עבודות.קום

יום שבת, 31 ביולי 2010

עבודות בנושא בנק ישראל

בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל. מתוקף החוק מוגדר נגיד בנק ישראל כיועץ הכלכלי לממשלה, ומתוקף תפקיד זה הוא משתתף בגיבוש המדיניות הכלכלית של הממשלה ומשתתף בישיבות הממשלה בהן נדונים עניינים כלכליים בעלי חשיבות גבוהה. הנגיד נעזר בין השאר בפרסומים של מחלקת המחקר של בנק ישראל שאת פרסומיה ניתן למצוא באתר בנק ישראל.
בראש הבנק עומד כיום נגיד בנק ישראל, כיום (2010) פרופ' סטנלי פישר.

עבודות אקדמאיות בנושא, שייכתבו במסגרת לימודי כלכלה, מדיניות ציבורית, או מדעי המדינה, יכולות לעסוק בתפקידיו השונים של בנק ישראל: שמירה על יציבות המחירים באמצעות קביעת הריבית ובכך למנוע אינפלציה, פיקוח על הבנקים בישראל, ניהול יתרות מטבע החוץ הלאומיות ועוד.
מגוון הנושאים לעבודות אקדמאיות בנושא, הקשור במובהק לנושא כלכלת ישראל, הוא רב: ניתן לכתוב על חטיבות הבנק השונות: מחלקת הפיקוח על הבנקים שבראשה עומד המפקח על הבנקים שתפקידיה הן לשמור על ניהול נאות במערכת הבנקאית, לפקח על התנהלות הבנקים כלפי הלקוחות ולפקח על יציבות הבנקים; מחלקת מטבע החוץ שתפקידה הראשי הוא ניהול יתרות המט"ח; חטיבת המחקר של בנק ישראל; מחלקת המטבע האחראית על הנפקת מטבעות ושטרות; ובנוסף יחידות מנהלתיות כמו החטיבה לטכנולוגיית מידע, מחלקת הקשרים הבינלאומיים, מחלקת דוברות, מחלקה משפטית ועוד.

עבודות אקדמאיות יכולות לעסוק גם בהיסטוריה של בנק ישראל, מהקמתו ב-1954, והתהליכים שקדמו להקמתו, את תפקידיו וביצועיו של נגיד בנק ישראל הראשון, דויד הורוביץ, שכיהן במשך 17 שנה, את תקופת האינפלציה החריפה במהלך שנות ה-70 וה-80 והתמודדות בנק ישראל עם האינפלציה, את תפקידו של נגיד בנק ישראל הנוכחי, סטנלי פישר ועוד. ניתן גם לכתוב עבודות שיעסקו בביקורת שונות על תפקודו של בנק ישראל, בין היתר על המשכורות הגבוהות שלהן זוכים עובדי הבנק.

מתוקף היותו משפיע על הכלכלה בישראל וכקובע את הריבית החודשית, ניתן לבחור בנושאים שיעסקו בהשפעת קביעות הבנק על שוק ההון בישראל, על פעילות הבורסה, על המשק הישראלי, פעילות הבנקים, מדד המחירים לצרכן, גובה ריבית המשכנתאות וכד'. עבודה סמינריונית לדוגמה יכולה לבחון את השפעותיו של בנק ישראל על המשק הלאומי הישראלי, ולשאול אם הבנק דוגל בהתקדמות מהירה של המשק או לא. בפרקי העבודה יסוקרו תפקידיו וסמכויותיו של הבנק, הכלים הפיננסיים בהם הוא משתמש, היחסים בינו לבין הממשלה ודרכי ההשפעה וההתערבות שלו במשק הישראלי.

בכתיבת העבודה יש לשמור על כללי הכתיבה האקדמיים וכן להסתמך על מקורות ביבליוגרפיים שיעסקו בנושא בנק ישראל (ספרים, מאמרים, דוחות, ידיעות עיתונאיות, נתונים כלכליים וכו'). דוגמאות לספר עדכני שמנתח את התנהלותו של בנק ישראל בשנים האחרונות: דניאל ממן וזאב רוזנהק, "בנק ישראל: כלכלה פוליטית בעידן ניאו ליברלי", הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2009. דוגמאות למאמרים ברשת האינטרנט: דוד נחמיאס וגד ברזילי, בנק ישראל: סמכות ואחריות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1998.

עבודות אקדמאיות בנושא אימהוּת

בהגדרה יבשה, אימא היא ההורה הביולוגי או הסוציולוגי לצאצא, ממין נקבה, והיא הנושאת ברחמה את העובר ויולדת אותו, ברוב המקרים. אם מאמצת יכולה לגדל את הילד במקום האם הביולוגית.
במחקר האקדמי, המושג אימהוּת יתייחס בעיקר לסוציולוגיה של האימהות, בתוך הסוציולוגיה של המשפחה. התפיסה המקובלת, היסטורית ומגדרית, היא שתפקידה של האם במערכת המשפחתית הוא גידול הילדים, בין השאר. ספר מקיף שיצא בנושא האימהות בעברית נקרא "אימהות – מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר" בעריכת אמילה פרוני, הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2009.

עבודות אקדמאיות בנושא אימהות, עשויות להיכתב במסגרת לימודי סוציולוגיה, מגדר, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חינוך ועוד. בעבודות ניתן לעסוק בתפקידי האימהות השונים לאורך ההיסטוריה וכיום, בתקופה שבה נשים רבות נאלצות להתמודד גם עם קריירה בעבודה וגם עם אימהות; או אימהות חד-הוריות שנאלצות גם לעבוד ולפרנס אותן ואת ילדיהן ללא תמיכה מבעלן.
במדינת ישראל, כמו במדינות אחרות, הנושא של זכויות האם העובדת מוסדר בחקיקה. חוק עבודת נשים קובע הוראות להגנת נשים עובדות, במצבים שהן נתונות בסכנת פגיעה בגלל היותן נשים. הפגיעה עשויה להיות פיזית, כגון פגיעה בפוריות האשה עקב חשיפתה לחומרים מסוכנים בזמן העבודה, וכן עשויה להיות פגיעה במעמדה כעובדת לרבות פגיעה בתנאי עבודתה או בעצם היותה עובדת.
הפן הפסיכולוגי בנושא האימהות יבדוק את תפקידה של האם בהשפעה על נפשם של ילדיה: חוקר בולט בתחום הפסיכולוגיה שקשר בין האם לבין ההשפעות הפסיכולוגיות שלה על האדם הוא זיגמונד פרויד, המכונה גם "אבי הפסיכואנליזה". בהקשר זה ניתן לציין כי בספרה "מאי-מהות לאימהות" (עם עובד, 2005) חוקרת ענת פלגי הקר את מושג האם הנעדרת בחשיבה הפסיכואנליטית. במחקרה טוענת פלגי כי הפסיכואנליזה עוסקת ברובם המוחץ של המקרים באם כאובייקט, כזאת שצריכה לתת לילד, ולא עוסקת בצרכיה האישיים של האם.

דוגמאות לעבודות על אימהות: אימהות וקריירה, חוויית הפרידה של אמהות שילדיהן הוצאו מהבית, בחינת האימהות בקיבוץ הישראלי, האימהות כפי שהיא מצטיירת בסדרת הטלוויזיה סופר-נני.

עבודות בנושא אפליית נשים

אפליית נשים היא מצב חברתי, הקיים בתרבויות רבות, ובו נשים נחשבות לבעלות סטטוס חברתי וכלכלי נמוך בהשוואה לגברים ומידת שליטתן בחייהן ובסביבתן פחותה מזו של הגברים. אפליית הנשים מתבצעת הן בעבודה והן בזכויות המגיעות להן. למשל, הזכות להצביע והזכות להיבחר, שהמדינה האירופאית האחרונה שהעניקה זכות בחירה לנשים הייתה ליכטנשטיין ב-1984 ולפניה שוייץ ב-1971. המדינה הראשונה שהעניקה זכות בחירה לנשים הייתה ניו-זילנד [אך עדיין לא העניקה להן זכות להיבחר]. בישראל זכות הבחירה לנשים הייתה מעוגנת בחוק מרגע הקמתה ב-1948.
בתחילת המאה ה-20 התעוררה התנועה הפמיניסטית, שהציבה את המלחמה באפליית הנשים בראש סדר העדיפויות שלה. כיום, זכויות כגון הזכות ללימודים, לעבודה ולחיים פוליטיים, ניתנות כמובן מאליו לנשים בכל מדינה דמוקרטית, אולם אפליית נשים עדיין קיימת בתחומי חיים רבים.

עבודות אקדמאיות שייכתבו במסגרת לימודי מגדר, היסטוריה, מדעי המדינה, משפטים ובמסגרות לימוד אחרות במדעי החברה והרוח, יכולות לבחון תחומים שונים בהם מופלות נשים או שיש בהם טענות לאפלייה כזו. אפשר גם לכתוב על אפליית נשים בתרבויות השונות במהלך ההיסטוריה, כמו אפליית נשים בתרבות היהודית, בתרבות המוסלמית, בתרבות הנוצרית או בתרבות המזרח; או לבחון תחומים שונים שבהן מופלות נשים כמו מורות במערכת החינוך; לבחון תיאוריה מסוימת העוסקת באפליית נשים ואת יישומה במציאות. דוגמאות לנושאים לעבודות אקדמאיות בנושא אפליית נשים: אפליית נשים בעת קבלה לעבודה, אפליית נשים בעבודה עקב הריון והאיסור עליה, אפליית נשים בשכר, אפליית נשים מורות בקידום לתפקידים ניהוליים במערכות ההוראה.

