עבודות אקדמיות על גיל ההתבגרות

תקופת גיל ההתבגרות היא תקופה מרתקת שבה מעוצב/ת הילד/ה והופך/ת לנער/ה ומשם לאיש/ה – מבחינה פיזיולוגית של שינויים והתפתחויות בגוף, של התפתחות המיניות הביולוגית והנפשית, מבחינת שינויים נפשיים וחיברותיים אחרים שמעצבים את עולמם הנפשי לפה או לשם וגורמים להם להתבגר. עם כל ההנאות וההפתעות בתקופת גיל ההתבגרות, היא גם טומנת בחובה הרבה בעיות נפשיות ואחרות – כמו בלבול בנוגע לזהות המינית, קשיים שעלולים להתעורר בלימודים, דיכאון, בדידות, הדרדרות לפשיעה או לסמים ו/או לאלכוהול ועוד. בין הגורמים המעצבים את גיל ההתבגרות הם הסביבה הקרובה למתבגרים – חברים וחברים ללימודים, הורים, מורים והשקפת עולמם, בני/ בנות המין השני, וכן גורמים חיצוניים – כמו קריאה בספרים, הקשבה למוזיקה, צפייה בטלוויזיה ובסרטי קולנוע וכן, בשנים האחרונות, הגלישה ברשת האינטרנט, שבה הם חשופים להרבה גירויים שונים ומגוונים, העשויים להשפיע על עולמם.

עבודות אקדמיות העוסקות בגיל ההתבגרות יכולות לעסוק באחת או יותר מהבעיות (או, לחילופין, הדברים החיוביים) של גיל ההתבגרות, או לבחון קבוצה חברתית מסוימת של נערים ונערות (לדוג', נערים ונערות מהמגזר הערבי, מקהילת יוצאי רוסיה או אתיופיה וכדו'), מול קבוצה חברתית אחרת, או לבחון את הקבוצה המסוימת לבדה. בכתיבת העבודות השונות על גיל ההתבגרות יש להיעזר בספרים ובמאמרים (מקורות ביבליוגרפיים, או ספרות מקצועית) על גיל ההתבגרות. רשימה של מקורות כאלה ניתן למצוא, בין היתר, באתר סמינר.

עבודות אקדמאיות מוכנות לדוגמה על גיל ההתבגרות: השפעת ההתקשרות בין הורים לילדים עד גל 3 על גיל ההתבגרות. העבודה, בהיקף של עבודה פרו-סמינריונית, מציגה במבוא את מטרתה, מה היא רוצה להניח, ואת הרקע לנושא. עבודה ייחודית אחרת מנסה להציג את יחסי הורים-ילדים באנגליה בתקופה של מימה"ב המאוחרים עד לראשית המאה ה-19, שבה היה נהוג להתייחס לילדים כאל קבוצה נפרדת.
עבודות אקדמיות מוכנות אחרות: השפעת אובדן הורה בגיל ההתבגרות, השוואה בין ילדים בגיל הילדות לעומת גיל ההתבגרות באסטרטגיית איסוף מידע על אחרים, אחים שכולים בגיל ההתבגרות, חלוקת זמן אצל מבוגרים שאותרו כמחוננים בהתבגרותם, הקשר בין קעקוע לדימוי גוף – בחינת דימוי הגוף של נערים ונערות בגיל ההתבגרות והאם קעקוע גופם הוא אקט שנובע מדימוי גוף נמוך.

עבודות בנושא העסקת ילדים

העסקת ילדים היא מתן עבודה לילדים. ילדים אינם מודעים לזכויותיהם כעובדים והם עלולים להיות מנוצלים ע"י המעסיקים (אי מתן הפסקות, אי תשלום נסיעות כדין, תשלום שכר מתחת למינימום שנקבע לילדים, הלנת שכר וניצול אחר – כמו ניצול מיני ועוד) ומכיוון שכך, נקבע כבר בשנותיה המוקדמות של מדינת ישראל חוק עבודת הנוער. חוק זה מסביר את הכללים ואת פירושי החוק לעבודת ילדים, כמו הגיל המינימלי המותר להעסקת ילדים, הזמנים בהם מותר להעסיק ילדים ונוער, עבודות אסורות להעסקת ילדים, שעות העבודה והמנוחה, הפסקה בזמן העבודה, חובת ההורים, ועוד.
מסמך רקע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוגש לוועדה לזכויות הילד ב-2004 מציג את ההסדרים העיקריים החלים על העסקת בני נוער בתקופת הקיץ. באתר משרד התעשייה והמסחר מוצגים התקנות לשכר מינימום לנוער עובד מ-1987. מידע נוסף מוסמך ממקור ממשלתי הוא מסקר שפורסם ב-2009 על סקר בנושא עבודת ילדים בגילאי 11-15 בישראל שנערך ע"י מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.

נושא זה נדון בעבודות אקדמאיות במסגרת לימודי משפטים או במסגרת קורס 'מוסר בעסקים'. עבודות בנושא העסקת ילדים יכולות לכלול מחקר ולערוך סקרים ו/או ראיונות עם בני נוער שהועסקו בתקופת הקיץ או בתקופת הלימודים, וכמו כן לבחון מקרים של העסקת נוער במקומות שונים כמו רשתות מזון מהיר, חנויות ספרים, רשתות ביגוד ועוד, וכן עבודות עצמאיות כגון שמרטפות, ניקוי מכוניות וכד'.
ניתן לבחון מקרים מיוחדים של העסקת נוער תוך התמקדות בשאלה מסוימת שתיענה במהלך כתיבת העבודה. ככל עבודה, על עבודה אקדמאית בנושא העסקת נוער לכלול מבוא שבו יוצג הנושא בקצרה, יוצגו שאלת המחקר בנושא והשערת המחקר, הדרכים לביסוס ההשערה בקצרה, גוף העבודה שיכלול פרקים שידונו בפרוטרוט בנושא ויציגו את המחקר שנעשה, את הנתונים שעלו ממנו וניתוחם, תיאוריות שונות בנושא העסקת ילדים ונוער שיעזרו לבסס את ההשערה, וסיכום שבו יוצגו מסקנות המחקר והצעות למחקרים עתידיים בנושא.
בסוף העבודה, כמובן, יש להציג רשימה של המקורות הביבליוגרפיים שבהם נעשה שימוש בעת כתיבת העבודה.

העדפה מתקנת

העדפה מתקנת נועדה לתת ייצוג לקבוצות הנחשבות חלשות בחברה או כאלה שאין להן ייצוג מספיק במקומות עבודה, מוסדות ממשלתיים, אוניברסיטאות ועוד, יחסית למשקלם היחסי בחברה, לעומת אנשים השייכים לקבוצות אחרות הנחשבות חזקות או כאלה שיש להם ייצוג גדול מדי יחסית למשקלם בחברה (לדוגמה, נשים וגברים, ערבים ויהודים, מזרחיים מול אשכנזים, אפרו-אמריקנים ואמריקאים לבנים, דתיים מול חילוניים, בעלי נכויות מול אנשים בריאים ועוד).

