עבודות בנושא חוקי יסוד

במדינת ישראל, מטרתם של חוקי היסוד היא ליצור בהדרגתיות חוקה לישראל, ולהוות פרקים בחוקה העתידית שתיווצר. לחוק יסוד יש מעמד גבוה יותר מחוק רגיל, בכך שעל מנת לשנותו או לבטל אותו דרוש רוב מוחלט או מיוחס בכנסת. הגבלה נוספת המעניקה לחוק יסוד מעמד גבוה יותר מרוב רגיל היא פסקת הגבלה, שאומרת שאסור לחוקק חוק הסותר את חוק היסוד.
בהגדרתם, חוקי היסוד הם חוקים שמייצגים ומבטאים את הערכים היסודיים של מדינת ישראל וקובעים את מבנה המשטר, סמכויות השלטון ואת זכויות האדם והאזרח. רוב חוקי היסוד שנחקקו עד עתה עוסקים במשטר ושלטון: חוק יסוד הכנסת, הממשלה, חוק יסוד נשיא המדינה ואחרים. שני חוקי יסוד אחרים, שנחקקו רק ב-1992, הם חוקים שנוגעים לזכויות האדם: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, נחקקו בתחילה כחוקים רגילים, אך לאחר התערבותו של בית המשפט העליון הוכרו באופן רשמי ומעשי כחוקי יסוד. חוקים אלה הובילו במידה רבה למה שנקרא "המהפכה החוקתית".

עבודות אקדמאיות בנושא חוקי היסוד יכולות לעסוק בנושא החוקה לישאל ובסיבות לכך שעדיין לא נוצרה חוקה למדינת ישראל, בטיעוני המתנגדים לחוקה ובטיעוני המצדדים בחוקה. אפשר לכתוב עבודות על אחד מחוקי היסוד ולדון בהשפעתו על המשטר והחברה במדינת ישראל, בהצעות לנוסחים שונים של חוקה, בחוקי יסוד שעדיין לא נחקקו, ועוד.

ככל עבודה, עבודה על חוקי יסוד תיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמאית: תוכן עניינים מסודר, מבוא מפורט שיציג בקצרה את הרקע לנושא, השערת המחקר והדרכים לביסוסה, פרקים שיכללו סקירה ספרותית ואת הנתונים העולים מהמחקר, ולבסוף סיכום שיציג את מסקנות המחקר. כמובן בנוסף לרשימה ביבליוגרפית שבו יוצגו עפ"י כללי כתיבת הביבליוגרפיה, המקורות שבהם נעשה שימוש בזמן כתיבת העבודה.

מקורות בנושא חוקי יסוד לדוגמה:

* אבנון, דן, "ההיבט הלא-דמוקרטי של חוקי היסוד בנושא זכויות האדם, בתוך, בנימין נויברגר (עורך), הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

* אלוני, שולמית, "מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", בתוך, חוברת הקורס "משפט חוקתי", המרכז הבינתחומי הרצליה.

* קליין, קלוד, "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - הערכה נורמטיבית ראשונה", בתוך, בנימין נויברגר (עורך), הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

* בנדור, אריאל, "פגמים בחקיקת חוקי היסוד", בתוך, בנימין נויברגר, עורך , הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות בנושא חוקי יסוד שנכתבו בעבר. דוגמאות לעבודות כאלה: מדינה יהודית דמוקרטית - חוקה וחוקי יסוד; השינויים בחוק המעצרים בעקבות חקיקת חוק יסוד:"כבוד האדם וחירותו"; האם חל שינוי של ממש במידת ההגנה על זכויות האדם בישראל לנוכח חקיקת חוק יסוד?

עבודות בנושא זוגיות

לימודים הנוגעים ליחסי זוגיות הם תחום מחקר חדש יחסית של הפסיכולוגיה החברתית במשך העשורים האחרונים.

זוגיות יכולה להיבחן מהיבטים רבים ועבודות אקדמאיות בנושא הזוגיות, יכולות להיכתב במסגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, סוציולוגיה, קרימינולוגיה. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג כ"אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", אך ישנם סוגי זוגיות אחרת, כמו חברות, ידועים בציבור, יחסים זוגיים הנקראים יחסים פתוחים, יחסים זוגיים עם בני זוג מאותו מין. לזוגיות יש גם משמעויות פורמליות, של קיום חיים משותפים הכוללים לעתים מגורים משותפים וניהול משק בית משותף, אהבה, בילוי משותף, קיום יחסי מין, גידול ילדים לעתים, ועוד גורמים המאפיינים בני זוג.

בסוציולוגיה ניתן לבחון דפוסי נישואין או זוגיות, עקרון המונוגמיה של שני בני זוג, פוליגמיה, בין שלושה אנשים או יותר, ביגמיה המאפיינת נישואים של גבר אחד לשתי נשים, פוליגניה, שהיא נישואין של מספר נשים לאותו גבר, פוליאנדריה – מספר בני-זוג לאשה; ועוד. ניתן גם להבחין בין נישואין אנדוגמיים, של שני אנשים מאותה קבוצה חברתית, לבין נישואין אקסוגמיים, של שני אנשים ממעמד חברתי שונה. בנוסף קיימות הבחנות בין דפוסי משפחה, דפוסי מגורים של הזוג, דפוסי סמכות, דפוסי ייחוס ועוד.

בפסיכולוגיה החברתית קיימות תיאוריות שונות בנוגע לסוגי האהבה הזוגית, מרכיביה ומניעיה – בין התיאורטיקנים ניתן לציין את איליין הטפילד שחילקה את האהבה לשני סוגים ראשיים – אהבת חברים ואהבה לוהטת; רוברט סטנרברג שפיתח את מודל המשולש של האהבה; תומפסון והנדריק שחילקו את האהבה לכמה סוגים נוספים, כמו אהבת משחק, אהבה רכושנית, אהבה לוגית, אהבה ללא אני.

