עבודות בנושא סיכולים ממוקדים

שיטת הסיכולים הממוקדים (או "חיסולים ממוקדים") מתייחסת להריגת פעילי טרור ספציפיים, תוך ניסיון להימנע ככל הניתן מהרג אזרחים. השימוש בשיטה זו החל במהלך איתיפאדת אל אקצה ונמשך עד היום, כאשר הסיכולים הממוקדים הם חלק מניסיונות ההתמודדות הישראליים עם הטרור הפלסטיני. בשיטה זו נעשה שימוש גם על ידי הצבא האמריקאי במלחמתו נגד ארגון אל-קאעידה.

העיסוק בנושא זה מן הבחינה האקדמית עשוי להיות ממספר נקודות מבט:
נקודת המבט המשפטית - התנגשות בין זכויות: במקרה זה תיבחן מדיניות הסיכולים הממוקדים אל מול דיני המלחמה, תוך התייחסות לחוק הישראלי, לחוק הבינלאומי ולאמנות בינלאומיות, כמו אמנת ז'נבה ואמנת זכויות האדם. במסגרת זו ניתן יהיה להתייחס לסיכולים הממוקדים מן העמדה הביקורתית, הרואה בהם הוצאה להורג ללא משפט. מן העבר השני, יש להתייחס לזכותה של מדינה להגן על עצמה ועל אזרחיה.
עבודות אקדמיות (סמינריונים וכד') שתעסוקנה בנושא זה, תסתמכנה על מקורות כמו אמנות בינ"ל, פסקי דין וכד'.

נקודת המבט התקשורתית: כאן תיבחנה שאלות כמו התייחסות התקשורת למדיניות הסיכולים הממוקדים, מידת הזדהותה איתה כ"תקשורת מגויסת" בעתות משבר וקונפליקט; מידת הביקורתיות כלפי מדיניות זו מבחינת יעילותה ומבחינת שאלת המוסריות שלה. שאלות אלה ניתן לבדוק באמצעות מחקר איכותני שיבוצע ע"י סקירה של עיתונים מבחינת כותרות הידיעות בנושא, מידת חשיבותן (מיקומן בעיתון), וזאת תוך השוואה בין העיתונים השונים.

מקורות לעבודות בנושא זה יהיו כמובן העיתונים, אך גם ספרים ומאמרים העוסקים, לדוגמא, בתקשורת בזמן מלחמה, חופש הביטוי במדינות דמוקרטיות וכד'.

בהיבט של מדעי המדינה: בחינת מדיניות הסיכולים הממוקדים ככלי ביטחוני במהלך מאבק מזויין ויעילותו במאבק; בחינת פעילותם של ארגונים לא ממשלתיים (NGO's) נגד מדיניות זו (בצלם, יש גבול); דיון במסגרת המושגית של 'דמוקרטיה מתגוננת'; וכו'.
כאן יש להסתמך על חומר ביבליוגרפי העוסק בתחומים כמו מלחמה בעידן המודרני, מלחמות ותקשורת, התמודדות עם טרור, התמודדות המשטר הדמוקרטי עם טרור וכו'.

עבודות אקדמיות בנושא 'טלוויזיה'

הטלוויזיה היא אחד מאמצעי התקשורת הפופולריים ביותר בימינו (בנוסף לאינטרנט, עיתונות וכו'). כנושא למחקר אקדמי, עבודות אקדמאיות (עבודות קורס, פרו-סמינריונים, סמינריונים וכו') העוסקות בטלוויזיה ייכתבו לרוב במסגרת לימודי תקשורת. עם זאת, לנושא יש כמובן גם היבטים סוציולוגיים (ייצוג מיעוטים, היבטים חינוכיים והתפתחותיים, השפעה חברתית, עיצוב דעת קהל וכד') וכן היבטים שיווקיים (פרסום בטלוויזיה).

בפן הפוליטי, ניתן לעסוק בעבודות אקדמיות בנושאים כמו הטלוויזיה כמשפיעה על דעת הקהל, כמכשיר תעמולה, העברת מסרים פוליטיים וכו'. לדוגמא, ניתן לבחון את השפעת הטלוויזיה על המערכת הפוליטית, תוך התייחסות למנהיג הפוליטי ככוכב תקשורת (הנשיא קנדי, רה"מ ביבי וכו').