ישנם כמה שיטות להעדפה מתקנת ובהן: העדפה בין שווים, כאשר הקבוצות החלשות זוכות לעדיפות בקבלה למקומות עבודה על פני כלל האוכלוסייה; העדפה בין כמעט שווים; והצבת מכסה למקומות עבודה או ניהול במקומות עבודה מסוימים או במוסדות ממשלתיים מסוימים. בנציבות שירות המדינה קיימות 4 הגדרות מרכזיות לקבוצות כלפיהן יש לדאוג לייצוג הולם, דרך העדפה מתקנת: נשים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים, קהילת יוצאי אתיופיה ואנשים עם מוגבלויות, כאשר בפועל שתי הקבוצות העיקריות שנהנות מהעדפה מתקנת הן נשים וערבים.
ספר שראה אור ב-2004 בהוצאת רמות ששמו "העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל" (עורכת: ענת רמות), מציג את המדיניות של ההעדפה המתקנת בישראל, השוואה של העדפה מתקנת לארה"ב ולאירופה, החקיקה בנושא בישראל, מצב ההעדפה המתקנת כלפי נשים, ערבים, בעלי מוגבלויות וסטודנטים באוניברסיטאות.

מתנגדי ההעדפה המתקנת טוענים לפרדוקס בשיטה שנגרם לטענתם משתי סיבות עיקריות: למעשה היא משיגה את מטרתה ההפוכה ומפלה את אנשי הקבוצות הנחשבות לחזקות על פני אנשים השייכים לקבוצות הנחשבות לחלשות. סיבה שנייה, לטענתם, היא שהעדפה מתקנת מנציחה את הסטריאוטיפים כלפי הקבוצה שזוכה להעדפה מתקנת, משום שהיא קובעת, למעשה, שהם אינם יכולים להשיג את מטרתם בעצמם.

עבודה אקדמאית לדוגמה בהיקף של פרו"ס מראה את ההעדפה המתקנת שנעשית ע"י שריון מקומות לנשים ברשימות המפלגות לכנסת ישראל, ומציגה את מצב ייצוג הנשים בישראל בכנסת ובממשלה, את הסיבות שהביאו לקביעת השריון, מטרותיו, יתרונותיו ואת הפרדוקס שמצטייר בשריון נשים לכנסת. עבודות אקדמאיות מוכנות אחרות לדוגמה: איסור אפליה בעבודה - העדפה מתקנת: בחינת עקרון "חובת ייצוג הולם" בהתייחס לשירות המדינה; אפליית ערביי ישראל בעבודה: האם האפליה המתקנת אכן מתקנת?; תקנות שכר מינימום מותאם לאנשים בעלי מוגבלות.

לקריאה נוספת:
רשומה קודמת על אפליה בעבודה;
הילי מודריק אבן-חן, העדפה מתקנת בישראל: הגדרת מדיניות והמלצות לחקיקה, י-ם: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2000;
פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 361/08, מדינת ישראל - דן בהט, על תוספת לשכר של אמהות-עובדות בשירות המדינה, כהעדפה מתקנת.;
ועדת טירקל: 5 נשים סירבו להתמנות, אלי ברדנשטיין ושמואל מיטלמן, 22/8/2010, אתר nrg.

עבודות על פרשת אלטלנה

אלטלנה הייתה ספינה של ארגון האצ"ל שהגיעה לחופי ישראל במהלך מלחמת העצמאות, ביוני 1948 והובילה נשק, מדים, ציוד רפואי וכ-930 עולים. בעקבות חילוקי דיעות בין ראש ארגון האצ"ל, מנחם בגין, לבין הממשלה, נערכו חילופי אש בין צה"ל לאצ"ל, שבסופם נפגעה הספינה אלטלנה מפגז תותח ועלתה באש. זמן קצר לאחר הפרשה, שנקראה לימים "פרשת אלטלנה" וממשיכה לעורר פולמוס גם היום, נעצרו ע"י הממשלה כ-200 לוחמי אצ"ל, הארגון פורק ואנשיו השתלבו בצה"ל.

עבודות אקדמאיות בנושא פרשת אלטלנה יכולות לבחון את הפרשה מן ההיבט ההיסטורי: מהלך האירועים, בחינת הגורמים לעימות, הפרשה כחלק ממערכת היחסים בין הארגונים הצבאיים השונים מתקופת היישוב, השפעת האירועים על המהלכים ההיסטוריים של מדינת ישראל, תגובות בעולם וכד'); או בהיבט של מדע המדינה: העימות כחלק מתהליך של כינון מדינה, ויכוח בין ימין לשמאל, הפרשה כ"מיני- מלחמת אחים", השפעת הפרשה על הפוליטיקה, האירוע כזיכרון לאומי וכד'.

דוגמאות לעבודות אקדמאיות על אלטלנה: סקירת הפרשה והרקע לה ובחינת הדעות השונות בדבר התגרות הימין מול התגרות ההגנה על פי ספרו של אורי ברנר, סגן מפקד הפלמ"ח באותה תקופה, "אלטלנה" (מכון טבנקין תשל"ח); פרשת אלטלנה - טרגדיה של טעויות - שבה נשאלת השאלה האם מה שאירע אל האוניה הוא תוצר של היחסים הרעועים שבין הנהגת הישוב והאצ"ל, או שמא מדובר באירוע חד-פעמי, שמה שהביא לסופו הטרגי הוא רצף של אירועים בישי מזל; סקירת ניתוח והשוואה בין תקופת הסזון לבין תקופת אלטלנה: הרקע , הסיבות, התערבות חיצונית ובחינת התקופות כמלחמות אזרחים.

מקורות לעבודות בנושא פרשת אלטלנה עשויים להיות ספרים, מאמרים, מסמכים מארכיונים, קטעי עיתונות וכו'. יש לציין כי מכיוון שקיים ויכוח על עובדות הפרשה, הרי שיש לבחון את המקורות בזהירות תוך התייחסות לזהות הכותבים וכן להתייחס לגרסאות השונות.

עבודות על אחריות מקצועית

אחריות מקצועית היא אחריות של בעלי מקצוע לנזקים שנגרמו בעת פעולות שעשו במסגרת תפקידם. מדובר בנזק פיזי כמו פציעות, נזק נפשי, חשיפת פרטים אישיים של המטופל בניגוד לאתיקה המקצועית, נזק כספי, משפטי ועוד.
באתר המשפט הרפואי ניתן למצוא מגוון מאמרים שניתן להשתמש בהם בכתיבת העבודות האקדמיות השונות (פרו-סמינריוניות, סמינריוניות וכד') על רשלנות רפואית ואחריות מקצועית רפואית, כמו טיפול רפואי ע"י רופא לא מורשה; ממדי הבעיה בישראל; התרשלות רפואית באבחון; אחריות מקצועית של מטפלים ברפואה משלימה. באתר ניתן למצוא גם מאמרים נוספים בנושא, וכן מדריך לנפגע מרשלנות רפואית.
אך אחריות מקצועית אינה רק רשלנות רפואית אלא גם אחריות של בעלי מקצוע אחרים כלפי הלקוח, כמו אחריותם של עורכי דין לשירות משפטי תקין. כתבה בעיתון גלובס שנקראת "מתי מדובר ברשלנות מקצועית של עורכי דין - ואיך נמנעים מכך?" (אפרת אהרוני, 25.08.10), מציגה את הסיבות לרשלנות מקצועית של עורכי דין ואת מצב התביעות כנגד עורכי דין בטענות של רשלנות מקצועית.