עבודה לדוגמה שנכתבה בנושא אפליית נשים: תופעת שריון המקומות לנשים בכנסת ברשימות המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת ישראל. שאלת המחקר של העבודה היא מדוע היה צורך במנגנון שריון לנשים? העבודה גם מתמודדת עם שאלת הפרדוקס שיוצר מנגנון השיריון. המבוא לעבודה מתאר את הרקע לנושא בקצרה ואת הנתונים והעובדות בנוגע למנגנון השיריון, וכן את שאלת המחקר שתיבחן בעבודה. בגוף העבודה יוצג המצב של ייצוג הנשים בכנסת ובממשלה בתולדות מדינת ישראל, הגורמים לאפליית הנשים בבחירות לרשימות המפלגתיות, התפתחות מנגנון השיריון, הצגת הטענות בעד ונגד. בפרק הסיכום יוצגו מסקנות העבודה ובמידת האפשר הצעות למחקרים נוספים בנושא. בסוף העבודה, ככל עבודה אקדמאית, תוצג רשימה ביבליוגרפית שתציג את המקורות הספרותיים בנושא שבהם נעשה שימוש בכתיבת העבודה.

אלימות בספורט

אלימות בספורט הוא מונח המתאר ביטויי אלימות פיזיים ולא-פיזיים אשר מתרחשים באירועי ספורט, בין אוהדים של קבוצות יריבות, בין אוהדים לספורטאים ואנשי סגל ולעתים אף בין הספורטאים עצמם. באוגוסט 2008 אושר החוק לאיסור אלימות בספורט, במסגרתו הוקמה המועצה למניעת אלימות בספורט. באתר המועצה ניתן למצוא מידע רב נוסף, בין השאר את תיאור המודל הבריטי להתמודדות עם אלימות בספורט, שפותח לאחר עשרות שנים שבהן הייתה רמת אלימות גבוהה במגרשי הכדורגל של הליגות האנגליות.
ביטויי אלימות כוללים קללות כלפי שחקני הקבוצה היריבה, אוהדיה, או כלפי השופט במשחק, קריאות גזעניות, איומים, יריקות, מכות, זריקות אבנים, השלכת רימוני הלם וחזיזים למגרש ועוד.

העבודות האקדמאיות השונות - במסגרת לימודי סוציולוגיה, קרימינולוגיה וכו' - יכולות לבחון מקרים שונים של אלימות בספורט, במגרשי הכדורגל או הכדורסל או במקומות אחרים. לדוגמה, אסון הילסבורו מאפריל 1989 בשפילד באנגליה, שבו נמחצו למוות 96 אוהדי כדורגל (לקריאה נוספת: היום ששינה את הכדורגל האנגלי, שאול אדר, ואללה!, 1 ביוני 2007.); ברקע שקדם להקמת הוועדה למניעת אלימות בספורט ב-2006; בהחלטות הוועדה (כמו הקמת משטרת אצטדיונים שתטפל באלימות, הגברת נוכחות משטרתית במשחקים רגישים, שיפור התנאים באצטדיונים, פעילויות הסברתיות להגברת מודעות האוהדים למניעת האלימות במגרשים, ועוד ) וביישומן בשטח; באלימות בין שחקנים לעומת אלימות בין אוהדים או של אוהדים; בסיבות לאלימות בספורט; ועוד.

בכתיבת עבודה אקדמאית, סמינריונית או אחרת, בנושא אלימות בספורט, ניתן לבחור מקרה מסוים הקשור לאלימות בספורט, להציג אותו במבוא לעבודה בקצרה ולנסות לקשור אותו למקרים אחרים של אלימות בספורט, ולנתח אותו בגוף העבודה לפי תיאוריות קודמות וחומר תיאורטי נוסף בנושא. כמו כן, מטבע הדברים, יש להציג ברוב העבודות דרכים להתמודדות עם בעיית האלימות בספורט; אלא אם כן שאלת המחקר של העבודה לא נועדה להציג פתרונות כאלה.

עבודה אקדמאית לדוגמה ששמה "תוקפנות בקרב קבוצות: ספורטים – אוהדים", בוחנת את התוקפנות בספורט הן מצד השחקנים והן מצד אוהדי הספורט, תוך ניסיון להבין, כיצד תוקפנותה של כל קבוצה מזינה את תוקפנותה של הקבוצה השנייה, ותוך התייחסות לתופעות האלימות בקרב ספורטאים ואוהדי ספורט ובדיקת הקשר בין אלימות בקרב ספורטאים ואלימות בקרב אוהדים והאם האחת משפיעה על השנייה.

עבודות בנושא אשפוז כפוי

אשפוז כפוי הוא השימוש באמצעים חוקיים לצורך אשפוזו של אדם שלא ברצונו במוסד לבריאות נפש או במחלקה פסיכיאטרית. במדינת ישראל אשפוז כפוי מוסדר בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991.

עבודות אקדמיות בנושא אשפוז כפוי יכולות לעסוק בנושא מהבחינה המשפטית, הרפואית, מהבחינה של זכויות האדם, מהבחינה הפסיכולוגית, ועוד. על פי החוק, לא ניתן לאשפז אדם באשפוז כפוי בטרם בדיקה, אולם ישנן הרבה טענות והרבה סיפורים על מקרים של אנשים שאושפזו בכפייה, ללא כל סיבה מוצדקת, ולאחר שאושפזו זכו ליחס אנושי גרוע ומשפיל. בישראל קיימים מספר ארגונים החושפים ומטפלים בתלונות על הפרות זכויות אדם.

מכיוון שהנושא של זכויות אדם המופרות ע"י פסיכיאטרים, אם באשפוז כפוי ואם במקרים אחרים, נמצא עדיין ב"חיתוליו", ניתן למצוא מקורות ביבליוגרפיים רבים ברשת האינטרנט, בשפה העברית או בשפה האנגלית. כמו כן, בגלל שרוב המקורות האלה יכולים להיות מוטים כנגד הרעיון שבאשפוז כפוי, יש לנסות לשמור על הצגה אובייקטיבית של הנושא בעבודה ככל האפשר.
מקורות מסוג זה הם, לדוגמא:
נביל ג’ראיסי, אלי גרינר, בן-חי קוזניצקי ויעקב מרגולין, אשפוז כפוי של חולי נפש – בין המצוי לרצוי, רפואה ומשפט, גיליון 34, יוני 2006, עמ' 73–83;
אשפוז כפוי של חולי נפש - סקירת המצב המשפטי, אתר איגוד הפסיכיאטרים.

עבודה אקדמאית לדוגמה שנכתבה על נושא האשפוז הכפוי: אשפוז בכפייה והשמירה על זכויות האדם במדינת ישראל – עבודה שמתארת את ניתוח החוק לטיפול בחולי נפש, ההיסטוריה של חקיקתו והביקורת עליו, בדגש על נושא האישפוז בכפייה ושמירת זכויות האדם של חולי הנפש. העבודה כוללת סקירה היסטורית של הרקע לטיפול בחולי נפש, הרקע שהביא לחקיקת החוק לטיפול בחולי נפש, את התיקונים לחוק, את הביקורות על החוק, סטטיסיקות אשפוזים, תפקוד הוועדות הפסיכיאטריות, בחינת זכויות האדם של חולי הנפש, ועוד.

עבודות בנושא אגרות חוב (אג"ח)

איגרת חוב – נייר ערך שהוא תעודת התחייבות לתשלום חוב. בכתיבת העבודות האקדמאיות בנושא אגרות חוב ניתן להבחין בין כמה סוגים של אגרות חוב, לפי כמה סוגי הבחנה: אג"ח בריבית קבועה, אג"ח בריבית משתנה, אג"ח צמודת מדד – לפי אופן החזר החוב וחישוב הריבית; אג"ח ממשלתית, אג"ח קונצרנית (המונפקות ע"י חברות) ואג"ח מוניציפלית – לפי זהות המנפיק; אג"ח מדורגות ואג"ח זבל – לפי יכולת הפרעון.
עבודות אקדמאיות העוסקות בנושא אגרות חוב (אג"ח) ייכתבו לרוב סביב נושא שוק ההון בישראל, שמורכב משוק המניות ומשוק אגרות החוב.

עבודות אקדמאיות לדוגמה על אגרות חוב: התנאים ההכרחיים בכדי להנפיק אג"ח מוניציפלי (איגרות חוב המונפקות על ידי רשויות מקומיות, לרוב לשם מימון פרויקטים חד פעמיים) בישראל; הקשר בין דירוג הסיכון של אג"ח של חברות קונצרניות לתשואתן; שוק האג"ח בישראל בעקבות משבר הסאב-פריים בארה"ב.