בהיבט החינוכי ניתן להתייחס למס' נושאים: השפעת תכנים טלוויזיוניים על אלימות ילדים ובני נוער, השפעת הרגלי צפיה על הישגים לימודיים, השפעת הטלויזיה על הרגלי פנאי ועל עמדות כלפי נושאים שונים. לדוגמא, ניתן לבצע מחקר שיבחן את הקשר בין צפיה בטלוויזיה לבין תופעת ההצקה בביה"ס.
עבודה שנקודת המבט שלה היא סוציולוגית תבחן למשל את התהליכים וההשפעות שהיו למעבר של החברה הישראלית מטלוויזיה חד ערוצית לטלוויזיה רב-ערוצית. בתחום הסוציולוגי-תקשורתי ישנן עבודות רבות הבוחנות ייצוג של מגזרים מסוימים בתכנים טלוויזיוניים - למשל קבוצות מיעוט כמו נשים ומיעוטים אתניים, או קבוצת הנוער, משפחה וכו', או ייצוג של נושאים מסוימים. נושאים לדוגמא: "ייצוג דמויות הנשים בסדרה מסע בין כוכבים-הדור הבא"; "ייצוג שחורים באופרות סבון אמריקאיות ובטלנובלות ברזילאיות".
אפשר כמובן לנתח סדרות טלוויזיה מסוימות, או סוגים מסוימים של תוכניות טלוויזיה, כמו תוכניות ריאליטי כמו 'כוכב נולד', תוכניות אירוח, קומדיות טלוויזיוניות וכו'.

כל אלה הן רק דוגמאות ורעיונות לכתיבת עבודות בנושא טלוויזיה, וניתן לכתוב עבודות רבות אחרות העוסקות בכך, מבחינות של תקשורת, תקשורת המונים, בחינות כלכליות, חברתיות ואחרות.

עבודות בנושא התנגדות לשינוי

כאשר נערכים שינויים בארגונים - פיזיים או ארגוניים - הדברים עלולים לגרום להתנגדות בקרב עובדי החברה או הארגון - מנהלים כזוטרים כאחד - וליצירת תחושת מרמור ואי שביעות רצון. הדבר נובע מאובדן השליטה על הנעשה ומשינוי ההרגלים הישנים, חוסר וודאות בנוגע להמשך העבודה, שינוי חברתי במקום העבודה ועוד. 

ההתנגדות יכולה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים (ובשילוב שלהן):  
התנגדות קוגניטיבית - התנגדות זו מתבטאת באיתור, בניתוח ובהצגתם של החולשות והפגמים של השינוי ושל השפעותיו; התנגדות רגשית - הבעת רגשות שליליים כלפי תכנית השינוי; והתנגדות פעילה- נקיטת פעולות מכוונות לחבל בשינוי או ביוזמיו.

ההכרה בתופעה זו ובנזקיה, הביאה לפיתוח כלים ניהוליים להתמודדות עם התנגדות לשינויים ארגוניים - כמו הסברה, שיתוף עובדים בתהליך, משא ומתן, ועוד - והתייחסות לנושא קיימת ברבים מקורסי ההכשרה בניהול.

עבודות אקדמיות העוסקות בנושא ההתנגדות לשינוי נכתבות במסגרת לימודי מנהל עסקים וסוציולוגיה ארגונית. לרוב, הנושא ייכלל במסגרת ניתוח של ארגון מסוים שעבר או שאמור לעבור תהליך של שינוי ארגוני, וחלק מן העבודה יוקדש לתיאור ההתנגדות לשינוי והדרכים להתמודדות עם התופעה. עבודות אחרות יבחנו באופן אמפירי  את הקשר בין משתנה ההתנגדות לארגון למשתנים כמו 'תפישת שיתוף עובדים בקבלת החלטות', 'וותק בארגון', 'שביעות רצון בעבודה', 'ביטחון תעסוקתי', 'תגמול עובדים' וכו'. לדוגמא: הוותק בארגון והשפעתו על מידת ההתנגדות לשינוי בסניף בנק, כאשר המחקר בוצע באמצעות שאלונים שחולקו לעובדים.

עבודות שהיקפן מצומצם עשויות לעסוק רק בבחינת משתנה ההתנגדות לשינוי בארגון מסוים, או לגבי שינוי מסוים. לדוגמא: "התנגדות עובדים לשינוי טכנולוגי ולהטמעת מערכת מידע בארגון".