גם אם העבודות האקדמאיות נכתבות במסגרת לימודי סוציולוגיה וגם אם במסגרת לימודי פסיכולוגיה חברתית, תיאוריות אלה והמקורות הספרותיים שבהם הן מופיעות, חשובות מאוד לביסוס העבודה הנכתבת ולהצגת המחקר הקיים. בין יתר המקורות, ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות שנכתבו בנושא זוגיות. דוגמה לעבודה כזו היא בחינת מידת המוכנות לחיי זוגיות כפי שהתפתחה מהילדות ומתהליכי הסוציאליזציה שהשפיעו על כך. עבודה אחרת דנה בזוגיות ברמות שונות של מוסד הנישואין ומתבססת על מחקר שנעשה על תשעה מקרים.

עבודות בנושא חוק השבות

חוק השבות שנחקק ב-1950, מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה ובהתאם לחוק האזרחות הישראלי תעודת עולה מזכה באזרחות ישראלית. בשנת 1970 שונה החוק ולפיו זכאי לעלות גם "מי שאחד מסביו היה יהודי, מי שבן זוגו הוא יהודי או מי שבן זוגו הוא בנו או נכדו של יהודי, להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון."

עד היום נושא חוק השבות נמצא במחלוקת מכיוון שהוא סובב סביב השאלה מיהו יהודי, וההגדרה שהייתה בחוק לא הייתה ברורה מספיק והותירה את המחלוקת בעינה, משום שעיקר המחלוקת נגעה לשאלה למי נתונה סמכות הגיור. מחלוקת נוספת שהתעוררה בעקבות חוק השבות נבעה מהטענה כי חוק השבות הוא למעשה חוק מפלה, ויוצר אי שוויון בין אזרחיה היהודים של מדינת ישראל לאזרחיה הערבים, ע"י כך שהוא מעניק יתרון ברור ליהודים.

בעבודות אקדמיות בנושא חוק השבות ניתן לעסוק בשאלת 'מיהו יהודי' או בטענת האי שוויון שהוא גורם, לכאורה. ניתן ללבחון מקרים ספציפיים הנוגעים לחוק השבות, כמו המקרים של יוצאי ברה"מ לשעבר שאינם יהודים לפי ההלכה ושעלו למדינת ישראל בשנות ה-90, או בני שבט הפלאשמורה מאתיופיה.

ניתן כמובן להתייחס בעבודות, סמינריוניות או אחרות, לבעייתיות של חוק השבות מול זכות השיבה הפלשתינאית ואי השוויון לכאורה שנוצר, או להגדרות בעייתיות אחרות של החוק, מבחינת קיומו כחוק יסוד, ועוד בעיות והיבטים.

מקורות בהם ניתן להיעזר בכתיבת העבודה:
חוק השבות, זכויות הגירה וגבולותיהן מאת נעמה כרמי, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב;
שולחן עגול: חוק השבות;
מ' קורינאלדי, חידת הזהות היהודית - חוק השבות הלכה למעשה, נבו הוצאה לאור בע"מ, 2001.

המקורות הביבליוגרפיים חשובים על מנת שייצרו רקע לעבודה ויוכלו באופן חלקי לתת מענה לשאלות והנחות המחקר שבעבודה. שאלת המחקר תוצג במבוא לעבודה ותנסה לשאול משהו חדש על נושא העבודה, וע"י מענה בפרקי העבודה שבאים לאחר המבוא, תוך הסתמכות וביסוס מהמקורות הביבליוגרפיים וממחקר שטח, אם נעשה, ליצור מסקנות שיוגשו בסיכום לעבודה.

עבודות בנושא חינוך גופני

חינוך גופני הוא פעילות חינוכית שנועדה לעודד את הפעילות הגופנית. במסגרת הפעילות של החינוך הגופני עוסקים התלמידים בהתעמלות וספורט ויכולתם בתחומים אלה נבחנת על ידי המורים לחינוך הגופני. במסגרת לימודי חינוך גופני מועברים שיעורים המעניקים ללומדים אותם מידע הקשור בהעברת עקרונות החינוך הגופני לתלמידים ומידע העוזר להם להתמחות ככל הניתן בנושאים הקשורים לספורט, חינוך גופני וכך להתמקצע ככל הניתן בתחום. בתוכנית הלימודים במקצוע גם נושאים כגון תזונה נכונה ואנטומיה בסיסית. השיעורים העיוניים אינם מקובלים בכל בתי הספר, אך הם חשובים ללומדים את התחום.



עבודות אקדמאיות, סמינריוניות או אחרות, בנושא חינוך גופני יכולות להיכתב על נושאים כמו מדעי גוף האדם והבריאות, טיפוח יציבה (ליקויי יציבה - אבחון וטיפול, אנטומיה פונקציונאלית ויציבה ועוד), פעילות גופנית לגיל הרך (התפתחות מוטורית, תנועה, חשיבה ויצירה בגיל הרך, מוזיקה לתנועה לגיל הרך) פעילות גופנית לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים (הידרותרפיה, ספורט טיפולי, תקינות וחריגות בתנועה והתפתחות), מניעת פציעות ופגיעות, פעילות גופנית בגיל הזקנה, פיזיולוגיה של המאמץ, פסיכולוגיה של חינוך גופני וספורט, פעילות גופנית ובריאות הילד ועוד. בנוסף לאלה ניתן לעסוק בנושאים ניהוליים הקשורים לחינוך גופני כמו הקניית יסודות בארגון מפעלי ספורט וחנ"ג בבתי ספר, ניהול ואימון בספורט, מודל מנהיגות בחינוך הגופני ובספורט ועוד.