עבודות אקדמיות אחרות על אחריות מקצועית יכולות לחקור מקרים מיוחדים של הנושא, אם בנושאים שהוזכרו לעיל של אחריות מקצועית רפואית או אחריות מקצועית משפטית, או בנושאים אחרים של אחריות מקצועית בנושא ביטוח, אחריות מקצועית של גננות בגני ילדים, אחריות מקצועית של וטרינרים, של בעלי אתרי אינטרנט לתוכן המוצג באתריהם (לדוגמא, כלפי ילדים העלולים להיות חשופים לחומרים פורנוגרפיים, או כלפי ילדים המשוחחים בצ'טים וחשופים להטרדות מצד פדופילים) ועוד.
עבודה ייחודית כזאת לדוגמה בוחנת את ההיבט הביטוחי והאחריות המשפטית של באג 2000 – הבאג שהיה עלול להתרחש במערכות המחשבים העולמיות בשל הספרות 00. עבודות אקדמאיות אחרות בנושא אחריות מקצועית: אחריות מקצועית של פסיכולוגים-הטרדה מינית; אחריות ספקי שרות באינטרנט; אחריות המעביד למניעת הטרדה מינית לאור החקיקה החדשה בישראל; אחריות תאגידית בחברת הביטוח "כלל".

אבטחת איכות

אבטחת איכות (או הבטחת איכות) נועדה לבדוק את תקינותו של מוצר מסוים המסופק ללקוח, ומטפלת בביקורת, פיקוח, אימות, בדיקות ועוד, על איכות המוצר או השירות לאורך כל שלבי החיים של המוצר. הבטחת האיכות פועלת בכמה שלבים של איסוף נתונים והשערות בנוגע לשגיאות העלולות לקרות, תכנון תכניות פעולה, ביצוע הפעולה ובדיקת השגיאות ותיעודן, הסקת מסקנות ופעולה לשיפור המוצר.
התחום נלמד לרוב במסגרת לימודי הנדסת תעשיה וניהול או מנהל עסקים ומיועד גם לבעלי מקצועות כמו מנהלי איכות, סגל ניהולי, מנהלי שיווק ותפעול, משאבי אנוש ועוד.

עבודות אקדמיות באבטחת איכות יכולות לעסוק באחד מנושאי הלימוד בתחום ולחקור שאלה מסוימת שמתעוררת בעקבות המחקר. עבודות תיאורטיות בתחום של אבטחת איכות יכולות לעסוק במושגים תיאורטיים בתחום - הגורם האנושי באיכות ובאמינות, חידושים בתורת האיכות, כלכלת האיכות, ניהול איכות בארגון ושילוב האיכות באסטרטגיה העסקית, תהליכים ארגוניים, עקרונות ניהול איכותי כולל, תכנון אסטרטגיה ומודלים, ועוד, מתחומי הניהול וארגון הקשורים לבקרת ואבטחת איכות.

עבודה אקדמאית לדוגמה (בהיקף של עבודה סמינריונית), בוחנת את הקשר בין אטרקטיביות הכניסה לאתר אינטרנט ובין מספר הכניסות לאתר: העבודה מנסה לשאול כיצד חברה למוצרי ריהוט ובית יכולה להגדיל את כמות הכניסות לאתר באמצעות עיצוב שער הכניסה לאתר כך שיהיה יותר אטרקטיבי. העבודה, שככל עבודה כתובה לפי כללי הכתיבה האקדמיים, מציגה במבוא את הבעיה העסקית, את שאלת המחקר ואת הרציונל העומד מאחוריה, ובגוף העבודה היא כוללת פרקים המבוססים על סקירה ספרותית של תיאוריות וכן נתונים הלקוחים ממחקר על החברה הנ"ל: הפרקים דנים בנושאים הקשורים לאיכות ניהול ואיכות המוצר, האתר, כמו אטרקטיביות הפרסום באינטרנט, השיטות לכניסה לאינטרנט, מדדים לבקרת פרסום באינטרנט, בדיקה של קישוריות ואו כפתורים; ועוד.

עבודות על האלימות במערכת החינוך

המושג 'אלימות במערכת החינוך' מתייחס למקרים שבהם מופעלת אלימות פיזית, או מילולית, כלפי מורים מצד תלמידים, תלמידים מצד מורים, תלמידים מצד חבריהם לכיתה, כלפי מורים מצד הורי תלמידים, כלפי תלמידים מצד הורי תלמידים אחרים, אנשי צוות בית-ספר שאינם מורים (שרת, מנקה, שומר וכד').
רוב המקרים של אלימות במערכת החינוך מתייחס לאלה שבהם מופעלת אלימות מצד תלמידים כלפי תלמידים אחרים או כלפי מורים. סוגי האלימות מתחלקים ל: אלימות פיזית מתונה, אלימות פיזית חמורה, אלימות מילולית, אלימות חברתית עקיפה (התעלמות, נידוי, "חרם" וכד') ואלימות מינית.

עבודות אקדמיות בנושא אלימות במערכת החינוך עשויות לעסוק באחד או יותר מסוגי האלימות, מושאי האלימות (מורים, תלמידים, הורים וכדו'), וקורבנות האלימות. העבודות יכולות להתייחס גם לקבוצות גיל שונות: אלימות בבית הספר היסודי, חטיה"ב ותיכון. פרט לאלימות בבתי-הספר, ישנם אף מקרים של אלימות בגני ילדים – מאלימות של ילדים בגן כלפי ילדים אחרים, או אלימות של הגננות או המסייעות כלפי ילדים בגן. בהקשר זה ניתן לציין מחקר מ-2006 של פרופ' עמוס רולידר, החושף נתונים על אלימות רבה בקרב ילדים בגני ילדים. לפי המחקר, "כ-61.3 אחוזים מילדי הגן מהווים קרבנות הצקה על בסיס יומי, כאשר ברוב המקרים סוג ההצקה הוא פיזי, וכולל בעיטות, דחיפות, משיכה בשיער וכדומה".
העבודות האקדמאיות (עבודת קורס/רפרט, פרו-סמינריונית, עבודה סמינריונית, וכו'), יכולות להיכתב על מגוון מקרים של אלימות במערכת החינוך, מקרי עבר שנחקרו ונכתבו עליהם נתונים ומסקנות מהמחקר, תיאוריות בנושא אלימות במערכת החינוך. עבודות שהן עבודות מחקריות יכללו מחקר שטח בקרב אוכלוסיות שהיו מעורבות באלימות במערכת החינוך. לדוגמה, עבודה חקרה את רמת ההישגים של ילדים שמוגדרים כאלימים במטרה לבדוק את הקשר שבין ההתנהגות האלימה לבין רמת הישגי בלימודים. המקורות הספרותיים שבהם ניתן להשתמש בכתיבת העבודה צריכים להתייחס להגדרת אלימות, היפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז והשפעתם על אלימות ילדים, תיאוריות פסיכולוגיות המסבירות אלימות ילדים ועוד.

