עבודות בגיאוגרפיה

המחקר הגיאוגרפי הינו תחום רחב מאוד ובמידה רבה הוא מחקר בין-תחומי (אינטרדיסציפלנרי) העוסק הן במדעי הטבע והן במדעי החברה והרוח. באופן גס ניתן לחלק את לימודי הגיאוגרפיה ללימודי גיאוגרפיה פיזית וללימודי גיאוגרפיה אנושית. הגיאוגרפיה הפיזית עוסקת בחקר המרכיבים הפיזיים של כדור הארץ בנושאים כמו גיאולוגיה, גיאומורפולוגיה, אוקיאנוגרפיה, קלימטולוגיה וכד'. הגיאוגרפיה האנושית עוסקת בעיקרה בפעילות האנושית במרחב והשפעתה עליו, כאשר נושאי משנה בתחום זה הם הגיאוגרפיה העירונית והכפרית, גיאוגרפיה פוליטית, גיאוגרפיה היסטורית וכד'. תחום האקולוגיה ואיכות הסביבה נלמד לעיתים במחלקות לגיאוגרפיה והוא למעשה משלב ידע מהגיאוגרפיה הפיזית והגיאוגרפיה האנושית במטרה לקדם דו-קיום טוב יותר של האדם וסביבתו.

עבודות בגיאוגרפיה פיזית יכולות לעשות במגוון נושאים, אך עיקרן הוא בחינה של המרחב הפיזי ותופעות המתרחשות בו. עבודות אלה יכולות להיעשות באמצעות סקירת חומר כתוב בלבד - לדוגמא, עבודה בנושא "הרי געש ימיים ואיפיונם"; או באמצעות סקירת חומר כתוב וביצוע של ניסוי שטח - לדוגמא, עבודה בנושא "הרכב סדימנטולוגי של חוף עכו".
בעבודות בתחום הגיאוגרפיה האנושית ייעשה שימוש בדיסציפלנות מחקר של מדעי החברה והרוח, כיוון ומדובר בחקר של החברה האנושית. דוגמאות לעבודות בתחום זה: מחקר דמוגרפי-גיאוגרפי על "התפתחות האוכלוסיה בירושלים מקום המדינה ועד 1995"; "ההגירה מהכפר לעיר במצרים".
הגיאוגרפיה העירונית עוסקת בתהליכים גיאוגרפיים-אנושיים המתרחשים בעיר, ועבודות בתת-תחום זה יכולות לעסוק בנושאים כמו השפעת אידיאולוגיה על המבנה הפיזי של יישובים, התפתחות ערי העולם (או ערים גלובליות) כמו ניו יורק, מוסקבה ותל אביב.
הגיאוגרפיה הפוליטית קרובה באופייה לתחום מדע המדינה ועוסקת בהיבט המרחבי של תהליכים פוליטיים, כמו למשל השפעת הסכסוך הישראלי-פלסטיני על תכנון העיר ירושלים. עבודות בתת-תחום זה יכולות לשלב תיאוריות משני תחומי הידע, לדוגמא, שילוב בין מודל קבלת החלטות לבין מודל מרכז-פריפריה.

כמובן שעל כל סוג של עבודה חלים כללי הכתיבה האקדמית ויש לציין מראה מקום בכל פעם שיצוינו טענה או נתון כלשהו וכן רשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה שתכלול את כל המקורות בהם נעשה שימוש.

עזרה בכתיבת עבודות אקדמיות

רבים מהסטודנטים המקבלים את מטלת הכתיבה הראשונה נוטים להיבהל קמעה (בלשון המעטה).
חשוב לדעת כי כתיבת טקסטים אקדמיים היא מיומנות הנרכשת עם הזמן ולא בהכרח כישרון או מתת אל. כך, כתיבת העבודות הראשונות עשויה להיות קשה ומתסכלת, אך ככל שנתמודד עם הבעיות מוקדם יותר, כך יהיה קל יותר בהמשך, בכתיבת העבודות הרציניות יותר.

המקור הראשון לעזרה בכתיבת עבודות היא המנחה/המתרגל/ת. חשוב לקבל ממנו/ה את רשימת הדרישות לכתיבת העבודה ולהבין דרישות אלה. סביר להניח שבכתיבת העבודות הראשונות תקבלו עזרה רבה יותר מהמנחה/מתרגל מאשר בעבודות המתקדמות יותר, ולכן חשוב לנצל עזרה זו. הבנת כללי הכתיבה האקדמית בשלב מוקדם ככל האפשר, תמנע רגשות הלם וחרדה לכשנגיע לשלב כתיבת העבודה הסמינריונית.