ניתן להשוות בין שני סוגי אגרות חוב שונים ולבחון את רמת הסיכון בשתיהן. הצעות אחרות לעבודות אקדמאיות בנושא אגרות חוב: השוואת הסיכון בהשקעה במניות לעומת השקעה באגרות חוב, סוגי אגרות חוב מוניציפליות והבעייתיות בהלוואתן ע"י הרשויות המקומיות, התיקונים שעבר חוק החברות ב-1999 ובמהלכם בוטלה החובה להנפיק אג"ח עם בטוחה, ולו סמלית (שעבוד על נכסים - להבטחת החזר הקרן), דירוג האג"ח בחברות השונות שנעשית בעיקר לפי ובעיקר הערכה של סבירות קבלת הקרן והריבית.

ככל עבודה אקדמאית, עבודה אקדמאית בנושא אגרות חוב תיכתב עפ"י כללי הכתיבה האקדמיים ותכלול שער לעבודה שבו יוצג שם העבודה, שם הקורס, שם המרצה, שם מגיש העבודה ותאריך ההגשה; תוכן עניינים מפורט; מבוא לעבודה שיציג בקצרה את נושא העבודה, שאלת המחקר של העבודה והדרכים לפתרונה; גוף שיכלול פרקים שכל אחד יעסוק בשאלה אחרת של הנושא, וסיכום לעבודה שיציג את המסקנות שעלו מהנתונים שעלו במהלך העבודה ומשאלת המחקר. בסוף העבודה תוצג רשימה ביבליוגרפית של המקורות הספרותיים שנעשה בהם שימוש במהלך כתיבת העבודה.

יום שישי, 30 ביולי 2010

עבודות בנושא ביטחון סוציאלי

ביטחון סוציאלי הוא הגדרה למכלול כלים שנועדו לספק פרנסה לעובד שבתקופות מסוימות לא יכול לעבוד, או לאדם שאינו יכול לעבוד מסיבות שונות (פגוע נפשית או פיזית עד לאובדן כושר עבודה, זקן מדי, וכדו'). בישראל הגוף המרכזי המיישם את הביטחון הסוציאלי לתושבי המדינה הוא המוסד לביטוח לאומי, שמעניק גמלאות לאנשים הזקוקים לכך במקרה של אבטלה, חופשת לידה, נכות, תאונה, דמי פגיעה, נכות או זקנה.

בעת כתיבת עבודות אקדמיות בנושא של ביטחון סוציאלי ניתן להיעזר במידה רבה באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, בו ניתן למצוא נתונים ומאמרים בנושאים שונים. בין הנתונים והמידע שניתן למצוא באתר של המוסד לביטוח לאומי – מידע על הזכאויות השונות (לאימהות יולדות, לחיילים, למובטלים, לנפגעי תאונות עבודה, רכב, או אחרות, לנכים ופנסיונרים), סטטיסטיקות שונות לפי יישובים ועוד, אמנות בינלאומיות בנושא ביטחון סוציאלי, וכן כתב העת ביטחון סוציאלי היוצא לאור מטעם המוסד לביטוח לאומי, ובו מאמרים במגוון נושאים הקשורים במדיניות חברתית, בביטחון סוציאלי, בזכויות חברתיות וברווחה.
מקור ספרותי חשוב אחר שניתן להיעזר בו בכתיבת העבודה הוא הספר "ביטחון סוציאלי בישראל" מאת ג'וני גל (הוצאת מאגנס, 2004). הספר מציג את התפתחות התכניות של אוכלוסיות היעד השונות של מערכת הביטחון הסוציאלי וכן כולל פרק הסוקר את התפתחות מדינת הרווחה בישראל מאז תקופת המנדט ועד לראשית שנות האלפיים.

בכתיבת העבודות האקדמיות השונות ניתן להיעזר גם בסעיפים שבאתר ביטוח לאומי על מנת למצוא נושא ספציפי שעליו יהיה אפשר לכתוב את העבודה. דוגמאות לנושאים כאלה: השוואה בין שני יישובי פריפריה – משני קצוות הארץ, הדרום והצפון (לדוגמה: שלומי מול דימונה); או יישוב או שכונה שרוב תושביה מהמוצא האתיופי לעומת יישוב או שכונה שרוב תושביה הם מהמוצא המרוקאי; זכויות החולים הנפשיים בביטוח הלאומי; ועוד.

עבודות בנושא אימפריאליזם

ניתן להבחין בין שני סוגי אימפריאליזם: אימפריאליזם ישן (או אימפריאליזם גיאוגרפי), שהוא התפשטותה של מדינה בעלת עוצמה לעבר שטחים אחרים, לצורך הקמת מושבות התיישבות, תוך אכיפת השלטון והחוקים על אותן מדינות וניצול אוצרות הטבע וכוח האדם שלהן. אימפריאליזם כזה היה קיים עוד לפני הספירה ועד תחילת המאה ה-20. האימפריאליזם המודרני (או 'רעיוני/אידיאולוגי'), שהחל להתקיים מאז סוף המאה ה-19 ועד היום מתייחס לשליטה חברתית, תרבותית וכלכלית של מדינות חזקות וגדולות, כמו בריה"מ לשעבר עד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, או ארה"ב במקביל ועד היום.

עבודות אקדמיות שונות על אימפריאליזם (סמינריונים, רפרטים, עבודות תזה ועוד) שייכתבו לרוב במסגרת לימודי היסטוריה, מדעי המדינה או פוליטיקה וממשל, יוכלו לבחון אימפריה אחת מאחת התקופות השונות (העת העתיקה, ימי הביניים, העת החדשה מהמאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20, והמאה ה-20 ועד היום), ולתאר את השפעותיה על המדינות ועל האוכלוסיה האנושית שאותן כבשה, התנגדויות או שיתוף פעולה איתן, ועוד.
בהיבט ההיסטורי יתואר מהלך האירועים, תוך התייחסות לסיבות, גורמים ותוצאות. בהיבט של מדע המדינה ויחב"ל, יתואר הסדר העולמי והמערכת האיזורית והעולמית, יחסי הכוחות, השפעות על יציבות המשטר וכד'.

עבודות אקדמאיות לדוגמה בנושא אימפריאליזם: דיני הירושה הרומיים בתקופת האימפריה הרומית; סקירת פעילותן של תנועות אנטי אימפריאלסיטיות בבריטניה של סוף המאה ה-19; הטבח באוכלוסייה הארמנית בתקופת האימפריה העותומנית מסוף המאה ה-19 עד 1915; בחינת הצידוק האידיאולוגי של מדינות אירופה ואחרות (כמו ארה"ב כיום), שטוען כי השתלטותן של אותן מדינות על עמים ומדינות אחרות יביא שגשוג והתפתחות מוסריים ותרבותיים; בחינת האידיאולוגיות השונות של שתי המעצמות הגדולות ביותר במאה ה-20 – ארצות הברית וברית המועצות, ועוד.

בבחירת הנושא לעבודה רצוי לא לבחור בנושא כללי מדי משום שאז העבודה תתקשה לספק את המענה על שאלת המחקר האפשרית שתוצג בעבודה. יש לבחור נושא קטן מתוך מכלול הנושאים האפשריים ולבחון אותו על סמך המקורות הספרותיים הקיימים בנושא, תוך התמקדות בסיבות שהובילו אליו. דוגמה לתת-נושא כזה: המטבע האירופי החדש והשפעתו על מדינה קטנה באיחוד האירופי כמו יוון, למשל.

עבודות בנושא נשים בפרסומות

במקרים רבים נשים מוצגות בפרסומות - בטלוויזיה, בקולנוע, על שלטי חוצות - כאובייקטים מיניים, כמסוגלות לשווק (ולרכוש) רק מוצרים נשיים, או כאלה של עקרת בית, כמו מקרר, מכונת כביסה וכד'. הן גם מוצגות לרוב בפרסומות בין כותלי הבית: במטבח, בחדר השינה, בסלון, בחדר הכביסה. דבר זה, נטען, נמשך כבר שנים רבות מאז נשים החלו להופיע בפרסומות, ולמרות ההתעוררות הפמיניסטית בשלושים שנים האחרונות, דבר לא השתנה, ונשים עדיין מוצגות בפרסומות כאובייקט מיני, המיועד למשוך את קהל היעד של הפרסומות לקנות את המוצר המוצג בהן. חלקנו זוכרים את תשדיר השירות של המועצה לפירות וירקות "אשכוליות או לא להיות" שבו מוצגת חבורת נשים צעירות בעלות שדיים גדולים הרצות על חוף הים.

עבודות אקדמיות בנושא נשים בפרסומות ייכתבו לרוב במסגרת לימודי מגדר או לימודי תקשורת. בעבודות אלה ניתן לעסוק בשאלות כמו האם באמת נשים מוצגות עדיין כאובייקט מיני בפרסומות, מדוע זה קורה; לבחון פרסומות שבהן השתתפו נשים בארץ ובעולם בתקופות השונות מאז קיימות פרסומות. בעבודות יש להתייחס לתיאוריות של ייצוגים תקשורתיים, תיאוריות פמיניסטיות וכד'.