מקורות ביבליוגרפיים בנושא חינוך גופני יכולים להיות ספרים, מאמרים ומחקרים, דוחות וכו'. כמו כן ניתן להיעזר במקורות מרשת האינטרנט, כמו אתר משרד החינוך והספורט; מאמרים בנושא חינוך גופני, לדוגמה: חינוך גופני לילדים עם אוטיזם. אפשר גם להיעזר בעבודות מוכנות בנושא, לדוגמה:  חינוך גופני בגני ילדים- הלכה למעשה; הנעת מורים לחינוך גופני המרכזים את פרויקט כיתות הספורט בחטיבת ביניים במרכז הארץ; השפעת החינוך הגופני על דימוי הגוף של ילד מפגר; תרומתו של החינוך הגופני לקהילתיות ביה"ס.

עבודות בנושא זיהום (סביבתי)

האסון האקולוגי שאירע בהונגריה בתחילת אוקטובר 2010 כתוצאה מפריצת מאגר של פסולת רעילה במפעל אלומיניום, הוא דוגמא עדכנית לסכנות של זיהום סביבתי.
זיהומים סביבתיים נגרמים לרוב בגלל פעולות האדם. אפשר לחלק את הזיהומים לסוגים של זיהום מקומי, כמו השלכת פסולת באזור מסוים, זיהום מקורות המים באזור מסוים, או זיהום גלובלי, כמו פליטת עשן וחומרים נוספים הגורמים לתופעת ההתחממות הגלובלית. הפרדה נוספת נעשית בין זיהום שנעשה באופן אישי לבין זיהום הנעשה באופן מסחרי – כלומר בין אנשים יחידים המזהמים את סביבתם לבין זיהום שנעשה ע"י מפעלים וחברות גדולות.

הזיהומים הסביבתיים מתחלקים גם לפי סוג הזיהום: זיהום אוויר, זיהום מי תהום, זיהום מים, זיהום הקרקע, וכו'.

עבודות אקדמאיות שיעסקו בנושאי זיהום יכולות להתייחס לאחת מן ההשפעות וההשלכות שיש לזיהומים השונים – אקולוגית או בריאותית, אנושית וחברתית, פוליטית או כלכלית. ניתן גם להתייחס לחוק הישראלי והבין-לאומי בנושא.

מבחינה אקולוגית, ניתן לעסוק בהשלכות שיש לזיהום משאבי טבע כמו מים, אדמה וכד', על בעלי החיים ועל הצומח. מבחינה בריאותית, ניתן לכתוב לדוגמה על ההשפעות שיש לפליטת עשן וחומרים מסוכנים אחרים ממפעלי תעשייה על בריאותם של האזרחים שמתגוררים באזורים הסמוכים למפעלים כאלה, תוך התייחסות לקושי בהוכחת הקשר בין זיהום לתחלואה. מבחינה פוליטית וכלכלית ניתן לעסוק בהיבטים פוליטיים כמו מדיניותו של האיחוד האירופי בנושא לעומת מדיניותה של ארה"ב, והיבטים כלכליים של מדיניות של איכות סביבה (כלכלה ירוקה).

ככל עבודה, עבודות אקדמאיות בנושא זיהום ייכתבו על פי כללי הכתיבה האקדמאיים, תוך שימוש במקורות ביבליוגרפיים. מקורות אלה ניתן לאתר באמצעות הספריות האוניברסיטאיות, אך גם ברשת האינטרנט ניתן למצוא מקורות רבים שהם מהימנים ומקצועיים. באתר המשרד לאיכות הסביבה קיים חומר רב בנושאים של איכות הסביבה וזיהום. מקומות נוספים בהם ניתן למצוא מידע הם אתרים של עמותות סביבתיות שונות כמו לדוגמה אדם, טבע ודין.

מקור מידע נוסף ומועיל הן עבודות מוכנות שנכתבו בנושא זיהום.

ילדים בסיכון

המושג 'ילדים בסיכון' הוא הגדרה כוללת לילדים אשר נמצאים תחת התעללות פיזית, מינית, נפשית או רגשית, או אשר נמצאים במצב של הזנחה פיזית, חינוכית ורגשית, ילדים אשר עלולים להדרדר לפשע, החיים במשפחה או סביבה המסוכנת להם, או אשר חווים בעיות התנהגותיות ו/או רגשיות.

בישראל קיימים גופים שונים וזכויות בחוק שמטרתם לפעול לטובת ילדים בסיכון, כמו ג'וינט ישראל, שפועל באמצעות עמותת אשלים שפועלת במשותף עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים. בנוסף, המדינה תומכת בגופים ועמותות הפועלים למען ילדים בסיכון באמצעות הקרן לפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון; ומשרד הרווחה תומך בהפעלתם של מעוני יום, משפחתונים, פנימיות, קציני מבחן ועוד. בין העמותות השונות ניתן לציין גם את אל"י, אגודה לטיפול בילדים הפועלת משנת 1979, ואת העמותה לילדים בסיכון שהוקמה ב-1990.
אחד הנושאים שמעסיקים את אלה הפועלים למען ילדים בסיכון, ובעיקר מדובר בעובדים סוציאלים, הוא שאלת הוצאת הילדים מהבית, או השארתם בבית תוך פיקוח, תוך התחשבות בשאלות של מה מסכן את הילד יותר. יתרה מכך, ההחלטה להוציא את הילד מהבית למסגרת מוסדית נתונה לביקורת חברתית וציבורית.

