שיש לבחור מהם, אך מאפשר גם בחירה בנושא שאינו ברשימה. מעבר לבחירת נושא, יש לדעת מהו סוג הסמינריון שאנו כותבים - עיוני או מחקרי (כמותי או איכותני). בעבודות סמינריוניות אמורה להיות הנחיה צמודה יותר של מנחה, ורצוי להיעזר בו בכל שלב, זאת בכדי למנוע טעויות בכתיבה ובכדי ליצור עבודה טובה ואיכותית. היוועצות במנחה עשויה למנוע, למשל, אי הבנות בנוגע לאופן הרישום הביבליוגרפי אותו הוא דורש.

בהמשך, ניתן להתחיל לקרוא חומר הקשור לנושא העבודה, דבר שיכול לסייע בהבנת הנושא ובהחלטה במה בדיוק להתמקד בעבודה. כך גם נגבש את פרק סקירת הספרות. פרק זה יציג מחקרים העוסקים בנושאים הקשורים לנושא העבודה וכמו כן יהווה את המסגרת התיאורטית, לפיה ייערך המחקר.
פרק המתודולוגיה הוא פרק חשוב מאוד שכן בו מסביר הכותב את האופן בו הוא ביצע את המחקר. היכולת לבקר את המחקר ואף לחזור עליו בכדי לאשש את התוצאות או להפריכן היא עיקרון אקדמי חשוב. חזרה מדויקת על המחקר יכולה להיעשות רק אם החוקר יודע בדיוק באיזה אופן הוא נערך.
בפרק הדיון, יידונו תוצאות המחקר לאור פרק הסקירה הספרותית ותיעשה השוואה בין תוצאות המחקר שערכנו לעבודות האחרות שהצגנו בסקירה.
פרק הסיכום יציג את הדרך שעשינו מן השערת המחקר ועד לתוצאות. כן ניתן להציג דעה אישית של הכותב.
בסוף העבודה, תובא כמובן רשימה ביבליוגרפית בה יכללו כל המקורות בהם השתמשנו בעבודה.

קיימים כלי עזר רבים העומדים לרשותנו בעת שאנו כותבים עבודות ושימוש נבון בהם יסייע בכתיבת עבודות טובות ובקבלת ציונים גבוהים: היוועצות במנחה, קריאת חומר בספריות, עיון בעבודות מוכנות של סטודנטים וכו'.

יום רביעי, 10 ביוני 2009

עבודות במנהל עסקים

עבודות בתחום מנהל עסקים יכולות לעסוק בקשת רחבה של נושאים.
ככל עבודה אקדמית, גם עבודות בתחום זה מתחלקות לשלושה חלקים עיקריים - מבוא, גוף העבודה וסיכום, כאשר בסיום מובאת הרשימה הביבליוגרפית ולאחריה, אם יש, הנספחים.
העבודות עשויות לבדוק קשר בין משתנים, ניתוח ארגון או חברה על פי מודלים, ניתוח של קמפיינים פרסומיים ושיווקיים, ניתוח של ענף כלכלי וכד'.

מבנה העבודה ייקבע בהתאם לאופי העבודה. כך לדוגמא, עבודה שתבחן את הקשר בין שביעות רצון עובדים לבין סגנונות ניהול תכלול מבוא, רקע על החברה בה עוסקת העבודה, מטרות המחקר, שאלות המחקר והשערת המחקר, סקירת ספרות על המשתנים, מתודולוגיה (שיטות המחקר), תוצאות המחקר, דיון בתוצאות וסיכום.
עבודות שהן ניתוח ארגון או חברה, יכללו מבוא, רקע על הארגון ובחלק העיקרי של העבודה ינותח הארגון על פי מודלים שונים, כמו מודל SWOT, PEST, מודל חמשת הכוחות של פורטר, מודל הערך המוסף ללקוח וכד'. עבודות אלה יכולות גם לעסוק באסטרטגיה העסקית של החברה ואף להציע חלופות אסטרטגיות להתמודדות עם בעיה עסקית שיש לחברה.

למעשה, חלק גדול מהעבודות בתחום מנהל עסקים הן למעשה יישום של החומר הנלמד בקורסים השונים על ארגונים וחברות עסקיות. למשל, עבודה בקורס משאבי אנוש עשויה לעסוק בכוונות עזיבה בקרב מהנדסים במפעל מסוים ועבודה בקורס מוסר בעסקים יכולה לדון בהיבטים מוסריים בהעסקת ילדים או בניצול עובדים זרים.