כמובן, עם ההתפתחות העצומה של רשת האינטרנט, קל יותר לקבל עזרה. משאבי אינטרנט כוללים גישה נוחה וקלה לספריות האוניברסיטה, למידע אקדמי כמו מאמרים מכתבי עת אלקטרוניים, לארכיוני העיתונות, וגם לעבודות מוכנות בנושאים שונים היכולות לסייע לנו כדוגמאות.
עבודות מוכנות ניתן למצוא בספריות האוניברסיטה, אם כי לרוב מדובר בעבודות תיזה של תואר שני. אפשרות נוספת היא רכישת עבודה אקדמית מוכנה ממאגרי עבודות. עיון בעבודות שסטודנטים כתבו כבר יכולות לסייע בהבנת כללי הכתיבה האקדמית, בדרכים לפיתוח רעיונות וגם באיתור מקורות ביבליוגרפיים לעבודה שאנו כותבים.
קיימים גם מדריכים רבים המתפרסמים חינם באינטרנט אשר עוסקים בכתיבה האקדמית על היבטיה השונים. עיון במידע זה ולמידתו בשלבים הראשונים של כתיבת העבודה עשוי למנוע טעויות רבות וחסוך זמן בתהליך הכתיבה (לדוגמא, "המדריך לכתיבה אקדמית" מאת אלי יזרעאלי).
בנוסף, ניתן גם להסתייע בסטודנטים אחרים או באנשים העוסקים בתחום הכתיבה האקדמית, אך כאן מדובר בשירות בתשלום.

עבודות מחקר בנושא 'מערכות מידע'

מערכות מידע הינן תוכנות מחשב המסייעות בארגון של מידע ובאמצעות כך בניצול יעיל יותר שלו.
עם התפתחות האינטרנט, כמות המידע הזמין לכל אדם המחובר לרשת גדלה בטור הנדסי. אמנם רובנו משתמשים במערכת מידע כלשהי - למשל תוכנת ה'אאוטלוק' המארגנת את הדואר האלקטרוני שלנו וכן דברים נוספים- אך מערכות המידע הרציניות יותר מיועדות בעיקר לארגונים - ממשלתיים, עסקיים וכד'. היתרון הבסיסי של מערכת מידע ממוחשבת, או דיגיטלית, היא בגמישות שלה והקלות שהיא מאפשרת בשליפת מידע ועיבוד שלו.

התחום נלמד בעיקר במחלקות להנדסת מחשבים, אך גם כחלק מתחום מנהל העסקים, וזאת בשל הצורך ההכרחי-כמעט של עסק לנהל את עצמו באמצעות כלים ממוחשבים. יש לציין כי למערכות מידע יכולים להיות יישומים בתחומים נוספים, כמו למשל בגיאוגרפיה (מערכות GIS).

באופן כללי מאוד, עבודות בנושא מערכות מידע הן למעשה פרויקטים של הכנת תוכנה במחלקה להנדסת מחשבים, ופרויקטים שעיקרם אפיון ותיאור מערכות מידע במחלקות לניהול.
נציין כאן מאפיינים של עבודות במערכות מידע מתחום מנהל העסקים. עבודות אלה יכולות לעסוק בהקמת מערכת חדשה, שדרוג מערכות קיימות, בדיקת פוטנציאל להקמת מערכת מידע, בחירת סוג מערכת מידע לארגון (ERP, CRM וכד') ועוד.
כמו במרבית העבודות במנהל עסקים, עבודות אלה יכללו רקע על הארגון העסקי, הסביבה העסקית בה הוא פועל וכו'. מעבר להיבטים הטכניים, על עבודות אלה לבחון גם את התועלות העסקיות של המערכת, עלויות שלה, הטמעתה במערכת הארגון וכד'.

חלק מנושא מערכות המידע הוא גם מיחשוב ברמה של כניסה לתחום האינטרנט והמסחר האלקטרוני המצריך כמובן קיומן של מערכות מידע ממוחשבות. למעשה, ניתן לראות באתר אינטרנט מסחרי כמערכת מידע הנמצאת ברשת ומאפשרת מסחר אלקטרוני וקשר עם הלקוחות.