ברוב המקרים ובעיקר בעבודות שאינן תרגילים, יש לכלול פרק של סקירת ספרות, בו יוצגו מחקרים ותיאוריות בנושא של שינוי ארגוני והתנגדות לשינוי. כמובן שכל המקורות יצוינו ברשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה. 

בפרק הדיון והסיכום, יש להתייחס לחומר התיאורטי לאור המקרה שנחקר בעבודה, ולבחון אם תוצאות המחקר מאששות את התיאוריה הקיימת או לא. חשוב גם לציין את מגבלות המחקר (כמו: גודל מדגם קטן, הטיות וכד').

עבודות על הקהילה הגאה

הקהילה הגאה היא כינוי לקהילה המאגדת תחתיה אנשים שנטייתם המינית שונה מהמקובל – לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי-סקסואלים (להט"ב בראשי תיבות) ואנשים התומכים בהם. הקהילה הגאה מציינת ערכים כמו גאווה, ייחודיות ומיניות ונועדה כדי להבטיח לחבריה וחברותיה ביטחון מול המתנגדים לה, כמו הומופובים, דתיים קיצוניים, הטרוסקסיסטים ואחרים וכדי לשמור על בטחונם האישי ועל הזהות שלהם. בתוך הקהילה הגאה יש תתי קהילות גאות כמו טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, דובים (כינוי לגברים הומוסקסואלים בעלי גוף מלא, שעיר ובעלי פנים מזוקנות בד"כ), הומואים ולסביות דתיים (ראה את ספרה של עירית קורן ארון בתוך ארון).

עבודות אקדמאיות על הקהילה הגאה ייכתבו לרוב במסגרת לימודי סוציולוגיה ו/או מגדר ועשויות לעסוק בנושאים כמו: זכויות הקהילה הגאה, כמו נישואים חד מיניים, הקמת משפחה, אימוץ, הורות הומו-לסבית, שירות בצבא, יחס ומעמד בעבודה, אפליה בתעסוקה, פשעי שנאה כלפי הומוסקסואלים ו/או לסביות, השפעתה של הקהילה הגאה על הכלכלה ועל התיירות במקומות מסוימים, הקהילה הגאה בישראל לעומת אירופה ואמריקה, ועוד.


עבודה לדוגמה: השוואה בין חתונה "רגילה", הטרוסקסואלית, לבין חתונה לסבית, תוך שימוש באמצעי מחקר כמו ראיון שנערך עם כל אחד מהזוגות בנפרד וצפייה בקלטות וידיאו שצולמו במהלך כל אחת מהחתונות.

-------------------------------------------------------------------------
* כמו בכל תחום לימודים, כתיבת העבודות תיעשה בהתאם לרמת הלימוד: בשנה הראשונה וגם השנייה ייכתבו עבודות קורס המסכמות את הקורס או את אמצעו, בהמשך נלמדים קורסים שנקראים פרו"ס ובסיומם ייכתוב עבודות פרו-סמינריונית ומטלת הסיום לתואר הראשון היא כתיבת עבודה סמינריונית שהיא בהיקף גדול יותר. בתארים מתקדמים ייכתבו עבודות תיזה ודוקטורט. 
על העבודות לכלול בד"כ מבוא, שאלת המחקר ומטרות העבודה, סקירת ספרות שתציג מחקרים קודמים ומודלים תיאורטיים בהם ייעשה שימוש בחקר המקרה, פרק דיון ופרק סיכום. כמובן שבסוף העבודה תובא רשימה ביבליוגרפית.

עבודות בנושא חוקי יסוד

במדינת ישראל, מטרתם של חוקי היסוד היא ליצור בהדרגתיות חוקה לישראל, ולהוות פרקים בחוקה העתידית שתיווצר. לחוק יסוד יש מעמד גבוה יותר מחוק רגיל, בכך שעל מנת לשנותו או לבטל אותו דרוש רוב מוחלט או מיוחס בכנסת. הגבלה נוספת המעניקה לחוק יסוד מעמד גבוה יותר מרוב רגיל היא פסקת הגבלה, שאומרת שאסור לחוקק חוק הסותר את חוק היסוד.
בהגדרתם, חוקי היסוד הם חוקים שמייצגים ומבטאים את הערכים היסודיים של מדינת ישראל וקובעים את מבנה המשטר, סמכויות השלטון ואת זכויות האדם והאזרח. רוב חוקי היסוד שנחקקו עד עתה עוסקים במשטר ושלטון: חוק יסוד הכנסת, הממשלה, חוק יסוד נשיא המדינה ואחרים. שני חוקי יסוד אחרים, שנחקקו רק ב-1992, הם חוקים שנוגעים לזכויות האדם: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, נחקקו בתחילה כחוקים רגילים, אך לאחר התערבותו של בית המשפט העליון הוכרו באופן רשמי ומעשי כחוקי יסוד. חוקים אלה הובילו במידה רבה למה שנקרא "המהפכה החוקתית".

