עבודות.קום

יום שבת, 31 ביולי 2010

עבודות בנושא בנק ישראל

בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל. מתוקף החוק מוגדר נגיד בנק ישראל כיועץ הכלכלי לממשלה, ומתוקף תפקיד זה הוא משתתף בגיבוש המדיניות הכלכלית של הממשלה ומשתתף בישיבות הממשלה בהן נדונים עניינים כלכליים בעלי חשיבות גבוהה. הנגיד נעזר בין השאר בפרסומים של מחלקת המחקר של בנק ישראל שאת פרסומיה ניתן למצוא באתר בנק ישראל.
בראש הבנק עומד כיום נגיד בנק ישראל, כיום (2010) פרופ' סטנלי פישר.

עבודות אקדמאיות בנושא, שייכתבו במסגרת לימודי כלכלה, מדיניות ציבורית, או מדעי המדינה, יכולות לעסוק בתפקידיו השונים של בנק ישראל: שמירה על יציבות המחירים באמצעות קביעת הריבית ובכך למנוע אינפלציה, פיקוח על הבנקים בישראל, ניהול יתרות מטבע החוץ הלאומיות ועוד.
מגוון הנושאים לעבודות אקדמאיות בנושא, הקשור במובהק לנושא כלכלת ישראל, הוא רב: ניתן לכתוב על חטיבות הבנק השונות: מחלקת הפיקוח על הבנקים שבראשה עומד המפקח על הבנקים שתפקידיה הן לשמור על ניהול נאות במערכת הבנקאית, לפקח על התנהלות הבנקים כלפי הלקוחות ולפקח על יציבות הבנקים; מחלקת מטבע החוץ שתפקידה הראשי הוא ניהול יתרות המט"ח; חטיבת המחקר של בנק ישראל; מחלקת המטבע האחראית על הנפקת מטבעות ושטרות; ובנוסף יחידות מנהלתיות כמו החטיבה לטכנולוגיית מידע, מחלקת הקשרים הבינלאומיים, מחלקת דוברות, מחלקה משפטית ועוד.

עבודות אקדמאיות יכולות לעסוק גם בהיסטוריה של בנק ישראל, מהקמתו ב-1954, והתהליכים שקדמו להקמתו, את תפקידיו וביצועיו של נגיד בנק ישראל הראשון, דויד הורוביץ, שכיהן במשך 17 שנה, את תקופת האינפלציה החריפה במהלך שנות ה-70 וה-80 והתמודדות בנק ישראל עם האינפלציה, את תפקידו של נגיד בנק ישראל הנוכחי, סטנלי פישר ועוד. ניתן גם לכתוב עבודות שיעסקו בביקורת שונות על תפקודו של בנק ישראל, בין היתר על המשכורות הגבוהות שלהן זוכים עובדי הבנק.

מתוקף היותו משפיע על הכלכלה בישראל וכקובע את הריבית החודשית, ניתן לבחור בנושאים שיעסקו בהשפעת קביעות הבנק על שוק ההון בישראל, על פעילות הבורסה, על המשק הישראלי, פעילות הבנקים, מדד המחירים לצרכן, גובה ריבית המשכנתאות וכד'. עבודה סמינריונית לדוגמה יכולה לבחון את השפעותיו של בנק ישראל על המשק הלאומי הישראלי, ולשאול אם הבנק דוגל בהתקדמות מהירה של המשק או לא. בפרקי העבודה יסוקרו תפקידיו וסמכויותיו של הבנק, הכלים הפיננסיים בהם הוא משתמש, היחסים בינו לבין הממשלה ודרכי ההשפעה וההתערבות שלו במשק הישראלי.

בכתיבת העבודה יש לשמור על כללי הכתיבה האקדמיים וכן להסתמך על מקורות ביבליוגרפיים שיעסקו בנושא בנק ישראל (ספרים, מאמרים, דוחות, ידיעות עיתונאיות, נתונים כלכליים וכו'). דוגמאות לספר עדכני שמנתח את התנהלותו של בנק ישראל בשנים האחרונות: דניאל ממן וזאב רוזנהק, "בנק ישראל: כלכלה פוליטית בעידן ניאו ליברלי", הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2009. דוגמאות למאמרים ברשת האינטרנט: דוד נחמיאס וגד ברזילי, בנק ישראל: סמכות ואחריות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1998.