עריכה של עבודות אקדמיות

לאחר שכתבנו את רוב העבודה, כולל סקירת ספרות, המחקר (אם בוצע) וכו', יש להכין את העבודה להגשה. עריכת עבודות כוללת גם עריכת תוכן וגם עריכה צורנית.
חשוב לציין כי גם אם אנו חשים כי העבודה מעולה ואנו מבינים כל היבט בנושא שעליו כתבנו, יש להקדיש מחשבה לאופן בו אנו מציגים את הדברים לקורא (שאינו 'מומחה' כמונו).

עריכת התוכן כוללת:
- ארגון הפרקים על פי נושאים. לדוגמא, בעבודה העוסקת בתיירות באיזור ים המלח, נוכל לחלק את החומר התיאורטי לנושאי משנה: תיירות באיזורי טבע, מאבקים בין שימושי קרקע, הפיתוח התיירותי מול שמירת הסביבה; ואת החומר הנוגע ישירות לנושא המחקר נוכל להציג לפי הגורמים בעלי העניין (יזמים, ירוקים מדינה).
את הפיסקאות יש לארגן בצורה הגיונית ורציפה, כך שלא תהיה קפיצה מנושא לנושא, ללא קשר.

- הגהה של הטקסט בעבודות. פעמים רבות, בשטף הכתיבה, נעשות טעויות הדפסה וטעויות כתיב וניסוח. על כן חשוב לקרוא את העבודה שוב ואף לתת לאדם נוסף לקרוא אותה. אם הזמן אינו דוחק, רצוי להניח את העבודה בצד למספר ימים לאחר שסיימנו את הכתיבה, ולשוב ולקרוא אותה לאחר מכן. קריאה זו מאוד יעילה באיתור שגיאות.
טעות נפוצה היא בניסוח של טקסטים שמקורם באנגלית. רבים משלבים בעבודות האקדמיות תרגום של חומר מאנגלית, אך התרגום אינו רהוט וניתן להבחין כי מדובר בעברית "מאונגלזת". לכן, יש להתאים את הטקסט לעברית, ואם יש צורך, להשתמש בשירותי מתרגמים מקצועיים.
בנוסף, אם איננו בטוחים ביכולת הניסוח שלנו, כדאי להיוועץ בעורך לשוני. הגשת עבודה אקדמית שכתובה באופן עילג עשויה לפגוע מאוד בהצלחה בלימודים האקדמיים.

עריכה צורנית של העבודה כוללת עיצוב עמוד השער, עיצוב הפיסקאות וכד'. בכדי לעשות זאת, דרוש ידע מסוים בתוכנת עיבוד התמלילים (word לרוב). במקרים רבים, מנחה העבודה מציג דרישות ספציפיות של גודל גופן ורווח בין שורות. יש להקפיד למלא את הוראותיו. חשוב מאוד גם להקפיד על אחידות - שלא יקרה מצב בו פרק אחד כתוב בגופן דויד 12 ופרק אחר באריאל 14.
אף שמדובר בקובץ, עיצוב לא אחיד יכול לגרום לטקסט להיראות 'מקושקש' ולא אסטתי ולכן קשה לקריאה.

המחקר האיכותני

אם ניתן היה לכמת כל נושא מחקר העוסק באנשים, ניתן היה אולי לחזות את העתיד. אך החברה האנושית אינה פועלת על פי חוקים קבועים וצפויים - לפחות לא כאלה שהמדע הצליח לגלות (בניגוד ל"פסיכו-היסטוריה" של הארי סלדון בסדרת ספרי המד"ב מאת אסימוב).

המחקר האיכותני (או 'איכותי') אוסף נתונים באופן ישיר ממושאי המחקר כאשר הניתוח נעשה על ידי החוקר עצמו ולמיטב הבנתו את הנתונים שאסף. זאת בניגוד למחקר הכמותי, בו הנתונים מנותחים בכלים מספריים-סטטיסטיים והתוצאות הן אובייקטיביות יותר.
השימוש במחקר זה נעשה בעיקר בתחומים של הקשורים למדעי ההתנהגות, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וכד'.