עבודות אקדמיות בנושא ילדים בסיכון (עבודות קורס, עבודות פרו"ס, עבודות סמינריון), יכולות לעסוק בדילמה שצוינה לעיל של הוצאת הילדים מהבית, או על אחד מתתי הנושאים שעוסקים בילדים בסיכון: אלימות במשפחה, גילוי עריות והתעללות מינית, חינוך מיוחד, הפרעות אכילה בקרב ילדים, ועוד.

בעבודות ניתן לבחור ולנתח מקרה פרטני שממנו יהיה לעשות עבודת מחקר בנושא, תוך התייחסות כמובן לתיאוריות ומקורות ביבליוגרפיים אשר יהוו רקע ובסיס לעבודה. כמו כן, כמו כל עבודה אקדמית, על עבודה בנושא ילדים בסיכון להיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמית, ולכלול תוכן עניינים מסודר, מבוא מפורט, גוף עבודה מסודר, ציון מראי מקום, סיכום ורשימה ביבליוגרפית.

עבודות בנושא גיור

הוויכוח על הגיור בישראל ליווה את המדינה מאז הקמתה, כשבחוק השבות נקבע כי "כל יהודי זכאי לעלות למדינה", הועלתה השאלה מיהו יהודי ולאחר דיון הוחלט שיהודי ייקבע כ"מי שנולד לאם יהודייה ולא בן דת אחרת, או שנתגייר כהלכה", כאשר שאלת הגיור כהלכה לא נקבעה.

העיסוק האקדמי בנושא הגיור עשוי להיות מן הפן של סוציולוגיה של החברה הישראלית וזרמים ביהודת, מן הפן של מדע המדינה ושאלות יסוד בנושא הדמוקרטיה הישראלית או מן הפן המשפטי של חוק השבות ומשמעויותיו המשפטיות. כך, בעבודות אשר יעסקו בנושא הגיור, ניתן להתייחס בין השאר למחלוקת בין היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית לבין היהדות האורתודכסית על שאלת הגיור, בנושא מהו גיור כהלכה והחוק בעניין.

נושא אותו ניתן לבחון בעבודות על גיור הוא שאלת הגיור של העולים מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה. העלייה הגדולה בשנות ה-90 של יהודים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, כללה גם כאלה שלא היו יהודים לפי ההלכה. מאז, המחלוקת בין הגישה הרפורמית והקונסרבטיבית לבין הגישה האורתודכסית החריפה, כאשר חלק מהעולים פנו לגיור קונסרבטיבי או רפורמי ואף ב-2002 נקבע על ידי בג"צ שיוכרו גם גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בישראל ישנם מכוני גיור רבים המכינים את המתגיירים החדשים לחיי היהדות.

בכתיבת העבודות יש להיעזר במקורות ביבליוגרפיים על מנת לבסס את שאלת המחקר וכדי לבנות את המחקר על סמך נתונים קודמים ומחקרים קודמים שנעשו בנושא הגיור. ניתן למצוא רשימה של ספרים ומאמרים בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל וכן ניתן להיעזר במקורות ברשת האינטרנט, לדוגמה:
• יאיר שלג, יהודים שלא כהלכה: על סוגיית העולים הלא-יהודים בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2004.
• צבי זוהר, אחים מלידה – אנחנו והגֵרים, ספטמבר 2008, דעות באתר [נאמני תורה ועבודה].

חזרה בתשובה

חזרה בתשובה היא כינוי לתהליך שבו אדם יהודי-חילוני משנה את אמונותיו ואורח חייו והופך דתי. התהליך ההפוך לחזרה בתשובה הוא חזרה בשאלה, שבו אדם דתי נעשה חילוני.

המחקר בנושא החזרה בתשובה נעדה בשלושה תחומים עיקריים: פסיכולוגיים, סוציולוגיים ופוליטיים. המחקר הפסיכולוגי מתמקד בגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים שמניעים את החוזרים בתשובה לעשות כן. מבחינה סוציולוגית, ייבחנו היבטים של החזרה בתשובה בהקשר הכללי של התפקידים החברתיים של הדת, למשל בהקשר של לכידות חברתית (דורקהיים). המחקר הפוליטי מנסה לקשור את תופעת החוזרים בתשובה והחזרה בתשובה לביטויים פוליטיים כמו דפוסי הצבעה, המפלגות הדתיות, עמדות כלפי היבטים פוליטיים שונים בחיי החברה והמדינה וכו'.

עבודות סמינריוניות בנושא חזרה בתשובה יכולות לעסוק הן בחוזרים בתשובה עצמם והן בתופעת ההחזרה בתשובה והמחזירים בתשובה (כמו אמנון יצחק, חסידי נחמן מאומן ועוד). העבודות האקדמאיות השונות יכולות להיכתב על הסיבות שמניעות את החוזרים בתשובה לעשות כן, על שיטות ההחזרה בתשובה, על סוגי אוכלוסייה שונים של החוזרים בתשובה (כמו אסירים, תושבי שכונות מצוקה, מטיילים שחזרו מהודו, חזרה בתשובה בעקבות נישואין וכד'), על המתנגדים לתופעת החזרה בתשובה והפועלים נגדה ובעד עידוד יציאה בשאלה, כמו מפלגת שינוי לשעבר, עמותת דעת אמת, עמותת חופש ועוד.