עבודות אקדמאיות בנושא אימהוּת

בהגדרה יבשה, אימא היא ההורה הביולוגי או הסוציולוגי לצאצא, ממין נקבה, והיא הנושאת ברחמה את העובר ויולדת אותו, ברוב המקרים. אם מאמצת יכולה לגדל את הילד במקום האם הביולוגית.
במחקר האקדמי, המושג אימהוּת יתייחס בעיקר לסוציולוגיה של האימהות, בתוך הסוציולוגיה של המשפחה. התפיסה המקובלת, היסטורית ומגדרית, היא שתפקידה של האם במערכת המשפחתית הוא גידול הילדים, בין השאר. ספר מקיף שיצא בנושא האימהות בעברית נקרא "אימהות – מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר" בעריכת אמילה פרוני, הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2009.

עבודות אקדמאיות בנושא אימהות, עשויות להיכתב במסגרת לימודי סוציולוגיה, מגדר, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חינוך ועוד. בעבודות ניתן לעסוק בתפקידי האימהות השונים לאורך ההיסטוריה וכיום, בתקופה שבה נשים רבות נאלצות להתמודד גם עם קריירה בעבודה וגם עם אימהות; או אימהות חד-הוריות שנאלצות גם לעבוד ולפרנס אותן ואת ילדיהן ללא תמיכה מבעלן.
במדינת ישראל, כמו במדינות אחרות, הנושא של זכויות האם העובדת מוסדר בחקיקה. חוק עבודת נשים קובע הוראות להגנת נשים עובדות, במצבים שהן נתונות בסכנת פגיעה בגלל היותן נשים. הפגיעה עשויה להיות פיזית, כגון פגיעה בפוריות האשה עקב חשיפתה לחומרים מסוכנים בזמן העבודה, וכן עשויה להיות פגיעה במעמדה כעובדת לרבות פגיעה בתנאי עבודתה או בעצם היותה עובדת.
הפן הפסיכולוגי בנושא האימהות יבדוק את תפקידה של האם בהשפעה על נפשם של ילדיה: חוקר בולט בתחום הפסיכולוגיה שקשר בין האם לבין ההשפעות הפסיכולוגיות שלה על האדם הוא זיגמונד פרויד, המכונה גם "אבי הפסיכואנליזה". בהקשר זה ניתן לציין כי בספרה "מאי-מהות לאימהות" (עם עובד, 2005) חוקרת ענת פלגי הקר את מושג האם הנעדרת בחשיבה הפסיכואנליטית. במחקרה טוענת פלגי כי הפסיכואנליזה עוסקת ברובם המוחץ של המקרים באם כאובייקט, כזאת שצריכה לתת לילד, ולא עוסקת בצרכיה האישיים של האם.

דוגמאות לעבודות על אימהות: אימהות וקריירה, חוויית הפרידה של אמהות שילדיהן הוצאו מהבית, בחינת האימהות בקיבוץ הישראלי, האימהות כפי שהיא מצטיירת בסדרת הטלוויזיה סופר-נני.

עבודות בנושא אפליית נשים

אפליית נשים היא מצב חברתי, הקיים בתרבויות רבות, ובו נשים נחשבות לבעלות סטטוס חברתי וכלכלי נמוך בהשוואה לגברים ומידת שליטתן בחייהן ובסביבתן פחותה מזו של הגברים. אפליית הנשים מתבצעת הן בעבודה והן בזכויות המגיעות להן. למשל, הזכות להצביע והזכות להיבחר, שהמדינה האירופאית האחרונה שהעניקה זכות בחירה לנשים הייתה ליכטנשטיין ב-1984 ולפניה שוייץ ב-1971. המדינה הראשונה שהעניקה זכות בחירה לנשים הייתה ניו-זילנד [אך עדיין לא העניקה להן זכות להיבחר]. בישראל זכות הבחירה לנשים הייתה מעוגנת בחוק מרגע הקמתה ב-1948.
בתחילת המאה ה-20 התעוררה התנועה הפמיניסטית, שהציבה את המלחמה באפליית הנשים בראש סדר העדיפויות שלה. כיום, זכויות כגון הזכות ללימודים, לעבודה ולחיים פוליטיים, ניתנות כמובן מאליו לנשים בכל מדינה דמוקרטית, אולם אפליית נשים עדיין קיימת בתחומי חיים רבים.