היתרון והחיסרון של עבודות מחקר מסוג זה הוא בקרבה בין החוקר לנחקרים. היתרון הוא ביכולתו של החוקר להבין מקרוב את עולמם ותפיסתם של מושאי המחקר, והחיסרון הוא בכך שהתוצאות והמסקנות הן סובייקטיביות ונתונות לפרשנות כמעט מלאה של החוקר. למעשה, בניגוד לכלל המדעי שהגדיר קרל פופר, הרי שבשל אי היכולת לחזור במדויק על המחקר - לא ניתן להוכיח או להפריך את תוצאות המחקר.
מחקר איכותני יכול לשמש גם בעבודות בתקשורת הבוחנות אופנים של סיקור אירועים. לדוגמא: סיקור מלחמת לבנון בעיתונות הישראלית באמצעות ניתוח איכותני של כתבות בשני עיתונים.
כלי המחקר בכתיבת עבודת מחקר איכותנית הם בעיקר תצפיות, ראיונות וניתוח טקסטים. ניתן להשתמש באחד הכלים או לשלב בינהם. לדוגמא, ניתן לכתוב עבודת מחקר בנושא 'הציפיות מחיי נישואין ותפיסתם של זוגות את המציאות שלאחר הנישואין', כאשר המחקר ייעשה באמצעות ראיונות עם זוגות בעלי מאפיינים סוציואקונומיים שונים (הכנסה, מוצא, מקום מגורים וכד').

לקריאה נוספת:
אלי יזרעאלי, המדריך לכתיבה אקדמית, רמת גן, 1999.
אשר שקדי, מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני - תאוריה ויישום. הוצאת רמות, 2003.
שמחה שלסקי, דרכים בכתיבת מחקר איכותני, ‬ תל-אביב: מכון מופ"ת, תשס"ז 2007. ‬
המרכז הישראלי למחקר איכותני

נושאים לעבודות ומחקרים בחינוך

תחום החינוך הוא תחום רחב וכולל מגוון של תחומי משנה והתמחויות. סטודנטים הלומדים חינוך יכולים להתמחות בנושאים כמו: חינוך לגיל הרך, חינוך מיוחד, חינוך גופני וכו', וכבכל תחום לימודים אקדמי, במהלך הלימודים יש לכתוב עבודות.
עבודות בחינוך מיוחד כוללות נושאים כמו לקויות למידה, שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים, טיפול חינוכי בילדים עם תסמונות ADHD, פיגור שכלי וכד'. עבודות בחינוך גופני תעסוקנה בתרומת הפעילות הגופנית לבריאות ולהתפתחות הילד, תכניות לימוד בחינוך גופני וכד'.

על עבודות בחינוך, כמו כל עבודה אקדמית, לענות על כללי הכתיבה האקדמית הכוללים ציון מראי מקום, רשימה ביבליוגרפית, ניסוח רהוט וכו'.
ישנם מספר סוגים של עבודות בחינוך:
* עבודות מחקר הדומות באופיין לכל עבודת מחקר בתחום מדעי החברה. עבודות אלה יכולות להיות עבודות מחקריות - מחקר תיאורטי, מחקר כמותי או מחקר איכותני. לדוגמא, עבודה כמותית הכוללת מחקר שבוצע באמצעות שאלון לגבי הנושא 'חרדת בחינות', או מחקר איכותני באמצעות ראיונות הבודק את קליטתם של תלמידים בפנימיה.
* ניתוח והערכה של תכניות לימוד ושיטות הוראה. לדוגמא, ניתוח של תכניות הלימוד באזרחות לאורך השנים.
* בניית תכנית לימודים. בעבודות מסוג זה, הסטודנט מתנסה בבנייה של תכנית לימודים בנושא מסויים, תוך התייחסות לחומר תיאורטי בנושא הוראה. לדוגמא, תכנית למניעת שימוש בסמים. לעיתים, עבודות אלה גם יתארו וינתחו את העברתה של תכנית הלימודים בפועל.

תחומים בחינוך שהם בין-תחומיים כוללים נושאים כמו:
* מינהל חינוכי, הבוחן את אופן הניהול של מוסדות חינוך ומשתמש בפרקטיקות של מינהל עסקים. לדוגמא, בדיקת שביעות רצון ומוטיבציה של מורים, או עמדות של מורים לגבי המגמה של מעבר לניהול עצמי של בתי ספר.
* פסיכולוגיה - עבודות הכוללות היבטים פסיכולוגיים עשויות לעסוק בזכירה של חומר לימודי (פסיכולוגיה קוגניטיבית) או בדיקה של השפעת הדימוי העצמי על ההישגים הלימודיים.