נושאים נוספים בתחום העבודות במנהל עסקים הם: לימודי עבודה, שיווק ופרסום, מימון, ניהול. תחום נוסף הוא תחום מערכות המידע העוסק במיחשוב של חברות ועסקים. מערכות המידע העסקיות עוסקות בניהול לקוחות, ניהול מידע, מסחר אלקטרוני וכד'. דוגמא למערכת מידע היא מערכת CRM.

סוגי עבודות אקדמיות

כתיבה של עבודות אקדמיות נלמדת לרוב במהלך התואר הראשון. בכדי להתנסות בכתיבה האקדמית, הסטודנט כותב תחילה עבודות קצרות ו/או תרגילים, אחר כך עבודות פרו סמינריוניות (פרו"ס), עבודות סמינריוניות, ולבסוף תיזות ועבודות דוקטורט בתארים השני והשלישי. נדון כאן בסוגי העבודות העיקריות הנכתבות במסגרת התואר הראשון.

מטרתן של העבודות הראשונות ללמד ולאמן את הכותב בכללי הכתיבה האקדמית. לרוב, העבודות נכתבות במסגרת קורס "הדרכה ביבליוגרפית", ואורכן הוא מספר עמודים מצומצם. בעבודה אין בהכרח חלוקה לפרקים אלא בדיקה של טענה כלשהי באמצעות ספרים ומאמרים בנושא. חשוב להקפיד כאן על כתיבה קוהרנטית, שוטפת ונכונה מבחינת ניסוח והגהה, וכן על ציון ביבליוגרפי נכון של המקורות בהם נעשה שימוש. בנוסף, יש לציין רשימת מקורות (ביבליוגרפיה) בסוף העבודה שתכלול פרטים מלאים על כל המקורות בהם נעשה שימוש וזאת על פי כללי הציטוט.
עבודות הפרו סמינריון היא מודל מוקטן של עבודת הסמינריון ומהווה שלב נוסף באימון הסטודנט בכתיבה האקדמית. עבודה זו כבר תחולק לפרקים – מבוא, גוף העבודה וסיכום. במבוא העבודה תוגדר המטרה של העבודה והשאלה שהיא באה לבדוק. בגוף העבודה תיבדק שאלת המחקר באמצעות מקורות ביבליוגרפיים, דוגמאות מהמציאות (באמצעות כתבות עיתונאיות למשל) וכד' ובסיום יובאו מסקנותיו של הכותב וסיכום של העבודה.
גם כאן, כמובן, יש להקפיד על ציון מראי מקום בגוף העבודה וכן על הוספת רשימת מקורות בסוף העבודה.
עבודת הסמינריון היא עבודה מקיפה יותר ולרוב תכלול מקורות רבים יותר ומספר פרקים בגוף העבודה. עבודת הסמינריון יכולה להיות מחקר עיוני, מחקר כמותי או מחקר איכותי. למעשה, כאן מתנסה הסטודנט בכתיבה אקדמית מתקדמת יותר הדורשת רמה גבוהה יותר של כללי כתיבה, כללי ביצוע מחקר אקדמי והסקה אינטיליגנטית של מסקנות מתוך סקירת הספרות ואיסוף הנתונים.

סטודנטים רבים חשים בלבול וחוסר ידע בכתיבת העבודות הראשונות שלהן, לכן מומלץ להיעזר במנחה/במתרגל ואף בעבודות מוכנות בהן ניתן להיעזר כדוגמא או כתבנית.

סוגי המחקר האקדמי

בניגוד לעבודות תיכוניות ועבודות אחרות של בתי ספר, מטרתן של עבודות אקדמיות היא להוסיף על ידע קיים או לחדש בתחום המחקר המדעי. דבר זה יכול להיעשות באמצעות חקירה והשוואה של מקורות קיימים, או באמצעות מחקר מעשי שמבצע כותב העבודה.

נתייחס כאן בעיקר לעבודות בתחומי מדעי החברה והרוח.
ישנם שני סוגים עיקריים של מחקר בעבודות אקדמיות - מחקר עיוני ומחקר אמפירי. המחקר האמפירי מתחלק לשני סוגים – מחקר כמותי ומחקר איכותני, כאשר סוג העבודה והמחקר ייקבע ע"י המנחה ו/או על ידי כותב העבודה בהתאם לנושא העבודה והמחקר.