עבודות אקדמאיות שייכתבו במסגרת לימודי מגדר, היסטוריה, מדעי המדינה, משפטים ובמסגרות לימוד אחרות במדעי החברה והרוח, יכולות לבחון תחומים שונים בהם מופלות נשים או שיש בהם טענות לאפלייה כזו. אפשר גם לכתוב על אפליית נשים בתרבויות השונות במהלך ההיסטוריה, כמו אפליית נשים בתרבות היהודית, בתרבות המוסלמית, בתרבות הנוצרית או בתרבות המזרח; או לבחון תחומים שונים שבהן מופלות נשים כמו מורות במערכת החינוך; לבחון תיאוריה מסוימת העוסקת באפליית נשים ואת יישומה במציאות. דוגמאות לנושאים לעבודות אקדמאיות בנושא אפליית נשים: אפליית נשים בעת קבלה לעבודה, אפליית נשים בעבודה עקב הריון והאיסור עליה, אפליית נשים בשכר, אפליית נשים מורות בקידום לתפקידים ניהוליים במערכות ההוראה.

עבודה לדוגמה שנכתבה בנושא אפליית נשים: תופעת שריון המקומות לנשים בכנסת ברשימות המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת ישראל. שאלת המחקר של העבודה היא מדוע היה צורך במנגנון שריון לנשים? העבודה גם מתמודדת עם שאלת הפרדוקס שיוצר מנגנון השיריון. המבוא לעבודה מתאר את הרקע לנושא בקצרה ואת הנתונים והעובדות בנוגע למנגנון השיריון, וכן את שאלת המחקר שתיבחן בעבודה. בגוף העבודה יוצג המצב של ייצוג הנשים בכנסת ובממשלה בתולדות מדינת ישראל, הגורמים לאפליית הנשים בבחירות לרשימות המפלגתיות, התפתחות מנגנון השיריון, הצגת הטענות בעד ונגד. בפרק הסיכום יוצגו מסקנות העבודה ובמידת האפשר הצעות למחקרים נוספים בנושא. בסוף העבודה, ככל עבודה אקדמאית, תוצג רשימה ביבליוגרפית שתציג את המקורות הספרותיים בנושא שבהם נעשה שימוש בכתיבת העבודה.

אלימות בספורט

אלימות בספורט הוא מונח המתאר ביטויי אלימות פיזיים ולא-פיזיים אשר מתרחשים באירועי ספורט, בין אוהדים של קבוצות יריבות, בין אוהדים לספורטאים ואנשי סגל ולעתים אף בין הספורטאים עצמם. באוגוסט 2008 אושר החוק לאיסור אלימות בספורט, במסגרתו הוקמה המועצה למניעת אלימות בספורט. באתר המועצה ניתן למצוא מידע רב נוסף, בין השאר את תיאור המודל הבריטי להתמודדות עם אלימות בספורט, שפותח לאחר עשרות שנים שבהן הייתה רמת אלימות גבוהה במגרשי הכדורגל של הליגות האנגליות.
ביטויי אלימות כוללים קללות כלפי שחקני הקבוצה היריבה, אוהדיה, או כלפי השופט במשחק, קריאות גזעניות, איומים, יריקות, מכות, זריקות אבנים, השלכת רימוני הלם וחזיזים למגרש ועוד.

העבודות האקדמאיות השונות - במסגרת לימודי סוציולוגיה, קרימינולוגיה וכו' - יכולות לבחון מקרים שונים של אלימות בספורט, במגרשי הכדורגל או הכדורסל או במקומות אחרים. לדוגמה, אסון הילסבורו מאפריל 1989 בשפילד באנגליה, שבו נמחצו למוות 96 אוהדי כדורגל (לקריאה נוספת: היום ששינה את הכדורגל האנגלי, שאול אדר, ואללה!, 1 ביוני 2007.); ברקע שקדם להקמת הוועדה למניעת אלימות בספורט ב-2006; בהחלטות הוועדה (כמו הקמת משטרת אצטדיונים שתטפל באלימות, הגברת נוכחות משטרתית במשחקים רגישים, שיפור התנאים באצטדיונים, פעילויות הסברתיות להגברת מודעות האוהדים למניעת האלימות במגרשים, ועוד ) וביישומן בשטח; באלימות בין שחקנים לעומת אלימות בין אוהדים או של אוהדים; בסיבות לאלימות בספורט; ועוד.

בכתיבת עבודה אקדמאית, סמינריונית או אחרת, בנושא אלימות בספורט, ניתן לבחור מקרה מסוים הקשור לאלימות בספורט, להציג אותו במבוא לעבודה בקצרה ולנסות לקשור אותו למקרים אחרים של אלימות בספורט, ולנתח אותו בגוף העבודה לפי תיאוריות קודמות וחומר תיאורטי נוסף בנושא. כמו כן, מטבע הדברים, יש להציג ברוב העבודות דרכים להתמודדות עם בעיית האלימות בספורט; אלא אם כן שאלת המחקר של העבודה לא נועדה להציג פתרונות כאלה.