לאחר שנבחר תת הנושא לעבודה אקדמית שתעסוק בייצוגן של נשים בפרסומות, יש להתחיל לכתוב את המבוא לעבודה שבו יוצג הנושא בקצרה, יוצג חשיבותו, שאלת המחקר שאותה רוצים לפתור והצגת הדרכים לפתרונה, תוך הצגת החומר הספרותי שבו ייעשה שימוש במהלך העבודה, והצגת הפרקים בגוף העבודה בקצרה.
מחקר אפשרי יכול לבחון את עמדתן של חברות הפרסום בנוגע לשיקולים המניעים אותן להציג בפרסומות שהן מפיקות בדרך הזו. מחקר כזה בוצע על ידי נעמה אהרונוביץ' (מתפרסם באתר מט"ח), ובו היא מראה את העקרונות השולטים בהצגת נשים בפרסומות, לפי המחקר שעשתה בקרב משרדי פרסום שונים. הצעה למחקר אחר שיכול להיעשות במהלך כתיבת עבודה אקדמאית, סמינריונית או אחרת בנושא של נשים בפרסומות, היא סקרים או ראיונות בקרב נשים שהשתתפו בפרסומות שונות על דעתן על אופן הצגתן בפרסומות. הצעה למחקר אחר יכולה להיעשות בקרב ציבור הגברים שצופה באותן פרסומות.
דוגמה לעבודה אקדמאית על נשים בפרסומות: עבודה שתבחן את מעמד האישה בשנות ה-2000 כפי שמשתקף מהפרסומות, ובה נבחנו פרסומות שונות, שבהן משתתפים גברים ונשים, תוך ניתוח פרשני של פרסומות שבהן מופיעות נשים בלבד, ובחינת השערת מחקר ששואלת האם נשים יותר מגברים מופיעות בפרסומות בטלוויזיה כאשר משתמשים בגופן להצגת \ מכירת המוצר.

יום שני, 26 ביולי 2010

עבודות - רפואה

כמעט כל הורה היה רוצה שהילד או הילדה שלו יהיו רופאים. רופאים זוכים לכבוד ייחודי ולעיתים רואים בהם כאילו הם לא בני אנוש רגילים. שהרי עבודתם כמעט נוגעת בעצם הבריאה. עם זאת, לאחרונה קיימים גם מקרים מצערים של אלימות כלפי רופאים וכלפי צוותים רפואיים.

הרפואה היא תחום מדעי העוסק בחקר, באבחון ובטיפול במחלות ובניסיון לשיפור הבריאות. תחום הרפואה בארץ נלמד במספר מוסדות: הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית, באוניברסיטת באר-שבע ועוד. במסגרת הלימודים נלמדים נושאים כגון: אנטומיה, ביוכימיה, כימיה, פיסיקה ועוד.
הקבלה ללימודים היא תהליך ארוך הכולל שקלול ציונים, מבחנים וראיונות, והדרישות הן גבוהות מאוד. זו גם הסיבה שאחוז המתקבלים ללימודים ביחס לאלה המציגים מועמדותם, הינו נמוך.

לימודי רפואה לתואר ד"ר נמשכים 7 שנים של לימודים אינטנסיביים ותובעניים. לימודי רפואה שאינם לתואר דוקטור הם לימודי 'מקצועות הרפואה' והם נחלקים למספר סוגים. רובם של הלימודים מעניקים תואר ראשון שמשך לימודיו כשלוש שנים וההמשך לתואר שני נעשה בדרך כלל לתחום הניהול הרפואי או מנהל עסקים. תחומים אחרים הם לימודי התעודה כגון פיזיותרפיה וכירופרקטיקה הנלמדים במשך מספר שנים אך מקנים לבוגריהם רק תעודת מטפל.
תחום נוסף שקרנו עולה בעת האחרונה הוא תחום הרפואה המשלימה והרפואה האלטרנטיבית העוסקות בטיפולים טבעיים וכד' (הומיאופתיה לדוג').

עבודות אקדמיות בתחום הרפואה ומקצועות הרפואה יכולות להיכתב על נושאים מגוונים כגון: 1. עבודת סמינריון המראה את הקשר בין רצון החולים לקבל תרופות OTC לפי המלצת האחיות בלבד לבין נכונות האחיות לתת אותן לצורך שיפור השירות במיון אורתופדי. 2. עבודת סמינריון על תנועת האמבה (ביולוגיה), ניתן יהיה לכלול בעבודה את הנושאים הבאים: הציטוסקלטון, המנגנון הפיזיוכימי הפיזיוכימי, תנועות לא לוקומוטיביות, תגובת האמבה לסוגי אנרגיה שונים ובקרת הגרעין על תנועת האמבה. 3. עבודה אקדמית נוספת יכולה להיכתב על מטבוליזם דנ"א ובקרתו. בעבודה ניתן יהיה לאפיין את החלבון הקושר דנ"א חד-גדילי בשמר ולהתייחס לגישה הביוכימית ולגישה הגנטית. 4. בתחום של רפואה ומשפט ניתן לעסוק בנושא הפלות מלאכותיות- היבטים חוקיים ואתיים. עמדת המחוקק והפסיקה בנושא מניעת הריון והוועדות להפסקת הריון: מהם השיקולים המנחים את הוועדה ומה עמדתם של שלושת הנוגעים בדבר: האב, האם והעובר.

יום ראשון, 25 ביולי 2010

עבודות בנושא אפליה בעבודה

אפליה בעבודה מתייחסת הן לאפלייה בקבלה לעבודה והן לאפלייה שנעשית במהלך עבודתו של אדם, כלפי אותו אדם. סעיף 2 (א) בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה מ-1988 קובע כי "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאלה: קבלה לעבודה; תנאי עבודה; קידום בעבודה; הכשרה או השתלמות מקצועית; פיטורים או פיצויים פיטורים; הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה."

עבודות אקדמאיות במדעי החברה והרוח שעניינן נושא האפליה בעבודה, יכולות להיכתב על אחד מהסעיפים בחוק או אחרים, כפי שמצוין ביתר פירוט בחוק; על נושאים כמו אפליית נשים בעבודה או בקבלה לעבודה, אפליית אנשים בעלי נטייה חד-מינית בקבלה לעבודה או בעבודה, אפליית בני מיעוטים בקבלה לעבודה, אפליית מבוגרים בקבלה לעבודה (אפליה מחמת גיל), ועוד.

עבודה בנושא זה יכולה למשל לעסוק באפלייה של דתיים, (מסורתיים חובשי כיפה סרוגה או חרדים), הן בקבלה לעבודה והן בעבודה עצמה – במקום עבודה שהוא בעל צביון חילוני מובהק, הן מבחינת אופי העבודה והן מבחינת רוב העובדים בו. העבודה תנסה לשאול כיצד ואם מתבצעת אפלייה כזו, תתאר את הרקע של אפלייה בעבודה ותנסה להסביר כיצד יכולה להתבטא האפלייה כלפי דתיים במקום העבודה, או בקבלה לעבודה. בשל הקושי למצוא חומר ביבליוגרפי העוסק באפליית דתיים בעבודה חלק גדול של המחקר יתבצע באמצעות כלים מחקריים של מדעי החברה כמו ראיון, שאלונים, סקר. חלק אחר של העבודה ינסה להשתמש בחומר מחקרי קיים ולהתאים אותו לנושא המחקר של אפליית דתיים בעבודה. חומר עזר כזה יכול להיות מחקר שהתפרסם לא מזמן באמצעות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה: "תחושת אפלייה של מחפשי עבודה ועובדים ומה הציבור חושב על כך", שוקי הנדלס, מינהל מחקר וכלכלה של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, פברואר 2010.

בבחירת הנושא לעבודות אקדמיות על אפלייה בעבודה, רצוי במידת האפשר להיות מקוריים, ולא לחזור על נושאים שכבר נדונו בעבודות קודמות, וזאת על מנת ליצור מחקר חדשני ומקורי. כמובן, ככל עבודה אקדמאית, על העבודה להיכתב לפי כללי הכתיבה המקובלים.

יום שישי, 23 ביולי 2010

עבודות על ארגון האצ"ל

האצ"ל הם ראשי תיבות של 'ארגון צבאי לוחם', ארגון צבאי מחתרתי עברי שנוסד ב-1931 ע"י פורשי ארגון "ההגנה", שהיה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי בתקופת המנדט הבריטי של היישוב היהודי בארץ ישראל. האצ"ל, כמו ארגון ההגנה, פורק עם הקמת מדינת ישראל וצה"ל ב-1948.

עבודות בנושא יבחנו היבטים של הנושא בעיקר מן ההיבט ההיסטורי, וההיבט של מדע המדינה.
מבחינה היסטורית, ניתן לכתוב על הקמת האצ"ל, פעילותו בשנותיו הראשונות, על אחד מחבריו או מנהיגיו כמו מנחם בגין, זאב ז'בוטינסקי, אברהם שטרן, אורי צבי גרינברג (בהקשר אליו ניתן גם לכתוב על שירתו), ואחרים, פעילותו בתקופת המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"- תרצ"ט), הפילוג של לח"י מהאצ"ל, פעולות טרור שביצע האצ"ל הן כנגד הבריטים והן כלפי הערבים (ואולי גם השוואתם לפעולות טרור של ארגוני טרור הפועלים כיום), ארגון העלייה הבלתי לגאלית ותמיכת אצ"ל בה, ההתייצבות לצד הבריטים עם פרוץ מלחה"ע ה-II, פיצוץ מלון המלך דוד ב-1946, הלחימה בבריטים עד קץ שלטונם בא"י, השתתפות האצ"ל במלחמת העצמאות, פרשת אלטלנה, ולבסוף השתלבותו בצה"ל ופירוקו, והקמת תנועת חירות מתוכו; ועוד מספר רב של עבודות שניתן לכתוב בנושא, מאירועים נוספים עד קום המדינה עד למורשת האצ"ל והנצחתו לאחר קום המדינה – כמו שנעשה במוזאון האצ"ל ובאתר האצ"ל.