* מחקר עיוני, אף שאינו מביא נתונים חדשים, אין הוא סיכום בלבד של חומר קיים. מחקר עיוני יכול להציג צורת חלוקה או טיפולוגיה חדשה, אינטגרציה של חומר שיש בה נקודת מבט חדשה וכד'.
* המחקר האמפירי מציג, בנוסף לבסיס תיאורטי כבכל עבודה, נתונים שאסף וניתח כותב העבודה. במחקר כמותי, הנתונים נאספים באמצעות שאלונים, מבחנים וכד' ולרוב מבוצע עליהם ניתוח סטטיסטי. כלומר, הנושא הנחקר הופך ממציאות מילולית לנתונים מספריים.
* במחקר איכותני, התוצאות אינן מספריות אלא בעיקר התרשמות של הכותב מראיונות שערך או תצפיות שקיים ומקורן הוא במחשבות ותחושות של החוקר.

נושאים שונים יכולים להיחקר בשיטות מחקר שונות, אך לרוב, מחקר כמותי משמש במדעי הטבע ומדעי החברה, ומחקר איכותני במדעי ההתנהגות.
כך לדוגמא, עבודות בתחום החינוך יכולות להיות עיוניות (כמו: "קליטתם של עולי אתיופיה בפנימיות של משרד החינוך"); אמפיריות (כמו: "בדיקת השפעת האינטרנט על צריכת התרבות ופעילות פנאי של בני נוער" באמצעות ניתוח סטטיסטי של שאלונים), או איכותניות (כמו: בדיקת "אופן התמודדותו של ילד מתבגר עם מות אחד ההורים" באמצעות ראיונות).

כפי שציינו כבר ברשומות האחרות, לפני תחילת העבודה יש להיוועץ במנחה העבודה בכדי לוודא מהן הדרישות אותן יש למלא.

מקורות ביבליוגרפיים ורשימה ביבליוגרפית

כל עבודה אקדמית מסתייעת במקורות אחרים. מקורות אלה הם בעיקר ספרים ומאמרים, אך גם כתבות עיתונאיות, דוחות, מסמכים וכד' עשויים להוות מקור ביבליוגרפי בעבודות אקדמיות. השימוש במקורות ביבליוגרפיים, מטרתו לתת רקע לנושא העבודה, להציג את 'מצב המחקר' ולהוות בסיס להשערת המחקר המוצגת בעבודה.
בכל מקום בו מובאת טענה או ציטוט ממקור אחר, יש לציין זאת במראה מקום, ובנוסף לכך יש להביא את כלל המקורות בצורה מרוכזת ברשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה.
אופן הרישום של המקורות הביבליוגרפיים הוא אחיד בכל תחומי המחקר האקדמי, אם כי עשויים להיות שינויים מסוימים בכל פקולטה. לעיתים, סטודנטים נוטים להמעיט בחשיבות הרישום המדויק, אך לאופן הרישום ישנה חשיבות גדולה מאוד בכתיבה האקדמית, וטעויות ברישום עשויות לפגוע בציון שיוענק לעבודה.
באופן כללי, רישום מקור צריך לכלול את שם המחבר/העורך, שם הספר, שם ההוצאה, מקום ההוצאה ושנת ההוצאה. לכל סוג של מקור יש דרך רישום נפרדת. נציין להלן מספר דוגמאות בעברית ובאנגלית:

1. ספר
התבנית: שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי., שם הספר, מקום ההוצאה: שם ההוצאה, שנת הכתיבה.
ברטון, ו., מילת הקוד: ברברוסה, תל אביב: מערכות, משרד הבטחון, 1980.
Irving, D., Hitler’s war, New York: Viking Pr., 1977

2. מאמר מכתב עת
התבנית: שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי., "שם המאמר", שם כתב העת, מספר הגיליון/כרך, שנת הכתיבה, מספר העמוד/ים.
גורודצקי, ג., "המפתח הבלקני: החלטת היטלר לצאת למבצע ברברוסה", זמנים, 56, 1996, עמ' 16-31.
Billings, D. B., and S. L. Scott. “Religion and political legitimation”. Annual Review of Sociology 20: 1994, 173-201.
3. כתבה מעיתון
התבנית:
שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי., "שם הכתבה/מאמר", שם העיתון, תאריך פרסום, עמוד.
בראל, צ., "כוח הענווה", הארץ, 7.6.2009, עמ' ב1.