כאמור, למרות שרוב המחקרים בשנים האחרונות מתייחסים למקרים של אלימות תלמידים, אם כלפי תלמידים אחרים ואם כלפי מורים, ניתן גם לדון במקרים אחרים. מחקר שהוגש ב-2002 לוועדה לקידום מעמד הילד בכנסת (הגנת הילד מפני גילוי אלימות מצד מורים) מגלה כי מספר ניכר של תלמידים מדווחים על היותם קורבנות לאלימות, בעיקר אלימות מילולית, כגון: קללות, לעג, עלבונות והשפלות, מצד צוות בית-הספר.
מקרים מיוחדים אחרים שעליהם ניתן לכתוב עבודות אקדמאיות בנושא אלימות בבתי-ספר: אלימות של תלמידות כלפי תלמידות אחרות, אלימות שמתבטאת בצורת חרם חברתי, אלימות של הורי תלמידים כלפי תלמידים אחרים, אלימות כלפי מורים/ות דרך הרשת החברתית באינטרנט פייסבוק.

החינוך במגזר הערבי

המחקר האקדמי בנושא זה מתקיים במסגרת לימודי סוציולוגיה, מדע המדינה וחינוך, תוך התייחסות כמובן למיעוט הערבי במדינת ישראל ויחסה של המדינה כלפיו.
טענותיהם של גורמי החינוך במגזר הערבי, הן שראשית, החינוך בישראל נקבע בעיקר על ידי אנשי חינוך יהודים, כאשר לרשויות הערביות המקומיות מוקנות סמכויות טכניות בלבד וכך אין לאנשי חינוך ערביים השפעה על תוכן הלימודים הנלמד במגזר הערבי. עפ"י נתונים שונים היישובים הערבים נמצאים בתחתית סולם המדד החברתי-כלכלי בישראל. על כן, אין זה מקרה שמערכת החינוך הערבית אף היא ממוקמת בתחתית מערכת החינוך הישראלית. טענה נוספת היא שישנה אפליה בהקצאת משאבים למגזר הערבי ובמיוחד לחינוך הערבי, אפליה שנמשכה לאורך כל שנות המדינה. דו"ח שהוכן בהזמנת ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי מ-2004 קובע כי נמשך הפער בין הישגי התלמידים היהודים מול הערבים, וזאת בשל אפליה נמשכת בהקצאת משאבים וכן בשל התערבות בוטה בתכנים של השלטון, אי שיתוף של אנשי חינוך ואקדמיה ערבים בקבלת ההחלטות. בדו"ח שכתב חאלד אבו עסבה במסגרת פרויקט השסע-היהודי-ערבי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההמלצה העיקרית היא לפעול לכינונו של מִנהל חינוך ערבי עצמאי על מנת לחולל שינוי מהותי במערכת החינוך הערבי.

עבודות אקדמיות שייכתבו על החינוך במגזר הערבי יכולות לדון באי השוויון הזה מכמה בחינות ואף לבצע מחקר באמצעות נתונים קיימים מדוחות שנכתבו על המגזר הערבי, ראיונות עם אנשי חינוך ערביים, דוחות שנכתבו על ידם, סקרים בקרב תלמידים ערביים ועוד. מומלץ לבחור בנושאים פרטניים ולא בנושאים כלליים מדי, למשל: התנגשות בין ערכים לאומיים וציונים עם האתוס הערבי בחינוך במגזר הערבי – כמו הנפת דגל ישראל בבית הספר, שירת ההמנון, קיום טקסים לאומיים כמו יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות וכן לימוד נושאים כגון אלה במערכת החינוך הערבית והבעייתיות שבכך. ניתן להשוות בין שני בתי-ספר ערביים שונים, כמו בית-ספר ביפו לעומת בית ספר ביישוב ספר ערבי ולבחון את המצב האפלייתי מבחינת כמות התלמידים בכיתה, תנאי הלימוד וכדומה.

עבודה אקדמאית בנושא החינוך הערבי צריכה להיכתב, ככל עבודה אקדמאית, לפי כללי הכתיבה האקדמאיים. עבודה אקדמאית לדוגמה בהיקף של עבודה סמינריונית ששמה אפלייה ואי שוויון בחינוך בישראל בכלל וכלפי הערבים בפרט, בוחנת את האפליה ואי השוויון בחינוך בישראל בכלל וכלפי הערבים בפרט מנקודת ראותם של סטודנטים ערבים ויהודים.
עבודות אקדמאיות אחרות לדוגמה בנושא החינוך במגזר הערבי: השוויון בחינוך כלפי המגזר הערבי: בחינת עמדות בין סטודנטים יהודים וערבים במכללת הגליל בשאלת אי השוויון בחינוך כלפי המגזר הערבי לקראת חינוך רב-תרבותי; פעילות האגודה לזכויות האזרח בישראל בכלל ובסוגיית הקיפוח בחינוך כלפי המגזר הערבי בפרט; חינוך מיני בבתי ספר ערביים - תפקיד היועץ.

עבודות בנושא הטרדה מינית בעבודה

הטרדה מינית בעבודה מתרחשת בזמן העבודה במקום העבודה, כאשר אחד העובדים, עובד רגיל או מנהל, ממין זכר או נקבה, מבצע פעולה שיש בה אופן מיני כלפי אחד העובדים האחרים, שגורמת מורת רוח לצד השני. ההטרדה עשויה להיות הטרדה פיזית כמו נגיעה באופן אינטימי בגופו של עובד אחר, ללא הסכמתו, ליטוף, התחככות, צביטה ועוד; או הטרדה מילולית - התבטאויות מילוליות שיש להן אופן מיני כמו הערה על מיניותו של העובד, מראהו או מראה אחד מאיבריו כמו הערה על המחשוף, השדיים, רגליים או ישבן וכדו' שהעובד המוטרד אינו חש בנוח איתה. הטרדה מינית עשויה להיות גם הצעות לפעולות שיש בהן אופי מיני או רומנטי, כמו הצעה חוזרת ונשנית לצאת לארוחת ערב, שהעובד שלו מוצעת הפעולה לא מסכים להן.
לעתים הטרדה מינית בעבודה נעשית תוך סחיטה על רקע כספי, או הבטחה לקידום, על מנת לנסות לשכנע את העובד המוטרד לקבל את ההצעה. במקרים רבים המוטרדים או המוטרדות, נמנעות מלהתלונן על ההטרדה – בגלל אי נוחות, בושה, אי רצון להתעמת עם המטריד, במיוחד אם הוא בדרג ניהולי, חשש מפגיעה בדימוי החברתי במקום העבודה ועוד.

עבודות אקדמיות בנושא של הטרדות מיניות ייכתבו במסגרת לימודי משפטים, סוציולוגיה וקרימינולוגיה, כאשר בכל מחלקה אקדמית ייבחנו היבטים שונים של התופעה. בלימודי משפטים, תיבחן הסוגיה החוקית, החקיקה בנושא והדעות השונות לגביה (לדוגמא, עבודה בנושא "המחלוקת בשיח המשפטי סביב החוק למניעת הטרדה מינית"). במסגרת לימודי סוציולוגיה וקרימינולוגיה, ייבחנו הסיבות לתופעה ודרכים להתמודד איתה, בין השאר גם בקונטקסט הארגוני.
עבודה סמינריונית לדוגמה בוחנת את הגורמים השונים המשפיעים על נשים לבחור את דרך תגובתן להטרדה ודרכי הטיפול בתופעה מצד הגורם המעסיק ומערכת המשפט. שאלת המחקר של העבודה היא האם ומדוע נשים שהוטרדו מינית במקום עבודתן, יתלוננו על כך?