מן ההיבט של מדע הדינה, ניתן לבחון את הארגון כארגון פוליטי מחתרתי ואף לבצע השוואה לארגונים דומים באיזורים אחרים, לדוגמא, צפון אירלנד. ניתן להתייחס גם לפוליטיקה הפנימית בתקופת היישוב, כולל התייחסות לארגון הלח"י. למעשה, מדובר בבחינה של אירוע היסטורי מסויים, תוך נסיון לכלול אותו בתוך מסגרת תיאורטית כללית יותר.

קיימת ביבליוגרפיה רחבה על הארגון, בה ניתן להיעזר בעת בכתיבת עבודות אקדמיות על האצ"ל. ניתן גם להיעזר בכלי מחקרי שיוכל לתאר גילויים נוספים על מאורעות שונים שהאצ"ל היה קשור בהם, באמצעות ראיון עם אנשים שהיו בעבר חברים באצ"ל.
דוגמאות למקורות ספרותיים בנושא האצ"ל לא חסרות, ולהלן אחדים מהם:
יעקב מרקוביצקי, לקסיקון אצ"ל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור וברית חיילי האצ"ל, 2005;
יוסף קיסטר, האצ"ל, הוצאת משרד הביטחון, 2005;
אודי לבל, הדרך אל הפנתיאון - אצ"ל לח"י וגבולות הזיכרון הישראלי, הוצאת כרמל, ירושלים, 2008;
שאול אבישי, תעמולה במחתרת, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 2008.

כמובן, בכל מקום שבו מצוטטים נתון, עובדה, או פרשנות, יש לציין זאת בגוף העבודה על פי כללי הציטוט הנהוגים - או בסוגריים לאחר ציון המקור, או בהערת שוליים ממוספרת בתחתית העמוד, או בסוף כל פרק. זאת בנוסף לרשימה ביבליוגרפית שתובא בסוף העבודה.

עבודות אקדמאיות בנושא האו"ם

"או"ם – שמום" - כך כינה ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון, את ארגון האומות המאוחדות, במהלך ישיבת ממשלה מ-1955 שבה טען שר החוץ משה שרת שאסור לגרש את המצרים מרצועת עזה כי האו"ם לא יראה זאת בעין יפה וכי יש לכבד זאת משום שבזכות האו"ם התקבלה ההחלטה על הקמת מדינת ישראל. בן גוריון ענה כי "רק העזת היהודים הקימה את המדינה, ולא החלטת או"ם שמום". (עוד על ההחלטה באתר מט"ח).

באו"ם חברות כמעט כל מדינות העולם ומבין מטרותיו - לפעול לפיתוח יחסי ידידות בין העמים השונים, תוך כדי כיבוד הדדי ושמירה על זכות ההגדרה העצמית של המדינות; ולהגיע לשיתוף פעולה בינלאומי בנושאי כלכלה, חברה, תרבות, כיבוד זכויות האדם וכדומה.

עבודות אקדמיות שונות על האו"ם יכולות לעסוק בהקמת האו"ם ב-1945 ולתהליכים שהובילו להקמתו; לעקרונות שעל פיהם פועל האו"ם ויישומם במציאות; למבנה האו"ם ולזרועות העיקריות והמשניות שבו: עצרת האו"ם שבה חברות כל המדינות החברות בו, מועצת הביטחון של האו"ם, בית הדין הגבוה לצדק של האו"ם, המועצה הכלכלית-חברתית, קרן המטבע העולמית, אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות ואחרות. עוד על גופי האו"ם השונים ופעילויתיהם ניתן לקרוא באתר האו"ם.
ניתן לכתוב על החלטות שונות של האו"ם, ביניהן החלטות שקשורות לישראל. ב-1975 החליט האו"ם להשוות את הציונות לגזענות, בלחץ מדינות ערב, החלטה שבוטלה רק ב-1991. לעומת זאת, כמוזכר למעלה, החליט האו"ם להכיר בהקמת מדינת ישראל מהחלטתו מ-1947, הידועה יותר כהחלטת כ"ט בנובמבר, על שם תאריך ההחלטה. ניתן כמובן לכתוב עבודות אקדמאיות על החלטות והתערבויות של האו"ם במקרים שאינם קשורים לישראל. עבודה סמינריונית לדוגמה עוסקת בסכסוך בקפריסין בין יוון לטורקיה בשנות ה-60 וה-70 והתערבות האו"ם בנושא. בעבודה מוצג הרקע לסכסוך בין שתי המדינות על השליטה באי קפריסין שמאוכלס ע"י שני העמים, היווני והטורקי, תיאור הסכסוך עצמו והקרבות שהתנהלו, התערבות האו"ם ומועצת הביטחון במהלך השנים, הדילמות הבינלאומיות שהתלוו לסכסוך, ופתרון הנושא. העבודה תכלול מבוא שבו מוצג הרקע לנושא בקצרה, גוף עבודה שכולל פרקים המפרטים את התהליכים של הסכסוך, הצגת סיום הסכסוך, סיכום שבו מוצגות מסקנות העבודה והצעות להמשך מחקרי, ורשימה ביבליוגרפית של המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש במהלך כתיבת העבודה.

בכל מקרה, על כל עבודה להתייחס למודלים תיאורטיים ועל פיהם לבחון את המקרה המסויים. לדוגמא, ניתוח ארגון האו"ם במסגרת הכללית של ארגונים לא ממשלתיים (NGO); או ניתוח על פי תיאוריות אחרות מתחום הגיאופוליטיקה והיחסים הבין לאומיים.

יום חמישי, 22 ביולי 2010

עבודות בנושא איגוד מקצועי

איגודים מקצועיים הם התאגדויות עובדים שמטרתן לשפר את תנאי ההעסקה שלהם. קיימים סוגים שונים של איגודים מקצועיים שניתן לחלקם לשניים עיקריים: איגוד מקצועי פוליטי ואיגוד מקצועי כלכלי. האחרון מטרתו לשפר את תנאי ההעסקה של חבריו, והראשון מעוניין בקידום יעדים פוליטיים מסוימים.

עבודת אקדמאיות שונות – סמינריונים, עבודות תזה או אחרות - עשויות להיכתב ממספר היבטים ובמסגרת מספר תחומים אקדמיים - לימודי מנהל עסקים (יחסי עבודה), מדיניות ציבורית, וגם במסגרת לימודי כלכלת עבודה.
בעבודות ניתן להתייחס לאחד או לכמה מתנאי ההעסקה שאותם דורשים העובדים: שכר, אורך יום העבודה, זכות המנוחה, הזכות לחופשה ולימי מחלה, התנאים הפיזיים של מקום העבודה, כמו האם יש במקום העבודה שירותים, זיהום האוויר במקום העבודה וכד'. כן ניתן לעסוק בתנאים ובחוקים שמגנים על העובד, כמו החוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה וחוקים נוספים (ניתן לעיין באתר משרד התעשייה והמסחר). דוגמה להתאגדות עובדים שהביאה לחוק המגן על זכויות העובדים ניתן למצוא בהתארגנות עובדות סופרפארם שמאבקן הוביל לחקיקת חוק הזכויות לעבודה בישיבה, הידוע יותר בשם "חוק הקופאיות", שקבע כי קופאיות, זבניות, נציגי שירות ומאות אלפי עובדים אחרים יהיו רשאים לשבת במהלך עבודתם ומעסיקיהם יחויבו לספק להם כיסאות מתאימים.

נושאים אחרים שעליהם אפשר לכתוב עבודות אקדמאיות בנושא איגוד מקצועי: השוואה בין איגודים מקצועיים, מקרים של התאגדויות עובדים קטנות, השוואה לאיגודים מקצועיים בחו"ל, בחינת איגודים מקצועיים שמטרתם היא הגנה וקידום של זכויותיהם של עובדים בארץ כמו 'קו לעובד' או 'כוח לעובדים', מבנים של איגודים מקצועיים שונים, השפעת אידיאולוגיות חברתיות על התפתחויות איגודים מקצועיים כמו הסוציאליזם, ועוד.

בכל עבודה שתיכתב בנושא 'איגודים מקצועיים' יש לשמור על כללי הכתיבה האקדמאים, ועל מבנה עבודה מסודר. כן יש להסתמך ולהיעזר במקורות ביבליוגרפיים שונים העוסקים באיגודים מקצועיים (לדוגמה: עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח לשנת 2009 / שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, האלה אבו חלא, מרכז אדווה, 2010) ויש לשמור על כללי הציטוט כשבאים לצטט או להביא נתון ממקור ספרותי כזה או אחר.

עבודות על אריאל שרון

אריאל (אריק) שרון היה ראש הממשלה ה-11 של ישראל מ-2001 עד תחילת 2006, אז, בעקבות אירוע מוחי לקה בתרדמת והוחלף ע"י אהוד אולמרט שהיה ראש ממשלת ישראל עד ל-2009. בתפקידיו השונים בצבא ובפוליטיקה, היה שרון מעורב באירועים ותהליכים רבים בישראל הקשורים לצד הביטחוני, המדיני, הפוליטי, ההתיישבותי ועוד.