מטבע הדברים, רוב המידע שמופיע ברשת האינטרנט על חזרה בתשובה, הן מצד התומכים בה והן מצד המתנגדים לה, הוא סובייקטיבי, לכן יש לנקוט משנה זהירות בבחירת המידע שעליו תתבסס העבודה האקדמית. ניתן להיעזר בספרים ומאמרים שנכתבו על תופעת החזרה בתשובה, לדוגמה: החזרה בתשובה וזהויות דתיות חדשות בישראל בתחילת שנות האלפיים, יהודה גודמן, המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר, 2002; סוציו-דרמה ב"תנועת התשובה": חקירה אתנוגרפית על אודות הכנסים של הרב אמנון יצחק, מבט אל הקהל, אסף שרעבי, 2004, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר אילן.
קניית עבודות מוכנות היא דרך נוספת של איסוף מידע. מעבודות כאלה ניתן לדלולת רעיונות, מקורות ביבליוגרפיים וכד'.
העבודות עשויות להיות תיאורטיות עיוניות שעיקרן הוא עיון במקורות קיימים, או מחקריות, כלומר שייערך המסגרתן מחקר עצמאי מקורי. את המחקר אפשר לבצע באמצעות נתונים סטטיסטיים שונים, ראיונות, סקרים, שאלונים, תצפיות ועוד, כאשר הנתונים ייאספו בצורה מסודרת ומקובלת, על מנת שיהיה ניתן להשתמש בהם במסודר בעת כתיבת העבודה וניתוח הנתונים והעובדות.


עבודות לדוגמא: בחינת מניעיהם של אנשים החוזרים בתשובה, החזרה בתשובה - הרב אמנון יצחק; חזרה בתשובה אצל אסירים.

עבודות בנושא גן הילדים

גן ילדים הוא המקום הראשון שאליו הולכים ילדים כדי לקבל חינוך רשמי. הלמידה בגן נעשית באמצעות כלים לימודיים כמו ציור, שמיעה וראייה חזותית של סיפורים, מוזיקה, תכניות טלוויזיה, משחק, לעתים מיומנויות של כתיבה וקריאה, ובאמצעות מפגש חברתי עם שאר ילדי גן הילדים והגננות. באמצעות פעילויות אלה, לומדים הילדים ורוכשים כלים חברתיים ונורמות חברתיות כמו משמעת, משחק קבוצתי, הקשבה, נתינה, שיתוף וכלים של אוריינות ושפה (סוציאליזציה).

עבודות אקדמאיות שיעסקו בנושא גן ילדים, במסגרת לימודי חינוך, חינוך מיוחד, או פסיכולוגיה חינוכית, יכולות לעסוק במגוון נושאים: התפתחותו של הילד בגן הילדים מהיבטים שונים; שילוב קבוצות ילדים שונות באותו גן והאינטראקציה ביניהן, כמו ילדים של יוצאי אתיופיה ויוצאי רוסיה, ילדי דתיים עם חילוניים וכד'; מעורבות של אנשי המקצוע בגן; אלימות בין ילדים בגן הילדים; אלימות או הטרדה שעלולים לקרות מצד הצוות המקצועי בגן הילדים, ועוד.

עבודה אקדמית, בין אם מדובר בעבודת סיכום קורס ובין אם זו עבודת סמינר או עבודת תזה, יכולה להיות עבודה תיאורטית בלבד או עבודה שיש בה תיאוריה ויישום. בכל מקרה, ייעשה שימוש במקורות ביבליוגרפיים שנכתבו בנושא של גן ילדים. בעבודה יישומית, הפרק התיאורטי יסכם את 'מצב המחקר', כלומר אלו מחקרים נעשו בנושא העבודה עד היום ומה היו מסקנותיהם, ולאחר מכן יובא פרק מחקר שביצע כותב העבודה. לדוג', מחקר שבוצע באמצעות תצפיות בגן רב תרבותי. בעבודה כזו, פרק הדיון והסיכום יקשר בין מסקנות ממחקרים קודמים לבין מסקנות המחקר שבוצע בעבודה.

עבודות אקדמיות לדוגמה: שילובם של ילדים דתיים בגן ממלכתי רגיל; שילוב ילדים היפראקטיביים בגן הרגיל; חינוך גופני בגני ילדים; חשיבות שולחנות היצירה להתפתחות הילד בגן הילדים; ציון יום הכיפורים בגן הילדים; עמדות הורים בנוגע לחינוך האנטרופוסופי.

עבודות על בריאות הנפש

בריאות הנפש הוא מונח כולל לכל הקשור באיכות המצב הנפשי, בהפרעות נפשיות, באיכות החיים הנפשיים ועוד. בישראל קיימים שירותי בריאות הנפש שמטרתם לתת מענה מניעתי, טיפולי ושיקומי לאנשים המתמודדים עם בעיה נפשית. משרד הבריאות מפעיל כ-55 מרפאות ציבוריות המעניקות טיפולים נפשיים במימון המדינה וכן מספר בתי חולים לבריאות הנפש ביניהם גהה ואברבאנל. באתר משרד הבריאות ניתן למצוא רשימה של השירותים בבריאות הנפש. בנוסף קופות החולים השונות מפעילות שירותים של רפואה משלימה, ובחלק מבתי החולים קיימות מחלקות התנדבותיות המציעות שירותים של רפואה משלימה.

בעבודות אקדמיות בתחום בריאות הנפש (עבודות גמר קורס, עבודות פרו"ס, סמינריון וכו'), ניתן לעסוק הן בפן הנפשי או הסיעודי, או בפן המבני והמערכתי של מערכות בריאות הנפש בארץ ובעולם. במילים אחרות, ניתן להתמקד בחולה ובמחלה, או לעסוק בסביבה החיצונית של החולה (משפחה, חברה, מערכות מוסדיות כמו בתי"ח, מערכת המשפט).