חשוב לציין כי רצוי מאוד להתייעץ עם מנחה העבודה בכדי לוודא מהי השיטה המדויקת בה הוא דורש לציין את הרשימה הביבליוגרפית (וכן את מראי המקום).

ראו גם:
כתיבה לפי כללי APA (מדעי החברה):
http://web.macam.ac.il/~tamil/writing/bib.htm

כתיבה לפי כללי MLA (מדעי הרוח):
http://www.ash-college.ac.il/default.asp?PageId=240

יום חמישי, 4 ביוני 2009

ציון מראי מקום בעבודות אקדמיות

בכל עבודה אקדמית נעשה שימוש במקורות אחרים כבסיס לדיון או למחקר, כאשר מקורות אלה יכולים להיות ספרים, מאמרים, כתבות עיתונאיות, דוחות וכד'.

המאפיין הבולט ביותר בעבודות אקדמאיות הוא ציון מראי מקום – כלומר, בכל מקום בטקסט בו מובא רעיון או ציטוט ממקור אחר, יש לציין זאת. וזאת בנוסף כמובן לציון רשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה.

רצוי מאוד להקפיד על כללי הציטוט כבר מהעבודות האקדמיות הראשונות שאתם כותבים ולהתרגל לעשות זאת, בכדי שבהמשך הדרך לא יהיה צורך להתעכב על כך ולבזבז זמן יקר בהכנת העבודות המתקדמות יותר (סמינריונים, תיזות וכו').

הרעיון המרכזי הוא לציין בטקסט עצמו או בהערת שוליים בתחתית העמוד את שם המחבר, את שנת הכתיבה ואת העמוד ממנו מובע הציטוט או הרעיון. בכל דרך שנבחר לציין את מראי המקום, חשוב מאוד להקפיד להיות עקביים בדרך זו.

ישנן אם כך שתי שיטות עיקריות לציון של מראי מקום. האחת, בסוגריים מייד לאחר הבאת הציטוט או הטענה/רעיון; והשניה, בהערת שוליים בתחתית העמוד. נבהיר את אופן הרישום להלן, אך חשוב לציין כי לפני תחילת כתיבת העבודה יש לברר ולוודא עם המרצה או המנחה, מהי השיטה לפיה הוא מבקש שנכתוב את העבודה.

כתיבת מראי המקום בסוגריים במהלך הטקסט עצמו:

בסוף המשפט או הפסקה בהם הובאו הציטוט או הטענה, יש לציין את שם המשפחה של הכותב/עורך, את שנת הכתיבה של המקור ואת מספר העמוד. להלן דוגמאות:

"לפי קימרלנג (קימרלנג 1994, 1-2), הסדר החברתי מובנה על ידי ההגמוניה הציונית." או:

"לפי קימרלנג, הסדר החברתי מובנה על ידי ההגמוניה הציונית (קימרלנג 1994, 1-2)."

ודוגמא באנגלית:

"למרות זאת החוקה נקראה "התקנות של הפטריארכיה הארמנית" ולא "החוקה הלאומית" (Krikorian 1977, 8-10)"

כתיבת מראי המקום בהערות שוליים:

במקרה זה יש להשתמש בפקודה של תוכנת ה- WORD (הוספה-הערת שוליים). בסוף המשפט או הפסקה תצויין ספרה, ובתחתית העמוד תופיע הספרה שוב ולידה פירוט ביבליוגרפי של המקור. בפעם הראשונה שבו המקור מוזכר יצוינו פרטיו המלאים (בדומה לרישום המקורות ברשימה הביבליוגרפית, בתוספת של מספר העמוד/ים) ולאחר מכן, יצוין המקור בקיצור. לדוגמא:

בטקסט עצמו:
"האינטרס הלאומי הרוסי היה קודם כל להגן על קיומה של בריה"מ ועל כן היא נמנעה מעימות עם גורם כלשהו שהיה בכוחו לפגוע בה או לסכן אותה. אמנם את הקומוניזם יש להפיץ, אך לא במחיר של סיכון בריה"מ.1"

בתחתית העמוד, בהערת שוליים, יופיעו פרטי המקור:

1 Albert Seaton, The Russo-German War 1941-45, London: Barker, 1971, p. 5-6.

בפעם הבאה שיובאו ציטוט/רעיון מאותו מקור, ניתן לציין את המקור בקיצור:

1 Seaton, 1971, p. 5-6

כאשר אנו מביאים שני ציטוטים/רעיונות/טענות מאותו מקור, כל שיש למעשה שתי הערות שוליים המפנות לאותו מקור, ניתן לציין את המקור בפעם השניה כך:

1 Ibid, p. 5-6

ובמקורות עברית:

1 שם, עמ' 5.