אירועים ונושאים מרכזיים בקריירה של אריאל שרון: הקמת מפלגת שלומציון בראשותו, הצטרפותו לתנועת חירות ופעילותו כשר חקלאות ותרומתו להקמת התנחלויות בשטחי יו"ש תוך שאלת התקרבותו לתנועת גוש אמונים, פעילותו כשר ביטחון בממשלתו של מנחם בגין ומלחמת לבנון שיזם והביקורות עליה ועל שרון, פרשת טבח סברה ושתילה במהלך מלחמת לבנון ואחריותו של שרון לפרשה; עמדתו כלפי תהליך אוסלו, פעילותו כשר החוץ בממשלת נתניהו, בחירתו ליו"ר הליכוד, הביקור המפורסם שלו בהר הבית בספטמבר 2000 והטענות לפרוץ האינתיפאדה השנייה בעקבותיו, תקופתו כראש הממשלה, בפרט פעילותו להתנתקות מעזה והביקורות עליה משמאל ומימין.

עבודות העוסקות באישים פוליטיים ייכתבו לרוב במסגרת של לימודי מדע המדינה או היסטוריה. העבודות עשויות לעסוק בהיבטים פוליטיים שונים הקשורים לאישיות באופן ישיר או עקיף. הייחוד בעבודות אקדמיות, בשונה מסקירה היסטורית, הוא בכך שאת האירועים יש לנתח בתוך מסגרת תיאורטית ולפי מודלים שונים. כך, עבודות על אריק שרון יכללו תיאוריות ומודלים מתחום המנהיגות, ההתנהגות הפוליטית, קבלת החלטות וכד'.

בעבודות אקדמאיות (עבודות אמצע או סיכום קורס (רפרטים), עבודות פרו-סמיניריוניות, סמינריוניות ואחרות) ניתן לבחון אירועים שונים בקריירה של אריק שרון,
החל משירותו הצבאי ופעולות מסוימות שהיה מעורב בהן, כמו למשל הקמת יחידה 101 והשפעתה על צה"ל מבחינת לימוד טקטיקות וערכי לחימה, או כמו תפקידו כמפקד אוגדת מלחמת יוה"כ ושאלת תפקידו בהבאת המפנה לטובת ישראל במלחמה.

עבודות אקדמיות יכולות לעסוק במנהיגותו של אריאל שרון מבחינת סגנון מנהיגות והשפעה - על פי תיאוריות מנהיגות שונות. לדוגמה, ניתן לכתוב סמינריון שיבדוק את תגובות החברה הישראלית מצד אחד ותגובות החברה הפלשתינית מאידך לשקיעתו של אריאל שרון בתרדמת ולאובדן מנהיגותו.

יום רביעי, 21 ביולי 2010

עבודות במיקרו כלכלה

תחום המיקרו כלכלה עוסק למעשה בהתנהגות כלכלית של יחידים או פירמות (כמו בתי עסק ומשקי בית) וההחלטות שהם מקבלים שיש להן השפעה על המשק כולו. המילה "מיקרו" שמה דגש על היות אותם גופים - יחידות קטנות. ליחידות אלה השפעה משמעותית על כלל הכלכלה והמצב במשק.

תחום המיקרו כלכלה כולל נושאים כמו: תיאור פעולתו של מנגנון השוק התחרותי בקביעת מחיריהם של מוצרים ושירותים והיקף ייצורם, מושגי היסוד של תורת הכלכלה כגון: עקומת התמורה, יתרון יחסי, התמחות וחליפין, ביקוש והיצע, גמישות הביקוש, ההשלכות של התערבות ממשלתית בשוק תחרותי (מיסוי או סובסידיה), הגבלות על ייצור וצריכה, קביעת מחירי מינימום ומכסימום, סיוע לייצוא והטלת מכס על יבוא.

במסגרת הלימודים, ובעיקר
במסגרת לימודי מבוא לכלכלה, יש לפתור תרגילים רבים ובשלב מסוים גם לכתוב עבודות.
עבודות אקדמיות בנושא מיקרו כלכלה יעסקו, מטבע הדברים, בבחינת יחידות כלכליות קטנות ובהתנהלותן הכלכלית וההשפעה שיש לה על ההתנהגות הכלכלית הכוללת.

דוגמאות לעבודות בנושא מיקרו כלכלה:
* עבודות המיישמות מודלים על מקרי בוחן. לדוגמא: "עקומת פיליפס והקשר למחיר הנפט" - עבודה זו תבדוק למעשה את מחיר הנפט תוך שימוש במשוואה של עקומת פיליפס.
* עבודות תיאורטיות בלבד. לדוגמא: "סקירת הגורמים המסבירים והמשפיעים על צורתה של עקומת התמורה" - בעבודה ייבדק מה גורם לעקומת התמורה להיות קמורה או ליניארית ותוצג השוואה בין עיקרי המאפיינים של העקומות השונות והמשמעות הכלכלית הנגרמת למשק בגין איפיון הייצור בו תחת על אחד מסוגי העקומות.
* עבודות בנושא "התערבות הממשלה בשוק" - עבודות אלה יבחנו את התערבות הממשלה בשוק, תוך התייחסות לענפים שונים וליתרונות והחסרונות של התערבות זו.

מקורות ביבליוגרפיים לדוגמא:
אורון.י, מארק. נ, עופר.ג, / מבוא לכלכלה - מיקרו כלכלה / הוצאת עמיחי / מהדורה שניה.
עיתונים כלכליים כמו גלובס, כלכליסט, דה-מרקר.

יום שלישי, 20 ביולי 2010

עבודות על אהוד ברק

אהוד ברק הוא שר הביטחון כיום (2010) בממשלה הנוכחית ולשעבר ראש הממשלה מ-1999 עד 2001 והרמטכ"ל מ-1991 עד 1995.

עבודות אקדמיות שיעסקו באהוד ברק ייכתבו בעיקר במסגרת לימודי מדעי המדינה, פוליטיקה וממשל, או תקשורת.
עבודות בתחום מדע המדינה וכן בתחום צבא וביטחון יתייחסו לתקופת כהונתו של ברק כרמטכ"ל ולאחר מכן כשר ביטחון וראש ממשלה. עבודות אלה יעסקו בהיבטים כמו מערכת היחסים בין הדרג הצבאי והדרג המדיני באופן כללי ובחינת אהוד ברק כמקרה בוחן במקרים שונים. המקרה הבולט ביותר הוא ככל הנראה הנסיגה מלבנון במאי 2000, וכאן ניתן לבחון את הגורמים שהשפיעו על ברק בתהליך קבלת ההחלטה על הנסיגה. בעבודה זו יש כמובן להציג מסגרת תיאורטית לפיה ייבחן המקרה - לדוגמא, ניתוח התהליך על פי הגישה הקוגניטיבית לניתוח מדיניות חוץ. מדובר למעשה בניתוח ברמת הפרט, כלומר ברמה של מקבל ההחלטה עצמו והתייחסות לרקע שלו, לתפישותיו ועמדותיו וכד'.
מקרה אחר אותו ניתן לבחון הוא התנהלותו של אהוד ברק ב"אסון צאלים" והשפעת האירוע על המשך הקריירה שלו.

עבודות אחרות על אהוד ברק עשויות לעסוק באישיות הפוליטית שלו, תוך התייחסות לתיאוריות כמו התיאוריה של ברבר (Barber, 1972). בעבודה כזו יש להתייחס למקרים בולטים בקריירה שלו וכן להתבטאויות שלו עצמו ושל אחרים עליו, ולבחון אותם לאור התיאוריה. במקרה זה, ניתן לאסוף חומר מידיעות עיתונאיות וספרים העוסקים באהוד ברק.
עבודה נוספת יכולה לעסוק ברטוריקה של אהוד ברק ולנתח אחד מנאומיו לפני הבחירות.
בעבודות ניתן גם להתייחס לפן התקשורתי - התייחסות התקשורת לאהוד ברק והתייחסותו של ברק לתקשורת. לדוגמא, עבודה שבוחנת אירועים משפטיים בהם מעורבים מפורסמים, והתייחסות גם למקרה של חקר פרשת העמותות של ברק והאשמתו בשחיתות.

לאחר שנבחר נושא מסוים לעבודה, יש להציג במבוא לעבודה את הרקע לנושא, להציג שאלת מחקר או הנחת מחקר שאותה רוצים לבחון בעבודה, ולהציג את הדרכים לפתרון ההנחה או השאלה.
על העבודה האקדמאית הנכתבת על אהוד ברק להציג שאלה הנוגעת למקרה שנבחר ולבחון את הביקורת, הדעות והנתונים שקשורים למקרה, וכיצד הייתה התמודדות איתם, אם בכלל.
בכתיבת עבודות אקדמאיות על אהוד ברק, יש להיעזר במקורות ביבליוגרפיים העוסקים בפעילותו לאורך השנים. מקורות לדוגמה: בן כספית ואילן כפיר, אהוד ברק: חייל מספר אחד, הוצאת קוראים; חנן קריסטל ואילן כפיר, הצל"ש השישי, בחירות 99 , הוצאת כתר; רביב דרוקר, חרקירי - אהוד ברק במבחן התוצאה, הוצאת משכל; רן אדליסט, אהוד ברק - מלחמתו בשדים, הוצאת זמורה.
בכל מקום בעבודה שבו הובא נתון או ציטוט מהמקורות הנ"ל או אחרים, יש להקפיד כמובן על ציון מראי מקום לפי כללי הציטוט.