בהיבט הרפואי, עבודות יכולות לעסוק במחלות נפש שונות, הגורמים להן, סימפטומים ודרכי טיפול. לדוגמא, הפרעות אכילה בקרב מתבגרים, סכיזופרניה ופרנויה, דיכאון וכו'. במסגרת זו תתואר המחלה והסימפטומים שלה וייבחנו דרכי טיפול על פי גישות טיפוליות שונות, כמו כמודל המשימתי, התיאוריה הפסיכודינמית ועוד ועוד. בעבודות כמו עבודות פרקטיקום או עבודות יישומיות, יוצג מקרה אמיתי ותיאור של הטיפול, כל זאת בהתאם למסגרות התיאורטיות.

בהיבט החיצוני, ניתן לעסוק בעבודות בהתמודדות של המשפחה והסביבה הקרובה עם מחלת נפש של אחד מבני המשפחה. לדוגמא: התמודדות של ילדים להורים חולי נפש מבחינה רגשית, משפחתית וחברתית; בחינת נושא שילובם של חולי נפש בקהילה ותפקידם של הגורמים הרפואיים והחברתיים השונים; או מדיניות משרד הבריאות כלפי חולי נפש כרוניים מאושפזים-התייחסות לאספקט השיקומי והסדר בדיור בקהילה.


הנושא יכול להיכלל גם בתחום המשפט, ובמסגרתו ניתן לבחון נושא כמו אשפוז בכפיה של חולי נפש, או נושא האחריות הפלילית במקרים של חולי נפש.

בעת כתיבת העבודה ניתן גם להיעזר באתרי אינטרנט שונים בתחום ואף בעבודות מוכנות, בין השאר בתחום בריאות הנפש. גם מקורות ביבליוגרפיים לעבודה ניתן לאתר באמצעות האינטרנט.

חרדים

היהודים החרדים מבדילים עצמם משאר היהודים הדתיים בהקפדה יתרה על שמירת המצוות ובאופני התנהגות, לבוש ואופנים נוספים. לפי סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנערך ב-2009, 8% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל (מגיל 20 ומעלה) מגדירים את עצמם כ"חרדים". האוכלוסיה החרדית בישראל נמנעת לרוב מלשרת בצה"ל, יש בקרבה שיעורי אבטלה גבוהים, הם מתאפיינים בשיעור ילודה גבוה, נישואים בגיל צעיר יחסית, מגורים בדלניים והצבעה פוליטית למפלגות ייחודיות כמו יהדות התורה וש"ס.

עבודות אקדמאיות (עבודות קורס, עבודות סמינריוניות וכד') שבהן תהיה התייחסות למגזר זה יכולות לבחון היבטים שונים: סוציולוגיים-דמוגרפיים (לדוג', היחס לנשים, לבוש), פוליטיים (דפוסי הצבעה, שירות בצה"ל), גיאוגרפיים, תקשורתיים, ואף עסקיים (שיווק למגזר החרדי, לדוגמא).

על עבודה אקדמית לכלול מבוא ובו הרקע לנושא, הצגת שאלת המחקר, גוף העבודה שיסקור חומר תיאורטי שנכתב על האוכלוסיה החרדית, לפי ספרים, מאמרים, כתבות עיתונות ועוד. בסיכום יש לסכם את העבודה ולהציג את המסקנות שעלו משאלת המחקר והנתונים.
חומר תיאורטי ומקורות ביבליוגרפיים שיהוו רקע לנושא העבודה ובסיס להשערת המחקר המוצגת בעבודה, ניתן לאתר באמצעות מאגרי ספריות, כמו הקטלוג המאוחד לספריות בישראל, או באמצעות רשת האינטרנט. באינטרנט ניתן למצוא מקורות מקצועיים ובנושא החרדים והמגזר החרדי ניתן למצוא מקורות מוסמכים מאתרים ממשלתיים ודומים, לדוגמה: שיטות לזיהוי ואפיון כמותי של המגזר החרדי, חגי לוין ורוני הכהן, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, יולי 2010; המגזר החרדי בישראל, העצמה תוך שילוב בתעסוקה, חגי לוין, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, מרץ 2009; תוכנית התמ"ת לשילוב חרדים בשוק העבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מאי 2010; חדירת האינטרנט לחברה הדתית והחרדית (חששות, בעיות, פתרונות), גבריאל רוונה, אתר צוהר, 2007. ניתן גם להיעזר בכתבות עיתונות וראוי לציון הוא הפורטל בחדרי חרדים הכולל כתבות וידיעות חדשותיות הנוגעות לעולם החרדי ולעולם החילוני מהעיניים של האוכלוסייה החרדית.

ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות שנכתבו על חרדים ולמצוא ביניהן נושאים רבים ומעניינים אחרים למחקר כמו: כוונות קניה במגזר החרדי, סכסוכי שכנות בין דתיים\חרדים לחילוניים, יחסה של העיתונות הפרשנית הכתובה לאדם הדתי-חרדי מהקמת המדינה ועד סוף שנות התשעים, ועוד.

דת וטרור

בעידן המודרני, לאחר הופעת הלאומיות, הופיע הטרור בצורה של אנרכיזם, מהפכנות ולאום, אבל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל להופיע טרור שמושפע ומכוון יותר ויותר על ידי דת. הדת לפעמים משולבת עם השפעות אחרות, כמו לאום והמאבק להגדרה עצמית ולפעמים הוא בשם הדת בלבד. ברוס הופמן, מנהל המרכז ללימודי שלום וביטחון בבית הספר וולש לשירות החוץ באוניברסיטת ג'ורג'טאון וחוקר את תופעת הטרור, אפיין את הטרור הדתי המודרני בשלוש תכונות: הטרוריסטים מוכרחים להשתמש בדת על מנת להצדיק את מעשי הטרור; אנשים מנהיגותיים מוכרחים להיות בתפקידי המפתח; דימויים אפוקליפטיים של חורבן נתפסים ע"י הטרוריסטים כמשמעותיים להגדרת מהות הטרור הדתי.