מקור ביבליוגרפי העוסק בנושא:
זומר, א. (1999). הטרדה מינית במקום העבודה. מיט"ל, המכון הישראלי לטיפול ומחקר בלחץ פסיכולוגי.

עבודות בנושא הטרדה מינית בצה"ל

ממחקר שנערך בשנת 2002 ע"י צה"ל נמצא כי אחת מכל חמש חיילות התלוננה על הטרדה מינית, אם בדמות "רמיזות פוגעות", אם בדמות הצעות מטרידות, חשיפת גוף ע"י המטריד, איום להשגת מין בסחיטה או תקיפה מינית בפועל. חלק מהחיילות דיווחו גם על מקרים שהם על גבול ההטרדה המינית, כמו מבטים לעבר החזה.
המושג הטרדה מינית מתייחס להתנהגות שבאמצעותה אדם אחד (המטריד) גורם אי נעימות על רקע מיני לאדם אחר (המוטרד). כלומר, מדובר בהתנהגות מינית שאינה רצויה לנמען ומטרידה אותו. בצה"ל ההסתברות להטרדה מינית של גברים חיילים כלפי נשים חיילות הוא גבוה יותר יחסית למסגרות אחרות, משום שבאופן טבעי הן נמצאות בסביבה גברית שבה אחוז החיילים-גברים הוא גבוה יותר מהנשים.
פקודת מטכ"ל מגדירה כי "סחיטה באיומים, מעשים מגונים, התייחסות או הצעות מבזות או משפילות, ומעשים שבוצעו בנשים בהסכמה או שלא בהסכמה, ייחשבו להטרדה מינית".

עבודות אקדמיות שיעסקו בהטרדה מינית בצה"ל יכולות להיכתב מן ההיבט הקרימינולוגי והסוציולוגי, ולעסוק בסוגי ההטרדות המיניות השונות, מאפיינים של המטרידים (חיילים פשוטים, מפקדים בדרג נמוך, מפקדים בדרג גבוה וכדו'), או מאפיינים של המוטרדות (חיילות פשוטות, או אולי אפילו מפקדות, אם מצד פקודים או מצד מפקדים גבוהים יותר).
היבט נוסף של הנושא הינו ההיבט המשפטי, במסגרתו ניתן להתייחס לטיפול המשפטי במקרים של הטרדה מינית - במסגרת השיפוט הצבאית ובמסגרת האזרחית.

כמו כן ניתן לכתוב על דרכי הטיפול בתלונות, דרך קצינות הח"ן או בדרכים אחרות, על הסיבות לתלונות על הטרדה מינית או על הימנעות מתלונות, על תביעות עבר נגד מטרידים שהחזיקו בדרגה גבוהה בצה"ל (ראו כתבה בעיתון הארץ). העבודות יכולות להתבסס גם על מחקר שייעשה בקרב חיילות באמצעות ראיונות, שאלונים או סקרים, תוך ניתוח הנתונים והצגת המסקנות מתוכם. ניתן גם לכתוב על מקרים חריגים של הטרדה מינית בצה"ל: הטרדה מינית של חיילות כלפי חיילים (גם אם באופן תיאורטי, כמובן על סמך ביסוס על מקורות ביבליוגרפיים ותיאוריות שנכתבו בנושא), הטרדה מינית של חיילות כלפי חיילות אחרות, או הטרדה של חיילים גברים כלפי חיילים גברים אחרים. (ראו גם כתבה המתארת הטרדה מינית הנובעת מהגדרתו המינית של המוטרד).

ככל עבודה אקדמאית - סמינריונית, פרו-סמינריונית, עבודת סיכום או אמצע קורס (רפרט) - על העבודה לכלול מבוא שבו יוצג נושא העבודה, מטרות העבודה, שאלת המחקר, הדרכים לפתרונה והצגת תקציר של פרקי העבודה תוך התייחסות למקורות הביבליוגרפיים שבהם ישתמש כותב העבודה במהלך כתיבתה. על עבודה אקדמאית בנושא הטרדה מינית בצה"ל להציג את מונח ההטרדה המינית, החוק למניעת הטרדה מינית, תיאוריות על הטרדה מינית, הצגת הנושא של הטרדה מינית בצה"ל והתמודדות החוק, הקורבנות והמואשמים בנושא.

המגזר הערבי

עבודות אקדמיות בנושא המגזר הערבי במדינת ישראל (שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהווים כחמישית מכלל תושבי מדינת ישראל), יכולות לעסוק במגוון תתי-נושאים הקשורים למגזר הערבי:
* ההיבט הגיאוגרפי: ערים ויישובים ערביים, תכנון עירוני בישובים ערביים וכד'.
* ההיבט הסוציולוגי: המשפחה הערבית, מבנה חברתי, פטריארכליות, אפלייה בקבלה למקומות עבודה ובעבודה (ראה רשומה בנושא על אפלייה בעבודה), מגזרים שונים באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל כמו ערבים-בדואים, ערבים-נוצרים, מוסלמים, דרוזים), ועוד.
* מבחינה משפטית ומבחינת מדע המדינה: מעמדם של ערביי ישראל, קיפוח המיעוט הערבי בתחום הקרקעות, נושא איחוד המשפחות במסגרתו מבקשים אזרחי המדינה הערביים להתאחד עם בני משפחתם הגרים בשטחים הכבושים, וכו'.

סוגיה בה ניתן לעסוק בעבודה היא סוגיית אבטלת הנשים במגזר הערבי. לפי מסמך של של מרכז המידע והמחקר של הכנסת בנושא אבטלת נשים במגזר הערבי, השתתפותן של נשים במגזר הערבי בכוח העבודה עדיין נמוכה באופן משמעותי, יחסית לשיעור השתתפותן של נשים יהודיות ושל גברים יהודים וערבים כאחד, למרות עלייה יחסית בשיעור השתתפותן של נשים מהמגזר הערבי בכוח העבודה.
עבודה נוספת לדוגמה בנושא המגזר הערבי יכולה לעסוק באפליית ערביי ישראל בעבודה ולבחון את השאלה האם האפליה המתקנת שקיימת בנושא, אכן מתקנת? כרקע לשאלה, יש צורך גם לסקור את מצבם החברתי והכלכלי של ערביי ישראל ואפלייתם בעבודה - המתבטאת בעיקר במניעת כניסתם לתפקידי ניהול ובאי העסקת אקדמאים ערביים במקצועם.
עבודות נוספות על המגזר הערבי: הזהות הלאומית של ערביי ישראל; ערביי ישראל - תעסוקה וחינוך; הבניית המציאות בתקשורת ומעמדם של ערביי ישראל כתוצאה מסיקורם התקשורתי.

על כותב העבודה לבחור תת-נושא מסוים מתוך מגוון תתי-הנושאים ולהתמקד בו, תוך כדי מחקר פרטני שיציג את מטרות העבודה, שאלת המחקר של העבודה, הדרכים לענות עליה, והבאת נתונים וציטוטים ממקורות ביבליוגרפיים העוסקים בתת-הנושא הקשור לנושא המגזר הערבי. על העבודה, ככל עבודה אקדמאית, להיכתב עפ"י כללי הכתיבה האקדמאיים.