עבודה אקדמאית לדוגמה ששמה "תוקפנות בקרב קבוצות: ספורטים – אוהדים", בוחנת את התוקפנות בספורט הן מצד השחקנים והן מצד אוהדי הספורט, תוך ניסיון להבין, כיצד תוקפנותה של כל קבוצה מזינה את תוקפנותה של הקבוצה השנייה, ותוך התייחסות לתופעות האלימות בקרב ספורטאים ואוהדי ספורט ובדיקת הקשר בין אלימות בקרב ספורטאים ואלימות בקרב אוהדים והאם האחת משפיעה על השנייה.

עבודות בנושא אשפוז כפוי

אשפוז כפוי הוא השימוש באמצעים חוקיים לצורך אשפוזו של אדם שלא ברצונו במוסד לבריאות נפש או במחלקה פסיכיאטרית. במדינת ישראל אשפוז כפוי מוסדר בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991.

עבודות אקדמיות בנושא אשפוז כפוי יכולות לעסוק בנושא מהבחינה המשפטית, הרפואית, מהבחינה של זכויות האדם, מהבחינה הפסיכולוגית, ועוד. על פי החוק, לא ניתן לאשפז אדם באשפוז כפוי בטרם בדיקה, אולם ישנן הרבה טענות והרבה סיפורים על מקרים של אנשים שאושפזו בכפייה, ללא כל סיבה מוצדקת, ולאחר שאושפזו זכו ליחס אנושי גרוע ומשפיל. בישראל קיימים מספר ארגונים החושפים ומטפלים בתלונות על הפרות זכויות אדם.

מכיוון שהנושא של זכויות אדם המופרות ע"י פסיכיאטרים, אם באשפוז כפוי ואם במקרים אחרים, נמצא עדיין ב"חיתוליו", ניתן למצוא מקורות ביבליוגרפיים רבים ברשת האינטרנט, בשפה העברית או בשפה האנגלית. כמו כן, בגלל שרוב המקורות האלה יכולים להיות מוטים כנגד הרעיון שבאשפוז כפוי, יש לנסות לשמור על הצגה אובייקטיבית של הנושא בעבודה ככל האפשר.
מקורות מסוג זה הם, לדוגמא:
נביל ג’ראיסי, אלי גרינר, בן-חי קוזניצקי ויעקב מרגולין, אשפוז כפוי של חולי נפש – בין המצוי לרצוי, רפואה ומשפט, גיליון 34, יוני 2006, עמ' 73–83;
אשפוז כפוי של חולי נפש - סקירת המצב המשפטי, אתר איגוד הפסיכיאטרים.

עבודה אקדמאית לדוגמה שנכתבה על נושא האשפוז הכפוי: אשפוז בכפייה והשמירה על זכויות האדם במדינת ישראל – עבודה שמתארת את ניתוח החוק לטיפול בחולי נפש, ההיסטוריה של חקיקתו והביקורת עליו, בדגש על נושא האישפוז בכפייה ושמירת זכויות האדם של חולי הנפש. העבודה כוללת סקירה היסטורית של הרקע לטיפול בחולי נפש, הרקע שהביא לחקיקת החוק לטיפול בחולי נפש, את התיקונים לחוק, את הביקורות על החוק, סטטיסיקות אשפוזים, תפקוד הוועדות הפסיכיאטריות, בחינת זכויות האדם של חולי הנפש, ועוד.

עבודות בנושא אגרות חוב (אג"ח)

איגרת חוב – נייר ערך שהוא תעודת התחייבות לתשלום חוב. בכתיבת העבודות האקדמאיות בנושא אגרות חוב ניתן להבחין בין כמה סוגים של אגרות חוב, לפי כמה סוגי הבחנה: אג"ח בריבית קבועה, אג"ח בריבית משתנה, אג"ח צמודת מדד – לפי אופן החזר החוב וחישוב הריבית; אג"ח ממשלתית, אג"ח קונצרנית (המונפקות ע"י חברות) ואג"ח מוניציפלית – לפי זהות המנפיק; אג"ח מדורגות ואג"ח זבל – לפי יכולת הפרעון.
עבודות אקדמאיות העוסקות בנושא אגרות חוב (אג"ח) ייכתבו לרוב סביב נושא שוק ההון בישראל, שמורכב משוק המניות ומשוק אגרות החוב.

עבודות אקדמאיות לדוגמה על אגרות חוב: התנאים ההכרחיים בכדי להנפיק אג"ח מוניציפלי (איגרות חוב המונפקות על ידי רשויות מקומיות, לרוב לשם מימון פרויקטים חד פעמיים) בישראל; הקשר בין דירוג הסיכון של אג"ח של חברות קונצרניות לתשואתן; שוק האג"ח בישראל בעקבות משבר הסאב-פריים בארה"ב.