עבודות אקדמאיות אשר יעסקו בנושא דת וטרור (במסגרת לימודי מדעי המדינה או קרימינולוגיה), עשויות לעסוק בהשוואה בין ארגון טרור הפועל על פי הדת לבין ארגון טרור שפעלותיו נובעות מהשפעות אחרות, בטרור דתי של דתות שונות (כמו טרור מוסלמי, טרור הינדי, טרור נוצרי, יפני ואף יהודי) ובהשפעה וקשר שלהם ללאום, על ההשפעה של הטרור הדתי על העולם העכשווי והמשמעויות הנלוות לכך; ועוד.
אם מדובר בעבודה בתחום של קרימינולוגיה, הרי שהנושא ייבחן בהתאם לתיאוריות קרימינולוגיות, ואם מדובר בעבודה בתחום של מדעי המדינה ויחב"ל, ייבחן הנושא בהקשר של תיאוריות בתחום, לדוגמא, הניגוד בין טרור דתי לבין המדינה הדמוקרטית.

על מנת להבין איך עבודה אקדמאית צריכה להיראות ועל מנת לשאוב רעיונות אחרים, ניתן להיעזר בדוגמאות של עבודות מוכנות שנכתבו בנושא דת וטרור במטרה לכתוב עבודה חדשה שתדון בנושא מזווית אחרת, או עבודה שתפתח את הרעיונות. לדוגמא, ניתן למצוא עבודות בנושא הפעילות של המחתרת היהודית בשטחי יהודה ושומרון בתחילת שנות ה-80 במדינה; סקירת הכת היפנית "האמת הצרופה" וניסיון לבדוק מה הניע אותה לעבור לטרור ומה מקומה של התרבות היפנית בפעילות הכת; תנועות החמאס והג'יאהד האיסלאמי - סקירת הפעילות, האידיאולוגיה, הביצוע והאישים בתנועות אלה. בדיקה האם תנועות אלו עומדות בהגדרת ארגון טרור.

המקורות לעבודות בנושא דת וטרור עשויים להיות מגוונים ולכלול ספרים, מאמרים, דוחות ממשלתיים, ידיות וכתבות עיתונאיות וכד'. 

עבודות אקדמאיות על תומס ג'פרסון

תומס ג'פרסון היה וממייסדי העצמאות של ונשיאה השלישי בין השנים 1801 ל-1809. היה ידוע גם בעמדותיו האמביוולנטיות בנוגע לשחורים ולהפסקת העבדות, בדיעותיו כלפי הדת, החירות והאינדיבידואליזם, חופש ושוויון, זכויות למיעוטים וחינוך לכל. פרט לתפקידו כנשיא וכמנסח מגילת העצמאות של ארה"ב היה מעורב בדמוקרטיה ובעצמאות האמריקנית ועד מותו וכיהן, בין השאר, כשגריר ארה"ב בצרפת, שר בקבינט או סגן נשיא.

עבודות אקדמאיות שיעסקו בדמותו של ג'פרסון יהיו לרוב עבודות בתחום ההיסטוריה. בעבודות אלה ניתן לעסוק, למשל, בעמדתו של ג'פרסון כלפי הדת וכיצד בא הדבר לידי ביטוי בפעילותו הפוליטית, ובתוך כך להתייחס לעקרון הפרדת הדת מהמדינה. כן ניתן לבחון את הניגוד בין אידיאולוגיית החירות בה דגל לבין יחסו הגזעני לשחורים והעובדה שהעסיק עבדים למרות שהיה פעיל במאבק לשחרורם.
נושאים נוספים: היריבות שלו עם ג'ון אדמס, ראש המפלגה הפדרליסטית; ההשפעה שהייתה למהפכה הצרפתית שהתרחשה בזמן כהונתו כשגריר ארה"ב בצרפת, מקומו כמנסח מגילת העצמאות של ארה"ב, יחסי החוץ בזמן כהונתו כנשיא עם צרפת ובריטניה, וכו'.

תהא העבודה אשר תהא, עליה להסתמך על מקורות ביבליוגרפיים. מקורות אלה עשויים להיות ספרים ומאמרים - הן של ג'פרסון עצמו והן כאלה שנכתבו עליו. ניתן כמובן להיעזר במכתבים וכתבים אחרים שלו. מקורות מסוג זה ניתן למצוא בספר של גיורא קולקה, "תומס ג'פרסון איש רנסנס אמריקני בעולם של מהפכה-דיוקן חיים ומכתבים", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
מקורות נוספים:
- הדמוקרט המהפכני : ספר תומס ג’פרסון - מעצב דמותה של הדמוקרטיה האמריקאית.

- Thomas Jefferson : author of America / by Christopher Hitchens

בכל מקרה, לפני תחילת הכתיבה, רצוי להיוועץ במרצה או במנחה הקורס. ניתן להיעזר גם בעבודות מוכנות שנכתבו על תומס ג'פרסון. עבודות כאלה ניתן להשיג באמצעות מאגרי מידע אינטרנטיים.