עבודות אקדמאיות בנושא חוקי היסוד יכולות לעסוק בנושא החוקה לישאל ובסיבות לכך שעדיין לא נוצרה חוקה למדינת ישראל, בטיעוני המתנגדים לחוקה ובטיעוני המצדדים בחוקה. אפשר לכתוב עבודות על אחד מחוקי היסוד ולדון בהשפעתו על המשטר והחברה במדינת ישראל, בהצעות לנוסחים שונים של חוקה, בחוקי יסוד שעדיין לא נחקקו, ועוד.

ככל עבודה, עבודה על חוקי יסוד תיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמאית: תוכן עניינים מסודר, מבוא מפורט שיציג בקצרה את הרקע לנושא, השערת המחקר והדרכים לביסוסה, פרקים שיכללו סקירה ספרותית ואת הנתונים העולים מהמחקר, ולבסוף סיכום שיציג את מסקנות המחקר. כמובן בנוסף לרשימה ביבליוגרפית שבו יוצגו עפ"י כללי כתיבת הביבליוגרפיה, המקורות שבהם נעשה שימוש בזמן כתיבת העבודה.

מקורות בנושא חוקי יסוד לדוגמה:

* אבנון, דן, "ההיבט הלא-דמוקרטי של חוקי היסוד בנושא זכויות האדם, בתוך, בנימין נויברגר (עורך), הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

* אלוני, שולמית, "מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", בתוך, חוברת הקורס "משפט חוקתי", המרכז הבינתחומי הרצליה.

* קליין, קלוד, "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - הערכה נורמטיבית ראשונה", בתוך, בנימין נויברגר (עורך), הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

* בנדור, אריאל, "פגמים בחקיקת חוקי היסוד", בתוך, בנימין נויברגר, עורך , הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות בנושא חוקי יסוד שנכתבו בעבר. דוגמאות לעבודות כאלה: מדינה יהודית דמוקרטית - חוקה וחוקי יסוד; השינויים בחוק המעצרים בעקבות חקיקת חוק יסוד:"כבוד האדם וחירותו"; האם חל שינוי של ממש במידת ההגנה על זכויות האדם בישראל לנוכח חקיקת חוק יסוד?

עבודות בנושא זוגיות

לימודים הנוגעים ליחסי זוגיות הם תחום מחקר חדש יחסית של הפסיכולוגיה החברתית במשך העשורים האחרונים.

זוגיות יכולה להיבחן מהיבטים רבים ועבודות אקדמאיות בנושא הזוגיות, יכולות להיכתב במסגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, סוציולוגיה, קרימינולוגיה. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג כ"אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", אך ישנם סוגי זוגיות אחרת, כמו חברות, ידועים בציבור, יחסים זוגיים הנקראים יחסים פתוחים, יחסים זוגיים עם בני זוג מאותו מין. לזוגיות יש גם משמעויות פורמליות, של קיום חיים משותפים הכוללים לעתים מגורים משותפים וניהול משק בית משותף, אהבה, בילוי משותף, קיום יחסי מין, גידול ילדים לעתים, ועוד גורמים המאפיינים בני זוג.

בסוציולוגיה ניתן לבחון דפוסי נישואין או זוגיות, עקרון המונוגמיה של שני בני זוג, פוליגמיה, בין שלושה אנשים או יותר, ביגמיה המאפיינת נישואים של גבר אחד לשתי נשים, פוליגניה, שהיא נישואין של מספר נשים לאותו גבר, פוליאנדריה – מספר בני-זוג לאשה; ועוד. ניתן גם להבחין בין נישואין אנדוגמיים, של שני אנשים מאותה קבוצה חברתית, לבין נישואין אקסוגמיים, של שני אנשים ממעמד חברתי שונה. בנוסף קיימות הבחנות בין דפוסי משפחה, דפוסי מגורים של הזוג, דפוסי סמכות, דפוסי ייחוס ועוד.