עבודות אקדמיות על אש"ף

אש"ף הם ראשי תיבות של הארגון הלאומי לשחרור פלשתין.
ניתן לכתוב עבודות אקדמאיות (סמינריוניות, פרו-סמינריוניות, עבודות תזה, עבודות סיכום קורס) רבות ומגוונות על אש"ף בהקשר של ישראל, בהקשר של הסכסוך הערבי-ישראלי, מדיניות הביטחון של ישראל, בהשוואה לארגוני טרור אחרים, פלשתינאיים כמו החמאס, החיזבאללה ואחרים, או ארגוני טרור אחרים כמו המחתרת הכורדית (ה-PKK) בטורקיה, המחתרת הבסקית בספרד, המחתרת הצ'צ'נית ברוסיה, ועוד. ההשוואה יכולה להיעשות בנוגע למעבר מארגון טרור לארגון שהוא בעיקר פוליטי.

בהקשר הישראלי לא חסרים כאמור נושאים שעליהם אפשר לכתוב עבודות על אש"ף: החל מהקמתו ב-1964 ע"י מדינות ערב ובראשו של אחמד שוקיירי; מטרות הקמתו; אחד או יותר מפלגיו, כמו הפת"ח, הפלג הראשי של אש"ף; תקופת שלטונו של יאסר ערפאת באש"ף מ-1969 עד למותו בסוף 2004; תקופת פעילותו בירדן, אירועי ספטמבר השחור ב-1970 ובעקבות כך התמקמותו של אש"ף בלבנון; הכרת הליגה הערבית באש"ף מ-1974 כמייצג הרשמי של הפלשתנאים; תכנית השלבים של אש"ף; אחריותו לפרוץ מלחמת מלחמת האזרחים בלבנון ב-1975; פעילותו בתקופת מלחמת לבנון; החוק האוסר על מפגשים עם אש"ף, הביקורות על החוק וההתנגדויות לו מצד אייבי נתן ואורי אבנרי; השפעתו ופעילותו בתקופת האינתיפאדה הראשונה מ-1988; תמיכתו בסדאם חוסיין בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 והדרדרות מעמדו הבינלאומי בעקבות כך; ההכרה הישראלית באש"ף ב-1992 והשיחות שקדמו להכרה; הקמת הרשות הפלשתינית; השפעתו ומעורבתו בהסכמי אוסלו מ-1993; שיחות השלום ב-1999 בקמפ דיוויד, כישלונן והסיבות לכישלון; מעורבתו של אש"ף באינתיפדה השנייה; מותו של ערפאת והשפעת מותו על הארגון; ותקופת שלטונו של אבו מאזן מאז ועד היום.

בכתיבת העבודות האקדמאיות יש להסתמך על מקורות ביבליוגרפיים - ספרים, מאמרים, ידיעות עיתונאיות וכד' - שנכתבו על אש"ף, כדי לבסס את הנחת המחקר של העבודה ואת הנתונים שמפורטים בה. דוגמאות למקורות ספרותיים: אש"ף, דיוקנו של ארגון. יובל ארנון-אוחנה ואריה יודפת, ספריית מעריב, 1985;
אש"פ אחרי המלחמה בלבנון : המאבק להישרדות בצל סכנת הפילוג / אשר ססר, הקיבוץ המאוחד, 1985;
ערפאת : דיוקן / דני רובינשטיין, זמורה-ביתן, 2001; ועוד.

דוגמה לעבודה אקדמאית שנכתבה על אש"ף: סקירת פעילות אש"פ במלחמת האזרחים בלבנון. מטרת העבודה היא בדיקת הדומיננטיות של אש"פ בתקופת מלחמת האזרחים. על העבודה לכלול מבוא שיסקור את הרקע לנושא ואת שאלת המחקר, פרקים שיסקרו את ארגון אש"ף, מעורבתו במלחמת האזרחים והשפעותיו, סיכום שיציג את המסקנות שעלו, ורשימה ביבליוגרפית על פי כללי כתיבת הביבליוגרפיה.

יום חמישי, 15 ביולי 2010

עבודות בנושא הבדואים

הבדואים הם קבוצה אתנית שמתגוררת באזור שבין מדבר סהרה לחצי האי סיני וישראל, בפרט הנגב, עד למזרח חצי האי ערב. הבדואים ידועים בכך שהם נודדים ממקום למקום, אך נוהג זה כבר נחשב כנחלת העבר ויותר ויותר הם מתיישבים במגורי קבע, אם אלה אוהלים, או מבנים פשוטים, ועד לבתי קבע. הבדואים מחולקים לשבטים שונים, שלכל אחד יש שיח', ומתפרנסים בעיקר מגידול גמלים וצאן, חקלאות, אף כי במאה ה-20 ניתן לראות בדואים עובדים גם בבניין, מתן שירותים לצבא, נהיגה ועוד.

באופן טבעי, עבודות שייכתבו על אוכלוסיית הבדואים יתייחסו על פי רוב לבדואים בישראל. הבדואים בישראל מהווים 3.5% מאוכלוסיית ישראל ומתרכזים בשני מקומות עיקריים: הנגב, בו יש כפרים לא מוכרים של בדואים ובדואים בצפון הארץ שרובם ככולם מתגוררים בכפרים ובעיירות.

ניתן לכתוב מגוון רב של עבודות אקדמאיות (סמינריונים, פרו"ס, רפרטים ועוד) בנושא הבדואים, בתתי-נושאים שונים ורבים, כמו מעמדם החוקי של כפרי הבדואים הלא מוכרים בנגב והמאבק להכרה בהם; הפשיעה בקרב הבדואים; חקלאות; צורות ההתיישבות השונות של הבדואים; תרומתם לחברה ובפרט זה תרומתם של הגששים הבדואים לצה"ל; שבטי הבדואים השונים; הבדואים בתקופת קום המדינה ועד היום; הרפואה המסורתית של הבדואים; נוהגים שונים השייכים לתרבות הבדואית; התעסוקה בקרב הבדואים; החינוך הבדואי; הבדואים ומלחמות ישראל; הבדואים ביחס לשאר ערביי ישראל; הבדואים בנגב לעומת הבדואים בגליל; ועוד ועוד נושאים שונים ומגוונים.

בכתיבת העבודה יש להסתמך על חומר מחקרי שנכתב על הבדואים ושבו ניתן להיעזר בכתיבת העבודה. מקורות לדוגמה: פורת ח., הבדווים בנגב, בין נוודות לעיור 1948-1973. מרכז הנגב לפיתוח אזורי, אוניברסיטת בן-גוריון, 2008; בן-דויד, יוסף, הבדווים בנגב, 1960-1900, אתר מט"ח; שירות בני המגזר הבדואי בצה"ל, מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, אתר כנסת ישראל; גלובמן, ר. וכץ י., (1998), קהילת הבדואים בנגב: אפיונים חינוכיים-קהילתיים, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן.

לאחר שנבחר נושא לעבודה, יש לכתוב את העבודה עפ"י כללי הכתיבה ולכלול מבוא שבו יתומצת נושא העבודה, המקורות שידונו במהלך העבודה, השערת המחקר של העבודה והצגת הדרכים לביסוסה. בגוף העבודה יש לפרט את הנושא לתתי-נושאים שונים ולדון בהם בהקשר הכולל של הנושא. בסיכום לעבודה יש להציג את המסקנות שעלו מהנתונים השונים והדברים שנכתבו בגוף העבודה ומהשערת המחקר של העבודה. לבסוף יש להציג את המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש במהלך כתיבת העבודה ברשימה ביבליוגרפית מסודרת.

עבודות בנושא אבטלה

כשאתה כשיר לעבודה תמורת תשלום ורוצה לעבוד, אך אינך מוצא עבודה, אתה נחשב למובטל. מצב של אבטלה יכול לגרום לאדם בעיות כלכליות, אישיות, נפשיות, חברתיות ועוד. אתה יכול למצוא את עצמך שקוע בדאגות ובבעיות כלכליות משום שאין לך משכורת, או שדמי האבטלה הניתנים אינם מספיקים למחייתך, יכול להיקלע לדיכאון ותסכול, לאבד את הביטחון ואת ההערכה העצמית שלך. לעתים אפשר להיקלע למצב הפוך, שבו תמצא שלאחר שעבדת זמן רב במקום מסוים, לפתע יש לך פנאי לעסוק בדברים שלא היה לך זמן לעסוק בהם לפני כן, בתקופת העבודה, ואף תתחיל לפתח תחביבי פנאי נוספים, הלחצים שהתעוררו במהלך העבודה ייעלמו, ותמצא את עצמך רגוע יותר, למרות שעדיין יהיו דאגות כלכליות ואחרות.