עבודות בנושא האישה הערבייה

מצבן הייחודי של הנשים במגזר הערבי נובע מהשתייכותן הכפולה: לאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מחד, ולמעמדן המגדרי מאידך. עובדה זו משפיעה גם על כניסתן ומעמדן בשוק העבודה, וגם על אחוזי הלא- מועסקות מתוך הנשים השייכות לכוח העבודה (רחל ורצברג, אבטלת נשים במגזר הערבי, מרכז מחקר ומידע של הכנסת, מאי 2001).
הנשים הערביות בישראל (ובעולם) נתקלות בקשיים הנובעים מהתנגשות בין המודרניזציה שבעולם המודרני שבה הן נתקלות כשהן יוצאות לעבודה או לחיפוש אחר עבודה או נתקלות בעולם החיצוני באמצעות התקשורת (טלוויזיה), לבין הערכים המסורתיים.

נושא האשה הערביה יכול להיות נדון בעבודות מהיבטים שונים במסגרת לימודי מגדר, סוציולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה  ועוד. נושאים בהם ניתן לעסוק בעבודות אקדמיות במסגרת נושא זה יכולים להיות: השתתפותן של נשים ערביות בכח העבודה וחלקן במשק הישראלי; ההשתתפות הפוליטית ודפוסי ההצבעה של נשים ערביות בישראל; מעמד האישה בחברה הערבית בישראל ובעולם (במעגל המשפחתי, החברתי, הפוליטי וכו'); תמורות בעמדות של נשים ערביות ביחס למעמדן והגורמים לכך; רצח נשים על רקע "כבוד המשפחה"; מצב הנשים בישראל בראי האבטלה והתעסוקה והשוואה בין המגזר היהודי למגזר הערבי; וכו'.

מקורות ביבליוגרפיים בנושא זה, בהם ניתן לעשות שימוש בכתיבת העבודה:
אבתיסאם אברהים וברהם איריס, "האישה הערבייה בעבודה" מתוך נשים הכוח העולה: קידום נשים בעבודה וניפוץ "תקרת הזכוכית", עורכת ענת מאור, 1997;
מנסור ערביה, 1999, נשים ערביות בישראל בעידן הכלכלה המתקדמת: לאן מובילה אותן הכשרתן המקצועית והאקדמית? מתוך: שוויון לנשים במדינת הרווחה הישראלית- יום עיון שהתקיים בתל- אביב , דצמבר 1998;
ע'אנם, ה. (2005), "הערכים התרבותיים והאישה". עמדות בנוגע למעמדה וזכויותיה של האישה הפלסטינית בישראל, פרק שלישי, עמ' 121 – 156;
נשים ערביות בשוק העבודה, עולא שתייוי, נשים לתקציב הוגן, פברואר 2008.

עבודות בנושא יחסי ציבור

תחום יחסי הציבור נלמד במסגרות אקדמיות של לימודי מנהל עסקים ושיווק או במסגרות עצמאיות כקורסים (לדוג', "דוברות ויחסי ציבור"). עבודות אקדמיות בנושא יחסי ציבור יעסקו לרוב בתכניות יחסי הציבור של חברה או מוסד כלשהם וינתחו אותן לפי מודלים של יחסי ציבור, עיצוב תדמית חיובית וההשפעה של התכנית על קהל היעד. בעבודות ניתן גם להתייחס להתמודדות בזמן ניהול משבר. 

מרכיב חשוב ביחסי ציבור הוא פילוח קהלי יעד, ובדיקה לאילו קהלים יכול להיות מתאים המוצר או הקונספט שעליו רוצים לעשות יחסי ציבור, אם על פי מיקום, על פי חתך סוציו-אקונומי, על פי תחומי עניין וכד'. גורמים נוספים שניתן לציין בפעילות מקדימה של יחסי ציבור הם ניתוח סביבה וזיהוי בעלי העניין. בניתוח קמפייני יחסי הציבור אפשר להיעזר במודלים שונים של יחסי ציבור כמו מודל RACE, גלגל ברנשטיין, מודל הערכה של WATSON ואחרים על מנת לבחון את אסטרטגית הקמפיין ודרך היישום שלו.

לרוב, כאמור, עבודה שתעסוק בנושא יחסי ציבור תבחן קמפיין אחד של חברה או מוסד מסוים לפי מודלים מסוימים. לשם השגת רעיונות לנושאים לעבודה או כדי לקבל מושג על מבנה של עבודה, ניתן לעיין בעבודות מוכנות בנושא יחסי ציבור אותן ניתן לאתר במאגרי מידע מקוונים.

לדוגמא, ניתן לערוך עבודה עבודה שתהיה תכנון קמפיין יחסי ציבור למותג (פיקטיבי) חדש בשוק. על העבודה לכלול תיאור של הארגון והמוצר שרוצים לשווק, רציונל לבחירת האסטרטגיה השיווקית, מטרות ואמצעים, ועוד. 

עבודות אחרות לדוגמה בנושא יחסי ציבור: תוכנית יחסי ציבור להשקת מזון תינוקות חדש; קמפיין יחסי הציבור של חברת כרמל-מזרחי ע"פ מודל RACE; הכנת קמפיין יחסי ציבור לעמותת אור ירוק.

מנקודת מבט אחרת, בעבודות אקדמיות בתחום התקשורת, ניתן לבדוק את הקשרים שיש בין יחצ"נים לעיתונאים ואם קשר זה הוא אקראי או שהוא מובנה, וכיצד מצליחים היחצ"נים להשפיע על העיתונאים, אם באמצעות הדרך הרגילה, של שליחת קומוניקטים, יצירת פעילויות שיש סיכוי שיעוררו את עניין הציבור, כמו אירועי השקה, וכדו', או דרך אמצעים לא כשרים להשגת העניין של העיתונאים.