בכל מקרה, נציין שוב שחשוב להתייעץ עם מנחה העבודה בכדי לענות על הדרישות הספציפיות אותן הוא דורש.

יום רביעי, 3 ביוני 2009

מבנה עבודות אקדמיות

היכולת לבצע מחקר ולכתוב עבודה המתארת אותו, היא הבסיס ללימוד האקדמי. על מנת ללמוד את המלאכה, הסטודנט כותב תחילה עבודות קצרות ובהמשך עבודות פרו-סמינריוניות (פרו"ס) וסמינריוניות. בתארים המתקדמים יכתוב הסטודנט עבודות תיזה ודוקטורט.
רבים מן הסטודנטים הנדרשים לכתוב עבודה בפעם הראשונה, חשים בלבול ומתקשים להתחיל לכתוב. נסקור כאן באופן כללי את מבנה העבודה האקדמית, כאשר אנו מתייחסים בעיקר לעבודות בתחומי מדעי החברה והרוח. יש לציין שישנם סוגים שונים של עבודות (מחקר אמפירי, מחקר איכותני, מחקר ספרותי וכד'), אך לרובם מבנה כללי דומה וכללים משותפים.
א. בחירת נושא – נושא העבודה ייבחר בהתאם לתחום הלימודים, לתחומי העניין הספציפיים של הכותב ואף לזמינות המידע שיש לכותב על נושא העבודה. לדוגמא: סטודנט למנהל עסקים הלומד קורס בשיווק או מתמחה בשיווק, יכול לבחור לכתוב עבודה המנתחת את תהליכי השיווק בחברה אשר אליה יש לו נגישות ושממנה יוכל לקבל מידע ביתר קלות.
רעיונות לנושאים לעבודה ניתן למצוא באמצעות סקירה של ספרות בתחום או באמצעות עיון בנושאים של עבודות מוכנות המתפרסמות האינטרנט.
ב. סקירה של הספרות הקיימת בנושא ובנושאים הקשורים אליו. חלק זה נקרא גם "מצב המחקר". קריאה של חומר בנושא תסייע להתמקד ולקבל רעיונות להמשך הכתיבה ו/או המחקר שלך. חשוב להקפיד, כמו ביתר העבודה, על ציון מראי מקום.
ג. כאשר יש לך כבר מידע רב יותר על נושא העבודה שלך, ניתן לגשת למלאכת הכתיבה. הפרק הראשון בכל עבודה כמעט הינו פרק המבוא. פרק זה אמור להציג לקורא את נושא העבודה, הסיבות לבחירה בנושא זה, סקירה של פרקי העבודה ומטרתה של העבודה. המבוא כולל לרוב גם את הטענה שהכותב רוצה לבדוק ואת ההשערה שלו לגבי נכונותה או אי-נכונותה.
לעיתים, יעדיף הכותב לכתוב את פרק המבוא לאחר שסיים את כתיבת העבודה בכדי שיהווה ייצוג נאמן לעבודה. ניתן כמובן לכתוב את המבוא בתחילת התהליך ולעדכן ולערוך אותו בסיום הכתיבה. כלומר, כל כותב יכול לבחור בדרך הנראית לו כמתאימה לו ביותר.
ד. גוף העבודה – גוף העבודה כולל את מכלול הפרקים העוסקים בנושא העבודה. עבודות שהן בעיקרן סקירה של מקורות יחולקו לפרקים לפי תתי-נושאים, תקופות וכד'. לדוגמא, בעבודות במדעי המדינה העוסקות בהשוואה של מדינאים, כל פרק יעסוק במדינאי אחד; או בעבודות בהיסטוריה הסוקרות תולדותיה של מדינה או עם, הפרקים יחולקו על פי תקופות היסטוריות. חלוקה זו אינה חובה כמובן ובכל עבודה יחליט הסטודנט על פי אילו קריטריונים יחלק את פרקי עבודתו.
בעבודות שהן מחקרים, הפרק הראשון הוא לרוב פרק הסקירה הספרותית כאשר הפרק עצמו מחולק לפרקי משנה. הפרקים שלאחריו יציגו את שיטות המחקר וכלי המחקר, ואת תוצאות המחקר והמסקנות העולות ממנו, וזאת בהתייחס לדברים שהועלו בפרק הסקירה הספרותית.
ה. סיכום – פרק זה יסכם את העבודה ויתייחס למטרות שהוצגו במבוא וכן להשערות אותן שיער הכותב לפני צאתו לדרך. הסיכום יכול לכלול גם תיאור של מגבלות המחקר, המלצות למחקרי המשך ודעה אישית של הכותב.
ו. רשימה ביבליוגרפית - עבודות אקדמיות חייבות לכלול רשימה ביבליוגרפית. רשימה זו תכלול פרטים ביבליוגרפיים של כל המקורות בהם נעשה שימוש בעבודה. רשימה זו באה בנוסף למראי המקום אותם יש לציין במהלך העבודה בכל עת בה מובאת טענה או ציטוט ממחקרים/עבודות אחרים.
ישנם מספר דרכים לרישום הביבליוגרפי אך עיקרו הוא: שם המחבר/ים, שם הספר/מאמר, שם כתב העת, הוצאה ומקום הוצאה ושנה. לפירוט, ראה רשומה בנושא הרישום הביבליוגרפי.
בכל אופן, חשוב להקדיש לעניין זה זמן ולהקפיד על אחידות בצורת הרישום.