עבודות אקדמאיות בנושא אבטלה יכולות להיכתב במסגרות לימוד שונות: כלכלה, מדעי המדינה, פוליטיקה וממשל, מדיניות ציבורית, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, לימודי מגדר. העבודה תתייחס לנושא האבטלה בהתאם למסגרת הלימוד שבו היא נכתבת: עבודה בנושא אבטלה במסגרת כלכלה תעסוק בהשפעת האבטלה על הכלכלה, עבודה שתיכתב במסגרת מדעי המדינה תתייחס לפן הפוליטי-חברתי, עבודה במסגרת עבודה סוציאלית תתייחס לצד של הסעד, הרווחה והעזרה המקצועית, וכד'.

לעתים הלחץ הנפשי שנגרם בעקבות אבטלה הוא כה גדול עד שמלבד בעיות נפשיות כמו דיכאון, הוא עלול גם לגרום לבעיות פיזיות כמו ללחץ דם גבוה, כאבי ראש, נדודי שינה ועוד. עבודה סמינריונית לדוגמה בנושא אבטלה תעסוק בקשר שבין אבטלה ללחץ נפשי ולבעיות בריאותיות הנגרמות בעקבותיו.
העבודה תיכתב עפ"י כללי הכתיבה האקדמיים ותכלול מבוא, פרקים בגוף העבודה, סיכום, ורשימה ביבליוגרפית. המבוא לעבודה יסקור את הנושא בקצרה ובתמציתיות ותביא סימוכין ממחקרים שנעשו בנושא לחץ בריאותי והשפעת הסביבה החיצונית עליו. הפרקים הבאים בגוף העבודה יבחנו את נושא הלחץ, הלחץ בהקשר לבריאות, את נושא האבטלה, האבטלה כמצב לחץ, את ההשפעה של הלחץ הנגרם כתוצאה מהיות אדם מובטל לבריאותו הפיזית, בחינת פתרונות קיימים לנושא, ומתודות העוסקות בנושא.

ניתן לכתוב עבודות אקדמאיות גם על סוגים שונים של אבטלה: אבטלה מחזורית המתקיימת בתקופות של מיתון ושפל כלכלי, אבטלה זמנית המתקיימת בתקופות מעבר של עובדים מעבודה מסוימת לאחרת, אבטלה מבנית הנובעת מאי התאמה בין היצע העבודה הקיים והביקוש לה, אבטלה גילאית, הנובעת מפערים בין גילו של המועמד לעבודה לבין רצון המעסיק להעביד עובדים בטווח גילאים מסוים (אפליה מחמת גיל), ועוד. אפשר לכתוב על סיבות שונות לאבטלה, תוך הסתמכות על תיאוריות שנכתבו בנושא, על פתרונות אפשריים לבעיית האבטלה, על אבטלה מגזרית – של מיעוטים, נשים, בעלי מוגבלויות כמו חירשים, עיוורים, בעלי פיגור שכלי קל, בעלי השכלה נמוכה, אנשים מבוגרים, עובדים זרים; ועוד תתי- נושאים שונים הקשורים לנושא האבטלה.

יום שלישי, 13 ביולי 2010

עבודות בנושא אדריכלות

את האדריכלות, אמנות הבנייה, אפשר להגדיר כנושא רב תחומי, הכולל בתוכו מתמטיקה, מדע, אמנות, טכנולוגיה, מדעי החברה, מדעי הסביבה, פוליטיקה, היסטוריה, פילוסופיה וכדומה. אדריכלות עוסקת בתכנון ועיצוב חללים שונים, אך גם אפשר להגדיר אותה כאמנות לכל דבר: לדברי ארנסט גומבריך, חוקר האמנות היהודי-אוסטרי המפורסם, האדריכלות היא "אם האמנויות". כיוון שתחום האדריכלות מכיל תחומים רבים ניתן למצוא אדריכלים המתמחים בתחום זה או אחר, כגון מתכנני ערים, אדריכלי נוף, ואדריכלי פנים וכן בעלי מקצוע שאינם אדריכלים העוסקים בענף ספציפי בתחום האדריכלות, כגון מעצבי פנים המתמחים בכל הקשור לפנים המבנה, מעצבי גינות, הנדסאי אדריכלות ועוד.

כתיבת עבודות אקדמאיות בנושא אדריכלות תיעשה במסגרת לימודים תיאורטיים בלימודי אדריכלות או במסגרת לימודי תולדות האמנות. העבודות האקדמאיות השונות - עבודות קורס (רפרט), עבודות סמינריוניות, עבודות פרו-סמניריוניות, וכד' - יכולות לבחון ולנתח יצירות אדריכלות שונות כמו הטאג' מאהאל בהודו, כנסיית הקבר הקדוש בירושלים, שער הניצחון בפריז, מגדל פיזה באיטליה, ועוד. אפשר לכתוב על תקופות שונות באדריכלות, כמו האדריכלות בתקופת ימי הביניים, האדריכלות בתקופת הרנסאנס, האדריכלות המוסלמית, האדריכלות המודרנית. בין האסכולות החשובות ניתן לציין את אסכולת הבאוהאוס, שנוסדה בגרמניה בשנת 1919, שראתה את האדריכלות כסינתזה של אמנות, מלאכה וטכנולוגיה. ניתן להגדיר את הבאוהאוס כתנועה אוונגרדית עם יסודות מוסריים, פילוסופיים ואסתטיים, ועם נטייה פוליטית שמאלנית-סוציאליסטית שבאה לידי ביטוי באדריכלות שנוצרה בעקבותיה.

ניתן גם לכתוב עבודות באחד מנושאי הלימוד הנלמדים בלימודי אדריכלות: תכנון עירוני, גיאוגרפיה אנושית, כלכלה עירונית, תיאוריות באדריכלות, סביבה ואקולוגיה; ועוד. ניתן גם למצוא רעיונות נוספים באמצעות סקירת עבודות מוכנות שנכתבו בנושא אדריכלות.
עבודה לדוגמה בנושא אדריכלות של ארץ ישראל: בית הספירלה ברחוב צל הגבעה ברמת גן, המכונה גם "הבית המשוגע". העבודה מנתחת את מבנה הבניין, תוך כדי התייחסות לתכנונו ע"י האדריכל צבי הקר.
כמו בכל עבודה אקדמאית, על עבודות בנושא אדריכלות לכלול מבוא שיתאר נושא העבודה בקצרה, יציג את הנחת המחקר של העבודה והדרכים לביסוס ההנחה, וסקירת מטרות העבודה ושיטת המחקר שבהן נשתמש. גוף העבודה יכלול פרקים הנוגעים לשאלת המחקר ולטענת המחקר ושיסקרו חומר תיאורטי בנושא; בסיום העבודה יש להציג סיכום שבו יוצגו מסקנות המחקר. לאחריו יש לכלול רשימה ביבליוגרפית עפ"י כללי הכתיבה האקדמאיים.

יום שלישי, 6 ביולי 2010

סמינריון בביולוגיה

אתם ודאי זוכרים את "חדר טבע" בבית הספר. היה זה חדר ייחודי עם כלי מעבדה, עם בעלי חיים בכלובים וכאלה בתוך צינצנות שכבר מזמן לא היו בין החיים. בעצם, באותו חדר התחלנו ללמוד ביולוגיה.
ביולוגיה הוא תחום בענף המדע העוסק בהרכבו של עולם החי. ביולוגיה אינה נתפסת כתחום לימודי יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של תחומי לימוד העוסקים בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים. בוטניקה וזואולוגיה, למשל, אשר הן עתיקות יומין - הביולוגיה התפתחה כמדע המאחד אותן, ובוחן את קשרי-הגומלין ביניהן רק במאה ה-19, אז נתגלו תהליכים ותכונות המשותפים ליצורים חיים ככלל.

תחום הביולוגיה הוא תחום רחב הכולל בתוכו נושאים רבים כגון בוטניקה (חקר הצמחים), מיקרוביולוגיה (חקר המיקרואורגניזמים), ביולוגיה מולקולרית (עוסקת ברמת המולקולה), פיזיולוגיה (עוסקת ברמת האורגניזם), אקולוגיה (עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה). כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים. סטודנטים הלומדים לתואר ראשון בחוג לביולוגיה ילמדו את התחום בפקולטה למדעי החיים. בתכנית הלימודים נלמדים נושאים כמו: כימיה, פיסיקה, ביוכימיה, גנטיקה, אקולוגיה ועוד.

להלן מספר דוגמאות לעבודות אקדמיות בתחום הביולוגיה: 1. עבודה אקדמית בנושא סוכרת - היפוגליקמיה והיפרגליקמיה - בעבודה ניתן לסקור את התופעות ותיאורן. 2. עבודה בנושא השפעות גנטיות וסביבתיות על התפתחות קוגניטיבית - בעבודה ניתן לערוך השוואה בין שני מחקרים שבדקו את הקשר בין ההשפעות הגנטיות וההשפעות הסביבתיות על ההתפתחות הקוגנטיבית הוורבאלית והלא וורבאלית.

מן הסתם, עבודות בתחום זה עשויות להיות מחקרי מעבדה שמהלכם ותוצאותיהם מובאים בעבודה. במידה והעבודה היא אכן מחקרית, יש לתאר במדויק ככל הניתן את שיטות המחקר, החומרים וכד'. במידה והמחקר נערך על בני אדם (למשל: בדיקת השפעת עישון על יכולת גופנית) , יש לתאר את אוכלוסיית המחקר.