הלנת שכר

על פי חוק הגנת השכר מ-2009, מועד תשלום השכר, לשכר המשולם על בסיס חודשי, הוא בתום החודש. שכר שלא שולם עד היום התשיעי ממועד זה, נחשב לשכר מולן. בפועל, מועסקים רבים מקבלים את שכרם לאחר היום התשיעי. אם עובד לא מקבל את שכרו או מלוא שכרו במועד החוקי, מצב זה נקרא הלנת שכר. למעשה, בעקבות החוק, הלנת שכר בישראל מהווה לראשונה עבירה פלילית.

עבודות אקדמאיות שונות (סמינריונים, פרו-סמינריונים וכד') בנושא הלנת שכר יכולות לעסוק או בצד המשפטי, בצד של זכויות העובד וזכויות האדם, בפרט הזכות להתפרנס בכבוד (מתוך ההכרזה בדבר זכויות אדם):
(1) כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים והגנה מפני האבטלה.
(2) כל אדם, ללא כל אפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה.
(3) כל עובד זכאי לשכר צודק והוגן, אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום ראוי לכבוד האדם שיושלם, אם יהיה צורך בכך, על ידי אמצעים אחרים של הגנה סוציאלית.
(4) כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על ענייניו.)

בנוסף ניתן להתייחס לאמצעי ההגנה של המעסיק (כאשר זה נתון בקשיים כלכליים, או שנמצא שהתביעה להלנת שכר אינה מוצדקת), למקרים מסוימים בהם הולן שכרם של עובדים מסוימים; אפשר להתייחס לעזרה הסוציאלית שמקבלים אלה שהולן שכרם כמו עזרה מביטוח לאומי או דרך עובדים סוציאליים; ועוד.
העבודות השונות יכולות להתייחס גם לסוגים שונים של הלנת שכר: הלנה רגילה, שבה השכר לא משולם במועד החוקי, או שלא שולם כלל או ששולם חלק ממנו, או בהלנה של פיצויי פיטורין, הלנה של שכר המינימום שבה השכר המשולם הוא פחות משכר המינימום שנקבע בחוק, הלנה של דמי הבראה, פנסיה, תשלום נסיעות ועוד.

בישראל, הנושא של הלנת שכר עולה לכותרות בעיקר בנושא של הלנת שכר עובדי רשויות מקומיות. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על הלנת שכר ברשויות המקומיות, בשירותי כבאות והצלה ובמועצות הדתיות, מציג נתונים על הרשויות המקומיות השונות שבהן נעשתה לעובדיהן הלנת שכר. בנוסף, הלנת שכר מתרחשת בעיקר בחברות המעסיקות עובדים לא מקצועיים, בעיקר מהמעמד הנמוך, כמו שומרים ועובדי ניקיון.

עבודות בנושא בני נוער

ככלל, בני נוער מוגדרים כילדים שגילם נע בין 12 ל-18, והם לרוב לומדים עדיין בית הספר ונמצאים תחת השגחת הוריהם. עבודות אקדמיות אשר יעסקו בתחום של בני נוער, עשויות להתייחס לתתי-נושאים שונים: חינוך, גיל ההתבגרות, מין, מיניות והגדרה מינית אצל בני נוער, בני נוער עובדים או מתנדבים, אלימות ופשיעה בקרב בני נוער, שימוש בסמים ואו אלכוהול בקרב בני נוער, התאבדויות ודיכאון בקרב בני נוער, נוער בפרסומות, השמנה ואנורקסיה בקרב בני נוער, ניצול בני נוער בעבודה, ניתוחים פלסטיים אצל בני נוער, בני נוער המעורבים פוליטית, ועוד ועוד נושאים רבים ומגוונים אודותיהם ניתן לכתוב את העבודות (סמיריוניות, פרו-סמינריונים וכו').
על כותב העבודה להתמקד בתת-נושא מסוים ולדון בבעיה מסוימת העולה מתוך תת-הנושא שבחר, לפרט את הסיבות לבחירתו ואת חשיבותו המחקרית.

עבודה אקדמאית לדוגמה בהיקף של עבודה פרו-סמינריונית, עוסקת בבעיות הסמים והאלכוהול בקרב הנוער ובוחנת כיצד ואם הפרסומות השונות לסיגריות ולאלכוהול משפיעות על בני הנוער. עבודה אחרת בוחנת בני נוער בעלי מוגבלויות ועוסקת בבני נוער חירשים מבחינת מחסום שפה, חיי החברה, השתלבות בבתי ספר והשתלבותם כאזרחים רגילים בכל תחומי החיים. עבודה אחרת בוחנת את הקשר שבין האזנה למוזיקת רוק והצפייה בווידיאו קליפים, להתנהגות תוקפנית בקרב בני הנוער.
ניתן גם לכתוב עבודה שתדון בחינוך לא פורמלי במסגרת תנועות נוער שונות הקיימות בארץ, ולהשוות ביניהן.

על עבודה אקדמאית בנושא בני נוער להיכתב כמובן עפ"י כללי הכתיבה האקדמיים. מבנה עבודה אקדמאית שנכתבה על אובדנות בקרב בני נוער תכלול מבוא לעבודה וגוף עבודה שיכלול מספר פרקים: אפידמיולוגיה של התאבדות בקרב מתבגרים; התאבדות וגיל ההתבגרות; מאפיינים ומשתני רקע של מתבגרים בעלי נטיות אובדניות; סיכום שבו יוצגו מסקנות העבודה מהנתונים שנחקרו ונותחו, ורשימה ביבליוגרפית שבה יוצג החומר הספרותי שבו נעשה שימוש לצורך כתיבת העבודה.

הלם קרב

הלם קרב הוא אחד הסוגים של הפרעת דחק פוסט טראומטית שהיא הפרעה פסיכיאטרית מסוג הפרעות חרדה. הדבר מתרחש לאחר חשיפה של הלוקים בו לאירועים קשים בזמן מלחמה או קרב. סטטיסטית, כ- 10%–15% מכלל הנפגעים במלחמה הם נפגעי הלם קרב. הלוקים בהפרעה מגיבים לחוויה זו בתחושות של פחד וחוסר אונים ועוד מאפיינים הקשורים להתנהגויות חרדתיות. אפשר לאבחן הלם קרב לפי מספר קריטריונים: חשיפה לאירוע טראומטי בו חווה האדם או התעמת עם איום של מוות או פציעה משמעותית ובעקבות כך חווה פחד עמוק, חוסר אונים או אימה; האירוע הטראטמטי נחווה מחדש ע"י זכרונות מהאירוע, סיוטים, הזיות ועוד, וגורם לפגיעה בתחומי תפקוד חברתיים, תעסוקתיים או אחרים משמעותיים.

עבודות אקדמאיות בנושא הלם קרב יכולות לעסוק באחת או יותר מהתגובות הפסיכולוגיות הנגרמות עקב הלם הקרב, אם באמצעות מחקר שיכלול עדויות של פגועי הלם קרב, ואם מבחינת טקסטים שנכתבו על הלומי קרב, שכללו או לא כללו עדויות כאלה.
עבודות מסוימות יכולות גם להתייחס לחוק הישראלי הנוגע לפגועי הלם קרב- מבחינת התביעות, ההכרה והטיפול בהן.
עבודה אקדמאית לדוגמה בהיקף של עבודה סמינריונית (כ-7,500 מילה), סוקרת את תסמונת הלם הקרב תוך סקירת הספר "סערת נפש" מאת ד"ר יורם יובל וניתוח דמות שמתוארת באחד מהמקרים בספר.