יום שלישי, 2 ביוני 2009

עבודות באיכות הסביבה ואקולוגיה

נושא איכות הסביבה הוא נושא 'חם' בסדר היום העולמי. זיהום אוויר, זיהום מקורות מים, שטחים פתוחים, מיחזור והכחדה של מינים הם רק חלק מהנושאים הנחקרים בתחום זה.
התחום נלמד במחלקות לגיאוגרפיה או במחלקות נפרדות העוסקות במדעי הסביבה. בלימודי משפטים נלמד הנושא בהיבט של דיני איכות סביבה ובלימודי הנדסה נלמד נושא ההנדסה הירוקה.
לפיכך, עבודות העוסקות בתחום יכולות להיכתב ממגוון של היבטים – מדעי, משפטי, חברתי, הנדסי, תיירותי וכד'. דוגמא לעבודה מדעית הנכתבת מההיבט של מדעי הטבע יכולה להיות "בדיקת השפעתה של השריפה בכרמל על תהליכי סחיפה ועל שינוי הנוף בחורש הים-תיכוני"; עבודה משפטית יכולה לבדוק היבטים משפטיים של שמירה על איכות הסביבה, התפתחות החקיקה בנושא וכד'; עבודה שתבחן את ההיבטים החברתיים עשויה לעסוק באיכות סביבה כחלק מצדק חברתי וצדק חלוקתי; בהיבט של מדע המדינה, תעסוק העבודה במדיניות ממשלתית בנושא, במאבקים בין גורמים פוליטיים ובקונפליקטים בין שימושי קרקע. נושא התיירות הירוקה גם הוא תחום המתפתח מאוד בעולם וכולל נושאים כמו בנייה ירוקה ותיירות בת קיימא (כחלק מהעיסוק הכללי בפיתוח בר קיימא – sustainable development).
ככל עבודה אקדמית, על עבודה בנושא איכות הסביבה לכלול סקירה של ספרות בנושא העבודה, כלומר סקירה של מחקרים קודמים שנעשו בעבר ושל דעות ומקרים הקשורים לנושא העבודה. במידה והעבודה היא מחקרית, כלומר כותב העבודה ערך מחקר שטח, תכלול העבודה שאלת מחקר, השערת מחקר ותיאור של שיטות המחקר (לדוג': העברת שאלונים למבקרים בפארק, בדיקה של הצומח בתאי שטח וכד').
עבודות רבות הן עבודות שהן בעיקרן סקירות ספרות, כלומר הן מהוות אינטגרציה של מחקרים בנושאים הקשורים לנושא העבודה. בכל אופן, בשני סוגי העבודות, יש לסכם את הממצאים בפרק נפרד או יחד עם פרק סיכום העבודה.
כמובן שבסוף העבודה, לפני הנספחים או לאחריהם, יש להביא רשימה ביבליוגרפית מלאה, שתכלול את הפרטים הביבליוגרפיים של כל המקורות בהם נעשה שימוש בעבודה.
נושאים לעבודות, דוגמאות לעבודות ועבודות מוכנות, ניתן להשיג באינטרנט.