ניתן להשוות בין שני סוגי אגרות חוב שונים ולבחון את רמת הסיכון בשתיהן. הצעות אחרות לעבודות אקדמאיות בנושא אגרות חוב: השוואת הסיכון בהשקעה במניות לעומת השקעה באגרות חוב, סוגי אגרות חוב מוניציפליות והבעייתיות בהלוואתן ע"י הרשויות המקומיות, התיקונים שעבר חוק החברות ב-1999 ובמהלכם בוטלה החובה להנפיק אג"ח עם בטוחה, ולו סמלית (שעבוד על נכסים - להבטחת החזר הקרן), דירוג האג"ח בחברות השונות שנעשית בעיקר לפי ובעיקר הערכה של סבירות קבלת הקרן והריבית.

ככל עבודה אקדמאית, עבודה אקדמאית בנושא אגרות חוב תיכתב עפ"י כללי הכתיבה האקדמיים ותכלול שער לעבודה שבו יוצג שם העבודה, שם הקורס, שם המרצה, שם מגיש העבודה ותאריך ההגשה; תוכן עניינים מפורט; מבוא לעבודה שיציג בקצרה את נושא העבודה, שאלת המחקר של העבודה והדרכים לפתרונה; גוף שיכלול פרקים שכל אחד יעסוק בשאלה אחרת של הנושא, וסיכום לעבודה שיציג את המסקנות שעלו מהנתונים שעלו במהלך העבודה ומשאלת המחקר. בסוף העבודה תוצג רשימה ביבליוגרפית של המקורות הספרותיים שנעשה בהם שימוש במהלך כתיבת העבודה.

יום שישי, 30 ביולי 2010

עבודות בנושא ביטחון סוציאלי

ביטחון סוציאלי הוא הגדרה למכלול כלים שנועדו לספק פרנסה לעובד שבתקופות מסוימות לא יכול לעבוד, או לאדם שאינו יכול לעבוד מסיבות שונות (פגוע נפשית או פיזית עד לאובדן כושר עבודה, זקן מדי, וכדו'). בישראל הגוף המרכזי המיישם את הביטחון הסוציאלי לתושבי המדינה הוא המוסד לביטוח לאומי, שמעניק גמלאות לאנשים הזקוקים לכך במקרה של אבטלה, חופשת לידה, נכות, תאונה, דמי פגיעה, נכות או זקנה.

בעת כתיבת עבודות אקדמיות בנושא של ביטחון סוציאלי ניתן להיעזר במידה רבה באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, בו ניתן למצוא נתונים ומאמרים בנושאים שונים. בין הנתונים והמידע שניתן למצוא באתר של המוסד לביטוח לאומי – מידע על הזכאויות השונות (לאימהות יולדות, לחיילים, למובטלים, לנפגעי תאונות עבודה, רכב, או אחרות, לנכים ופנסיונרים), סטטיסטיקות שונות לפי יישובים ועוד, אמנות בינלאומיות בנושא ביטחון סוציאלי, וכן כתב העת ביטחון סוציאלי היוצא לאור מטעם המוסד לביטוח לאומי, ובו מאמרים במגוון נושאים הקשורים במדיניות חברתית, בביטחון סוציאלי, בזכויות חברתיות וברווחה.
מקור ספרותי חשוב אחר שניתן להיעזר בו בכתיבת העבודה הוא הספר "ביטחון סוציאלי בישראל" מאת ג'וני גל (הוצאת מאגנס, 2004). הספר מציג את התפתחות התכניות של אוכלוסיות היעד השונות של מערכת הביטחון הסוציאלי וכן כולל פרק הסוקר את התפתחות מדינת הרווחה בישראל מאז תקופת המנדט ועד לראשית שנות האלפיים.

בכתיבת העבודות האקדמיות השונות ניתן להיעזר גם בסעיפים שבאתר ביטוח לאומי על מנת למצוא נושא ספציפי שעליו יהיה אפשר לכתוב את העבודה. דוגמאות לנושאים כאלה: השוואה בין שני יישובי פריפריה – משני קצוות הארץ, הדרום והצפון (לדוגמה: שלומי מול דימונה); או יישוב או שכונה שרוב תושביה מהמוצא האתיופי לעומת יישוב או שכונה שרוב תושביה הם מהמוצא המרוקאי; זכויות החולים הנפשיים בביטוח הלאומי; ועוד.