עבודה אקדמאית אחרת בוחנת את מלחמת השחרור ואת תגובות הקרב שהתרחשו בעקבותיה, והיא מתבססת בחלקה על ראיונות עם פגועי התסמונת. כותב העבודה מצהיר כי הוא "ינסה לבחון את תהליכי הלגיטימציה הדיאלקטים אשר איפשרו את קיומה של תגובת הקרב בכפיפה אחת עם ה"צבר הלוחמני", וישאף להראות כיצד מתמסדת תופעה זו ונעמוד על הקווים הדומים והמבדילים של סוגייה זו בארץ ובעולם".

לקריאה נוספת של ספרות מקצועית בנושא:
תגובת הקרב החריפה: היבטים פאתוגנטיים, אבחונים טיפוליים, פרופ' אבי בלייך, בטאון חיל הרפואה, גיליון 32; ספטמבר 1990.
באתר סמינר (http://www.seminar.co.il/) ניתן למצוא רשימה של מקורות שנכתבו על הלם קרב.

עבודות בנושא המתת חסד

המתת חסד היא מצב שבו ממיתים אדם מתוך כוונה לגאול אותו מייסוריו כאשר הוא סובל ממחלה חשוכת מרפא, וכאשר סבלו עולה על הרצון שלו לחיות ו/או כאשר כלים הסיכויים להציל את חייו, למשל כשהוא תחת תרדמת.

ברפואה ובמוסר קיים ויכוח על השימוש בהמתות חסד למטרה זו והנושא מהווה מחלוקת מרכזית באתיקה הרפואית. במקביל, ישנם טיעונים מוסריים בעד ונגד המתת החסד. התומכים בהמתת חסד מדגישים שיש לכל אדם זכות על גופו ואת הזכות שלא לסבול ולהעדיף מוות על פני חיים ללא כבוד. המתנגדים מעמידים בראש טיעוניהם את קדושת החיים ומזהירים שהמקרה עלול להוביל להמתות שאין להן כל הצדקה.

לצד המתת החסד האקטיבית קיים סוג נוסף של המתת חסד שבו נעשה שימוש נרחב ברפואה והוא המתת חסד סבילה - הימנעות מטיפולים מאריכי חיים במקרים שבהם לא ישנו את מצבו הסופני של החולה ובמידה שהוא סובל או נטול הכרה.
בהתייחס לחוק - בדצמבר 2005 אישרה הכנסת את חוק החולה הנוטה למות, המתיר שלא להאריך את חייו של חולה סופני, שנתן הוראה מתאימה בעניין זה.

בכתיבת עבודות אקדמיות שונות בנושא המתת חסד יש לנקוט בגישה אובייקטיבית ככל הניתן ולהביא את הטיעונים בעד ונגד, ובסיום - להסיק מסקנות משני הצדדים. עבודה אקדמאית לדוגמה בנושא המתת חסד תנסה לגבש עמדה מקצועית בנוגע להמתת חסד, תוך בחינת הגדרת הנושא, הגדרת הנושא ביהדות, היבטים רפואיים, משפטיים ומוסריים של המתת החסד, תפקיד העובד הסוציאלי במקרה, בדיקת החוקים בעניין ובפרט חוקי זכויות האדם ותוך בחינת מקרים של חולים שנאלצו להתמודד עם השאלה של המתת חסד.
עבודה אקדמאית אחרת בהיקף של עבודה סמינריונית (כ- 57 עמודים, 111 מקורות ביבליוגרפיים) מתארת את סוגי המתת חסד (פאסיבית, אקטיבית, וולנטרית) וההיבטים השונים, לרבות ההיבט המוסרי פילוסופי, ההיבט ההלכתי, ההיבט המשפטי וההיבט הרפואי תוך השוואה להתייחסות העולם.
דוגמאות לעבודות אקדמאיות אחרות בנושא של המתת חסד: עמדות רופאים ואחיות כלפי המתת חסד, עמדות בני משפחה ומטפלים (אחיות ועובדים סוציאלים) כלפי המתת חסד, ערך החיים בצל חוק החולה הנוטה למות.

עבודות בנושא הטרדה מינית

החוק למניעת הטרדה מינית מ-1998 קובע את מטרתו הראשית: "לאסור הטרדה מינית, כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים." בחוק מפורטים המעשים שנחשבים כהטרדה מינית בפני החוק, העונשים השונים המוטלים על העוברים על החוק, פירוט הדרכים שבו המעביד צריך לנקוט על מנת לפרסם את החוק בין עובדיו, סמכויות בית הדין לעבודה ועוד. דברי ההסבר להצעת החוק פירטו את הסיבות לחוק: "במדינת ישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, הטרדה מינית היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת באנשים רבים ובמיוחד בנשים. הטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובזכות לשוויון. היא פוגעת בכבודו העצמי ובכבודו החברתי של המוטרד. היא משפילה ומבזה את אנושיותו, בין השאר על ידי התייחסות אל האדם כאל אובייקט מיני לשימושו של המטריד. הטרדה מינית שוללת את האוטונומיה של המוטרד ואת שליטתו בגופו ומיניותו, פוגעת בזכותו להגדרה עצמית ופולשת לפרטיותו, וכן מפלה אותו לרעה לעומת אנשים אחרים. הטרדה מינית כלפי נשים גורמת להשפלתן ביחס למינן או למיניותן ומקשה עליהן להשתלב כחברות שוות בעולם העבודה וביתר תחומי החיים, ובכך היא פוגעת בשוויונן."

אחת הטענות העיקריות כלפי החוק למניעת הטרדה מינית הוא שהוא נותן פרשנות רחבה מדי למקרים שעלולים להתפרש כהטרדה מינית מצד הקורבן, אך למעשה ההטרדה היא למעשה התנהגות תמימה מצד הנאשם, והדבר עלול לגרום להאשמה לא צודקת.

עבודות אקדמיות שונות בנושא הטרדה מינית יכולות להיכתב על מקרים מסוימים של הטרדה מינית שעמדו בפני החוק; על הטשטוש שנעשה בין התנהגויות שהן לא בהכרח הטרדה מינית לבין הטרדה מינית (כמו מחמאות על מראה, התחככות בקורבן לכאורה שנעשית לא במתכוון ועוד); על פרשנויות שונות של החוק למניעת הטרדה מינית, על סמכויות בית הדין לעבודה במקרה של הטרדה מינית; על יחסי עובד-מעביד בהקשר של הטרדה מינית; הטרדה מינית של חבר לעבודה; ועוד.