בפסיכולוגיה החברתית קיימות תיאוריות שונות בנוגע לסוגי האהבה הזוגית, מרכיביה ומניעיה – בין התיאורטיקנים ניתן לציין את איליין הטפילד שחילקה את האהבה לשני סוגים ראשיים – אהבת חברים ואהבה לוהטת; רוברט סטנרברג שפיתח את מודל המשולש של האהבה; תומפסון והנדריק שחילקו את האהבה לכמה סוגים נוספים, כמו אהבת משחק, אהבה רכושנית, אהבה לוגית, אהבה ללא אני.

גם אם העבודות האקדמאיות נכתבות במסגרת לימודי סוציולוגיה וגם אם במסגרת לימודי פסיכולוגיה חברתית, תיאוריות אלה והמקורות הספרותיים שבהם הן מופיעות, חשובות מאוד לביסוס העבודה הנכתבת ולהצגת המחקר הקיים. בין יתר המקורות, ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות שנכתבו בנושא זוגיות. דוגמה לעבודה כזו היא בחינת מידת המוכנות לחיי זוגיות כפי שהתפתחה מהילדות ומתהליכי הסוציאליזציה שהשפיעו על כך. עבודה אחרת דנה בזוגיות ברמות שונות של מוסד הנישואין ומתבססת על מחקר שנעשה על תשעה מקרים.

עבודות בנושא חוק השבות

חוק השבות שנחקק ב-1950, מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה ובהתאם לחוק האזרחות הישראלי תעודת עולה מזכה באזרחות ישראלית. בשנת 1970 שונה החוק ולפיו זכאי לעלות גם "מי שאחד מסביו היה יהודי, מי שבן זוגו הוא יהודי או מי שבן זוגו הוא בנו או נכדו של יהודי, להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון."

עד היום נושא חוק השבות נמצא במחלוקת מכיוון שהוא סובב סביב השאלה מיהו יהודי, וההגדרה שהייתה בחוק לא הייתה ברורה מספיק והותירה את המחלוקת בעינה, משום שעיקר המחלוקת נגעה לשאלה למי נתונה סמכות הגיור. מחלוקת נוספת שהתעוררה בעקבות חוק השבות נבעה מהטענה כי חוק השבות הוא למעשה חוק מפלה, ויוצר אי שוויון בין אזרחיה היהודים של מדינת ישראל לאזרחיה הערבים, ע"י כך שהוא מעניק יתרון ברור ליהודים.

בעבודות אקדמיות בנושא חוק השבות ניתן לעסוק בשאלת 'מיהו יהודי' או בטענת האי שוויון שהוא גורם, לכאורה. ניתן ללבחון מקרים ספציפיים הנוגעים לחוק השבות, כמו המקרים של יוצאי ברה"מ לשעבר שאינם יהודים לפי ההלכה ושעלו למדינת ישראל בשנות ה-90, או בני שבט הפלאשמורה מאתיופיה.

ניתן כמובן להתייחס בעבודות, סמינריוניות או אחרות, לבעייתיות של חוק השבות מול זכות השיבה הפלשתינאית ואי השוויון לכאורה שנוצר, או להגדרות בעייתיות אחרות של החוק, מבחינת קיומו כחוק יסוד, ועוד בעיות והיבטים.

מקורות בהם ניתן להיעזר בכתיבת העבודה:
חוק השבות, זכויות הגירה וגבולותיהן מאת נעמה כרמי, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב;
שולחן עגול: חוק השבות;
מ' קורינאלדי, חידת הזהות היהודית - חוק השבות הלכה למעשה, נבו הוצאה לאור בע"מ, 2001.

המקורות הביבליוגרפיים חשובים על מנת שייצרו רקע לעבודה ויוכלו באופן חלקי לתת מענה לשאלות והנחות המחקר שבעבודה. שאלת המחקר תוצג במבוא לעבודה ותנסה לשאול משהו חדש על נושא העבודה, וע"י מענה בפרקי העבודה שבאים לאחר המבוא, תוך הסתמכות וביסוס מהמקורות הביבליוגרפיים וממחקר שטח, אם נעשה, ליצור מסקנות שיוגשו בסיכום לעבודה.