עבודה אקדמאית לדוגמה על הטרדה מינית: השפעת פרסום על הטרדה מינית. העבודה מנסה להוכיח את ההנחה כי פרסום יוצר הטרדה מינית כיוון שהוא עושה שימוש בסקס ומיניות נשית על מנת להשיג את מטרותיו השיווקיות (ראה גם רשומה בנושא 'נשים בפרסומות'). העבודה מחולקת למבוא שבו מוצגות מטרות העבודה; פרקי העבודה, שכוללים את הגדרת הפרסום, תפקידיו ומטרותיו, מיניות כמוכרת מוצרים, פרסום כהטרדה מינית סביבתית, ועוד; בסיכום העבודה יוצגו מסקנות המחקר ומענה על השאלה 'האם אכן פרסום יוצר הטרדה מינית'.

לקריאה של חומר שנכתב בנושא וזמין ברשת:
אורית קמיר, 1998, איזו מין הטרדה: הטרדה מינית - פגיעה בשוויון או בכבוד האדם?, כתב העת משפטים, כ"ט תשנ"ח;
הכנסת אישרה את ``חוק מוטי אלון``, המטיל אחריות פלילית על רבנים המטרידים מינית את תלמידיהם, יהונתן ליס, 5/7/10, הארץ אונליין;
הטרדה מינית בעבודה, פורטל עובדים.

עבודות בנושא היפראקטיביות

היפראקטיביות, שבאה בשילוב עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD - Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder), מוגדרת ברפואה ובפסיכולוגיה כהפרעה הנובעות מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית. התופעה של הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות (ADD) מוגדרת אף היא כזאת.
ההיפראקטיביות מתבטאת בחוסר מסוגלות להיות קשוב לאורך זמן, לאימפוסלסיביות, פזיזות, אי תשומת לב לדברים חשובים, התקשות בעיבוד המידע המגיע אל האדם ההיפראקטיבי ובביטוי הידע שלו, תנועתיות יתר וחוסר שקט. שישה מהתסמינים הם הכרחים לאבחון התופעה: מילול בידיים וברגליים או לחילופין נע כל הזמן בכיסא, עוזב את הכיסא בכיתה, רץ או מטפס במצבים לא מקובלים או שיש לו תחושת אי שקט עזה, לא מסוגל לשחק משחקים שקטים, לרוב מתנהג כאילו יש לו 'קוצים בתחת', לרוב מדבר הרבה וללא הפסקה.

דוגמאות לנושאים של עבודות אקדמיות בנושא היפראקטיביות: השוואה בין לקות קריאה לבין לקות ADHD, השפעת הפרעת ADHD על הצלחה בלימודים אקדמיים, השפעת הזמן על תהליכי הלמידה של הילד עם הפרעת קשב וריכוז, שילוב ילד היפראקטיבי בגן הילדים.

עבודות אקדמאיות - סמינריוניות ואחרות - שייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וחינוך מיוחד – יעסקו בתסמינים הפיזיים של ההיפראקטיביות, הנפשיים, בקושי בהשתלבות בחברה, בבעיות החינוכיות של הסובלים מהיפראקטיביות – תלוי מה הן באות לחקור, ויבחנו שאלה מסוימת הנוגעת לאחת התופעות או הבעיות הנוגעות להיפראקטיביות. דוגמה לבעיה חברתית הנגרמת על ידי ADHD היא הפרעת כשל בניהול העצמי (EDF) שיוצרת קושי בהתארגנות.

דוגמאות נוספות לנושאים לעבודות אקדמאיות על היפראקטיביות: היפראקטיביות בקרב ילדים דתיים-חרדים ושאלת התמודדות עימה מבחינה חברתית בקרב הציבור החרדי, בעיית השתלבות מבוגרים הסובלים מהיפראקטיביות בעבודה, הדרדרות לפשע, התאבדויות בקרב סובלים מהיפראקטיביות. ניתן גם לבחון גם צדדים חיוביים של התופעה – יצירתיות, חוש הומור, ספונטניות וכד' בקרב הסובלים מהיפראקטיביות. ניתן גם לכתוב על אחד או יותר מהטיפולים בתופעה, התרופתיים או ההתנהגותיים, השוואה בין יעילות התרופות (לדוגמה: ריטלין) לעומת יעילות הטיפול הפסיכולוגי או טיפולים התנהגותיים אחרים.

אגדות ילדים

שלגייה, זהבה ושלושת הדובים, סינדרלה, הנסיך הקטן, היפהפייה הנרדמת, הענק בגנו, כיפה אדומה, אצבעונית, עמי ותמי, בגדי המלך החדשים, הנסיכה והאפון – כולם אגדות ילדים מפורסמות שהתפתחו מתוך סיפורי עמים שהיו קיימים בתרבויות העתיקות ועברו מפה לאוזן. עבודות אקדמאיות בנושא זה ינסו לבחון את האגדות השונות מהצד הספרותי, מהצד הפסיכולוגי – אם מהצד של השפעת האגדות על הילדים, או מניתוח פסיכולוגי של האגדות עצמן, או מהצד התרבותי.

באגדות ילדים ובסיפורי עם בכלל יש לרוב משל ונמשל – כאשר המשל הוא הסיפור עצמו, והנמשל הוא מסר סמוי המופיע בתוך המשל, שיכול להיות מסר יחיד או כמה מסרים. מטרתו של המסר היא להראות לקורא הצעיר את המציאות של הטבע האנושי וללמד אותו, באופן סמוי, דרכים טובות ויעילות להתמודד עם המציאות.

עבודות אקדמיות שונות (עבודות סמינריון, פרו-סמינריון, רפרטים ועוד), יבחנו לרוב אגדת ילדים מסוימת או ישוו בין שתי אגדות שונות – וינתחו אותן לפי מקורות ספרותיים שנכתבו על אגדות ילדים, תיאוריות ספרותיות, פסיכולוגיות ותרבותיות, כאשר במרכז הניתוח יעמוד המסר, הנמשל, המשמעויות השונות המצויות בתוך האגדה, והשפעתם על הילדים, או ניתוח דמות מסוימת מתוך אחת האגדות – לדוגמה הנסיך הקטן, הילד שצעק "המלך הוא עירום!" באגדה "בגדי המלך החדשים", הזאב ב"כיפה אדומה", ואחרות.

פסיכולוגים מפורסמים שעסקו באגדות ילדים ובהשפעתן הם לדוגמא ברונו בטלהיים – שבספרו "קסמן של אגדות ותרומתן להתפתחות הנפשית של הילד" (הוצאת מודן, 2002), מסביר את חשיבותן בחינוך הילדים, בפיתוח התודעה שלהם לחוקי המבוגרים, ובהגברת המודעות לרגשותיהם. פסיכולוג אחר הוא אריך פרום, שניתח את אגדת הילדים "כיפה אדומה".

עבודה לדוגמה על אגדות ילדים: השוואה בין שתי גרסאות של האגדה "כיפה אדומה" תוך שאלה האם ההבדלים התקופתיים בין שתי הגרסאות באים לידי ביטוי ומשפיעים על המסרים השונים בכל אחת מהגרסאות. העבודה תבחן את האגדה מבחינה היסטורית, פסיכואנליטית, תיאוריות של אגדות ילדים, ועוד. דוגמאות לעבודות אקדמאיות אחרות שנכתבו על אגדות ילדים: גיבוש תפיסות מיניות באמצעות אגדות ילדים, שינויים בתפיסת הילדות עפ"י אגדות ילדים בתקופות שונות, השימוש שיש לאגדה עבור הילד מבחינת התפתחותו הרגשית.